דימונה - דימונה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יום, לכל יום שימות, אני מעניין.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

פרשת השבוע למדנו בעניין המצורע,

זה המוציא שם רע על חברו,

גורם להרס וחורבן בין משפחות, בין אנשים.

מה הדין שלו?

הדין שלו קשה מאוד

והוא עובר תהליך

של הרחקה מבני אדם מחוץ לשלוש מחנות.

אסור לו לשבת עם אנשים,

אפילו טמאים אחרים שהם גם מחוץ למחנה.

אסור לו לשבת במחיצתם,

אסור לו לשבת עם אנשים כי הוא רק מוצא בהם מומים ופוסל אותם.

הוא צריך לקרוע ולפרום את בגדיו,

הוא צריך לקרוע על עצמו בכל מקום שהוא הולך טמא טמא,

שייזהרו מלהתקרב אליו.

והתהליך שלו הוא מאוד מבייש ומשפיל,

הוא מוכה בנגע הצהרה, צובל ייסורים,

וחייב להיות בבדידות כדי להתבונן במצבו הרע שגרם לעצמו בלשון הרע.

אחר כך, אם הוא מטהר,

אז צריכים לגלח את כל שערו ולהביא לו קורבנות,

וצריך שוב פעם מבייש ומשפיל וכולי וכולי.

בקיצור, סיפור לא פשוט.

זה מי שמדבר לשון הרע המוציא שם רע.

עכשיו,

כל מעשי הנגעים שהיו בבתים ובבגדים ובאדם,

אומר הרמב״ן שזה לא דבר טבעי בכלל,

זה רק כשעם ישראל היו בדרגה של שלמות

בארץ ישראל,

אז רוח השם הייתה עליהם להעמיד את הבתים ואת הבגדים ואת הגופות שלהם במצב טוב, במראה טוב.

אבל אם אדם חטא,

היה מתהווה כיעור בבשר ובבגד ובבית,

להראות שהקדוש ברוך הוא שר מעליהם,

כי היה שורה עליהם העניין האלוהי,

כמו שאומר הכוזרי,

ובשעה שהיה חוטא, חטא אחד היה מספיק כבר בשביל להביא אזהרה מלמעלה.

והיה נגע נראה בקירות הבית שכערורות ירקרקות, משמע שהשם שר מעל הבית ההוא.

זה היה נוהג רק בארץ ישראל, שהיא הארץ הנבחרת.

ואלה שהיו בארץ ישראל זכו לספוג ולקבל מקדושת הארץ,

ולהם היה ראוי לעשות ניסים בגודל הרחמים של הקדוש ברוך הוא, כדי שיענשו פה בעולם הזה ולא יבואו עם פגמים לעולם הבא.

כיוון שאדם חוטא,

אז החטא,

החלק הרע שבחטא והטומאה שבו,

היא שורה על האדם.

ותהי עוונותם על עצמותם.

זאת אומרת,

החטאים האלה קבועים באדם הזה,

עד שיעשה תשובה ממש

כמו הדין של מצורע שאנחנו לומדים בפרשה.

כתוב על הקדוש ברוך הוא טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו, ומידת טובו של הקדוש ברוך הוא לכל הברואים.

אבל יש לו רחמים מיוחדים,

לא לכולם,

דווקא למעשי ידיו, שהם היחידים המושלמים.

אלה זוכים לרחמים מרובים,

ומה הרחמים?

שהם ייענשו בעולם הזה על חטאותיו.

כי העולם הזה אינו עולם של גמול, פה לא מקבלים את השכר.

זה עולם המעשה.

אז לכן עדיף שיקבלו את העונש בעולם הזה ויזדככו ויבואו טהורים לעולם הגמול.

אבל השאלה,

אם אדם יעשה תשובה אמיתית גמורה לחלוטין,

הוא לא עושה טובה שהוא מתחיל לשמור שבת,

מתחיל להתפלל וכו',

אלא הוא חוזר בתשובה אמיתית לחלוטין.

אם הגזרה היא לא בדם אלא בטיט,

הוא יכול להסיר מעליו את המחלה מיד.

לכן יצחק אבינו טבע איסורים מהקדוש ברוך הוא.

חידוש ביקש יצחק אבינו מהקדוש ברוך הוא שיבואו איסורים על הדם.

למה?

כי כדאי לאדם לקבל איסורים עבור העבירות בעולם הזה ולא עונש בעולם הבא,

כיוון שהעולם הבא הוא נצחי ללא גבול,

והעונשים הם ללא גבול.

ייסורי העולם הזה הם מוגבלים בכוחם ובזמנם.

רבנו הרמב״ן אומר שאם אדם היה רואה מה העונש שמקבלים בעולם העליון על לאו אחד הכי קל

שיש בתורה אם הוא עובר עליו,

אם היה רואה זאת היה מעדיף לקבל בעולם הזה את ייסורי איוב 70 שנה רצופות

כדי שלא יקבל עונש על לאו אחד, מסכן מי שיש לו שתיים,

עשר מאה אלף וכולי,

או אם מגיע לשם בכלל חילוני,

או חלילה כופר, או אם האבוימא מחכה לו לדורי דורות.

אז לכן השם ברוב רחמיו גם נתן אפשרות של תשובה,

שאדם יתעורר וישוב אל הקדוש ברוך הוא,

וכמה שחוזרים בתשובה יותר טוב, התשובה היא יותר מעולה ומועילה.

העונש של מי שנוגע בנגע הצרעת הוא לא עונש כלל,

וכבר אמרנו מה הוא צריך לעבור,

אבל כל העונש הזה זה אפס לעומת

גיהינום שהוא צריך להיות שם.

ואם נראה רק את מרים,

אחותו הגדולה של משה רבנו, שדיברה לטובתו,

לשון הרע,

על זה שפרש מאשתו,

היא נענשה לפני כל עם ישראל שבוע ימים בצרעת.

והקדוש ברוך הוא לא ריחם ולא חמל עליה, ומרים הייתה צדקת שבזכותה

המשיכו כל עם ישראל להוליד.

והיא שאמרה בנבואה, אם הבנים שמחה,

לאימא שלה יוכבד,

והיא שהצילה את משה רבנו.

ועם כל זה,

ועם כל אהבתה לאחיה,

אבל הקדוש ברוך הוא לא ויתר, עשה לה הנחה במקום שבועה עם צרעת שבוע,

אבל לא ויתר.

למה לנקותה?

וזה היה לשון הרע קל לטובה של אחות גדולה.

אז מפה אנחנו מבינים כמה זה חמור לשון הרע ויותר מזה, הרי יש לנו עשר זכירות שחייב כל אדם לזכור

בכל יום, ואחת מהם

זה מעשה מרים הנביאה,

שהיא דיברה לשון הרע

ונוגעה בצרעת.

אז חובה עלינו לזכור את הדבר הזה תמיד,

ולהיזהר מלשון הרע.

ודוד המלך אומר, מי יודע עוז אפיך וכיראתיך עברתך?

אף אחד לא יודע כמה עוז אפו של הקדוש ברוך הוא.

כשיש חרון אף לפניו,

אף אחד לא יודע עד כמה זה.

משפטיך תהום רבה,

כשהקדוש ברוך הוא שופט ודן,

השם ירחם, כמה זה יכול להיות.

או כמו שאנחנו מבינים שביראה יש דרגות רבות,

אז צריך לחלות ביראה תמיד.

ככה צריך לדעת שעברת השם וכעסו זה גם כן בשיעור הפוך.

אנחנו רואים במשנה בעדויות ה'-ו',

שאמר עקביה בן מהללאל,

מוטב לי להיות שותה כל ימיי ולא להיות רשע שעה אחת לפני המקום.

רשע שעה אחת,

אין הכוונה לחטא,

אלא פחות מכן.

ומכל מקום עדיף להיות שותה כל ימי חייו,

כי עונש החטא אין לתארו להבינו בהבנת השכל הדל.

מה אומר?

עקביה בן מהללאל אמר ארבעה דברים שחכמים לא הסכימו עליו, אמרו לו, חזור בך ונעשה אותך אף בדין.

זאת אומרת,

הציעו לו להיות במועצת החכמים, כמו שאומרים.

והוא לא הסכים.

אמר, מוטב שהוא ייקרא שותה, כולם יקראו לו שותה כל ימי חייו,

ולא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום לעבור על האמת הברורה בעיניו.

ולא עוד, אלא יגידו שבגלל שררה הוא חזר בו,

שזה בושה שאין כדוגמתה בשביל שררה לחזור בו מן האמת הברורה לו.

אז מה הוא העדיף? שכל העולם, כולל כל החכמים,

יקראו לו שותה,

איפשהו לאלה יקראו לו שותה,

טיפש,

בכל מקום.

הנה הטיפש הגיע, הטיפש עכשיו הלך,

ויקראו לו ככה כל ימי חייו. מוטב לו,

מוטב לו,

שייקרא שותה כל ימיו, ולא יהיה רשע שעה אחת לפני הקדוש ברוך הוא

דהיינו זמן קצר בלבד.

למה? כי העונש על חטא אין לתארו ואין להבינו בשכלנו הדל.

ומעתה יש להוסיף ולהתבונן.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו לנו שמידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות.

כמה שאנחנו יכולים לראות שהרע והעונש יכול להיות,

הכי גרוע שיכול להיות,

מידה טובה פי חמש מאות.

אם עושים דבר טוב,

לא מקבלים כנגד הטוב, טוב פעם אחת,

אלא פי חמש מאות.

אז תארו לכם אם בן אדם

מדבר לשון הרע וצריך להיות מצורע ולעבור את כל התהליך שאמרנו בקצרה.

אדם שמציל מלשון הרע,

כמה שכרו גדול?

פי חמש מאות.

אדם שמלמד לשון הרע,

אז כפול כל האנשים, פי חמש מאות.

פעם החפץ חיים היה לו תלמיד שהתחיל ללמד בספרו אנשים ואמר, תשמע, כבוד הרב, אני מלמד אותם שעה ושעתיים, אני לא רואה שמישהו מקשיב לי כל כך,

וגם אנשים נרדמים ולא כל כך מעניין אותם. זה חומר

שלא כל כך מעניין. אין פה אגטות ואין פה סיפורים.

זה הלכות יבשות, מותר, אסור, מותר, אסור.

אמר לו החפץ חיים, מה אתה שוקל אם להפסיק את השיעור?

תגיד, אתה מבין בכלל מה זה לסתום את הפה לאנשים שעתיים?

עזוב את זה שהם שומעים, לא שומעים,

רק כשהם סותמים את הפה שעתיים, אתה יודע מה הרווחת?

זאת אומרת, אנשים לא יודעים בכלל מה הערך של סתימת הפה.

הגאון מווילנה אומר שמי שסותם את פיו, בולם את פיו,

משעה שיוצא מהבית עד שחוזר מן התפילה,

זוכה לראות אור הגנוז, הוא יזכה לראות אור הגנוז, מה שאין שום בריאה ומלאך,

זוכים.

אז אנחנו לא מבינים אפילו מה השיעור הזה שמבין הגאון.

הרמב״ם אומר חמישה סוגי דיבור,

והוא אומר שאפילו דיבור המותר הוא מיותר.

שלא לדבר על הפסול והגרוע,

חוץ מדברי תורה, שזה הדיבור הכי הכי טוב,

כל פתתיה בשין

בר מפתתיה דאורייתא,

כל הדיבורים הם רעים חוץ מדיבורי תורה,

כי על כל מילה ומילה אתה מקבל תרי״ג מצוות, תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג כל רגע.

אין לך דבר שאתה משתכר בו יותר מדברי תורה,

כי תלמוד תורה שקול כנגד כולם, כל המצוות כולם.

אז לכן דיבורים אפילו מיותרים זה בעיה. למה? כי עם הרבה דברים מביא חטא.

אי אפשר שבתוך הדברים לא ייפול חטא, לשון הרע, מוציא שם רע,

תחילות, כל מיני דברים רעים. אין דבר כזה שאדם ידבר נקי כל הזמן.

אז לכן אפילו דיבור מיותר,

אף על פי שהוא מותר,

לא לדבר.

וכמה שהאדם יותר חכם, הוא מדבר פחות.

דיבור בסלע,

שתיקה בשתיים.

אם דיבור שווה סלע,

דולר,

שתיקה שווה שני דולר.

על כל דיבור מגיע לך סלע,

אז על שתיקה מגיע לך, על אותו משך זמן, שתי דולר. פי שתיים.

אלם תדברון. מה תהיה אומנותו של אדם?

יעשה עצמו אין להם.

זו האומנות.

תולה ארץ על בלימה,

זה הבולמת פיו בשעת מריבה.

יש מריבה, ובן אדם בולמת פיו,

מעמיד את כל העולם כולו. תולה ארץ, כל העולם קיים בזכות זה שבולמת פיו בשעת מריבה.

אז רואים שמידה טובה מרובה פי חמש מאות ממידה רעה.

אז לכן השתדל אדם כל הזמן לעשות מצוות,

ולא לדבר חלילה לשון הרע.

רבי יוסף אומר, אם נפשך לדע מתן שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא,

צא ולמד מהאדם הראשון,

אדם הקדמוני שלא נצטווה

אלא מצווה אחת

בלא תעשה

ועבר עליה.

השם ציווה אותו לא לאכול מעצה דעתו ורע,

והוא עבר על זה.

כמה מיטות נקנסו לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות? כולנו מתים בגלל זה.

ביליוני ביליונים של אנשים מתים בגלל חטא אחד של האדם הראשון.

ועכשיו בואו נשאל, אומר רבי יוסף, איזה מידה מרובה?

מידה טובה או מידת פורענות?

הווה אומר, מידה טובה.

אז לכן השווא מן הפיגול ומן הנותר, והמתענה ביום הכיפורים

על אחת כמה וכמה שמזכה לו לדורותיו עד סוף כל הדורות.

מצווה אחת אם יהודי עושה,

עם שווא מעבירה אחת,

כמה מגיע לו שכר,

עם העונש על החטא של האדם הראשון זה מיטה לדורותיו,

כמה הצלה יש במצווה אחת שיהודי עושה.

ואם נתבונן בדברים יותר טוב,

אז לא נטמא,

כי הגמרא בסנהדרין צדיק וו אומרת שנבוכדנצר הרשע זכה למלוך בכיפת העולם על כל העולם כולו שבעים שנה,

ורכב על אריה,

והיה מנהיג נחש,

וזכה לכל זה בעבור ארבע פסיעות שעשה לכבוד הבורא יתברך.

ארבע פסיעות פסע,

והוא נשאר רשע וערל וגוי וטמא ורוצח ההמונים,

ואף על פי כן,

ארבע פסיעות שהוא פסע לכבוד השם,

ארבע פסיעות שהוא פסע לכבוד השם,

המליך אותו הקדוש ברוך הוא על כל העולם שבעים שנה.

נו, מה השכר מגיע למי שהגיע מבני ברק,

לדימונה, אפילו באיחור?

תעשו כמה ארבע פסיעות יש, אבל אי אפשר לשלם שכר בעולם הזה.

הכל נשאר לעולם הבא.

זה עוד בלי הדברי תורה, ועוד בלי השפעתם,

ובלי השידור חוזר.

יבא ביי, יבא ביי.

ומי שארגן את ההרצאה, זוכה בכל זה.

יבא ביי, יבא ביי.

ומי שסייע לו להדביק את המודעות,

ואלה שבאו נוטלים שכר כנגד כל מספר המשתתפים שנמצאים כאן.

כמה שיש כאן, כפול,

זה מה שמקבל כל אחד. זאת אומרת, אם דיברתי שעה, שעתיים,

כפול השעתיים במספר האנשים.

ולא עוד,

אלא גם כנגד אלה שלא באו הערב,

ומסיבות שלהם נשארו בבית,

אתם נוטלים שכר כנגד כולם.

אתם רואים מה זה שאדם יכול להרוויח בקלות אם הוא חכם ויודע להשקיע במה שהשם טוב לכול רוצה שנרוויח?

רוצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

למה?

כי הוא רוצה שאדם יזכה.

אז אם נבוכדנצר הרשע זכה לכל כך הרבה בעבור ארבע פסיעות,

מה מגיע לנו?

מה מגיע למי שפוסע לבית הכנסת?

מה מגיע למי שמשכים קום לפני הנצח חמה?

מה מגיע למי שלומד עוד לפני, בלילה,

לפני התפילה וגם אחרי התפילה ומחבר יום ולילה?

וואי וואי וואי, וסותם את הפה גם,

יא חביבי,

כמה אפשר להרוויח בשעה אחת, שעה וחצי בבוקר?

כבר עשית את היומית שלך לנצח נצחים.

אז לכן, אדם מתבונן, הדברים הם ברורים.

ונאמן בעל הבית לשלם לך שכר פעולתך.

הקדוש ברוך הוא נאמן לשלם לכל אחד מה שמגיע לו.

שאם רשע רוצח המונים כנבוכדנצר מקבל שכר

על ארבע פסיעות שלא השפיעו על מהלך חייו,

והוא לא חזר בו ולא התגייר,

נשאר בטומאתו,

אבל ארבע פסיעות לכבוד השם זה ארבע פסיעות.

קיבל כזה שלטון 70 שנה,

אז לכן נתבונן כמה מגיע לנו עבור כל זה.

עוד דבר נתבונן,

כל ההתבוננות הזאת שמתבוננים מה העונשים בעולם הזה ומה השכר לעולם הבא,

זה חייב לגרום לנו חיזוק בנפש,

לראות כמה אדם אוויל אם הוא מחליף עולם חולף בעולם חי וקיים לעולם.

אדם שתובע כבוד בעולם הזה מבטל מעצמו את כל ההנאות והשכר הגדול שהוא עתיד לקבל.

מי שרוצה ליהנות בעולם הזה מכבוד,

בשמיים יגידו לו כבר שילמו לך,

קיבלת,

רצית, קיבלת,

ביקשת שיכתבו עליך במודעות הרב, הגאון, הצדיק, החסיד, המקובל, המלובן, כל המילים,

קיבלת די והותר.

זהו,

אין יותר מה לקבל, קיבלת.

אז לכן אדם צריך להאמין במקום לקבל כבוד בעולם הזה ואחר כך לא לקבל שכר לעולם הבא,

עדיף שתשתוק ושלא יכבדו ולא כלום ותעבור את העולם בשקט,

כמו שאומרים. אחר כך מה שמגיע לך תקבל.

למה להחליף 100 מיליון דולר בחמישה הגרוש?

מה זה שכר של פה? זה הרי שקר כל הכבוד שמקבלים פה.

הכול זה שקר, זה רק זמני.

זה כיוון שהאינטרס משרת את המטרה,

אבל אם חלילה זה יתהפך, ברגע מתהפכים על הבן אדם.

מאוהב

נהיה לאויב.

איך זה יכול להיות? ככה זה.

כי הכבוד הוא לא אמיתי בעולם הזה.

ואם יקראו לו חכם, יקראו לו למדן,

יקומו בפניו, כל זה לא ייתן לו מאומה.

אבל לעומת זאת הוא יכול להפסיד שכר גדול ורב בעולם הבא.

אז על כן אדם צריך להיות חכם, לראות איך ללמוד מוסר.

בשביל שידע כיצד לעבור את העולם הזה באופן כזה שלא יפסיד.

שלחו אותנו להרוויח.

לא להפסיד.

אמנם שקלו בית הלל, בית שמאי, שלוש שנים עד שנבנו וגמרו שמוטב לו לאדם שלא נברא, מי שנברא,

אבל מאחר והוא נברא יפשפש במעשיו.

תלמד מוסר כל יום,

שעה מינימום,

ולפחות לאותו יום המוסר, המראה שתסתכל בה ותראה לך מי אתה ומה הטעויות שלך ומה צריך לעשות.

תזכה אותך לפחות יום אחד שתהיה נורמלי.

מחר תלמד שוב, יחזיק אותך עוד יום.

ואז תוכל להתקדם ככה ולעבור את העולם בלי לטעות ובלי להפסיד.

אבל יש כאלה לומדים מוסר, אבל לומדים אותו שטחי. לא לומדים אותו בעיון כמו שלומדים גמרא.

ומוסר צריך ללמוד אותו בעיון, בעיון, ולפשפש

גם בתוך החורים והסדקים שבנפש.

אור ל-14, בודקין את החמץ,

בחורים ובסדקים. אור ל-14 לפני שהוא נהיה בר מצווה,

צריך כבר הילד הזה שנכנס להיות בר מצווה לבדוק בחורים ובסדקים איזה עבירות

חלילה יש לו.

מה יכול להיות שהוא כבר רגיל ועלול להמשיך את זה אחרי 13?

אז טרם כניסתו לגיל בר מצווה צריך כבר לפשפש

אחד שכבר התבגר,

על אחת כמה וכמה שצריך לבדוק

עם נר, כי נר השם נשמת אדם.

והקדוש ברוך הוא אומר,

נרי בידך ונרך בידי,

שמור על נרי ואשמור על נרך,

כי נר מצווה ותורה אור,

ונר השם נשמת אדם.

תשמור על שלי, אני אשמור על שלך, תשמור על התורה, אני אשמור לך על הנשמה.

לא תשמור על התורה,

הנר שלך עלול לכבות.

אז את אומרת, יש לנו עצה למרות כל מה שאדם

חטא אפילו בלשון הרע.

צריך דחוף לעשות תשובה. דחוף, דחוף, דחוף

לעשות תשובה. ואני רוצה להקריא לכם מה בן ישחי בפרשת קורח,

מה הוא אומר?

אומר הבן ישחי

ויקח קורח.

מהו ויקח?

אמר רש לקיש שלקח מקח רע לעצמו.

מקח רע הוא לקח לעצמו.

מה זה?

רש לקיש אומר שלקח מקח רע לעצמו?

דברי רש לקיש אומר הבן ישחי,

המקח רע שקורח לקח על עצמו נוכל להבין על פי מה שכתוב בספרים הקדושים.

כל אדם שחוטא באיזשהו חטא,

נדבק בו החלק הרע,

שבאותו החטא הוא מטמא אותו,

כדברי הנביא יחזקאל,

ותהי עוונותם על עצמותם.

אז העושה חטא, נדבק בו החלק הרע,

ומטמא אותו,

בתהי עוונותם על עצמותם.

עוד אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כל המספר לשון הרע על חברו נוטל את כל עוונותיו של אותו אדם שעליו דיבר,

וכמו כן נותן לו את כל זכויותיו.

עכשיו, אתם מבינים כמה אני עשיר.

דיברו עליי כל כך הרבה,

לקחו ממני את כל העוונות, לא השאירו כלום,

והעבירו לי את כל הזכויות שלמדו,

ועשו מצוות.

אני מקווה שהמצוות שוות משהו, אבל בכל אופן זה עבר.

אז כל זה נמצא אצלי עכשיו,

והם ריקים,

ריקים מכל.

עכשיו תשמעו,

יוצא איפה

שיש דרך בה תסור טומאת החטא מן האדם.

הרי אמרנו שמי שדיבר לשון הרע,

או עשה חטא,

אז ותהיי עוונותם על עצמותם. אז זה דבוק בו.

זה לא יוצא.

איך אפשר להוציא גם את החטא

וגם את הטומאה?

אם יספר עליך מישהו לשון הרע,

אתה מתפטר מהקול עובר אליו.

שמעתם?

רבנו בחיי אפילו ממליץ לשלוח לו מתנה על זה.

ואני אמרתי בהרצאות שהייתי שולח להם באמת שוקולד מריר,

אבל אני צריך בתי חרושת בשביל לתת לכל אחד מה שמגיע לו.

מכל מקום,

אותו לשון הרע שההוא דיבר, מעביר לו את החטא למספר לשון הרע,

וממילא תעבור עימו גם הטומאה שנבעה מתוך אותו חטא.

אבל העצה הזאת

לא יכולה לעזור למי שמחזיק במחלוקת.

כל אלה שעדיין מחזיקים במחלוקת נגדי, הפטנט הזה לא עוזר להם.

למה?

כיוון שהגמרא בירושלמי אומרת

בפאה,

פרק א',

הלכה א',

שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת.

על בעלי מחלוקת מותר לספר לשון הרע.

אם כן,

מי שמספר לשון הרע על בעלי המחלוקת,

לא יענש

שיעברו אליו כל החטאים של חברו,

ולעולם לא תסור טומאת החטא

ממי שמחזיק במחלוקת.

רק אם הוא ישוב בתשובה שלמה,

יפייס את מי שחלק עליו,

ואז עם תשובה שלמה,

ירחמיהו השם.

אבל בלא זה לא יועיל לו, לעולם

הוא ימות כבעל מחלוקת ועונשו איום ונורא.

לאור הדברים האלה אנחנו יכולים להבין עכשיו את כוונת חכמים, זיכרונם לברכה, שאמרו,

כורח לקח

מקח רע לעצמו.

בגלל שהוא היה בעל מחלוקת,

הוא לא יכול היה להתפטר מהמקח הרע שהוא לקח.

שבזה שהוא החזיק במחלוקת גרם קורח שהעבירה תישאר לעצמו,

בלי יכולת שהיא תעבור למישהו אחר,

כי כאמור, מותר לדבר לשון הרע על בעלי מחלוקת כדוגמת קורח, בלי שם ספר,

ייקח את חטאותיו.

יוצא יהודים יקרים,

שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים,

שלא לדבר על אנשים שאסור לדבר עליהם. יש כמה שכן מותר לדבר עליהם

ואפילו מצווה,

כגון מחלל שבת בפרהסיה, כופר, אפיקורוס, בעל מחלוקת,

או להועיל בשביל להציל את הגזלה מיד הגוזל,

להתריע בפני אנשים וכו',

אז רבנו החפץ חיים אומר בדיוק

מתי מותר ומתי אסור.

וכדאי ללמוד את הדינים וההלכות האלה

על מנת שלא, חלילה, להפסיד הכול בן רגע.

אז לכן פרשת מצורע אומרת לנו, רבותיי,

שזה לא חסידות

וזה לא פרישות,

אלא זה מצווה דאורייתא,

וזה הדין.

רק פעם זה היה מצורע בציור של מצורע,

היום זה מחלות סרטן,

והאחרות,

שזה מראות נגעים, וגם כן נושר השיער,

ובדיוק אותם דברים שקרו למצורע קורים גם עכשיו,

ולפעמים יש בידוד שמבודדים אותו בבית החולים, אסור להתקרב אליו,

וכל הסימנים האלה נראים גם בימינו,

ואין דבר שהיום קוטל אנשים יותר מהמחלה האיומה הזאת,

שהיא לוקחת בין 30% ל-50% מהאוכלוסייה.

אז לכן, יהודים עיקריים, צריך להיזהר, התורה מזהירה אותנו כל שנה מחדש,

הפרשיות חוזרות על עצמן,

ואדם צריך להיות חכם,

ותשובה עדיין מזומנת לכולם.

תשובה אפשר לעשות בן רגע.

אדם מחליט, אני פורש מהעבירות שעשיתי,

אני מתחרט עליהן,

אני מקבל על עצמי מהיום ואומר לא לחטוא בהן,

אשמרה לפי מחסום?

הבנתי שמוות וחיים ביד הלשון?

הבנתי שאל תיתן את פיך להחטיא את כל בשריך?

הבנתי שנוצר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו?

הבנתי,

הבנתי.

החלטתי, זהו.

אני רק דברי תורה רוצה לדבר.

יש לך חידוש להגיד לי? יש לך דבר תורה? תודה.

אין לך? עזוב, לא מעניין אותי שום דבר,

כי כל מה ששמענו עד היום, דברי הבל וריקנות,

לא נשאר בהם כלום.

מי ששמע חדשות לפני שבועיים, אין לו מזה כלום,

מי ששמע רכילות לפני חודשיים, לא מועיל לו כלום,

מי ששמע איזה סיפור או איזה בדיחה, לא נשאר לו מזה כלום.

רק עבירות.

הוא אסף עבירות, עבירות, עבירות וביטול תורה. ביטול תורה ועבירות ועבירות וביטול תורה.

זה הכול.

מי ששמע חידוש ואפילו לא זוכר,

שכר על מה שהוא שמע יקבל.

אם הוא זוכר,

אשריו.

למה הוא עוד יכול להעביר את זה אחר כך?

ולהרוויח ולהתפרנס מזה עוד ועוד.

שמעת ותשמיע.

אז זאת אומרת, אדם צריך לבחור בחיים, ובחרת בחיים.

לא לתת לחיים לעבור ולפספס ולבזבז אותם.

הם יקרים מאוד.

אם אפשר לקבל פי חמש מאות, למה לא לקבל?

אז רבותיי, כל אחד ייתן דעתו,

ושלא תעבור הפרשה הזאת, ונגיע לאחרי מות מהר,

ואחר כך קדושים,

ואחר כך אמור, ושכחנו בכלל מה היה קודם.

צריך שרושם הפרשיות

יהיה חקוק בליבנו עם החלטות

שאנחנו משתנים לחלוטין ומחליטים לפתוח דף חדש,

לטהר את האווירה ואת המקום.

אתם יודעים שהרמב״ן אומר שבעל לשון הרע יש לו כמו דין נידה,

שבמקום שהוא הולך והיא הולכת,

יש טומאה.

בימיהם שהם היו פרושים מאוד, אכן זה היה נרגש.

בימינו שאנחנו למטה, למטה, למטה,

זה לא נרגש.

אבל אם כתוב, במושב לצים לא ישב,

שאפילו אדם שיושב במושב שישבו בו לצים,

זה בעיה,

לא עם לצים.

לא במושב עם לצים ישב, במושב לצים ישב,

רק על המושב שלהם, איפה שהם ישבו,

זה כבר משפיע על הבן אדם.

ומה כתוב על לצים?

שקט לצים אינם מקבלים פני שכינה.

הקדוש ברוך הוא.

לא יזכה אותם לקבל פני שכינה. כשימותו לא יקבל אותם השכינה.

ולא יוכלו להסתופף במחיצתו לעולם העליון.

אז לכן, אם מושב ליצים זה ככה, הכת מספרי לשון הרע.

זה גם כן כת שכתוב עליה, אינה מקבלת פני שכינה.

גם כת חנפים וגם כת שקרנים.

כל אלה נקראים ארבע כיתות של חשמל.

חנפים, שקרנים, מספרי לשון הרע וליצנים.

אז למה לך לקבל חשמל?

תהיה בן אדם,

תתרחק מהחשמל, תמיד מזהירים אותו, תתרחק זה חשמל,

אז תתרחק,

ותהיה במושב צדיקים.

הולכת חכמים יחכם,

ורועה קסינים יהיה רוע.

אם תלך עם חכמים, אפילו שאתה לא חכם, תהיה בסוף חכם.

כי מה אתה שומע כל היום? חוכמה.

אבל אם תלך עם ליצנים, עם רשעים, הולך

עם רשעים, הוא יהיה רוע, הוא יהיה רע.

רועה קסינים,

אם הוא הולך עם קסינים, הוא יהיה רע.

אז לכן,

עדיף שאדם יהיה בחברת החכמים ויזכה בזכייה שהם זוכים.

העצה שנתתי לכם היא עצת התורה,

והרמב״ם אומר שהתורה כולה עצה מרחוק

מאבינו אב הרחמא לתת לנו כיצד לעבור את העולם הזה, שהוא עולם הניסיון.

על הצד הטוב לצאת מפה נשכרים ולא נפסדים.

אבל צריך להחליט החלטות אמיצות.

מי שיחליט החלטה אמיצה יזכה.

זכיתי לפני תקופה מסוימת לדבר על ליבם של מספר אנשים שיתחילו לעבוד עם ביטחון אצל הקדוש ברוך הוא.

ואמרתי להם שלא חייבים לעבוד חודש ימים,

אפשר גם שבועיים לעבוד, והשם יפרנס ויזון גם בשבועיים.

אז כמובן שזה לא נראה כל כך למי שאין לו ביטחון,

אבל ראו זה פלא,

הם האמינו למה שאני אומר, והחליטו לעבוד

שבוע וללמוד שבוע כעצתי.

וברוך השם,

זה כבר מתקיים חודש וחצי,

ועכשיו החליטו שלושה מהם בכלל לא לעבוד.

ראו שברוך השם, הקדוש ברוך הוא,

לא מקפח ולא חסר כלום,

ובהסכמת נשותיהם גם כן,

הם החליטו שיותר הם לא עובדים.

נו, אז האנשים האלה הרוויחו עכשיו עולם ומלואו.

במקום להשכיר את גופם במחיר 25 שקלים לשעה,

הם בשעה של לימוד תורה יעשו מיליונים של מצוות,

כי כל מילה זה תרייג.

תכפילו כפול ותראו כמה אדם יכול לזכות.

במקום 25 שקלים,

נצח, נצחים.

עסקה טובה או לא?

בפרנסה מנהלן,

ממי שזן את הנמלים,

את הג'וקים, את הג'ירפות, את הפילים,

את הצבים.

מי שנותן לכל העולם מזון בעיתו,

ודאי שייתן לאלה שהם בניו ובאים אליו את מזונם ותרפם.

אל פיהם,

אם אבא יודע לתת אוכל לתינוק והוא לא מפקיר אותו,

אז הקדוש ברוך הוא ודאי שלא יפקיר את בניו.

אם הקדוש ברוך הוא יודע להאכיל את האפרוח בתוך ביצה סגורה,

אז בטוח שהוא יכול להאכיל אותך גם בכולל פתוח.

אין שום בעיה לקדוש ברוך הוא.

רק מה?

אם אתה בוטח בו ורק בו,

אשליך על השם יהבך והוא יכלכלך.

אבל אם אתה בוטח בו ועוד מישהו, הוא אומר, תסתדר איתו.

בשביל מה אתה צריך אותי?

אם אתה לוקח את זה שאני נותן לו אוכל ומזון,

ואתה סומך עליו יותר ממני,

אז לך, לך, מותק, תסתדר איתו.

אבל אם אתה בוטח בי במאה אחוז,

הבוטח בשם חסד יסובבנו.

פתחו,

פתחו,

בשם צור עולמים,

פתחו בשם עדיעת, כי ביה השם צור עולמים.

מי שצר את כל העולמים ואתה בוטח בו,

הוא יזון ויפרנס אותך בלי שום ספק.

ברוך הגבר אשר יבטח בשם,

והיה השם מבטחו.

אם אתה בוטח רק בשם,

הוא יהיה מבטחך, אין שום ספק.

אז לכן,

הנה, קיבלתם שתי עצות חשובות,

אתם כמובן תחליטו מה לעשות איתן.

אני את הסחר על העצות הטובות אקבל, גם אם לא תעשו שום דבר,

ואני אקבל גם את מה שאתם תפסידו.

זאת אומרת, אם תחליטו שלא לשמוע בעצתי,

אני ארוויח את מה שאתם הפקרתם.

היה כדאי להגיע לדימונה.

ודאי.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלאך העלום שהכל נהיו בדברו.

אתם רואים, אני שותה ואתם זוכים.

כולם אמרו אמן.

וכתוב שגדול העונה מן המברך.

הרווחתם.

כן, שאלות למי שיש, בבקשה.

הוא יברך את הנערים, ואם קרה מהר... הערב הזה מגיעה תודה מיוחדת לבעלה ולמד דניאל

על הערב.

אילן יצחק זרבי ובני משפחתו על האירוע החם.

השם ירחיב גבולם ויצגיח בכל מעשי ידיהם בריאות איתנה ופרנסה בשפע.

הצלחה לנוי לביא בן דוד, שיזכה לשוב בתשובה אווירת שמיים אמיתית.

הצלחה לימנה בת זוהרה.

תודה מיוחדת לרב רפאל היד אופק על העזרה בארגון ההרצאה. יישר כוח.

זו לא פעם הראשונה.

כן ירבו.

והערב גם לעילוי נשמת הורי היקרים והרב חיים יעקב בן חממה, מנוחתו עדן.

כן, שאלה.

כבוד הרב, בבקשה.

יעמוד כבודו.

עומד.

שאלה וגם בבקשה.

השאלה הראשונה, בזוהר של חוק לישראל דהיום כתוב שביום הדין

אז נפתחים שלושה כיסאות.

כיסא דין, כיסא רחמים וכיסא ותרנות.

הרי כתוב שמי שאומר שהכתוב כבר הוא ותרן,

יוותרו מאב.

איך נפתח כיסא ותרנות?

קודם כל בעולם הזה הקדוש ברוך הוא לא מוותר.

בעולם הבא הקדוש ברוך הוא יכול לוותר.

אבל מתי כשאתה חצי חצי?

מטה כלפי חסד.

זו ותרנות.

מטה כלפי חסד. מתי מטה? כשאתה חצי חצי.

עכשיו יש רשות ביד הקדוש ברוך הוא להחליט להטות, והוא מטה.

מטה כלפי חסד שמקדים את הרחמים לדין.

זה מטה כלפי חסד. לא, בחצי חצי.

בחצי חצי הוא מטה כלפי חסד.

אז יש פה צד של ויתור.

עכשיו, דבר שני, וזה דווקא,

כיוון שגם הזוהר אומר שמוציא לשון הרע,

התשובה לא עוזרת לו, אין לו תשובה

כיוון שכאילו הקדוש ברוך הוא עוזב אותו

ואם הקדוש ברוך הוא עזב אותו אין לו תשובה,

אז איך יעשה ואיך ייתקן

בעל לשון הרע?

ולמדנו משהו מאוד מעניין שם, ועל זה רציתי לשאול,

שזאת תורת המצורע.

כלומר, התורה נותנת לו תורה אחרת

תורה מתוך התורה שהתשובה לא עוזרת לו, הזוהר אומר

לא שברכו עזבו, אין לו תשובה יותר.

אז מה, איזה, ואיך הוא צריך לעשות את זה? אין דבר שאין עליו תשובה, אפילו כפר בעיקר, וזה פסק הלכה של הרמב״ם וכולם.

אלא מהי? תשובתו קשה מאוד. אם השם עוזב אותו, אם השם יעזבנו בידו, יהיה לו קשה מאוד, אבל הוא יצטרך לעשות את זה בכוחות עצמו.

בלי סיוע ועזר אלוקי זה קשה מאוד לעשות תשובה.

לכן המחטיא את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות תשובה. פירושו, מצד שמיים אין לו את ערותא דלעילא.

נשאר לו רק את ערותא דלתתא, שזה קשה לבד שאדם יתעורר מעצמו,

כי בדרך כלל רשעים אפילו על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה,

כי כך היא מידתם.

אז לכן זה קשה מאוד, ובאמת הקדוש ברוך הוא עוזב את האנשים שעושים חטאים,

ואז יהיה להם קשה.

קשה, אלא אם כן, אם ישוב בתשובה, כמו שקראנו עכשיו מהבן ישחי גם כן,

אלא אם כן הוא ישוב אפילו שהוא בעל מחלוקת,

אז יוכל לחזור.

אבל הקושי הוא גדול.

תודה.

יש לי בקשה גם.

כששאלו אותי עם היגון את מי אני רוצה שהרב יברך,

אז אמרתי שהרב יברך אותנו שאנחנו נראה את מעלתו ונרגיש את מעלתו של הרב,

שכולנו נרגיש את המעלה ונחוש אותה.

והוא אמר לי שהרב יסרב לברך ברכה כזו, אבל אני יכול לבקש את הברכה.

כן, הם צדקו, אני לא יכול לברך ברכות מהסוג הזה,

אבל אני אברך את כולכם שתזכו להכיר את האמת.

אמן, אמן. זה הדבר הכי חשוב. מי שזוכה להכיר את האמת כבר יודע להבחין בין טוב לרע,

בין שקר לאמת, בין כל שאר הדברים שהתורה רוצה שנבחין.

הבעיה שאנשים לא מחפשים אמת, לא מבקשים אמת ולא דורשים אמת,

אז קשה מאוד, כי העולם כולו שקר, הרי זה נקרא עלמא דשקרא,

והכל זה באלם.

אז ממילא, לך תוציא את האמת מכל, ובפרט בדור הזה שהאמת תהיה נעדרת,

והקדוש ברוך הוא הפיל אמת לארץ,

והיא שוכבת בארץ, וכולם דורכים עליה, ואף אחד לא מסתכל,

וצריך לעדר בשביל שהיא תצא החוצה,

שנאמר, אמת מארץ תצמח,

אז זה לא כל כך קל.

רק מבקשי האמת באמת

יכולים לזכות.

אבל עם הברכה שאני אומר,

אז אולי הקדוש ברוך הוא ירחם שמי שרוצה אפילו קצת,

יהיה לו רצון הרבה.

זה יהיה ברכה ממני,

שאנחנו נזכה לראות עוד עדיין אולמות מלאים,

וברוב עם,

אהדות מלך.

בעזרת השם ברוך תהיה.

יישר כוח.

שאלה נוספת.

ערב טוב, כבוד הרב, ברוכים הבאים ללימונה.

אני קראתי בכותרת שפרסמו שהרב אמור היה לדבר על אחרית הימים,

ואני שומע כאן את פרשת מצורף.

האמת היא שהכנתי שאלה

לגבי פרשת מצורף,

שבעצם

כל העניין של לשון הרע היה לו ביטוי ממש,

תוצאות, סימנים באדם ובקירות, בתוך הבית.

ואני רציתי לשאול, והרב נתניהו מנהם תשובה,

איך הביטוי הזה בא לידי זמננו היום?

מה אנחנו רואים היום בעצם?

איך הדבר הזה?

ומדוע השוני הזה שבאבותינו היה הנגעים בגוף והנגעים בתוך הבתים,

לעומת הנגעים שהרב דיבר עליהם כל מיני מחלות?

כן, אז לגבי הכותרת, קודם כל אני לא קבעתי אותה, אבל מי שקבע קבע,

אבל אם תרצו אני אדבר בשמחה.

דבר שני, לגבי...

הדורות הראשונים היו בעלי מעלה גדולה

והיו שלמים בעבודת השם,

לכן היה להם יחס מיוחד מאת השם יתברך, שאם הם חטאו חטא אחד,

כבר היה מעורר אותם הקדוש ברוך הוא.

כשנדרדרו הדורות, וזה כבר לא חטא אחד,

אנשים כל יום עוברים כמה חטאים ועוונות, ובמשך שנה השם ירחם כמה,

שהרי בדורות ההם כל דור המדבר עשו רק עשרה חטאים.

כל ארבעים שנה.

כל העם ביחד.

עשו רק עשרה.

אשרי הדור שעוונותיו מועטים, ואין דור שהיה לו הכי מעט עוונות.

רק עשרה עוונות.

היום כל בן אדם יש לו עשרות.

אם לא ביום, בשבוע, אם לא בשבוע, בחודש,

ובשנה ודאי.

אז כמה יש אנשים שאין להם בכלל עוונות?

אז מה שייך להביא לו נגעים? על מה?

הוא לא יודע על מה אפילו.

מרוב שיהיה. כל הבית שלו היה צריך

להיות כולו מלא אזוב ועצבת.

ככה היה גם נביאים.

ברגע שהנביאים כבר לא הועילו לעם ישראל,

ולא קיבלו תוכחת מהם,

אז הקדוש ברוך הוא הוריד את הדרגה של הנביאות לדרגת רוח הקודש.

כשרוח הקודש כבר לא עזרה, נשאר הורים מתומים.

לא עזר, הוריד להם לבת קול.

לא עזר,

אז עכשיו רק התורה וחכמיה יכולים לעורר את האנשים וכו'.

אז זאת אומרת, זה לא כל כך פשוט שאדם יזכה להארה כזאת.

אז איך השם מחיר את ליבנו היום?

במחלות.

היום המחלות זה הנביאים.

במקום שנביא יצחק לך את החוטא בלשון הרוע,

מקבלים מחלה שקשורה לנגעים. יש מראות נגעים, לפי זה אפשר לזהות פחות או יותר.

גם הקדוש ברוך הוא ברא את האדם דווקא ברמח איברים ושסע גידים כנגד המצוות בדיוק.

ואז לפי כל

אבר ואיבר שנפגע, אפשר לייחס איזה מצווה תלויה בו

ולתקן את העבירה או את המצווה החסרה.

לא יודעים,

אם אין לנו את הידיעה בדיוק מה זה קשור ומה זה מיוחס,

אז לומדים תורה בצער ובעמל,

והתורה היא רפאות שיקוי לעצמותיך ורפאות לשוריך ולכל בשרו מרפא. התורה היא הפתרון בשביל למגר את כל המחלות.

והיה אם שמוע תשמע וכו'.

אז זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא עדיין מעורר, והשיטה היא אותה שיטה.

פעם זה היה קודם בקירות,

אחר כך זה התקרב לאדם בבגדים.

הוא לא הבין, זה נהיה בגוף.

עד שלקח אותו השם, אם לא הבין בכלל.

גם היום,

בהתחלה יש לאדם צרות עם שכנים בעבודה פה ושם,

הפסדי ממון כאלה ואחרים. אחר כך מתקרב לבגד,

זה כבר בתוך הבית, נהיה לו צרות עם ילדים, עם אישה, עם פה, עם שם.

מתקרב אליו יותר ויותר.

לא מבין, נהיה לו בגוף.

מתחיל לרוץ קופת חולים, בדיקות,

CT, MRI, קשקושים, כדורים וכו' וכו'. לא מבין, להתראות.

הבנתי אותך.

כן. אז עכשיו, אם אתה רוצה לדעת על אחרית הימים, לא, עדיין לא גמרתי את השאלה. בבקשה.

האם לגבי הנושא של הלשון הרע הוא מתייחס אך ורק לבני תורה,

או שגם לאנשים שלא בעולם התורה רחוקים? כל יהודי ויהודייה באשר הם,

זה מתייחס אליהם, למעט שותה,

קטן וחירש.

תהיה בריא.

עכשיו, לגבי אחרית הימים, אם אתם רוצים לדעת קצת,

אז ככה,

המצב, כמו שאנחנו רואים, ממשיך להתקדם לכיוון שאנחנו אומרים שיהיה בסוף גוג ומגוג וכו'.

הקיטוב שמתחיל להיות בין

פוטין לבין אובמבה,

והיחס שלהם אחד לשני, הזלזול והפלישה לקרים,

והאזהרות על אוקראינה וכו' וכו',

כל הדברים האלה מדברים בעד עצמם,

וכמובן ששמעתם גם שכבר הזהירו מהרוסים

שיכולים להפוך את אמריקה לאבק רדיואקטיבי.

אז אם מדברים בדברים כאלה,

זה מתאים בדיוק לשני שליש שימותו ושליש שישארו,

כי ברור שברגע שתתחיל מלחמה גרעינית,

הרי כולם הכינו מספיק מספיק טילים בשביל למחוק את העולם באחותו, מה שנקרא.

למה?

כי רק לרוסים יש עשר אלף טילים

וגרעיניים כמובן,

ולאמריקאים 15,000,

ולסינים יש כך וכך, ולאלה כך וכך,

ולישראלים גם כן לא חסר, ויש גם פצצות מימן,

אז זה פי כמה מכל פצצת אטום וכו'.

בקיצור, חגיגה.

אז זה הולך.

לאט לאט רואים שהעולם ממשיך לסעור, מלחמות לא מפסיקות,

רק ממשיכות, וכן הלאה, מחלוקות בכל מקום, בלאגנים.

העולם גועש.

בינתיים אנחנו עדיין על אי בודד,

והקדוש ברוך הוא מכל העולם אותנו שומר.

בינתיים, כל הזמן אני אומר בינתיים,

כי ברחמיו על כל מעשיו הקדוש ברוך הוא מוצא פה זכות של מישהו, ועוד זכות מפה,

וזה מחזיק עוד קצת, זה עוד קצת, ואם חס ושלום כבר יתרבו העוונות,

שגם הקצת פה וקצת שם לא מחזיק.

אז הכל יתפרץ כמו סכר.

וכולם מוכנים לזה, כולם מדברים על זה היום בגלוי, כשאני דיברתי לפני שנים.

מי דיבר על עשרות אלפי טילים? מי דיבר על מאות אלפי טילים?

מי דיבר? אף אחד לא דיבר.

הייתי חוזה שחורות.

היום כולם אומרים שזה הדברים, וזה ברור,

ושרצו לתקוף בזמנו בצה״ל, ורצו לתקוף את איראן,

וברגע האחרון הוא במבה מנה,

וכולי וכולי.

המצב נשאר אותו דבר,

רק מי יתחיל ומתי? זו השאלה.

זה יהיה,

זה יקרה,

שום דבר מהתוכנית הסופית לא ישתנה.

אין מציאות שזה ישתנה,

כי זה חייב להיות, גוג ומגוג הבטיח השם,

אין נקמות השם, אין נקמות...

תופיע, הוא חייב לשלם גמול על גאים,

חייב.

ועמדו רגליו על הר הזיתים, הוא חייב, זו מלחמה אישית שלו נגד כל אלה שהרגו ורצחו את בניו

אלפי שנים.

אז לכן

צריכים לדעת שזה יקרה, ועת צרה תהיה ליעקב, אבל ממנה ייבשע.

מיהו הזוכים?

תלוי.

תלוי.

מי שיהיה חכם,

יחזיק באמת ובאמונה,

יינצל.

מי שיהיה לו תורה וגמילות חסדים, יינצל.

מי שלא,

ייצלה.

הבנת?

יופי.

שאלה נוספת.

כן, פה הבחור בפינה.

כן.

כבוד הרב, מה שאומרת על הטילים וזה, על כל המלחמות וזה, זה גם הרבי מלכוביץ' אמרנו.

זה שאני, על מלחמת המפרס וזה. הוא אמר שלא ייפלו טילים בישראל.

גם על זה, מלחמת המפרס.

הוא אמר שלא ייפלו.

הוא אמר שלא ייפלו.

אני אומר שכן ייפלו.

לא נורא.

עבר הרבה זמן מאז, אתה כבר לא זוכר.

כן, שאלה נוספת.

תודה. תהיה בריא.

כן,

תן לבחור שם באמצע.

שלום הרב.

שלום. שלום. הרב, איך אנחנו אמורים להתייחס לכל אלה שיוצאים נגדך, לכל אלה שמדברים עליך?

מה, מותר לנו ללמוד תורה מהם בכלל?

לוקחות את הספרים שלך? אסור ללמוד מהם ולא לקרוא בספריהם. צריך לברך אותם על העברת הזכויות אליי.

תגיד להם בשמי שאני מודה להם מראש,

ואני מקווה שהם ימשיכו כך.

עוד דבר רב, אתה צורך אותי שאני אהיה חכם בתורה?

תזכה להיות חכם כבקשתך וכרצונך, עם השתדלותך.

אמן.

השם יברך אתכם בכלל הברכות הכתובות בתורה, במשנה ובגמרא, ותזכו לכל מיני דמיטב לעבודתו יתברך מהרה,

אמן ואמן. רבי חנניהו ברגשו אומר,

רוסו הקדוש ברוך הוא, רוסו הקדוש ברוך הוא, רוסו ישראל, אבי כוח רבות ורוסוות,

שנאמר אדוני חופש למען, שדגו יחדיל תורה הוא יאדיר.