עפולה - עפולה

עפולה 27-5-14
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
כן יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בפרשת השבוע ואנחנו לומדים כמה דברים חשובים. בפרשה כתוב "ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליםו יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח, ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה" וכו', אח"כ כתוב "וביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה" בדיוק אותו דבר, כל הנשיאים חוזרת התורה על אותם דברים שהם הקריבו בדיוק אותו דבר, בדיוק בדיוק אותו דבר. בד"כ התורה מקצרת מאד, ויש דברים שהיא אומרת ברמז ויש דברים שהיא אומרת מיתור של אות או מילה, פה היא מרחיבה ומרחיבה ומרחיבה וחוזרת על אותם קרבנות ממש.
למה האריכה התורה בפרטי ההקרבה ומונה כל קרבן לכל נשיא באופן נפרד למרות שכל הקרבנות כולם שווים בדיוק? אפשר להגיד שכל הנשיאים הללו למנות אותם, הקריבו קרבן כזה. אלא מובן שיש טעם וכוונה מדוע האריכה התורה, אפשר להסביר כך: הפירוט הנפרד של הקרבנות מורה לנו כי באמת נפרדים היו הקרבנות זה מזה ואינם דומים כלל בתכנם, למרות שמבחינה צורתית חיצונית הם היו דומים ממש, כפי שמבואר הדבר בדברי הרמב"ם שמביא את המדרש שהיה מסורת ביד כל שבט ושבט כל מה שארע לו עד ימות המשיח, כל שבט היתה לו מסורת שהוא יודע בדיוק מה יקרה עם השבט שלו עד ימות המשיח, מה התפקיד, מה היעוד, מה המשימות המוטלות עליהם, הכל היה ידוע להם. והתחיל נחשון בן עמינדב על סדר המלכות.
לכל שבט יש תוכן חיים מיוחד, מהלך מאורעות שמתאימים ומיוחדים לתכלית שלו עד ימות משיח, גם עבודת ה' מיוחדת לכל שבט, בהתאמה לתכנו ותכליתו של השבט. כל נשיא הקריב את קרבנו בדרכי העבודה המיוחדים לו, אותה קערה וכף אחת מלאה קטורת שהקריב נחשון על סדר המלכות שהוא מיוחד לשבט יהודה, הקריב שבט אחר בגדרי עבודה שונים לגמרי, רק הצורה החיצונית של הקרבנות היו דומים ושוים אצל כולם.
הפרשה הזאת מלמדת אותנו להבחין כי אין החומר מורה על צורה ותוכן אחד. ז"א אחד מחזיק תפילין והשני גם, אז קודם כל זה לא מחייב שהצורה החיצונית אומרת מי כתב ומי המומחה ומי ירא השמים ואיך כתב ואיך לשמה וכו', זה לא מראה, הצורה החיצונית שוה אבל הפנימיות שונה, דבר שני המניח תפילין אפילו שמניחים אותו תפילין, אחד עם כוונות כאלה ואחרות והשני עם כוונות כאלה ואחרות, אחד חלילה בהיסח הדעת והשני עם כוונה לשמה, אחד כך ואחד אחרת, אז הצורה החיצונית תתכן שווה, אבל פנימיות כוונה מה המטרה של כל זה - זה משתנה אצל כל שבט ושבט ואצל כל אדם ואדם. כל מעשה מקבל ביאור ומשמעות לפי כוונת העושה שכיון על פי דרכו, ומעשה אחד יכול לבטא כוונות נפרדות ובלתי דומות כלל. כך היה בהקרבת קרבנות הנשיאים וכך בכל מעשה מצוה, קיימים צורות וכוונות שונות התלויות בכוונת האדם העושה, ולמרות שקיום פרטי המצוה שוים אצל כולם, אולם תוכן וכוונת המצוה יכולים להיות שונים לחלוטין.
לאור הדברים האלה נבין מה כתב הרמח"ל בדרך עץ חיים במעלתה של התורה. התורה אינה ידיעה בעלמא כשאר חכמות נכריות, אלא היא אור המאיר בנשמתו של האדם להגיע אותו אל גנזי מרומים, על ידי לימוד התורה שאדם יהודי לומד נכנס בו אור התורה בפנים ומסוגל להביא אותו עד גנזי מרומים, וזה דומה לגחלת עמומה, ז"א דולקת אבל עמומה. שבהפיח בה - כשמפיחים עליה תתפשט ותתלהב מתוכה שלהבת גדולה והשלהבת גודלת בלי סוף, שהתורה היא בלי תכלית, ואפילו כל אות ממנה יקח. וכמה גוונים יש לשלהבת, סתם בצבעים כשאנחנו רואים את האש יש בה צהוב וירוק וכחול ואדום וצהוב, כל מיני גוונים, כן יש כמה פנים לתורה, אז האותיות הן שחורות והן כמו גחלת עמומה, וכשאדם לומד בעמל ומלהיב את נפשו בלימוד התורה מתלהטות האותיות ומוציאות פירושים ופירושי פירושים. כך יש כמה פנים לתורה, וכבר קיבלו הקדמונים שלכל שורש מנשמות ישראל לכולם יש אות בתורה, עד שיש שישים ריבוא פירושים לכל התורה מחולקים לשישים ריבוא נפשות של ישראל. זה נקרא שהתורה מתפוצצת לכמה ניצוצות, כי בתחילה היא מתלהטת ואז נראים בה כל האורות הראויים לענין ההוא, ואותם האורות עצמם מאירים בשישים ריבוא, זה שש מאות אלף פירושים, שש מאות אלף פירושים וזה לא סוף.
אותה תורה מבראשית עד לעיני כל ישראל אפשר לפרש אותה בשש מאות אלף פירושים. אור החיים הקדוש פעם בא אצלו מישהו אז הוא אמר לו, תשאל אותי על איזה פסוק שאתה רוצה בתורה ואני אומר לך 84 פירושים עליו, אז הוא אמר לו איזה פסוק, אמר לו שמונים וארבע פירושים. על כל פסוק בתורה הוא ידע 84 פירושים.
המגלה עמוקות על הפסוק "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמרו" כתב 252 פירושים. על הפסוק ויקרא בפרשת ויקרא מאהל מועד, הוא פירש על א' ויקרא שמה זה א' קטנה, א' זעירה, הוא כתב אלף פירושים. ואנחנו מדברים לא על מקבל התורה ממשה רבינו, כן, בדורות אלינו הקרובים כמו שאומרים. אז ז"א התורה היא מכילה שש מאות אלף פירושים, דרכים, זה לא פירוש סופי ונגמר, דרכים, וכל דרך היא תורה בפני עצמה, והם שונים מהדרכים האחרות.
בספר מעלות התורה מובא בשם הגאון רבי אליהו מוילנא, כי בכל מצוה ובכל דיבור מדיבורי התורה נכללת כל התורה וכל המצוות כולם כללותיהם ופרטותיהם ודקדוקיהם. בשביל להבין את זה אני אתן רק דוגמא, הזוהר הקדוש אומר שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם. אף אחד לא יכול להבין, מה באוזן יש גם את העיניים? יש גם את הלב? כתוב בזוהר שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם, זה לא מובן, לא? הרגליים באזניים? השיניים באף? מה זה בכל חלק? היום שאנחנו יודעים מה זה די אן אי אנחנו מבינים שבכל חלק שבאדם יש את כל האדם. זה הזוהר כתב לפני אלפי שנים. אז אם בכל חלק שבאדם יש את כל האדם, אז בתורה בכל אות שבתורה יש את כל התורה כולה, זה מה שאומר הגאון. וכשהגאון אומר הוא לא קרא את זה בספר, זה הוא אומר, אחרי שהוא יודע את מה שהוא אומר. כי בכל מצוה ובכל דיבור מדיבורי התורה נכלל כל התורה וכל המצוות כולם, כללותיהם ופרטותיהם ודקדוקיהם, וזה המיוחד שבתורה משמים, שהיא תורה בלי סוף. בצורתה הגלויה מחמשת חומשים היא מוגבלת, אולם צורה זו היא כגחלת שטומנת בתוכה שלהבת אין סופית, כל אדם לפי כוחו ומידת מסירותו בלימוד התורה וקיומה מלהיב את השלהבת הנוצרת בגוון המיוחד לו, והוא יכול לשאוב אור בלי סוף וגבול. כתוב כל הלומד תורה לשמה הופך להיות כמעיין המתגבר, אתם יודעים מה זה מעיין מתגבר? זה מים שיוצאים בלי הפסק, כל ימות עולם יוצאים מים יוצאים יוצאים ולא נגמר. כל הלומד תורה לשמה מגלים לו רזי תורה והוא הופך להיות כמעיין המתגבר. ה' נותן לו במתנה ויוצא לו יוצא יוצא תורה גם לא לפי העמל, רק בגלל שהתורה היא לשמה. מי שלא יוצא לו תורה כמעיין המתגבר עדיין לא הגיע לתורה לשמה, שאם היה לו רבי מאיר אומר שהיה צריך להיות כמעיין המתגבר.
לפי זה נבין את הגמרא בסנהדרין ס"ח שבשעת פטירתו של רבי אליעזר נטל שתי זרועותיו והניחן על ליבו ואמר, אוי לכן שתי זרועותי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין, הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי, הרבה תורה למדתי ולא חיסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים. ראיתם פעם את האוקיינוס? גדול, לא? יותר מאמבטיה, עכשיו תביאו כלב שילקק מהאוקינוס, כמה הוא יכול ללקק? כמה נחסר האוקינוס? מישהו הרגיש שפה מישהו ליקק ולקח משהו? כמה הוא שתה, דלי? שני דליים? כמו גמל, כמה הוא שתה? הוא אומר שכל התורה שהוא למד, הוא אומר הרבה תורה למדתי, אבל כל התורה שלמדתי זה רק ככלב המלקק מן הים, ביחס לרבותי. שמעתם?
הרבה תורה לימדתי, ולא חיסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת. כמו שיש לנשים לק ויש להן מכחול בפנים שהן מכניסות ומוציאות ועושות קצת ככה או לק או לריסים רימל או משהו כזה, יש להם כזה דבר, מכחול בשפופרת, והנה אם נתבונן על התורה מצד כמות הידיעות שבה ונעמיד את תורת רבי אליעזר בצד של תורת רבותיו, ונחסיר, נעשה חשבון, נחסיר מתורת רבותיו ותורתו, בודאי שחסר הרבה מגודל ידיעת רבותיו, והדוגמא של כלב המלקק מן הים נראית כבלתי מובנת כלל, שהרי אין כל כך הרבה הלכות ודינים בתורה שאפשר יהיה להבדיל בין רבי אליעזר לרבותיו או בין רב לתלמיד. אבל למה כיוון כנראה רבי אליעזר, לתורה כשהיא בפנימיותה, שם המרחקים הם בלי סוף, תורת הרב אחרת לגמרי מתורת התלמיד, לא שייך להעמיד את תורת הרב והתלמיד זה בצד זה ולדון כמה יחסר מתורת הרב אם נחסיר ממנו תורת התלמיד, חשבון כזה ניתן לעשות רק חשבון כמותי של ידיעות, אבל לא כשמדברים על התוכן והפנימיות של התורה שהיא נקלטת בכל אדם לפי מה שהוא.
כשבני אדם שונים זה מזה גם תורתם שונה לחלוטין, היא מציאות אחרת לגמרי, כמו ההגדרה של חכמים, תקשיבו איזה הגדרה, חכמים מגדירים מה ההבדל בין הדורות של בין רב לתלמיד, אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים. שמעתם? זה אומרים האמוראים על התנאים, דור אחד הפרש. הם לא אמרו שההפרש הוא בין אדם לבין חמור, הם אמרו שזה שתי מציאויות שונות, כמו שאדם זה מציאות שונה וחמור זה מציאות שונה, אי אפשר להגיד תוריד חמור מאדם מה ההפרש, אין הפרש, זה שני סוגים שונים, אם ראשונים מלאכים אנחנו כבני אדם, אם הם בני אדם אנחנו כחמורים, זה מציאות שונה. כוונתם לומר כי הרב הוא מציאות אחרת לגמרי מהתלמיד, זה מלאך וזה אדם, שני דברים שונים לגמרי זה מזה, אין קנה מידה משותף שיוכל למדוד בכמה זה גדול מזה, ויחס התלמיד לרב הוא מטעם שטעם מרבו, ולכן אמר רבי אליעזר כי לא החסיר מרבותיו אלא ככלב המלקק. הבנתם? הוא גם לקח דוגמא ככלב, כמו שאמרו אם הם בני אדם אנחנו כחמורים, ז"א בעלי חיים.
זה המיוחד שבתורה ובמצוותיה שהצורה הגלויה והשטחית מכסה על עולמות ומרחבים אין סופיים שטמונים בהם, וכך מצינו גם בנפש החיים, רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל אומר לגבי נוסח התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, מאה ועשרים נביאים גדולי עליון קדושים, 120 אנשי כנסת הגדולה, היום לצערנו הרב בהשאלה הציונים לקחו "הכנסת" ושמו 120 חברים, טיפשים אבל.
וזה לשונו: ומעת שתיקנוה ועד ביאת גואל במהרה בימינו, לא היה ולא יהיה שום תפילה בפרטות דומה ל חברתה שקודם לה ואחריה כלל. שמעתם? אני מתפלל מאז שזכיתי לחזור בתשובה, אין שום תפילה מאז שהתפללתי עד היום דומה לחברתה, כל אחד מכם שהתפלל תפילת שמונה עשרה שזו תפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, כל תפילה היא שונה לחלוטין והיא מכילה את כל הבקשות בעולם שיכול אדם לחשוב אי פעם. כיון שהם היו נביאים ובדרגות גבוהות ביותר, הם ידעו לתקן תפילה שתספיק עד סוף הדורות לכל האנושות. בני ישראל. ובכל פעם שמתפללים אנחנו גם גורמים תיקונים חדשים בסידור העולמות והכוחות, כי כשאדם מתפלל או שהוא מוריד שפע מלמעלה או חס ושלום הפוך, אבל כל תפילה לפי מצבו הרוחני באותה עת, לפי מצבו הגשמי, לפי כוונתו, לפי מקומו, לפי הציבור שהוא נמצא איתו, לפי החזן, לפי הרבה מומנטים מעורבבים שכל תפילה פעולתה שונה מחברתה, וכל תפילה מסוגלת לפעול דברים שלא פעלו תפילות אחרות .ובכלל, בכל פעם שמתפללים אמרנו נגרמים תיקונים חדשים סידור העולמות והכוחות כי אנחנו גם משפיעים על עולם המלאכים, על העולם כולו, עלינו ועל בני משפחתנו. והוא מוסיף כי כל הכוונות הידועות לנו בתפילה מרבותינו הקדושים ז"ל קדושי עליון, עד האחרון הרב הקדוש לפני 500 שנה איש האלהים הנורא האריז"ל שהפליא והגדיל לעשות כוונות נפלאות, וזה אינם בערך אפילו כטיפה עם כל הכוונות של הארי, כטיפה מן הים. נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנסת הגדולה שתקנו את התפילות. שמעתם?
דבריו הנפלאים של רבי חיים וולאז'ין נותנים לנו מושג מה העומק הטמון בענין רוחני. כך גם המצב במידות הנפשיות והחכמה שחנן בהם הבורא אותנו בני האדם, שהבדלי המדרגות בהם אינם בכמות אלא באיכות. לא הכמות קובעת, לא הכמות, לא אם למדת הרבה, לא, איך למדת, אפילו אם למדת מעט טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה. רחמנא ליבא בעי, הקב"ה רוצה את הלב שלך, איך אתה מדבר איתו, איך אתה מתפלל, איך אתה לומד, הוא רוצה לדעת, ואם האדם זוכה להעלות את עצמו, להעמיק, להלהיב אש בגחלת במידה טובה או להשיג חכמה, הוא יוצר מציאות חדשה אחרת ושונה לגמרי מהמצב שהיה קודם לכן. תראו בעל תשובה, ברגע אחד הוא יוצא מחושך לאור גדול, בעל תשובה שהרהר, הרהר בתשובה, הוא כבר נקרא צדיק. הרהר, עוד לא הוציא לפועל כלום. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק ספק קידושין, למה - שמא הרהר בתשובה, במי מדובר? ברשע גמור. רשע גמור. אומר הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, זהו, יש ספק קידושין ויש פה בעיה עכשיו, למה שמא הרהר בתשובה, ואם הוא הרהר בתשובה אז באמת הוא צדיק. אז ז"א אדם ברגע יכול לשנות את כל המציאות שלו, את כל המציאות שלו. אדם יכול לזכות להעלות את עצמו, להעמיק ולהלהיב אש בגחלת במידה טובה או השגת החכמה, והוא יוצר מציאות חדשה אחרת ושונה לגמרי מהמצב שקדם לה, והוא חי בעולם חדש המתגלה לפניו בעמלו לרדת לעמקה של התורה.
כותב הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל בתחילת דרך עץ חיים, במעלת שכלו של האדם, כי באפשרות האדם להבין ולהשכיל השכלה גדולה יותר ממלאכי השרת, כל אחד פה וכל אחת יכולים לעלות במדרגת שכלם יותר ממלאכי השרת, כל אחד, כמו שמובא במדרש, אמור להם חכמתו מרובה משלכם, הקב"ה אמר למלאכים, תדעו לכם, זה האדם שנברא עכשיו בצלם אלקים חכמתו מרובה משלכם, כי ה' אמר להם לכנות, לקרוא שמות לבעלי חיים, הם לא ידעו לקרוא להם שמות, והאדם קרא לכל בעל חי על פי מהותו ממש. והוא אפילו קרא בשמו של הקב"ה. כאשר יחפוץ בתבונה על פי דרכו, ינחהו להשיג עד שמי השמים דברים שהם כבשונו של עולם שכיסם עתיק יומין. הקב"ה אם יראה שאתה חפץ בתבונה על פי דרכו למטרות שלו, של הקב"ה, הוא ינחה אותך עד שתגיע לרמה שתוכל להעפיל לשמי השמים ותגלה דברים שהם כבושים מבני אדם שכיסה אותם עתיק יומין הקב"ה. והוא מבאר כי אפשרות זאת תתכן כיון ששניים הם בתבונה אחת נבראו, שניים, שימו לב, שניים בתבונה אחת נבראו, מי הם? שכל האדם והתורה המשכלת אותו, שניהם בתבונה אחת נבראו, אתם שומעים? השכל והתורה שווים הם, גם בשכל קיים עומק אין סופי ודומה הוא במעלתו לתורה שניתנה משמים. עד כמה שזה מחייב אותנו, בני האדם להתחכם ולדעת ולא להשאר ערומים מכל חכמה, כמו שאומר הרמח"ל שם, שהרי אדם יכול להפקיר עולמות שהוא יכול לזכות בהם בגלל עצלות ושטות שהוא נכנע להם. ועד כמה צריך לשמור על השכל, חייבים לקדש את השכל בקדושת ספר תורה, שאתה לומד תורה השכל שלך מתקדש בקדושת שכל של התורה, ספר תורה, לכן כשחכם מגיע קמים, למה קמים? כמו שקמים מספר תורה. כיון שהשכל הוא באמת כמו ספר תורה ממש, שניים הם בתבונה אחת נבראו, שכל האדם והתורה המשכלת אותו, ואם האדם חס ושלום משתמש בשכל לדברי הווי זה כאילו הוא זורק ספר תורה לרחוב רח"ל. השכל קדוש הוא, אבל הוא חייב להיות מקודש למטרה שלשמו הוא נברא, להבין ולהשכיל בתורה ובמצוות ולהוביל את האדם למטרת חייו ואשרו הקיים והנצחי, כי העולם הזה הוא בר חלוף, לא ישאר לנו כלום מהעולם הזה, גם לא נשאר לנו מההנאות של אתמול כלום, אולי קצת זכרונות, בעוד כמה זמן גם הם ישכחו, ואם יבואו קצת צרות מי יזכור בכלל את ההנאות. שמעתם פעם על תרופה שנקראת סיפור הנאות? אדם שוכב בבית חולים ואחד ממליץ לו פסיכולוג, לך תספר לו לחולה במחלה הקשה שאמרו לו שנותרו לו עוד כך וכך זמנים, תספר לו איך הייתם בטיול ואיך אכלתם שישליק ואיך שיחקתם קלפים ושש בש ותראה איך הוא יחיה ויפרח ויצא מהמחלה וילך על רגליו הביתה, שמעתם דבר כזה פעם איזה תרופה כזאת? הרי אם רק תספר לו את זה שהיה לו כזה דבר הוא יכנס לדכאון עוד יותר. ז"א, כל מה שנהנית בעבר לא קיים בכלל, גם בזכרון זה סתם ככה אתה יודע בשביל הגאוה של, הייתי והייתי וקניתי וראיתי, זה הכל חרטה, אין לך מזה כלום, אולי חובות, אבל בסך הכללי מה יש לך מזה, אבל אם תגיד למדתי, למדתי משנה זאת, למדתי גמרא זאת, למדתי פסוקים פה, למדתי מדרש שם למדתי שם, אפילו אם שכחת זה קיים לנצח. זה בפנים, אפילו אם אתה לא זוכר כרגע. זה אתה תקבל על זה מלוא השכר. אפילו אם לומד ושוכח, לומד ושוכח, לומד ושוכח, לומד ושוכח, יקבל שכר. אבל אם אחד נתן לך כתובת שתבוא לתקן לו משהו בבית ואתה נזכר ושוכח את הכתובת, נזכר ושוכח את הכתובת, בסוף לא הגעת אליו, הוא ישלם לך על זה שבאת? הוא אומר לך אדוני, לא באת, לא היית פה, אומר לו מה, אבל אני נזכרתי ושכחתי נזכרתי ושכחתי, מה אני אשם? אומר לו מותק זה רק בתורה, אם למדת ושכחת למדת ושכחת תקבל שכר, אצלי אם שכחת שכח גם מהכסף.
בקיצור אם אדם מבין, קיבלת שכל, הרי בשביל מה קיבלת שכל? אתה לא יותר חכם מעכביש, אתה יכול לטוות ולארוג כמו עכביש? אתה לא מומחה כמו בונה לבנות, ועוד כל מיני בעלי חיים שיש להם כל מיני תכונות נפלאות שכל אחד מיוחד בה, אין לך את זה נכון? אתה צריך ללמוד את זה ונראה אם תצליח בקורס ותשלם על זה כסף ונראה זה אוווווו יקח זמן, וזה על כל דבר ודבר. למה לא נתן לנו הקב"ה את השכל של כל הבעלי חיים בילד אין, בפנים מוכן, זהו, מה אתה רוצה שאני יעשה אני יכול לעשות טרלרלרל על המקום, למה? הקב"ה רוצה שנלמד הכל הכל הכל. אתם ראיתם פעם כבש שלוקחים אותו ללמוד בתלמוד תורה, בגן? ראיתם חתול הולך ללמוד? כלבלב? עגל? בעל חי ראיתם הולך ללמוד באיזשהו מקום? הוא נולד מוכן, מוכן יודע בדיוק הכל, גם לא אומרים לו מה לאכול ומה לא לאכול, ואין לו מחקרים אתה מבין יש הרבה פחמימות יש חלבונםי יש שומנים, שומן רווי שומן חרית, אין שום דבר, הוא אוכל ישר, הוא יודע ממה להזהר ממה לא להזהר, הוא נולד בילד אין, זהו, זה יעודו, זה תכליתו, זהו. אנחנו לא, צריכים ללמוד הכל בכל מכל כל עד הסוף. עכשיו נשאלת השאלה, כל החיים נלמד איך בשביל לחיות ובסוף נמות, עד שלמדנו לא נותנים לחיות, אומרים יאלה לך, אז בשביל מה התעודות ולמדנו והשכלנו וקנינו קצת ועשינו, מה, אז למה הולכים? למה לא נחיה כמו צב מאתיים שלש מאות שנה, למה? לא באנו בשביל זה, באנו להכין צידה לדרך, אנחנו באנו לקחת תורה ומצוות כי הנשמה שלנו קיימת, אנחנ ולא בעל חי, בעל חי כשהו אמת הוא מת סופית, אין לו המשך, זהו, פגר וזהו. יבואו העופות יאכלו אותו וביי ביי, אדם לא, מניחים את הגופה בקבר אבל הנשמה עולה למעלה הוא רק נפטר מן הגוף, עזב אותו זה הכל, אבל האדם זה האדם הזה שעלה למעלה עכשיו, הנשמה, מה יש בה? שכל, מה יש בשכל? ביסלי ובמבה. מה יש בשכל? שטויות, טלנובלות, חרית, אירוביזיון, כל מיני דברים שטותיים, מה יש לו בראש? אבל אם בן אדם מילא את ראשו בתורה, ביראת שמים והכל, יבבי, איזה עשירות, איזה עשירות מחכה, אומר לו הקב"ה עשית מה שביקשתי? בטח, קיימת הלכות? ודאי. אתם יודעים איזה אושר שאתה בא ועל הכל אתה אומר כן כן כן תבחן אותי, כן, יודע יודע, איזה יופי. אבל יבוא אחד יפתחו לו את החומש יגידו לו, אתה מכיר את הפסוק הזה? לא לא לא זוכר, לא לימדו אותי בית ספר, וזה אתה וזכר? לא לא לא, אבא שלי לא למד ולא לימד אותי, וזה אתה זוכר משהו? אומר לא, בגלל זה לא הלכתי לחידון התנ"ך, וזה אתה יודע מה זה? לא לא לא שמעתי אף פעם, אתם יודעים איזה כאפות הוא יקבל? יגידו לו תגיד, מה אתה עושה צחוק? בשביל מה קיבלת שכל? בשביל מה קיבלת שכל? נולדת יהודי ואת הלא יודע מי זה יהודי, מה זה יהודי, לאיזה מטרה יהודי, למה קוראים לך העם הנבחר, למה רודפים אתכם היהודים, מה אתה לא לא בררת? כאילו כלום? על האמריקאים שמעת? בטח, ואת האוכל שלהם אתה מכיר? אכלתי כל היום, והבגדים? בטח, וחברות ואופנה הכל אני יודע, תשאל אותי, זמרים, זמרות, הכל אני יודע, הא, על הגויים אתה יודע הכל ועל עצמך אתה לא יודע כלום, זה נקרא עם שכל? יגידו לו יתוש קדמך שלשול קדמך, תתבייש לך, בראתי אותך אחרון בבריאה בשביל שאתה תהיה המכובד, כל העולם נברא לפניך כהכנה לקראתך, ובסוף אתה טמבל יותר משלשול ומיתוש שהם קדמו לך בבריאה, מה תגיד?
אז ז"א, כל בן אדם יש לו מטרה ויעוד, והוא צריך למצוא את זה, צריך לחפש ולנבור, הוא צריך לעלות ולהתעלות, הוא לא יכול להגיד אני לא מוצלח, אין דבר כזה, אתה קיבלת שכל יותר מהמלאכים, השכל שלך ושל התורה אותו דבר, בתבונה אחת נבראו, אתה יכול להגיע למעלות אדירות אבל תחליט שאתה רוצה, אם לא תחליט שאתה רוצה אתה תשאר בעל חי.
נו, אני מקווה שאתם מבינים מה אמרתי, אמרתי בקצרה אבל ברור חד משמעי ועכשיו ניתן לכם ההזדמנות לשאול אותי שאלות, אז בבקשה. הברכה הזאת מספיקה בשביל לחזור בתשובה, הכל נהיה בדברו, אתם מבינים מה זה? הכל. אתה והוא והיא והוא והם וכולם והבריאה והגלקסיות והכל הכל הכל הכל, הכל נהיה בדברו, במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם. אייי, יש לנו אלקים חיים שמעניק לנו חיים בשביל מה? לאכול ולשתות לישון ולעבוד, זהו? זה התכנית? עדיף היה להיות צב. מתפתח עם דירה, ראיתם מה זה? מתפתח עם דירה, הוא גדל והתורה איתו, איזה תכנית. הוא לא צריך לטפס על העצים, אוכל עלים, הולך לאט, מתאים לו מוציא את הראש, לא מתאים לו - מחזיר. חי סבבה. כן, שאלה. כן הנה הבחור בשורה שניה.

ש. שהכל יהיה טוב בדברו, שהכל נהיה בדברו, למה שלא הכל יהיה בדברו טוב ולא צריך את כל ה, שהכל יהיה טוב, באנו לעולם נהנה.

הרב: אז קודם כל באמת הוא ברא את העולם בשביל שתיהנה, אבל כיון שאתה לא מקיים את מצוותיו אז אתה לא יכול ליהנות, כי אם אומרים שצריך להתנהג לפי סדר מסויים ומבלגנים את הסדר, אז נפגעים מהאי סדר. לדוגמא, אמא אומרת אתה גמרת לשחק? תרים את הלגו, תרים את הזה תרים את הזה, הוא לא מרים הכל מפוזר אח"כ פתאום אאאא הוא צועק, מה קרה הוא עלה על הזה והוא עלה על הזה ונפגע מזה ונפל על זה וכו', היית מסדר את הכל בסדר לא היית נפגע שום דבר, היית נהנה מהמשחק וגומר. אם אתה עושה מה שה' אומר כל דבר, וכל דבר אתה מניח במקומו ועושה כפי רצונו, לא לך שום פגיעה, שום צרה, שום מחלה, שום דבר, הכל פיקס. אבל ברגע שמשנים מהסדר ולא עושים מה שהוא אומר אנחנו פוגעים בעצנו, לא הוא, הוא לא עושה לנו כלום. נכון שחשמל זה טוב, חשמל הנה טוב לא טוב? טוב, טוב, אבל יש הוראות, אסור להכניס סיכה לחשמל, אם מכניסים זה מתפחמים, ואחד סקרן רוצה לראות, נו, ועשו את זה חברת חשמל לטוב או להמית? לטוב, אם ישמרו על הכללים כולם יהנו מהחשמל, אם לא ישתמשו בו כראוי ולא בזהירות כמו שהם הזהירו נפגעים ממנו, מהטוב נפגעים. ככה זה בכל דבר, אם תאכל הרבה אוכל טוב לא רק שתקיא, אתה תקלקל לעצמך הרבה יותר. כל דבר צריך להיות במינון, במידה, הכל צריך להיות בדיוק מה שצריך. מי שמוסיף אפילו מהטוב הרבה סובל. אפילו אם יהיה לך הרבה כס, אתה תסבול. למה? אתה יודע יש עין הרע של אנשים קנאים, יש כאלה שיחתרו במחתרת להגיע לכסף שלך, יש כאלה שיעשו קומבינות, עם האשה כבר יהיה בעיות, פתאום יש כסף אז היא אומרת בא תקח אותי ותקנה לי ובא נסע וזה פה שם... ומרבה נכסים מרבה דאגה, ואח"כ נהיה לחץ ולחץ דם, סכרת והכסף הביא בעיות איתו, לא מיד הוא פותר בעיות, חושבים, אבל בד"כ הוא מביא בעיות. הבנת? הנה עכשיו עצרו שמה כמה חברה בנמל אשדוד אתה מבין, רצו כסף, אבל בקלות ומהר.

ש. זה הסיבה שמקטירים קטורת דבש?

הרב: זה בגלל הגאוה, והמתיקון והתאוה. ככל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו, אז זה אומר שדבש זה כנגד התאוה והשאור זה כנגד התפיחה שזה הגאוה, אז תאוה וגאוה הם לא רצויים אצל הקב"ה, כי אדם נמשך אחר יצרו, וה' רוצה שאת התמשך אחרי יוצרו, יש יוצר ויש יצר, אז לכן כדאי לך להיות עם היוצר ולא עם היצר, כי היצר יצר לך בסוף. הבנתיוך? יופי.
שאלה נוספת. כן הנה פה שורה ראשונה.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: וברכה

ש. יש לי שתי שאלות שקשורות זו בזו

הרב: נפלא

ש. אוקי, אז בן אדם שנפטר מהעולם מגיע לגן עדן, הרי אומרים שאם אתה מתפלל למען אותו נפטר, הולך לשיעור תורה וכביכול אומר למען עילוי נשמתו, איך זה הולך, מה יש שם קומות בגן עדן?

הרב: כן, יש מדורים מדורים שכל אחד לפי מדרגתו זוכה לשהות במקום הזה.

ש. אוקי, עכשיו השאלה השניה שלי זה שבן אדם צדיק נפטר ואין מי שיעלה את הנשמה שלו, מה הוא עושה?

הרב: צדיק נפטר?

ש. כן, מגיע לגן עדן אין מי שיעלה את הנשמה

הרב: אז הוא עולה מכח המעשים הטובים שהוא עשה והשאיר, לדוגמא, אם הוא השאיר תלמידים אז הם ממשיכים להעלות אותו בזכות התורה שלמדו מפיו, אם זה בעלי תשובה שלו אז הם כמו הבנים שלו והם מזכים אותו הלאה, הם וזרעם וזרע זרעם עד עולם, ואם זה נגיד הוא בנה בית כנסת ומתפללים שמה אז כל מי שמתפלל שמה בבית כנסת שהוא בנה זה נקרא מצוה לדורות, אז הוא ממשיך ליהנות ולהתפרנס מזה, ועוד כל מיני מצוות שרישומם נשאר בעולם והן ממשיכות.

ש. אוקי תודה

הרב: ואם הוא השאיר ספרים שהוא כתב או קלטות ודיסקים ואנשים מקשיבים להם אז הוא כאילו בחייו עדיין ומלמד את הרבים. כן.

ש. תודה רבה.

הרב: שאלה נוספת.

ש. אני רוצה לשאול לגבי, יש לי סתירה בדת, בעצם הדברה לא תרצח האם התכוונה לכל היצור חי בעולם הזה או רק לגבי בני אדם?

הרב: בני האדם.

ש. ז"א שאם שוחטים או מתעללים בבעל חיים גם לצורך מאכל זה בסדר

הרב :לא. שוחטים זה בסדר, מתעללים - אסור. צער בעלי חיים אסור.

ש. אבל שחיטה היא סוג של התעללות

הרב :לא, זה לא התעללות, זה המטרה שהבעל חי בא לעולם בשביל שאנחנו ניזון ממנו ,כמו שהתפוחים נבראו כדי שנאכל אותם וננגוס בהם, וכמו הבננות שנ לעס אותם

ש. אבל בעל חיים הוא יצור חי, הוא מרגיש

הרב: מה הקשר, גם הצמח מרגיש, יש צמח שאת נוגעת בו אומר אל תגעי בי,

ש. אז זו תשובה מתחמקת

הרב: לא מתחמקת אם את לא מכירה את הצמח הזה תקראי עליו בגוגל.

ש. גם פרה מולידה עוד

הרב: נכון, גם עץ פרי מוליד עוד פירות, נכון, גם העץ פרי מוליד עוד פירות.

ש. זו תשובה מתחמקת

הרב: למה היא מתחמקת, למה את אוכלת פירות וירקות, למה את תולשת אותם מהאדמה

ש. אני אשאל אותך שאלה

הרב: אני כבר שואל אותך עכשיו, למה את תולש צנון מהאדמה, חסה מהאדמה קורעת אותם, ואח"כ עוד תולשת את העלים ואח"כ לוקחת גם סכין ועושה

ש. כי הוא גם ככה ירקב ויפול לאדמה.

הרב: אה, וגם ככה הפרה בסוף תמות לבד והיא תירקב ויאכלו אותה

ש. גם אנחנו נמות בסוף ונרקב

הרב: נכון, לכן התורה אמרה לא תרצח בני אדם

ש. אבל זה לא אומר שצריך לאכול אותנו ולשחוט אותנו

הרב: למה את אומרת שלא, אם את לא תקברי באמת יאכלו אותך חיות השדה, רק אצל היהודים יש קבורה

ש. אבל כאן זה מכוון, כאן זה לא למטרות

הרב: אבל ה' החליט לברוא לנו בעלי חים שנאכל אותם

ש. אז זה מה שאני שואלת

הרב: זה מה שהוא ברא

ש. זה בסדר?

הרב: ודאי.

ש. מבחינת הדת זה בסדר

הרב :כתוב, וזבחת כאשר ציויתיך, אני אומר לך איך לזבוח, אתה לא תהרוג אותם סתם ככה עם כאבים, אתה תשחט אותם בצוואר במקום שהם לא מרגישים וזהו. והם נבראו בשביל זה, בשביל שאתה תוכל לאכול אותם, ואתה עושה להם תיקון, ואם יש בהם גלגולים אתה מתקן את הגלגולים שבהם, בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי, הבורא מחליט מי יחיה מי ימות, מי יאכל מי לא, מי יאכל, הוא קובע, תגידי לי, איך בני אדם החליטו בחוקים שלהם להוציא להורג בני אדם, כתוב "לא תרצח", איך האמריקאים הדמוקרטים מוציאים על כסא חשמלי אנשים למיתה?

ש. בני אדם פשוט התרגלו לשעבד את האנשים החלשים

הרב: אני שואל, איך הם מוציאים להורג בן אדם, הרי כתוב לא תרצח.

ש. בדיוק בגלל היצר הרע

הרב: מה פירוש לא הם מאמינים בעשרת הדברות ואומרים לא תרצח

ש. הם לא יהודים

הרב: מה קשור אם הם יהודים

ש. לא משנה, זה לא חל עליהם

הרב: מה זה לא חל, לא תרצח, סליחה, שבע מצוות בני נח חל עליהם גם לא תרצח, שפיכות דמים אסור לכל בן אנוש. זה שבע מצוות בני נח, כל העולם מצווה, ושמה יש שפיכות דמים

ש. טוב, אם הם מוציאים אותם להרוג אז אני איתם ובדעתם ושהם באמת חלעות אדם

הרב: אה אז אם אדם יכול להחליט שיש חלעת אדם, הבורא שברא את הבעלי חיים אומר שמטרתם להאכל, מה הבעיה? מה הבעיה? אני בראתי ואני אומר המטרה זה בשביל לאכול, מה הבעיה? בחלק הוא אמר לא לאכול, חלק הוא אמר לא לאכול, אז ז"א לא בגלל שהם יותר טובים, הפוך, בגלל שהם טמאים. בגלל שהם טמאים לא אוכלים אותם, בגלל שאלה לא טמאים טהורים אוכלים אותם, למה? כי מעלים אותם מדרגה של בעל חי לדרגה של אדם. כשאני אוכל את הבעל חי הוא הופך להיות אדם, כי עכשיו הוא בקרבי, הוא זן אותי, אני הפכתי להיות אדם חי בזכות שאני אוכל את הבשר. אז אני העליתי אותו דרגה. כשאני אוכל מלפפון אני העליתי אותו דרגה, מה פירוש הוא משמש אותי, כל הקטן שמשמש לגדול זה מעלה אותו דרגה, זה מחשיב אותו. אם יש אדם רם המעלה ויש לו משרתים, הם מכובדים מאד. למה? כי הם משרתים את איש המעלה. אבל אם אדם משמש אדם פשוט, הוא לא הופך להיות איש המעלה. כל מי שמשמש לגדול ממנו הוא מתרומם מזה. הוא מתעלה מזה. הבנת?

ש. זו מידה שלפי דעתי היא משחיתה את האדם, כי אם האדם יודע שהאנשים הנצורים החלשים ממנו נועדו לשרת אותו, אז הוא ישעבד, אז הוא ירצח, והוא יזיק גם לבני האדם אחרים.

הרב: אצלנו אין רציחות, גברת, בציבור החרדי בגלל שאנחנו אוכלים אותם. ואלה שלא אוכלים הרבה מהם יכולים לרצוח בני אדם שאוכלים בעלי חיים. תנו לחיות לחיות, לא תנו לאנשים לחיות, תנו לחיות לחיות, תקשיבי טוב מה את מדברת, אדם ששומר על מה שהתורה אומרת הוא האדם המושלם, ככה ה' רוצה, ככה הוא ברא את הבריאה, הוא רוצה שאנחנו נאכל בעלי חיים מסוימים, ואדם הפוך, כל כך מתחשב, כל כך עושה את זה לפי כללים מסוימים, ואם חלילה הוא לא עשה את זה טוב, הוא הטריף את הבהמה או מה שהוא בעצמו אז הוא נפסל משחיטה, את יודעת? אם יש שוחט שיוצאת טריפה מתחת ידו הוא נפסל לשחיטה. ז"א מה, אומרים לו מה אתה עושה, בחינם, אתה שחטת בחינם? מה זה בחינם, צריך לדעת איך לשחוט, אם אתה לא יודע לעשות את זה כמו שצריך ואתה מטריף את הבהמה אתה בבעיה. ז"א התורה כל כך דואגת שהבעל חי לא ירגיש, אין עוד עם.

ש. שוחטים אותו, רודפים אותו

הרב: תקראי לזה מה שאת רוצה, תקראי לזה שרוצחים אותו וזה, את יודעת מה, לפי דעתי את יושבת על כסא חלש של כתר, ואת לא מתביישת, יושבת עליו, את יודעת מה הוא מרגיש? איך הוא נעלב שאת יושבת עליו

ש. זה התחמקות, זה לא יצור חי, זה דומם

הרב: את קובעת? את יודעת שיש בו אלקטרונים ופרוטונים

ש. זה תשובה מתחמקת זה לא

הרב: עוד פעם מתחמקת

ש. זה אפילו לא חכם, זה יצור חי כמו כולם

הרב: אה, את קוראה לזה יצור חי, הבנתי, אז מפריע לך חי

ש. הפרה והעגל הם לא דוממים

הרב: אמרת שאנחנו הורגים רק החלשים נכון? פרה תתן לך נגיחה

ש. אמרתי

הרב: גם אם תהיי שוחטת אם זה אני רוצה להיות איפה תהיי.

ש. הפרה לא תזיק לי אם אני לא אלך ואזיק לה

הרב: בטח, אף פעם, את לא שמעת כנראה על שור מועד, שור מועד שהרג שלשה אנשים, את לא שמעת על שור מועד, את לא יודעת שהסוסים לפני שמבייתים

ש. מכיון שהתשובה מאד מתחמקת אני לא מעונינת לקבל אותה, תודה.

הרב: אה תודה רבה, נפלא מאד, תמשיכי לאכול בננות. בסדר. כן, שאלה נוספת. עוד שאלה לגברת פה הראשונה.

ש. שלום לכבוד הרב, פעם קודמת שהרב היה כאן היתה לי דלקת חריפה מאד והרב בירך אותי, וזה ממש יום למחרת קמתי כאילו כלום לא היה לי בגרון, ויום לפני זה פשוט לא יכלתי לבלוע כלום, לא את הרוק, כלום, אפילו בקושי יכלתי לדבר, יום למחרת לא היה לי שום דבר בגרון, זה היה ממש נס.

הרב: את יודעת למה זה קרה?

ש. למה?

הרב: אכלתי יום לפני כן תרנגולת. הרי אם הייתי אוכל תרנגולת נגד ה' יתברך הוא היה נותן לי שהברכה שלי תצליח, איך יכול להיות שהוא יתן לי סיוע מהשמים על מה שאני עושה עוול לתרנגולת, איך יכול להיות?

ש. לא שומעים

הרב: היא יש לה בעיה עם אלקים למה הוא ציוה וזבחת, בסדר, יש לה בעיה עם אלקים היא תסתדר איתו אח"כ. כן.

ש. ועוד משהו, גם הרב אחרי הרצאה הוא התקשר לאמא שלי וביקש ממנה להכשיר את המטבח, ולמרות עקשנותה הרבה היא עשתה את זה בזכות הרב, רציתי להגיד תודה. באמת והיא קונה רק מאכלים שהם כשרים גם בבשר וגם בעופות ברוך ה', ועוד משהו, מכיון שהזכות של הרב כל כך כל כך חזקות, ושהקב"ה לא יכול לעמוד בפניהם, אז אני אשמח לקבל הדרכה מהרב.

הרב: קודם כל הוא יכול לעמוד בפניהם, ודבר שני זה הוא עושה את זה ולא אני, אני רק משגר אליו בקשות.

ש. אתה השליח האולטימטיבי בעבור זה

הרב: בסדר גמור, ברכה למה את צריכה?

ש. אני רוצה ברכה ליראת שמים, הצלחה בלימודים וזיווג

הרב: טוב, שם?

ש. גל בת אילנה

הרב: תזכי בעזרת ה' יתברך ליראת ש מים טהורה, ותזכי להצליח בלימודים, ותזכי לזיווג הגון בן חיל.

ש. אמן. ואפשר עוד שתי ברכות קטנות קטנות אחרונות?

הרב: קטנות בסדר

ש. אני רוצה שתברך את המדרשה שלנו

הרב: זה קטנה לברך חמישים בנות ביחד?

ש. לא, את המדרשה עצמה שהיא תצליח

הרב: מדרשה לא מצליחה, מה זה קירות יצליחו

ש. כאילו אז שאני אצליח בזיכוי הרבים, אני אחראית על

הרב: וה' יזכה אותך לזכות את הרבים

ש. אמן, ועוד ברכה אחרונה

הרב: קטנה קטנה קטנה

ש. לנתן בן אלה שיהיה לו פרנסה טובה בשפע בנחת ובקלות

הרב: אמן. זה היה קטנה קטנה קטנה. כן, שאלה נוספת. תן לו לבחור.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: וברכה

ש. שאלה קטנה, אם כולם ה יו לומדי תורה, מי היה רופא, מי היה שופט מי היה, אתה יודע מי היה מוצא את כל הדברים האלה די אן אי וכרומוזומים ותרופות

הרב: הרופא היה מוחמד.

ש. אוקי

הרב: והארכיטקט היה ג'וני, תראה, בעלי מקצועות כל העולם יכולים להיות, ללמוד תורה רק אנחנו יכולים. אז אין בעיה היום אתה יודע שהערבים נמצאים בבתי חולים, משמשים בכל התפקידים, יש רוסים שאינם יהודים שעוסקים בכל התפקידים, יש פה עובדים זרים, יש פה הכל,

ש. והם בונים בתים

הרב :כן, ערבים בונים בתים זה הכל יעבדוך עמים, מה הבעיה? אתה תשב ותלמד תורה והקב"ה יסדר את הכל כמו שיהיה באחרית הימים, ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר איכריכם, מה אכפת לך אם אומות העולם יעשו הכל. אתה לא צריך להיות סיני בשביל להשתמש במה שמייצרים, אתה יכול לקנות מהם ישר, לא צריך שאתה תעשה את זה. והנה אתה רואה אפילו שיש לך כבר תנובה בסוף מכרו אותה לסינים, אתה מבין איך זה עובד? זהו.

ש. נגיד בן אדם שמאמין בבורא עולם באמת ויודע, והוא לא מרגיש , אז לקחת כדור נגד כאב ראש או לא לקחת כדור נגד כאב ראש ולסמוך על בורא עולם, אני ראיתי פעם בחורה שהיה לה כאב ראש, פתחה תהילים התחילה לקרוא, אמרתי לה קחי כדור שתי דקות, היא אומרת אני קוראת, עכשיו איזה סוג של אמונה יש לה ואיזה סוג של אמונה יש לי

הרב: אני אומר לך לקחת כדור ולהאמין שרק ה' מרפא, כי אתה לא בעל מדרגה בשביל לבטוח עד כדי כך שבלי תרופה. מי שהוא בדרגה באמת של בטחון בה' ויודע שכל כאב וכל מה שיש זה רק רמז מה' שהוא יתעורר לבחון מה הוא לא בסדר ומה הוא שגה וסטה, והוא יתקן את זה אז באמת יעלם לו מה שהיה. כמו שאתה מקבל התראה אם לא שילמת חשמל

ש. אי אפשר להגיע לדרגות כאלה, גם הדרגות שהזכרת בהתחלה

הרב: אפשר אפשר

ש. המצב של היום

הרב: היום יכול להיות שאין הרבה, נכון

ש. כן, 99 אחוז מהאמונה

הרב: אז לכן אמרתי לך תקח כדור ותתפלל לה'

ש. לא יעזור לי, 99 אחוז הולכים לגיהינום

הרב: זה יכול להיות

ש. 99

הרב: יכול להיות, הלואי.

ש. בטוח

הרב: בכל מקרה אתה צריך להבין, זה לא צריך להפריע לך שאם 99 רוצים ללכת לשם שילכו, מה זה ענינך?

ש. אני בין ה-99

הרב: למה שתהיה שם, תהיה באחוז

ש. אין לי כיפה

הרב: אז תשים, הנה יש לי כיפה ויש לי ציצית

ש. עוד שאלה קטנה,

הרב: תשאל, תשאל.

ש. לא אני אמתין

הרב: בא בא לפני שתמשיך אני אגיד לך משהו שאני רואה עליך, אם אתה תחזור בתשובה אתה תוכל לכתוב ספרים. שמעת מה אני אומר? אם תנצל עכשיו את מה שאמרתי ותאמין למה שאמרתי זה מה שיהיה, תוך חמש שנים אתה כותב ספרים. השאלה אם יש לך שכל להשתמש בשכל.

ש. זה קשה

הרב: אין בעיה, אתה יכול להשאר ככה, איך קוראים לזה היום - פושט. אם זה מה שאתה רוצה על העיני, השכל הוא שלך, החיים שלך והעתיד הוא שלך, הכל שלך. אבל אם תחליט מה שאני אמרתי אתה תעלה מעלה מעלה. אבל רצינות, ואם אתה תחליט אתה יכול.

ש. תפילות תפילין שבת

הרב: זה הכל, זה הדברים הקטנים, זה כמו ללבוש גמ"ח, דגמח, זה כלום, מה זה, זה כמו התגייסת לצבא אתה עוד לא חייל, אתה רק שמת בגדים זה הכל. עכשיו מתחילים האימונים מתחיל זה טירונות וזה וזה. זה נקרא עפולה.

ש. כבוד הרב, מי שאין לו בן בעולם הזה נקרא מת, ואין מי שיגיד עליו קדיש,

הרב: אפשר שיגידו עליו אחרים ואם הוא ילמד אחרים הם כמו הבנים שלו.

ש. ונניח שהבחורה פה שאלה על מישהו שנפטר ונניח שהוא נמצא בגיהינום ואין מישהו שיעשה עליו לעילוי נשמת, כמה זמן הוא יהיה שם, מה קורה איתו, לאיפה הוא עולה אח"כ, מה קורה איתו שם.

הרב: הקדיש נותן הפוגה אם הוא בגיהינום

ש. הפוגה

הרב: הפוגה ובאמת

ש. אפשר להסביר כמה זמן?

הרב: לא הרבה זמן, וזה גם עוזר להעלותא ותו מידי פעם קצת קצת בגלל הקדושה שאומרים אנשים ומי אומר ואיך אומר ובמה ציבור וכמה עונים אמן וכו' וכו', אבל אי אפשר להתבסס רק על זה. אבל אם זה בן אדם שהיה בור ועם הארץ ולימדו אותו שיגיד קדיש ויגיע למצב שברוך ה' הוא התחיל להתחזק והכל נגיד בן שלו או קרוב שלו או מישהו שקיבל על עצמו בשבילו, אז זה יכול להיות דבר גדול שיכול להוציא אותו גם, ויש מעשים כאלה מרבי עקיבא ואחרים. בכל אופן גם אתה יכול להחליט שאתה לוקח פרויקט מישהו שאין לו אף אחד ואתה מחליט אתה לעשות למענו. אפשר לנדב בשבילו ספרים וספריה שלומדים בה תורה, אתה יכול לעשות כל מיני דברים, אפשר היום ברוך ה' להרבות חיילים גם לאנשים מסכנים.

ש. איפה אתה ממליץ לי לעשות

הרב: איפה אתה גר, פה? בעפולה, והנה זה שלידך הוא ידיד קרוב מכיר? ואתה תהיה מוכן לכוון אותו? הנה הוא מוכן לכוון אותך, אז אני כבר סומך עליו שבעזרת ה' וכמו שהילדה הנחמדה הזאת באה וסיפרה שבפעם הקודמת היה כך וכך והיה כך וכך ונהיה כך וכך, אתה בעזרת ה' בעוד חמש שנים תבוא ותספר לכולם, כבוד הרב הנה הספר הראשון כתבתי ועברו חמש שנים בדיוק. שיהיה לך בהצלחה גדולה.

ש. תודה כבוד הרב.

הרב: כן, שאלה נוספת. תן לו בסוף שמה.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום וברכה

ש. הבחור הזה מתבייש לשאול אותך, הוא הלך להרבה רופאים ויש לו בעיות עם הגב, הוא מתבייש לשאול אותך והוא לא יודע איך לפתור את הבעיות.

הרב: מה סוג הבעיות בגב, פריצות דיסקים מה?

ש. כן בדיוק, איך ידעת?

הרב: הוא אמר לי. בקיצור, כמה יש לו?

ש. רק רגע,

ש. יש לי שבע פריצות דיסקים בגב ובמתנית למטה ובצווארי, ולפני בערך שבוע שבוע וחצי שבועיים קראתי שת גידים בצד ימין בידיים וגם בצד שמאל.

הרב: מה אתה עושה תגיד?

ש. עובד פיזית

הרב: במה אתה עובד?

ש. מפעיל צמה, ציוד כבד

הרב: יבבי, וזה שווה לך שאתה תתפרק ככה לאט לאט בשביל עבודה?

ש. זהו, מה הרב יגיד לי מה לעשות

הרב: קודם כל אתה יכול לתבוע פיצוים אם נפגעת בתוך מהלך העבודה, זה ברור לך,

ש. כן

הרב: אבל אתה מפחד שיגרשו אותך

ש. לא, לא מפחד

הרב: לא מפחד, אז קודם כל תתבע כי הם מבוטחים, הם מבוטחים, ואתה תקבל כסף גדול, שבע פריצות ועוד גידים ביד ימין ביד שמאל, ולך תדע איפה זה ממשיך

ש. לא, אבל הרב

הרב: יהיה לך הבטחת הכנסה לכל החיים

ש. אני לא מסתכל על זה, אני מסתכל על הכאבים שאני סובל

הרב: עזוב את הכאבים, אני אפטור לך את הבעיה של הכאבים, אתה תפתור את הבעיה של הביטוח ושל הפיצויים, אל תמשיך לעבוד בעבודה שגורמת לך לשברים בגוף, ריסוקים וניתוקים, אל תעבוד, כי אתה מחויב מאד בנשמרתם מאד לנפשותיכם, עכשיו יש לך בטח עשרים שנה עובד, לא?

ש. עובד? יותר.

הרב: יותר אבל יש לך שמה עשרים שנה?

ש. שלשים ושתיים

הרב: שלשים ושתיים אתה יודע כמה פיצויים תקבל, יחביבי אתה עם כל הכסף הזה הולך לבית מדרש, קונה כסא אורטופדי מיוחד שמסתובב שאתה לא תצטרך אתה מבין לטרוח, ואתה מתחיל ללמוד בתנועות קלות, ככה תשים לב ככה ככה, ולאט לאט כל הפריצות יסתדרו, איך אני?

ש. מצוין

הרב: אבל תעשה מה שאני אומר, אני לא צוחק.

ש. בעזרת ה'

הרב: אתה קונה כסא אורטופדי מיוחד ואתה יושב ומתנדנד ככה תוך כדי לימוד ובעזרת ה' הכל יסתדר. אבל אתה לא יכול להמשיך, אסור לך להמשיך.

ש. לא, אני כבר לא עובד בציוד כבד, ירדתי מזה, אני עכשיו לא עובד בכלל בעבודה פיזית

הרב: אז יאלה קדימה פיצויים וביטוח

ש. קשה קשה, עם ביטוח לאומי קשה מאד

הרב: עזוב אותה קשה יש עו"ד תן לו אחוזים מסוימים ואתה תשב תלמד והוא יעבוד בשביל האחוזים. זה כסף בטוח, זה היה במהלך העבודה. זה אין קונצים. הבנת? אתה לא צריך יותר להלחם איתם, אתה לא צריך לדבר איתם מילה. הבנתיוך?

ש. כן, הבנתי

הרב: אתה הולך על זה אבל או לא?

ש. בעזרת ה'

הרב: לא, קונה אבל אמרתי כסא אורטופדי ויושב בבית המדרש, תקשיב טוב מה שאני אומר, אתה רוצה להחלים נכון? נשאר לך עוד לחיות, אז למה שלא תמשיך את החיים בכיף ותהיה חכם ותקבל אח"כ גן עדן. אם תעשה מה שאני אומר יפסקו הכאבים ובעזרת ה' יתברך תשתקם בגופך ובפרט בנפשך, וגם תקבל פיצויים. מסכים או לא?

ש. איפה צריך לקנות כזה כסא?

הרב: אתה הולך לאורטופד, אומר לו יש לי שבע פריצות דיסק ויש לי א' ב' ג' ד', אני רוצה, אני מתכוון ללכת לשבת בישביה וללמוד בכולל, אני רוצה שאתה תכוון אותי למומחה אורטופד שידע לפי הבעיות של הגב שלי להכין לי כסא אורטופדי שאני אשב והישיבה לא תזיק לי, אלא הפוך, היא תועיל לי. אז יעלה לך נגיד אלפיים שלש ארבע חמש הגזמתי, אבל יש לך פיצויים, ויש ביטוח, ויש חיים אחרי המוות, למה צריך לסבול? אם תגיד כן אני מברך אותך בברכה שאכן זה יתגשם.

ש. אני לומד בעזרת ה'

הרב: עוד פעם, אתה רואה סתם בזבזתי את המילים, עשית לי פריצת משפטים בלי שום תועלת. תראה מה זה, בן אדם עם שבע פריצות כסא לא רוצה לקנות לעצמו. מה אתה אומר?

ש. אין לי מה להגיד

הרב: טוב, כשתחליט תודיע לי.
שאלה הבאה. הנה הבחור פה מקדימה.

ש. ערב טוב, רציתי להגיד תודה רבה לרב על הכל, אנחנו אני מאד אוהב לשמוע את הרב, אני מאד מתחזק מהרב, ומנצל את ההזדמנות להודות לך על הכל ולבקש ברכה פה לחבר'ה הם גם התחיל ולשמוע שיעורים בתורה, אז ברכה בבקשה לי להצלחה בלימודים, אליעזר בן יצחק

הרב: אליעזר בן יצחק תצליח בלימודים

ש. ויוסף בן שלום זה שמי גם הצלחה ופרנסה ומזל טוב

הרב: אמן ואמן

ש. תודה, ובבקשה כבוד הרב לאחי הקטן גם

הרב: מה השם שלו?

ש. יעקב בן שלום

הרב: בריאות והצלחה .

ש. אמן. וגם פרנסה ובריאות הכי חשוב

הרב: בריאות ופרנסה

ש. תודה הרב.

הרב: תהיו בריאים, שאלה אחרונה חברים, הנה הגברת פה.

ש. שלום כבוד הרב, ברוך ה' אני חוזרת בתשובה כבר שנה, הייתי בצבא, יצאתי מהצב, והכרתי את בעלי ברוך ה' התחתנו, נולד לנו ילד, וכמו שאתה יודע מתחזקים כל יום, ונורא קשה לי להאמין בביאת המשיח

הרב: מה קשה בזה?

ש. לא יודעת, פשוט קשה

הרב: מה החלק שקשה בזה?

ש. לא יודעת.

הרב: אז תסבירי לי מה, התקופה קשה לך להבין

ש. קשה לי להאמין כי לא יודעים מי הוא

הרב: מה אכפת לך אם יודעים מי הוא, את יודעת מי יהיה הנשיא הבא?

ש. לא.

הרב: קשה לי להאמין שיהיה נשיא. יש ששה מועמדים איך אני יכול לדעת מי יהיה? מה זה משנה מי הוא מה הוא איך קוראים לו, מה זה משנה?

ש. יש המון ספקות

הרב: ספקות שמה

ש. הכל של אמונה בעיקר

הרב: מה שיהיה אחד כזה?

ש. כן

הרב: התורה מיעדת הכל ביאת משיח, כל הנביאים מדברים על זה, פרק שלם בי"א בישעיה מדבר על זה, תקראי שמה תקראי את המפרשים, הדברים ברורים, היתה גאולה ראשונה ע"י משה רבינו ותהיה גאולה אחרונה ע"י משיח, זה הכל. מה הבעיה? כמו שבא משה רבינו אחרי 210 שנים של שעבוד, אף אחד לא האמין שיבוא מישהו להוציא אותם ממצרים והנה יום אחד מגיע יהודי בן שמונים ואומר שלח אותי ה' לגאול את ישראל. נו, אז מה, והוא גאל עם אותות ומופתים וניסים והכל מוכח, וקיבלנו תורה ונהיינו לעם והכל נפלא, ושמה התורה מבטיחה שככה יבוא עד כי יבוא שילו,

ש. אפשר לקבל ברכה?

הרב: כן. מה השם?

ש. אשרית בת אורלי

הרב: כן וזה ל

ש. לכל הישועות, להתחזקות

הרב: התחזקות אמונה, שלום בית וכו', רק שתדעי שמי שלא מאמין בביאת המשיח לא זוכה. אז כדאי לך.

ש. תודה.

הרב: כן, תן לבחורה פה הראשונה.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. אני רוצה שתברך את אמא שלי, היא חרשת

הרC: מה מלידה או פתאום.

ש. פתאום מגיל צעיר

הרב: מה, פתאום לגמרי או בירידה לאט לאט?

ש. פתאום לגמרי

הרב: ויש סיבה טבעית מקדימה למה זה קרה?

ש. לא, פתאום.

הרב: והרופאים אומרים שזה בלתי הפיך?

ש. כן

הרב וכמה שנים זה ככה?

ש. לא יודעת, ממתי שהיתה בת 17, עכשיו היא בת 72

הרב: היא הולכת בצניעות וכיסוי ראש?

ש. לא.

הרב: לא, תגידי לה שהיא תכסה את גופה כמו שאשה חרדית צריכה לכסות, תקשיבי טוב מה אני אומר, ושהיא תכסה את ראשה ואת אזניה תקשיבי טוב, היא מכסה ומכסה את אזניה, בסדר? ואת תלכי גם בצניעות בשבילה לעזור לה, ואני אברך אותה שהיא תשמע. אבל את תגידי לה?

ש. כן

הרב: צניעות, גרביים, שרוולים אחרי המרפק וכיסוי ראש מלא עם מטפחת על האזניים. כן, מה שמה?

ש. רחל אירית נפתלי בת חנה

הרב: בזכות הצניעות תזכה להיוושע ותשמע באזניה.

ש. ואתה יכול לברך גם את סבתא שלי?

הרב: שתהיה צעירה?

ש. לא, יש לה כאבים בראש, היא ממש לא מרגישה טוב כבר כמה שנים

הרב: וגם היא לא הולכת בצניעות, אז שהיא תעשה בדיוק כמו אמא ולא צריכה לכסות את האזניים. מה השם שלה?

ש. חנה בת

הרב: חנה בת?

ש. לא יודעת,

הרב: מתילדה, לא? חנה בת חוה, ה' יזכה אותה בעזרת ה' לרפואה שלמה בלי כאבי ראש.
מי שרוצה ציציות, מי שרוצה כיסוי ראש מוזמנים לקבל כאן, אני מודה לכם הייתם נפלאים.

ש. כבוד הרב, ושאני אחזור בעזרת ה' בתשובה

הרב: תזכי לתשובה שלמה מהרה בשמחה.