ואש להאיר לילה - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק אחד עשר - ואש להאיר לילה

הנה הלילה הוא זמן מסוגל לניסים וישועות לעם ישראל, ולכן אנו רואים שרוב הניסים שאירעו לעם ישראל במשך כל הדורות, אירעו בחצות הלילה, כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת לך לך [דף צ'] וזה לשונו: רוב הניסים שאירעו לעם ישראל אירעו בחצות לילה. וכן כותבים חז"ל במסכת יומא דף כ"ט [על פי ביאור המהרש"א] שרוב הניסים הגדולים שהיו לעם ישראל קרו בלילה. 

וכך גם כתבו חז"ל במדרש רבה איכה [פרק א' כ"ג] על הפסוק [תהילים נ"ט] "אזכרה נגינתי בלילה", אמר רבי יהודה נזכרת אני שירים ששרתי לפניך בלילות שבהם עשית לי ניסים, בלילה של פרעה כמו שכתוב: ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור, והודו ישראל לה' כמו שכתוב [ישעיה ל כ"ט] השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ובלילה של גדעון שהכית את מדין ועמלק ושרו והודו ישראל לפניך, וכן בלילו של סנחריב בימי חזקיהו שכתוב בו [מלכים ב' י"ט] ןיהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים אלף ובאתו לילה שרו ישראל והודו לה', כמו שכתבו חז"ל בגמרא [פסחים קי"ז וסנהדרין צ"ד], וכמו שמובא בפיוט בסוף ההגדה של פסח [המיוחס לאחד הראשונים]: "רוב ניסים הפלאת לעמך ישראל לילה ויהי בחצי הלילה". 

ניסים באפילה

וצריך להתבונן מדוע רוב הניסים הגדולים ארעו לעם ישראל דווקא בשעת חצות לילה, ומה הוא סודו הגדול של הלילה שדווקא בזמן הזה הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לישראל.

והתשובה לכך נמצאת בהתבוננות במעשה הניסים שנעשו לעם ישראל בכל הדורות, על פי דברי הזוהר הקדוש והאריז"ל' ועל פי דברי כל הספרים הקדושים, המפרשים ומבארים את פנימיות התורה, שחושפים לנו צוהר ומגלים לנו את כל מה שמתרחש בעולמות העליונים בזמנים אלו. 

הנה הנס של פורים אירע בשעת חצות לילה בזכות העוסקים בתורה בשעת רצון זו, כמו שכתבו חז"ל על הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" כאן תקפו של נס, וכתב על כך רבי חיים ויטל זיע"א בספרו "מחברת הקודש" [שער הפורים] שהפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", נכתב בדיוק באמצעו של כמגילת אסתר, לרמז ולומר שרק בזכות אלו שקמו בחצות ללמוד תורה באותו דור אירע הנס הגדול של פורים. 

הקדוש ברוך הוא שואל מה נעשה בשכרו של הקם חצות 

ומוסיף עוד רבי חיים ויטאל זיע"א בספרו מחברת הקדוש (שער הפורים עמוד קל"א), שכאשר האדם קם חצות הקדוש ברוך הוא שואל מה נעשה יקר לזה הצדיק בשכרו, ואומרים המלאכים לא נעשה עמו דבר, והנה הקדוש ברוך הוא אינו חפץ ליתן לו שכרו לפי מלאכי השלום, אלא הקדוש ברוך הוא רוצה שגם המלאך הרע יענה בעל כרחו אמן, והמלאך הרע נמצא בחוץ כי הוא מהחיצונים. 

וזה הפירוש (אסתר ו, ד) ויאמר המלך מי בחצר - והמן בא שהוא המקטרג הגדול שרוצה לעשות כליה בעם ישראל, ועל פיו נותן הקדוש ברוך הוא את השכר לצדיקים הקמים חצות, כמו שכתוב: ויאמר המן יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" (אסתר ו, ח), ועל פי זה הוא מבאר את הפסוק הבא, ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי וגו' אל תפל דבר מכל אשר דברת (אסתר ו, י). 

ופירוש הפסוק הוא שהלבוש הוא הנשמה, והסוס הוא הגוף (כמו שרואים במלכים ב' ב' שהגוף נקרא סוס: והנה רכב אש וסוסי אש וכו') ועל ידי קימת חצות האדם נעשה בריה חדשה לגמרי, כיון שהוא מקבל נשמה חדשה, וכן הוא מקבל גוף קדוש מגן עדן, וכל זה בזכות שהוא קם ללמוד תורה בחצות הלילה. 

ומסביר מוהרנ"ת [ליקו"ה הלכות עושה שליח לגבות חובו] שהטעם שכל הנס של פורים - כאשר נדדה שנתו של המלך אחשוורוש - אירע דווקא בחצות לילה ובשעה זו החל המהפך שהביא לנס הגדול על ידי שהמלך ציווה בשעה זו לחפש בספר הזכרונות, וראה שמעולם לא השיבו טובה למרדכי היהודי, על מה שהצילו אותו מבגתן ותרש, שמשם התרחשו כל הארועים במהירות עצומה, עד שהתבטלה הגזירה לחלוטין, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

חצות - שער החמישים של הקדושה

וזאת מפני שהמן ינק את כוחו הגדול משער החמישים של הטומאה, כמו שכתב האריז"ל שמטעם כך בנה המן עץ גבוה חמישים אמה כדי לתלות עליו את מרדכי היהודי, סמל לכך שהוא יונק את כל כוחו משער החמישים של הטומאה שזה טומאה קשה ונוראה שקשה מאד לבטלה. 

ומפני כך, בשביל להכניע את המן שהיה כוחו גדול ורב מאוד, היו חייבים ישראל לעורר את כוחו הגדול של שער החמישים של הקדושה, שהוא מתעורר ומאיר בכל לילה וזאת על ידי שישראל עוסקים בתורה ותפילה בחצות לילה, כמובא בזוהר הקדוש, ומפני כך אירע הנס הגדול של פרים דווקא בחצות הלילה, כיון שכל הנס של פורים היה על ידי שישראל באותו הדור עסקו בתורה בשעה גבוהה זו של חצות הלילה, ועל ידי כך הם הכניעו את המן וביטלו את עצתו והשיבו עמלו בראשו. 

והנה אור זה של שער החמישים מתעורר בכל לילה, על ידי אלו הקמים בחצות לילה ועוסקים בתורה, שהם המבטלים את כל הגזירות הקשות מעל ישראל וממשיכים עליהם ישועות גדולות, ואכן הזוהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מפרש את כל השתלשלות מהלך המגילה על אלו שעוסקים בתורה בכל לילה בחצות הלילה, שרק על ידם מתבטלים כל הגזירות ונמשכים כל ההשפעות והישועות לכל עם ישראל.

כך בפרשת ויקהל [דף קצ"ב] מפרש הזוהר הקדוש שכל המהלך של המגילה, החל מהקיטרוג הגדול של המן והגזירה הקשה שהיתה על עם ישראל, ואח"כ המהפך של כל הסיפור לטובת ישראל וביטול הגזירה של המן כל זה קורה ומתרחש מידי לילה ולילה עלידי כל אחד ואחד שקם חצות לילה ועוסק בתורה. 

וזאת מפני שעל ידי שישראל עוסקים בתורה בחצות הלילה הם מעוררים את אורו של שער החמישים ועל ידי כך מבטלים את כל הגזרות הקשות מעל ישראל, וזה קורה מידי לילה בשעת חצות כאשר הקב"ה צופה ורואה את סבלם הגדול של ישראל בגלות, ואת חורבן בית המקדש, הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול, ואז אין שום מלאך שיכול לנחמו מצערו הגדול ורק כאשר הקב"ה רואה שעוסקים בתורה בשעה זו וכאשר מגיע עסק התורה מהעולם הזה השפל זהו הדבר היחיד שמנחם את השם יתברך כביכול, ואז הקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים שבגן עדן ובשעה זו ישנו עת רצון גדול בשמים. 

ומסביר הזוהר הקדוש שזה ביאור מה שכתוב במגילת אסתר: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד", מפני שכאשר הקדוש ברוך הוא רואה בכל לילה בשעת חצות הלילה, את צרותיהם וצערם של ישראל, הן ברוחניות והן בגשמיות, הוא שואל מיד את כל המלאכים מי גרם לכל זה, וזה הפירוש: "ויאמר המלך - מלכו של עולם - מי הוא זה ואיזה הוא הגורם את כל זה, והם משיבים לו "המן הרע הזה" שזה הרשעים שבכל דור המצירים ומציקים לישראל שהם גורמים לכל זאת, ולכן בשעה זו מתעורר דין על כל הרשעים המציקים לעם ישראל והקדוש ברוך הוא מצווה לכלותם ולהשמידם וכמו שהיה בסיפור המגילה שהמלך אמר לעבדיו "הגם לכבוש את המלכה עימי בבית" וציווה בשעה זו לתלות את המן על העץ אשר עשה למרדכי, כך הוא בכל לילה בחצות הלילה, הקדוש ברוך הוא מצווה לעשות דין ומשפט עם כל הרשעים. 

ומיד אחר כך מתקיים המשך הפסוק "והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן", וזה מרמז על כך שאחרי שהקדוש ברוך הוא קם מצערו על צרותיהם של ישראל, ומכעסו על מעשיהם של הרשעים המכעיסים לפניו במעשיהם הרעים והוא הולך לגן עדן להשתעשע ולעסוק בתורה עם נשמות הצדיקים בשעת חצות לילה, ואז הקדוש ברוך הוא מתנחם מצערו עם הצדיקים אשר בגן עדן.

ומוסיף הזוהר הקדוש (תזריע דף מ"ד) שכל מי שעוסק בתורה מחצות הלילה עד הבוקר, הנה כאשר מגיע הבוקר, הקדוש ברוך הוא מעטרו בחוט של חסד ורחמים - ומושיט לו כביכול את שרביט הזהב - וזה נרמז במגילה בפסוק "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב" ואסתר זה בא לרמז שאפילו האדם שנמצא בתכלית ההסתרה, והוא עוסק בתורה בשעה זו, בזכות כך הקדוש ברוך הוא ממלא את כל משאלותיו ובקשותיו ואומר לו: "מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".  

ומוסיף הזוהר הקדוש (תרומה דף קע"ה) שבשעה זו של חצות הלילה בכל לילה הקדוש ברוך הוא פותח את ספר הזכרונות, ומסתכל במעשיהם הטובים של כל ישראל, כי בשעה זו עולים לפניו כל המעשים הטובים והזכויות של ישראל שעשו, וכל התורה שלמדו במשך כל היום כולו ואז הקדוש ברוך הוא מריח את ריח הניחוח ממעשיהם הטובים של ישראל וישנה שמחה גדולה בשמים. 

ואומר עוד הזוהר הקדוש [ויקרא דף כ"ב] שמי שלומד תורה בשעה זו של חצות לילה הוא נכתב בספר הזכרונות לפניו יתברך שהוא מבני היכלו של המלך, ובזכות כך אי אפשר לדון אותו בשום דין, וגם בשעה ששורים דינים וקטרוגים בעולם וישנם צרות רבות ל"ע הוא ישמר מכולם, כי הוא נרשם בספר הזכרונות לפני השי"ת שהוא מבני היכלו של מלך, ולכן לא דנים אותו בשום דין כלל, כי מהחוט של חסד שנמשך עליו מפחדים כל המלאכים העליונים והתחתונים ואינם יכולים להזיקו. 

וביאר מרן רבי יעקב אבוחצירה זיע"א בספרו "שערי תשובה" שזה פירוש הפסוק [אסתר ו' א'] "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" שכאשר ישראל קמים לעסוק בתורה בחצות הלילה ומנדדים שינה מעיניהם מיד "ויאמר המלך להביא את ספר הזכרונות" - הקדוש ברוך הוא מצווה לכתבם בספר מיוחד בשמים, "ויהיו נקראים לפני המלך" - והם נקראים לפני השם תמיד להזכיר זכותם ולזוכרם תמיד לטובה ולברכה. 

ומוסיף הגר"י אבוחצירא זיע"א שלכן הפסוק "ויכתב ספר זכרון לפניו" - בגימטריא "הקמים בלילה" (עם האותיות והכולל) כי הקמים חצות נכתבים בספר זכרון לפני השם יתברך - לזוכרם תמיד לטובה ולברכה, ומובא בזוהר הקדוש שהיכן שנכתב לילה זה לאחר חצות הלילה מפני שעד חצות נקרא הלילה בלשון חז"ל ליל ולאחר חצות הוא נקרא לילה [כמבואר טעמו בהאריז"ל שער מאמרי רשב"י י"ז ב' עיין שם], ולכן על שעה זו של חצות לילה מרמז הפסוק שנדדה שנת המלך - מלכו של עולם, מפני שאז הוא שואג על צערם של ישראל ועל גלות השכינה.  

ורמז יש לכך בפסוק, כי ראשי תיבות וסופי תיבות של הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", בגימטריה "שכינתו" - לרמז שהקדוש ברוך הוא באותה שעה מצטער מאוד על גלות השכינה, ואחר כך הוא הולך להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן והקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו של מי שעוסק בתורה בשעה זו ע"כ דבריו הקדושים של מרן האביר יעקב זיע"א.