שלא ניגע לריק | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

כן.

נציב יום להצלחתי.

מישהו תרם.

השם יעזור.

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לאדוני.

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לאדוני.

מה זה אומר?

אחרי שהם שרו את השירה הזאת ואחרי שנשמע דבר הניסים בעולם,

ממרכז הארץ, ממצרים,

התפרסם הדבר בכל העולם כולו.

אומר ישעיה הנביא,

שירו לאדוני שיר חדש,

תהילתו מקצה הארץ,

יורדי הים ומלואו,

איים ויושביהם.

לעתיד לבוא ישירו שיר חדש,

והתהילה של הקדוש ברוך הוא תבוא לא מאמצע הארץ החוצה,

אלא בבת אחת מקצה הארץ ואפילו יורדי הים

ומלואו

וגם איים יושביהם, אפילו האיים שהם לא מדברים בכלל,

כל השבח יגיע בבת אחת מכל העולם.

עכשיו,

זה הפירוש של מפרשים המפרשים, רש״י, מלבי וכו'.

אומר המדרש תנחומא,

מהו יורדי הים?

שירו לאדוני שיר חדש,

תהילתו מקצה הארץ,

יורדי הים.

מהו יורדי הים?

מי שאמר שירה על הים,

הוא יאמר שירה לעתיד לבוא.

כל אלה שאמרו שירה על הים,

הם עתידים לומר שירה לעתיד לבוא.

לכן נאמר אז ישיר לעתיד.

אז ישיר, ישיר לעתיד.

עכשיו אני אומר מילים גבוהות

ואני אתרגם אותן לשפת הדיבור.

מי יודע,

אם כל השירה משתפכת מדי פעם בתוך אנשים כמונו,

בכל ההבעה הנפשית שאנו יוצרים בצורת תפילה ושירה,

וכן כל עניין רוחני,

האם זה יתקבל לעתיד לבוא?

מי יודע אם לא ישיבו את פנינו ריקם,

ובושה וכלימה תכסה את פנינו

מול האור העליון הגדול

שהתברר לכל שריקים אנחנו.

וואי וואי וואי מה שכתוב פה.

זה מדבר גבוהה על אנשים בעלי רמה שעובדים את השם,

ושירה משתפכת מדי פעם מתוך ליבותם,

ומביעים הבעות גדולות, ויוצרים דברים,

אם זה בצורת שירה, אם זה בתפילה,

וכל מיני עניינים רוחניים שאנשים פועלים בעולם.

השאלה אם זה יתקבל

לעתיד לבוא.

פה ראינו שמי ששר בים,

ישיר לעתיד לבוא.

ישירו את אותו שיר, אז ישיר משה ובני ישראל. זאת אומרת, השירה הזאת נחקקה לעולם ועד.

מה שהם עשו במצרים ועל הים,

הכול נשאר רישומו לעולם. זה היה טהור,

קדוש.

זה נשאר לנצח.

אבל כל בן אדם השאיר רושם בעולם?

מה אתה הולך להשאיר בעולם?

מישהו ידבר על זה אחריך?

זה יישאר לעתיד לבוא?

זה יעמוד לפני האור הגדול בעולם העליון אצל הקדוש ברוך הוא?

האם באמת יוכלו להגיד, או,

תראה, זה השאיר רשומו בעולם.

כמו שיש דברים שאומרים, אמר רבי יהודה, אמר רבי מאיר, אמר רבי זה, אמר רבי זה, אמר זה.

זה נשאר לעולם.

כל מה שהם אמרו, כל מה שהם פעלו, כל המעשים שלהם, הכול נחקק.

מי יודע אם לא ישיבו את פנינו ריקם ובושה וכלימת חסד, פנינו מול האור העליון הגדול, שיתברר לכל שריקים אנחנו.

ייתכן שכל מה שאנחנו מחברים ומחדשים בכל מקצועות הרוח, הרגש והמוח,

כל אלה הגבילין ספוגים לחלוחית, רגשית ושכלית,

שאנו משקיעים באמת במאמצי נפשנו,

אבל כל אלה הגבילין עוד טרם יגיעו למרומי האור הגדול,

יתפוררו וייעלמו ולא יישארו מהם אפילו מילים פורחות באוויר.

בכל עמלנו עלי חלד ייהפך לאפס,

כאילו לא אמרנו,

לא חידשנו,

ולא יצרנו כלום.

וואו!

כמה נורא הרעיון הזה שאדם עמל, עמל ולריק.

אשרי הגבר שכל מאמריו

ומעשיו

יאמרו וישוננו אף לעתיד לבוא,

שיהיו טהורים ונקיים,

שגם בעולם הבא יהיה כדאי לעומרם ולשננם.

תראו, גדולי ישראל,

השאירו ספרים,

ויש כמה ספרים שלהם שנגנזו ומחפשים אותם בכל העולם בספריות, ואם מוצאים את הגבילים שלהם,

מיד הולכים לדפוס ומהדרים אותם, מהדירים אותם,

ועושים את זה עם ניקוד ומסדרים ומפרשים ועושים.

מה לא עושים?

מה לא עושים בשביל שישתמרו מילותיהם,

דעותיהם, מחשבותיהם, רגשותיהם, וכו' וכו'.

השירה

של כל גדולי ישראל במשך כל הדורות,

הכול נשאר, נחקק, על שולחנות של שבת אומרים אותם, כל ישראל.

זה נקרא שאדם לא עמל לריק, שהוא השאיר רישומו בעולם. מתי זה קורה, אבל?

מי זוכה לזה?

כל מאמר שירה,

או מעשה בלתי טהור,

או שמהול בו שמץ, תערובת ופסולת,

מן ההכרח שהוא ייכחד מן העולם.

מפני הזין וההדר והאור הנורא של העתיד לבוא.

ועל כל שירה כזאת

יביא האלוקים במשפט.

זאת אומרת, כבר אם בן אדם מגיע לרמה הכי גבוהה, הרמה הכי גבוהה שהבעה שלו היא כבר נובעת

שירה, הוא כבר לא יכול אפילו לדבר,

הוא כבר מתפעל עד כדי כך שהוא אומר שירה, זו הדרגה הכי גבוהה,

שהכול מתפרץ באופן של שירה.

אבל אם זה עם מעשה בלתי טהור,

כמו הזמרים הפסולים וכו',

או שמהול בזה משהו, שמץ, תערובת, פסולת או גאווה נתנה עליי בקולה על כנסת נטייה.

מן ההכרח שזה ייכחד וייעלם מפני זיו והדר אורו הנורא על העתיד לבוא

של הקדוש ברוך הוא,

ועל הכל יביא אותו האלוקים במשפט.

אפילו רבי מאיר,

התנא הקדוש והגדול,

לא היו אומרים הלכה משמו בשמיים מפני שלמד תורה מאלישע אחר.

רבי מאיר היחידי שנקבר עומד,

שזכותו תגן על כל עם ישראל,

עם כל זה,

בגלל שהוא למד הלכה מאלישע אחר, אחרי שאלישע בן אבויה פרק עול

ונהפך להיות אחר,

והוא המשיך ללמוד ממנו,

לא השמיעו הלכה מפי בשמיים.

רבי מאיר היה ענק.

לא ירדו חכמים לסוף דעתו.

כל המשניות שלא כתוב מי אומר אותן, רבי מאיר.

ורבי מאיר הזה,

בשעה שלמד מפיו של אלישע אחר,

אם אתה לומד ושומע תורה מפי המרצים החדשים,

לא ישמיעו תורה שלך בשמיים.

לא יישאר ממנה כלום ותחנש על זה.

בעל אחת כמה וכמה האדם הבינוני,

שכל השירות והתשבחות והתורות שלו,

אז מה יהיה גורלם לעתיד לבוא?

הם יהיו ראויים להיאמר, להישמע,

כמו שנאמרו פה בעולם הזה?

חפץ חיים, זכר צדיב, קדוש לברכה.

כשהיה נוכח בווינה בשעת הכנסייה הגדולה, כשנתאספו כל גדולי ישראל לדון בענייני השעה,

נשא את דבריו דברי כיבושין.

דברי כיבושין זה דברי תוכחות.

למחרת התאוננו כמה חשובים

שהיו נוכחים בכנסייה הזאת

ואמרו שהוא, זיכרונו לברכה, פגע לכאורה באילו אנשים.

מדבריו

נשמעו תוכחות כלפי

אילו אנשים שהשתייכו לכת של יראים מיוחדת.

לא אנשים פושטים, מרצים חדשים,

אלא כת יראים מיוחדת.

טענו עליו את הטענה הזאת.

ומה הוא ענה?

הוא ענה להם בכל עוז ובהחלטיות.

כל הדברים שאמרתי,

הנני מוכן לחזור לאומרם לפני כיסא הכבוד,

לא חוזר בי.

מה שאמרתי ראוי להיאמר לפני כיסא הכבוד.

ללא כחל, ללא סרק,

בלי לייפות דברים,

לומר אותם לכוחת דברי כיבושין,

מה שחייבים להגיד.

שירת משה רבנו עליו השלום

עם בני ישראל הייתה כל כך טהורה,

טהורה אדירה ועילאית,

עד שהיא התנצחה,

נהייתה נצחית,

ונעשתה שירת הכבוד ועשה

לעיני כל העולם כולו.

כולם שרים.

אז יש שיר, כל יום,

כל היהודים

שרים את השירה הזאת לאמור.

וגם כשיבוא היום הגדול והמאיר,

ישירו את השיר הזה.

וגם אז,

כשיתקדש יום הדין לעתיד לבוא,

תושר השירה של משה,

עם משה ועם בני ישראל שירדו בים.

שירת הניצחון של הקדוש ברוך הוא לעיני כל העולם כולו. איזה צמרמורות יהיו אז,

כשכולם ישירו את השירה הזאת.

אז ישיר משה,

אומר המדרש,

ואני אשיר עוזיך,

וארנן

לבוקר חסדיך,

כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי.

אומר דוד מלכנו,

ואני אשיר עוזיך,

מתי?

לעתיד לבוא.

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד,

כי עוזי וזמרתיה,

אדוני,

ויהי לי לישועה.

וארנן לבוקר חסדיך.

איזה בוקר?

אותו בוקר, שיהיה יום הדין,

שנאמר, אמר שומר, עתה בוקר וגם לילה, יום הגאולה.

כי היית משגב לי באדום ומנוס ביום צר לי בגוג ומגוג.

השירה של דוד הייתה כל כך טהורה ומזוככת,

עד שהוא בטוח שישירו אותה גם לעתיד לבוא.

כשיבוא הניצחון

במלחמת גוג ומגוג,

ישירו את השירה שלו.

והוא לא פחד שהשירה שלו תושב ריקם,

אלא היא תושר בכל הדרה בצורתה בבוא הגאולה השלמה.

אמן. יהיה רצון שכל מעשינו וכל דיבורים

וכל תפילותינו

וכל שירותינו

וכל רחשי ליבנו יוטבעו בחותמת אמת

ויישמעו לפני השם גם לעתיד לבוא. אמן.

רבי חנניהו ברכה שאומר,

עושה גודל של הכל זכות לישראל.

ויכוח אחר בעולם תורה ומשוות.

שנה אמר ה' בסלמה הנציגו יחדיל תורה הוא יהיה אדיר.