להשתוות למשה ולגדולים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום זיווג הגון במהרה למרב בת יהודית בחור ירא שמיים ודבק באמת

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לאדוני

אז ישיר משה

ובני ישראל

משה שקול כנגד כל ישראל

וישראל שקולין כמשה בשעה שאמרו שירה

ההתרוממות הנפשית של ישראל בעקבות האמונה העמוקה

והביטחון המלא בשם יתברך

לצאת וללכת אחריו אל המדבר אל ארץ לא זרועה

תוצאה מההתקדשות

והנכונות

לשמוע לכל דבר שיוצא ממשה בן עמרם

ההתרוממות הזאת הביאה אותם לשעה ידועה

לאותו זמן

לידי מדרגה של משה רבנו בשעה שאמרו שירה

והיו שקולין דומים ומשתווים אל משה

השעה הזו הייתה שעה של התרכזות כל המאמצים

בכל ההשגות הרוחניות

שעה של התלהטות

של כל התשוקות והגעגועים

שהלב שלהם רחש מעת שירדו לשעבוד מצרים

ומהציפייה לשמוע פקוד פקדתי אתכם

שנמסר להם מדור דור

ובשעה הזו של התגלות השכינה זה אליבן והוא

בשעה של נקודת כל ההשראות השמימיות

שהיו להם עד כה

הגיעו למדרגה של השתוות עם משה רבנו

ולכן העריכו זאת חכמים זיכרונם לברכה

באומרם

שבשעה זו של השירה היו שקולין כמשה.

האמונה שהייתה אצלם בשעה זו

הייתה בכל עוצם ודאותה

והעלתה אותם לאותה שעה למדרגתו של משה אדון הנביאים.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה

אמר רבי נחמיה לא זכוי ישראל לומר שירה על הים אלא בזכות אמונה שנאמר ויאמן העם.

מה נורא ונעדר שכר סבלנות

שכר של ייסורי אהבה וציפייה

כשאדם מקבל על עצמו בביטחון ובאמונה שלמה

בוטח ומאמין בקדוש ברוך הוא

עד שהוא עלול לזכות

לשעה

להיות מתאחד ומתמזג עם בעלי ההשגות העליונות

שהם תמיד במדרגה זו.

כשם שזכו בני ישראל לשעה שקולה

למעלת משה רבנו ככה כל יחיד ויחיד מאיתנו

יכול לעלות במעלות הקודש,

לזכות להיות זך ולהזדהות

לשעה

ואפשר ליותר

הם אחד מן הגדולים והקדושים אשר מעולם הם מה.

כשאדם מתעמק וצולל

בנבחי המים האדירים של לימוד המוסר

ומתבהרים לו עניינים יסודיים,

מה התורה מחייבת ומה מטילה על האדם

והוא באותה שעה מוכן לתת את נפשו על כך,

לבצע את הדרישות המוסריות,

הוא עלול לאותה שעה ואף יותר להתרומם,

להשתוות

עם אחד הראשונים,

לשיר ביחד ובאותה שעה בהשגות של אותו גדול כמו משה וכל ישראל,

ואז ישיר משה ובני ישראל.

אם אדם יקיים פעולת הכנסת אורחים

בכל השלמות וההידור,

הוא עלול באותה שעה להזדהות עם אברהם אבינו עליו השלום.

כשאדם משליך את הנפש מנגד לכבודו של השם יתברך,

הוא מתרומם באותה שעה למעלת יצחק אבינו הנחקד.

מי שסובל ומתנשא בכמה מיני צער ורדיפות

מבית ומחוץ ועומד באמונה ובוטח בשם באמונה שלמה,

הרי יזדמן לו יעקב אבינו.

אדם שמתנהג בפרישות, בקדושה אלוהית,

אפילו יום אחד

בשעה זו מתחברו לראשונים מהרמב״ן ועד הגאון מווילנה

והם יהלכו לפניו

ויגנו עליו בגלל שעה זו.

על מה אני מדבר?

על מה אנחנו מדברים?

מסופר על הארי הקדוש זיכרונו לחיי העולם הבא.

פעם נכנס לביתו איש אחד

והיה יושב אז עם תלמידיו

והנה קם על רגליו

וקרא לה נכנס ברוך הבא.

התלמידים השתוממו והתפלאו מה פשר הדבר?

מי האיש הזה שהוא קם מפניו?

אבל לא רצה לגלות להם הסוד.

אחרי שחזב האדם את ביתו

רץ אחריו רבנו חיים ויטל

בזיכרונו לחיי העולם הבא והפציר באיש

גללי

מה דרך חייך?

מה אתה עושה?

האם עשית פעם איזה מעשה גדול?

האיש הזה השתהה קצת

בסוף נזכר ואמר לו פעם אחת בלכתי לבית הכנסת

הגיעו לאוזניי

כל צווחה רבה

מבית ברחוב.

מיהרתי, נכנסתי לבית.

ראיתי שקרה אסון גדול.

שודדים התנפלו על אנשי הבית, שדדו מהם הכול,

כל כספם ורכושם וגם מלבושיהם.

והשאירו אותם חירומים וחפים.

כשראיתי זאת

פשטתי את בגדיי האיכרים,

והלבשתי את השדודים והענקתי להם את כל הכסף שהיה איתי.

הנה האיש הזה הזדמן למעשה הצלה,

ובאותה שעה הוא עמד במעלתו של רבי פנחס בן יאיר,

שכל חייו הקדיש לפדיון שבויים בהצלת שדודים.

אותה שעה נדבקה ברוחניותו ובמהותו של האיש הזה,

ונעשתה לשעה ממושכת.

והארי,

זיכרונו לחיי עולם הבא, כשראה את האיש הזה נכנס לביתו,

הזדרז וברך אותו, ברוך הבא.

כי נשמת רבי פנחס בן יאיר ליוותה את האיש הזה.

אז זאת אומרת,

אדם יכול במעשים מסוימים להגיע לדרגות גבוהות ביותר.

סיפרתי בהרצאה בבאר שבע,

שניחמתי אבלים בירושלים אצל משפחת כהן את המנוח בנימין כהן שנפטר בגיל 97. היהודי הזה היה צלול עד הרגע האחרון, ביקש מים מים,

השתעל ונפח את נשמתו.

האדם הזה, שמעתי כמה דברים שממש לקחתי אותם

לעצמי

ללמוד להתבונן ולעשות.

ממעלותיו של האיש שסיפרו בניו שלא היה מדבר בבית הכנסת מעולם.

פעם קרה שמישהו דיבר

והאדמו״ר הברכת אברהם חשב שזה הוא דיבר, אז הוא גער בו.

והבן אמר לאבא שלו,

למה אתה לא אומר לו שזה לא אתה?

אז הוא אומר לו, צריך ללמוד לקבל גערה.

קבל ותשתוק.

היהודי הזה

פעם היה מישהו שהסתבך איתו באיזה סכום כסף

ולא שילם לו.

אז הבן שאל אותו, אבא,

למה אתה לא תובע אותו על דין תורה?

אמר לו, מה יהיה שם?

הדבר היחיד שאני יכול זה לחייב אותו שבועה.

אצלי ברור שהוא יישבע לשקר,

אז אני מוותר על כל הכסף.

שמעתם דבר כזה?

מוותר על הכסף לא לחייב רשע שבועה.

הוא היה עשיר גדול בתקופה מסוימת,

ונפטר מן העולם עם שני אפסים.

לא השאיר כלום.

בזמן מסוים, כשהיה לו הרבה כסף, אמר לאישה, אני אתן לך כסף, תחסכי בצד, שיהיה לנו.

לאחר שנים הוא שואל אותה, מה עם הכסף? אני צריך קצת למשהו.

אמרה לו, אין כסף.

איפה הכסף?

חילקתי למשפחות.

אנשים זקוקים, לא יכולתי להשאיר את הכסף.

לא אמר לה מילה וחצי מילה.

יום אחד אשתו הרבנית

שמעה שיש בן אדם במושב זקנים,

חולה,

והוא התלונן

שהוא פוחד למות ויעשו לו ניתוח מתים. זו הייתה תקופה של ניתוחי מתים שנלחמו כל החרדים נגד.

והוא פחד שבגלל שהוא גלמוד יעשו ממנו ניסויים ויקחו את הגוף שלו, יפרקו אותו, ומי יודע אם יקברו אותו בכלל.

אז היא אמרה לו, אני אקח אותך אליי הביתה.

הוא אמר לה, אני פוחד כי אתם כוהנים.

ואם אני אמות בשבת, תצטרכו לצאת מהבית.

אז הוא לא רצה.

אז אמרו לו, עוד יאללה, צרה בשעתה, עכשיו קודם כל תבוא.

והאיש היה טבעוני,

והוא חי אצלם עשר שנים וגר עם הילדים, שלושה ילדים בחדר.

היו צריכים לספק לו כל צורכו.

עד שהוא נפטר בשיבה טובה בגיל מאה.

הנפטר עצמו, בנימין כהן, נפטר בן 97. אז זאת אומרת

דברים גדולים. פעם הוא קנה לה תכשיט,

וציפה לראות את זה במועד.

לא ראה את התכשיט אף פעם.

פעם הוא שאל אותה, איפה התכשיט? היא אמרה לו, התכשיט זה אכלו משפחות.

זה התכשיט הכי טוב.

לא השאירו כלום לעצמם.

והיה מטהר כל פעם, ואפילו עכשיו, בזמן האחרון, גם בחודש האחרון,

לפני הפטירה, שהוא כבר ידע שהוא חלש,

היה מקפיד ללכת למקווה לפני שבת.

איך אפשר להגיע לשבת בלי מקווה?

זה יהודים שהמעשים שלהם לא ניכרים כל כך.

אבל אחרי, כשנפטרים מן העולם, שומעים.

אה, מי יודע במה הוא נדבק?

יש לציין שהבנים אומרים שהבקיא ברמב״ם, שולחן ערוך.

כל מי ששאל אותו, בכל מקום יודע ובקיא.

לומד שולחן שבת, אף פעם לא מדברים.

כל הזמן רק דברי תורה, לומדים מדרש רבה וכולי, דברים מדהימים.

ולראות את הילדים, תענוג.

כולם אותו שטנץ.

זה מה שהוא אמר. הקדוש ברוך הוא, אני מודה לו על שני דברים.

שהשאיר אותי בצלילות הדעת

עד הרגע האחרון,

ושהשאיר לי ילדים כאלה.

נו,

אפשר להגיע לדברים גדולים, אם משקיעים,

אם מבינים מה המטרה בחיים.

אז ישיר משה אבני ישראל את השירה הזאת לאמור.

ביאמרו לאמור,

רבי נחמיהו אומר, רוח הקודש שרתה על ישראל,

והיו אומרים שירה כבני אדם שקוראין את שמע.

רבי עקיבאו אומר, כבני אדם שקוראין את ההלל.

רבי אלעזר אומר, משה היה פותח בדברים תחילה,

וישראל עונין אחריו וגומרין עמו.

משה אומר, השירה לאדוני,

כי גאו גאה.

מה ישראל אומרים?

סוס ורוכבו,

רמה וים.

זאת אומרת, הם חוזרים על מה שהוא אומר וממשיכים לבד.

משה רבנו אומר, עוזי וזמרתיה.

מה עונים לו?

אה, הנה, הוא היית שם בטח.

מה היא?

שקולין היו באותה שעה כמשה רבנו.

כל כך היו נלהבים ומרוגשים רגשי יה.

מהחסדים, מהניסים, שראו עין בעין,

עד שזכו להיות שווים לדרגת משה,

להתאים ולהתמזג עם שירתו בשיווי גמור.

משה פותח בפסוק והם גומרים אותו.

ולולא שהפסוק היה עולה בד בבד את טיבו ודרגתו השמימית,

איך היו אומרים אותו?

משמע שהיו שקולים באותה שעה

ממש למשה רבנו.

מסקנה,

אשרי אדם

שיודע להגיע להתעוררות עילאית כזו,

עד שהוא יכול להשתוות לראשונים,

לראשוני ראשונים.

אומה מאוד נעימה היא ההשראה.

בשעה שאנו מתקרבים ומזדהים לשירת הקודש של הראשונים,

למהות עבודת הקודש של הראשונים,

מאשרי הזוכה לשעה כזו,

אפילו פעם אחת.

אבל אשריו של מי

שזוכה להמשיך ולשמור אותה בקרבו עד העולם.

יהי רצון אצלנו במהרה.

רבי חנניה ברגשי אומר,

ראשון הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל, לפי כל רבות הרצועה.

שנא אמור אדם אסלאם אסלאם אסדגו פססט יחדיל תור ויעדיר.

אדם אסדגרם, תודה רבה.