יום השנה, הרב יהודה פתיה זצ"ל כ"ז מנחם אב
- - - לא מוגה! - - -
ולכן יש לנו עסק ביש עם אותם האנשים.
הלילה יורצייד של הגאון המקובל הצדיק רבי יהודה פטייה.
הרב היה מתלמידי הבן איש חי.
תחילת ימיו היה בבבל,
סוף ימיו היה פה בירושלים עיר הקודש,
נפטר לפני 67 שנים תש״ב,
מנוחתו כבוד בהר הזיתים.
הרב היה ידען גדול לא רק בפשט אלא גם ובעיקר בתורת הסוד.
היו הרבה מקובלים בכל הדורות,
אבל בדרך כלל המקובלים נזהרו א' שלא להתפרסם, ב'
לא להשתמש באותם שמות הקודש,
לא עשו שום דבר, שום שימוש מעשי בקבלה שהם למדו.
הוא היחיד שהיה לו אומץ להשתמש בתורת הסוד,
הן על ידי כתיבת קמיעות,
דבר שגם הוא קצת מסוכן.
דבר נוסף, הוא היה מצליח להוציא גם את הדיבוק.
מה זה הדיבוק?
רוח שנדבקה באדם.
אתה הולך היום לכפר שאול, אתה רואה שם משוגעים.
חלק מהמשוגעים זה לא מחלת נפש.
אלא פשוט נכנס בו רוח.
ואם המקובל שיודע איך
יודע לבצע את הדברים,
יכול לרפא אותו לא בזריקות,
לא בכדורים, אלא יעשה את הייחודים שצריך ויוציא ממנו את הרוח והוא יהיה בריא. יש הרבה מאלה המשוגעים.
שהבעיה שלהם זה הדיבוק.
והרב עשה כמה וכמה פעמים את הדברים האלה והצליח.
יש הרבה שניסו,
אבל המכנה המשותף לכולם שלא הצליחו.
הוא היחיד שכן הצליח.
ואלה שהיו באותו מעמד לפני 67 שנים, כשהוא הוציא את הרוח,
סיפרו לנו אותם האנשים. אחד מהם היה הרב משה חי שרבני.
היה הגבאי בבית כנסת שושנים לדוד,
ושם בבית כנסת שושנים לדוד, ליד מוסאיוף,
שם היה העניין.
והרב אמר מראש לעשרה מקובלים שהכינו את עצמם,
קיבלו במנחה צום, תענית.
למחרת כולם היו בצום, הלכו כמובן למקווה, התפללו.
מיד אחרי התפילה הביאו את אותו האדם שהיה בו את הרוח,
והרב רבי יהודה פטאיה היה ראש המקובלים,
והתחילו בסדר,
עשו שבעה הקפות, הוציאו ספרי תורה מהאחד.
יש שם בשונים לדוד ספרי תורה מהודרים מאוד בחזקת קשרים כולם.
ואחרי שגמרו את ההקפות,
הרב התחיל על ידי שמות הקודש,
להשביע את אותו הרוח שיזדהה,
שיאמר קודם כל מיהו.
ואז הוא ענה איזה שם.
ברגע שהתחיל אותו האדם לדבר עם הרוח,
כבר אנשים נבהלו, חלק מהם ברחו.
מעיקרה אמרו שלא יבואו לשם לא ילדים ולא נשים,
שחלילה וחס לא ייקחו אותם מכאן.
לכפר שאול.
אבל גם הגברים שהיו שם רק שמעו את הרוח מתחיל לדבר ברחו חלק אבל הרוב נשארו
הוא אמר איזה שם והרב התחיל לדבר איתו הרב הבין שהוא משקר
ברגע שהוא הבין שהוא משקר הרב הפסיק
אמר להם
שילכו עוד הפעם למקווה אולי נדבק בהם רוח מסעבה לא רק שהוא לא הועיל עד עכשיו אולי גם קלקל
ולכן הלכו עוד הפעם למקווה עוד הפעם סיבוב
חדש הוציאו את ספרי התורה עוד הפעם שבעה הקפות
ובפעם השנייה הרב התחיל את הכוונות ביתר שאת
והזהיר את אותו הרוח שייזהר שלא לשקר וכולי
בפעם השנייה אותו הרוח כבר הזדהה אמר את השם האמיתי
ואז הרב שאל אותו למה אתה מצער את המסכן הזה נכנסת ואתה משגע אותו
אז הוא אמר הוא עשה עוון זה וזה עוון נורא ולכן נתנו לי רשות להיכנס בו
והוא מספר על עצמו שהוא נכשל בעוונות ולכן היה לו הרבה הרבה איסורים
מה שנאמר משפט רשעים בגיהינם 12 חודש זה אם האדם זוכה להגיע לגיהינם
אבל עד שמגיעים לגיהינם יש איסורים של כאפה קאלה או דברים אחרים
ומלאכי חבלה היו מכים אותו השם ירחם בשעותי אש עד שהיה לו את ההזדמנות נכנס באדם הזה ומאז יש לו מנוחה
התחיל לבכות
אותו הרוח התחיל לבכות שהרב ישאיר אותו לא יעשה לו כלום יש לו כאן מנוחה
אז הרב אמר לו לא לך יש מנוחה אבל האדם הזה מסכן ומשוגע אתה משגע אותו
ולכן הרב הבטיח לו אמר לו
עזוב אותו, אני אתקן את הרוח שלך,
את כל העוונות שהוא עשה, הרב הבטיח לו שהוא יתקן אותו.
אמר לו, תבוא אליי בחלום, אני אתקן אותך.
טוב, אחרי דין ודברים, משא ומתן,
אלה שהיו שם אמרו, זה לא לקח דקה אחת או שתיים, כמו שאני מספר.
זה משא ומתן קשה,
כמעט כמו המשא ומתן עם האיגודים המקצועיים, איך שמה לוקח כמה חודשים משא ומתן,
זה רוצה כך וזה רוצה כך, להבדיל, גם שמה,
בסוף הוא השתכנע והסכים, וכך היה.
הוא יצא, וכשיצא החלון נשבר.
היציאה שבר את החלון ויצאה.
ואז,
אחרי שהוא יצא,
אותו אדם חזר לעצמו.
הסתכל רואה, הוא נמצא באמצע בית הכנסת,
ספרי תורה, לא הבין מה זה, מיד הוא קם וברח, התבייש מכל המעמד הזה,
וברח.
יש לו לרב ספר, הרוחות מספרות, שם הרב מספר,
כמה וכמה דוגמאות כאלה שהרב הצליח לעשות,
לחלץ, לרפא את אותם האנשים.
היום בדורות שלנו לא זכינו שאיננו מקובלים שאין להם את היכולת ואת האומץ.
צריך גם אומץ בדבר הזה.
הבעיה העיקרית היא מה שאומר ספר חסידים.
היום אין לנו אפר פרה אדומה, אנחנו כולנו טמאי מתים.
ולעסוק בשמות הקודש זה דבר שהוא מסוכן,
מסוכן לא רק לאדם אלא גם ליוצאי החלצה.
ראינו, הכרנו אנשים שהתעסקו בדברים כאלה,
ואותם האנשים היו מבוהלים.
הנה מיטתו של שלמה, 60 גיבורים סביב לה.
למה? מפחד בלב.
שלמה המלך עסק בדברים האלה ותראה קל וחומר אנשים אחרים אם בהם לא פגעה מידת הדין בצאצאים שלהם ראינו שהרבה מהם הנכדים הנינים סבלו נורא נורא ולכן האדם הזה מרחם חס על האדם הזה שיש לו סרטן או מחלה אחרת או שיש לו מחלת רוח ואתה רוצה לרפא אבל מצד שני אתה עושה נזק לצאצאים צריך לרחם על הצאצאים שלו ולכן
ההמלצה היא לא לעסוק בדברים האלה אבל היו אנשים ענקים בתורה בירת שמיים לפעמים זכות התורה יכלה להגן עליהם עליהם אולי לא היה מה לדאוג אבל בדורות שלנו כמעט וכל זה לא שייך זכותו של הרב יגן עלינו אמן ואמן
בכבוד יעקב יעלה ויבוא וימכור
רבי יהודה פטיה הוא האבא של הסבא של הרב דוד בצרי
בכבוד.
נר נכבוד רבי יהודה פטיה
מאה ואחת הוא אומר תזכו למצוות
מאה ועשרים
כל המוסיף מוסיפים לו
כמה שתורמים יותר יש פה יותר אפשרות לתת מאה ועשרים רבותי
תזכו למצוות נר נכבוד רבי יהודה פטיה מאה ועשרים
עכשיו רודכלה יעבור ייתנו לו סיועים גם
מאה ועשרים נר נכבוד רבי יהודה פטיה מאה ועשרים