חשמונאים - חשמונאים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

ערב טוב. בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמם ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו

לברכה לשגיב בן נחמה, זיווג הגון, רוני בן דליה, רפואה והצלחה, דוד בן רחי, רפואה והצלחה,

רויטל בת נחמה, רפואה, יעקב בן אביגאי, רפואה, עפרה בת אסתר, רפואה והצלחה, איתי בן זיו, בהצלחה,

סער בן מאי, אחווה ודורון בן, שרונה, שרינה,

הצלחה ובריאות,

אלון בן זהבה, זימבול,

בריאות הגוף והנפש ושלום בית, ולעילוי נשמת הוריהם אנוחים, אבי מורי יחיא זכריה בן עווד, ואימי יור עתיר ומיהו בן צאלם,

מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע, פרשת ניצבים,

אחרי הקללות,

אנחנו שומעים מה מעמיד אותנו וממה אנחנו צריכים להיזהר.

התורה מזהירה, ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם, עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם.

פן יש בכם איש או אישה אשר לבבו פונה היום עם אדוני אלוהינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם.

רש״י אומר, ותראו את שיקוציהם

לפי שראיתם האומות עובדי אלילים,

ושמא השין לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם.

פן יש בכם איש או אישה,

לפיכך אני צריך להשביעכם.

זאת אומרת, יש חשש,

העם ישראל,

אחרי שראו את כל האותות והמופתים,

יציאת מצרים, קריעת הים,

אוכלים מן,

סלב,

כל הטובות שהקדוש ברוך הוא הרחיף עליהם, קבלת התורה וכו',

ויש אזהרה גדולה מאוד מאוד מאוד.

אתם עלולים לראות את השיקוצים, את השקצים, את המאוס, את התיעוב של עובדי אלילים,

וגם אחרי שאתם יודעים מה קרה לכם בעגל וכו',

ואתם תראו אותם עץ ואבן וכסף זהב אשר עמהם.

ואתם עלולים, חס ושלום, שמישהו מכם, הלב שלו יפנה מעם השם ללכת לעבוד אלוהי העמים.

איך ייתכן דבר כזה? אדם שחי בנס כל רגע,

והשם נותן לו כל טובה וברכה, והוא משופע בכסף ובממון,

ותשעים חמורים מלאים כסף וזהב, ורק טוב יש לו, גן עדן עולה אדמות,

והוא יראה שטויות והבנים, ויימשך אחרי זה.

איך אפשר דבר כזה? באזהרה, אזהרה, בשבועה וברית.

איך אפשר?

הגמרא אומרת יסוד בעניין התורה.

דברי תורה קשים לקנותן ככלי זהב וכלי פז,

ונוחין לעבדן ככלי זכוכית.

אף על פי שלכלי זכוכית יש תקנה,

אבל הם נשברים לרסיסים וגם דקים שקשה לאוספם.

קשה מאוד לאדם להיבנות אחרי שהוא מתרסק.

כמה יגיעות יגיע האדם עד שהוא בונה את עצמו?

וכבר כשהוא מגיע למעמד מסוים, למעלה מסוימת,

וכבר כשהוא עומד אפילו בכל מידת קומתו,

אז צריך לדעת שבן רגע הוא יכול ליפול לברש אחת.

התעיף עיניך בו ועינינו.

בן רגע.

ברגע אחד בפעולה אחת כחוט השערה ובסכנה להישבר לרסיסים.

והידיעה הזאת היא צורך גדול לנו לדעת

כדי לעמוד על המשמר

שלא להגיע לידי שבירה ואבדון,

כי זה ברגע יכול להיות.

כל אלה שמתאבדים, מה זה?

זה פרי תכנון ארוך? לא.

זה לחץ של רגע פתאום.

כלל ישראל נזדקקו

ועלו לפסגת המרום

ביציאת מצרים.

הם זכו לצאת על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו.

שפחה ראתה על הים,

מה שלא ראה הנביא יחזקאל.

כל מתן תורה,

פנים בפנים דיבר

אדוני עמכם.

אבל בדרך, במסעות, הם עברו בקרב הגויים.

והם ראו את השיקוצים והגילולים, והם שקצו והמאיסו וירקו עליהם גם.

והקדוש ברוך הוא לעברות כל זאת

אומר לעשות ברית חדשה,

ברית באלה ובשבועה, כי כבר לא בטוחים בעצמם.

הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.

עובר תלמיד חכם עצום,

אדם ענו,

ירא שמים,

וראה סוטה בקלקולה.

ראה מה עושים לה, מה דינה,

איך מבזים אותה לעיני כולם,

באותו רגע הוא צריך לקבל על עצמו לא לשתות יותר יין.

כי מי גרם לה

שתיסטר עמי זר?

היין.

אז היין יכול לגרום לזה.

מתוך ההרהור, בגנותה, הוא יכול לראות את שבח היין.

והוא עלול ליפול גם הוא ביין.

כמו שאומרים לנו חכמי המוסר, שלפעמים כשאדם מתוודה,

שלא יתוודה יותר מדי ויגיד, אשמנו, בגדנו, חטאנו, ניאפנו וכו',

ויסתכל בכל פרט ופרט שהוא עשה בעבר, כי הוא עוד עלול

לחשוב וליהנות מזה, ואפילו להתחרט שהוא לא יכול לעשות את זה.

זאת אומרת, מבט של רגע, מחשבה של רגע,

היא יכולה להפיל בן אדם.

מה לנו יותר מאחיתופל,

שהיה ברום המדרגות,

וחכמים קראו לו בשם אלוקים.

מלאך הוא היה.

מורים מתומים.

מורים מתומים.

אבל היה לו כבוד,

וכשלא שמעו לי עצה אחת שלא התאבד.

דוד החזיק ממנו מאוד מאוד,

והוא אפילו לימד אותו כמה הלכות.

הוא קרא לו רבי אלופים ידעים.

ועם כל זה שכל עם ישראל ידעו את ערכו ומעלתו והכול, פעם אחת לא שמעו לו.

הוא התאבד.

זאת אומרת, בן אדם יכול לאבד הכול ברגע,

והוא מאלה שנמנו, שאין להם חלק לעולם הבא.

אז הוא איבד את העולם הזה ואיבד את העולם הבא.

יכול אדם

להיבנות היטב,

ובטלטול אחד, בנסיעה אחת,

הוא יכול להיות שבור לרסיסים.

יכול אדם להשקיע בהבנות,

להגיע למסקנות.

יכול להיבנות

זמן שלם

כשהוא לומד בישיבה.

ואם נשאל אותו מה מצבו, הוא יגיד, מצוין, ברוך השם.

אבל ברגע אחד

הוא יכול ליפול לגמרי.

אשרי אדם מפחד תמיד

בדברי תורה.

כמה צריך אדם להישמר ולהחזיק את עצמו שלא ליפול?

לדור המדבר לא הייתה חסרה תורה.

הייתה להם התגלות השכינה בחוש.

ענן השם הולך לפניהם.

משה רבנו מלמד אותם תורה.

מה עוד אדם יכול לבקש?

שיא השיאים של האנושות.

ועם כל זה, הקדוש ברוך הוא אומר, לא, צריך לכרות ברית חדשה.

לעברך בברית השם ובעלתו.

למה?

בתראות שקוציהם ואת גילוליהם, עץ ואבן, כסף וזהב, אשר ימים. פן יש בכם איש או אישה אשר לבבו פונה הים.

יום

ללכת לעבוד את אלוהי הגויים.

זה לא ייאמן כי יסופר.

ודברים משתרשים בזמן מסוים בלי שימת לב.

לבבו פונה, פירושו של דבר שהוא לא עושה שום מעשה אסור.

רק בתוך-תוכיותו השם רואה

שהלב שלו כבר לא ישר בדיוק, הוא קצת פונה,

קצת.

הקצת הזה במשך הזמן יהיה סטייה חמורה.

כידוע, בבניין, אם מעמידים את הבלוקים

ישר מההתחלה פלס, אז אפשר להעמיד מגדל.

אבל אם יש סטייה של שני מילימטר,

שלא ניכר בעין,

ימשיכו ככה, ככה, ככה, בסוף זה יהיה מגדל פיזה, ויותר גרוע,

עד שהכול יקרוס ויתמוטט.

זה בלבבו פונה.

אז כל בן אדם צריך לשים לב

בכל רגע נתון

שלא ייפול.

לפעמים בן אדם מזלזל, אומר, אה, החילונים האלה משוגעים, איזה שטויות, מה הם עושים,

מה הם אוהבים,

איך הם יכולים?

ובסוף אתה רואה אותו מכור לכל השטויות שלהם.

כמה בחורי ישיבות יושבים לראות משחקי כדורגל,

לעיני כולם בפרהסיה,

במסעדות,

ברחובות, בחוצות,

סביב בני-ברק, רמת-גן וסביבותיה,

יושבים ומסתכלים בלי בושה.

איזה חילול השם גדול.

אז יכולים לזלזל אנשים טיפשים, רוצים אחרי כדור.

אנשים נשואים, אין להם מה לעשות.

בשביל כדור הם רצים בתשעים דקות

ומתאמצים ומזיעים ושוברים את הרגליים והכול בשביל שיגידו גו.

זה מתאים למבוגרים.

זה מתאים לילדים.

וקבוצות, ומיליארדים יהודים,

לא, סליחה, מיליארדים גויים בעולם.

מה זה, משתוקקים לזה ויושבים רחונים?

איי, איי, איי, איי, מה יהיה הערב? מה יהיה?

וקופצים וזהו.

מה קרה?

מישהו יכניס את הכדור לשער,

יואו, איזה חוכמה.

אריסטו ממש.

אז בהתחלה צוחקים, מלגלגים,

אחר כך הולכים לראות כמה זה מלוגלג,

ואחר כך מלגלגים עליו שהוא טמבל גמור.

כי הכול התחיל בוַתִּרְאוּ,

ותראו את שיקוציהם.

כן, גם הוא אומר, זה שקוצים.

זה שטויות, זה מאוס.

איזה טיפשות ואיזה זה.

אבל ככה זה.

הכוח של העין הוא גדול מאוד, לטובה ולשלילה.

אם אדם לא יחיה בהתבוננות, לראות את אפסיות הדברים המאופסים באמת,

כמו שמצווה שלמה המלך,

הבל הבלים,

אמר קהלת.

תהביל את ההבלים.

תהביל אותם.

תשאיר אותם הבל כמות שהם.

לא תדבר, לא, הכול שטויות, הכול הבלים, ותרוץ לזה מיד אחרי שגמרת את הדרשה.

הבל את ההבלים,

כי הכול הבל.

ומדבר האדם הכי מנוסה בעולם,

שהיה לו הכול תחת ידו.

ומה הוא מסכם?

סוף דבר הכול נשמע את האלוהים ירה ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם, בשביל זה באת.

אין משהו אחר לחפש פה.

ויוצאים מהעולם הזה יותר מהר ממה שחושבים.

ופן תשא עיניך השמיימה וראית,

ונידחת,

והשתחווית להם ועבדתם.

נשאלת שאלה, מה זה ונידחת?

אדם הולך בשוק ופתאום הוא נתקל באבן

והוא נידח.

נופל.

תקלה.

כי האדם שידחה וייפול, אומר האבן עזרא.

אבל מי מדיח אותו?

מה עם האבנים שהוא נתקל בהן?

רבים הם המדיחים.

רבים וגם חזקים.

הרבה אבנים יש בדרך.

הרבה אנשים עם לב של אבן.

כן.

התורה עושה עסק גדול מכל תנועה של אדם.

כל דיחוי קטן

הוא יכול להיות הרסני.

התורה מפחדת מכל דיחוי, אפילו הכי רחוק שאפשר להעלות על הדעת, כגון

בה תראו את שיקוציהם,

אומר רש״י, אומר רש״י, מאוסים כשקצים,

ואת גילו להם

מוסרחים ומאוסים כגלל.

רק בראייה בלבד.

אחרי היריקות, גם, של ייח״ס,

עם המיאוס והסרחון,

הסכנה רבה.

פן על ידי זה, ונידחת.

וכבר לבבו פונה מעם השם.

ואין עצה אלא לכרות ברית חדשה באלה ובשבועה.

אז מה יאמרו אלה שיוצאים לחופש

ונוסעים להם לכל מיני מקומות נופש ומתערבבים

עם השקוצים והארמוסים וכו'?

איך הם חוזרים משם?

אותו דבר כמו שהם יצאו?

לאן הם נוסעים יותר בכיף, לחופש או לישיבה?

איפה אומרים, מה אתה ממהר?

שב, שב, עד שיש לנו חופש.

שב, שב, לאן אתה ממהר?

כמה אנשים אומרים, מה אתה מסתפק בסדר ג'?

שב, תלמד עד אחרי חצון.

בקיצור, התורה אומרת לנו, רבותיי, אין ערובה ואין ביטחון לאף אדם בעולם.

ואפשר לתת דוגמאות למכביר כמה גדולי עולם נפלו ברגע אחד.

ברגע בניין, בנו בניין עם שם מפואר והכול,

וברגע אחד נפלו

בגלל גאווה, בגלל כבוד, בגלל תאווה, בגלל שטויות.

שטויות.

ברגע אחד.

אבל יש לנו גם מזל. אפשר גם ברגע אחד לעלות מתהום הנשייה למעלה.

כמו שהנביא אומר,

שובה ישראל עד השם אלוקיך, כי חשלת בעווניך.

זאת אומרת, אפשר ברגע להגיע עד השם אלוקיך.

יש קונה עולמו בשעה אחת.

כמו יוסף משיטא,

ויקום איש צרורות.

יוסף משיטא היה אחד מהבוגדים

שהריח

יצחק אבינו.

מירח את ריח בגדיו

אמרו חכמים בוגדיו.

זה היה יוסף משיטא, היה אדם מאוד מושחת.

היה עז פנים.

הייתה לו עזות, לא פחד מאף אחד,

גם לא מאלוקים.

מה שתבקש ממנו הוא מסוגל לעשות.

לא מצאו אחר מתאים.

האויבים

מאשר הוא

באומרם.

היכנס לבית המקדש,

כי הם פחדו בעצמם להיכנס,

כי כל הזר

הקרב יומת.

ואמרו לו, מה שתוציא משם בראשונה שלך הוא.

אז הוא נכנס

לבית המקדש

והוציא מבפנים את המנורה.

אמרו לו הגויים,

האויבים,

השונאים,

אמרו לו, אין זו ראויה להדיוט.

אדם פשוט כמוך לא ראוי לקחת את המנורה.

אז הרשעים הארורים האלה ידעו מה ערכה של המנורה ובית המקדש,

והם אומרים לו,

אתה לא ראוי לדבר כזה.

לכן היכנס שוב,

ומה שתיקח

יהיה שלך.

אמר להם, איני נכנס.

לא די שהכעסתי את בוראי פעם אחת,

אך עיסנו פעם שנייה.

התעשת

מהערש לגויים האויבים.

אין המנורה ראויה להדיוט,

התעשת,

ואמר, איני נכנס.

אני לא אכעיס את הקדוש ברוך הוא פעם שנייה.

מה זה? הלך כהרף עין.

משפט אחד.

אמרו לו, אם אתה לא נכנס,

אנחנו נחתוך אותך, כמו שאומרים, קציצות.

לא מפחד.

הכניסו אותו לחמור של חרשים.

זה כמו מבנה של אדם שמכניסים אותו, זה עם פסים, חלולים,

והתחילו לנסר לו את הרגליים.

מנסרים לו את הרגליים, והוא צועק,

אוי לי, שהכעסתי לבוראי!

לא אבא, לא אימא,

לא די, לא כלום.

אוי לי.

אמרו לו, אתה עושה מה שאנחנו אומרים?

לא.

חותכים עוד חתיכה

עד שהוציאו את נשמתו. ומה הוא קרא? רק דבר אחד.

אוי לי, שהכעסתי את בוראי!

זהו.

וככה הוא נפטר.

ברגע אחד עלה

לגן העדן.

מי השפל של השפל?

יקום איש צרורות.

רוכב על סוס בשבת.

בגאווה, ככה, מתנדנד לו על הסוס.

הוא רואה שמוציאים את הדוד שלו,

רבי יוסף,

איש צרדה,

מוציאים אותו לחבל התלייה להריגה

כשגוררים אותו ברחובה של עיר, בזנבו של הסוס.

והוא עומד וצוחק על הדוד שלו ואומר לו, תראה

איזה סוס הרכיב אותי האדון שלי,

ותראה איזה סוס הרכיב אותך האדון שלך.

איזה עזות פנים,

איזו חוצפה,

איזה מושחתות.

אדם יוצא להורג, אתה מלגלג עליו?

סתם בן-אדם.

דוד שלך,

גדול בישראל,

זה מה שאתה אומר לו עכשיו?

אמר לו רבי יוסף,

אם כך למכעיסיו,

קל וחומר לעושה רצונו.

אמר לו יקום,

יש מי שעשה רצונו בעולם יותר ממך?

אמר לו, אם כך לעושה רצונו,

קל וחומר למכעיסיו.

אם אתה מבין שאני עושה רצונו וזה העונש שנותן לי הבורא שלי,

מה מחכה לך שאתה ממכעיסיו?

באותו רגע נפל לו האסימון,

קיבל על רצונו תשובה

וקיים בעצמו ארבע מיתות בדין.

נמנם רבי יוסי

לשעה קלה

וראה שמובינים אותו את יקום לגן עדן,

אמר הקדימני זה בשעה קלה.

בן רגע,

משפט אחד הוא שמע,

משפט אחד

מתהפך לחלוטין

במשאול תחתית

עד למעלה.

גם כי אשב בחושך

השם אור לי.

אלמלא שישבתי בחושך

לא היה השם אור לי.

יש אנשים שצריכים להגיע לשאול תחתית

בשביל שיבזיק אצלהם האור.

אבל גם משם אפשר לעלות.

גם משם אפשר לעלות.

ומהמדרגה הכי גבוהה אפשר ליפול.

כמה זהירות צריך בן אדם

עד שהתורה אומרת את הדבר הרחוק ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

שאם יראו את שיקוציהם ואת גילוליהם

עלולים לעבוד אותם אחרי כל האותות והמופתיות,

הטובות והנאות

שקיבלו ישראל.

אז למי יש הבטחה וביטחון

שהוא לעולם לא ייפול והוא תמיד רק יעלה?

ואדרבה, ככל שעולים יותר צריך זהירות יתרה,

וכל הגדול מחברו יצרוק גדול ממנו.

אז לכן צריך להיזהר בזהירות יתרה,

והפרשה הזאת דווקא ערב ראש השנה תמיד נקראת פרשת ניצבים,

כדי שנראה את הדברים כמות שהם, ולכן קוראים גם

בראש השנה וביום הכיפורים פרשיות המתאימות לעניינים אלה,

ואפילו עריות.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת, אין חוסן.

צריך עבודה אמיתית כל הזמן, לחיות בהתבוננות וללמוד מוסר כל יום, שעה מינימום, מינימום, מינימום.

מינימום.

בשביל שאדם יתדלק את עצמו ליום אחד,

בשביל שיחזיק מעמד ליום אחד,

בשביל שיתבונן מעוד צד אחד

ממה צריך להיזהר,

ממה צריך להישמר,

מה צריך לעשות.

אם לא, הרי הוא רק יוצא לרחוב כמי שניתן לשרדיות.

הסכנה ברחוב היא אדירה, הרי אדם יודע במה הוא נתקל כשהוא הולך ברחוב.

ובבית, על אחת כמה וכמה.

וכן, על זה הדרך.

כל המקומות בחזקת סכנה, כל הדרכים.

כל הדרכים.

אבל אנשים אדישים,

אנשים חושבים שהם בסדר,

הם דתיים,

שומרים מצוות,

אוהבים מצוות,

אוהבים חגים,

אוהבים סעודות שבת,

אוהבים תפוח ודבש,

אוהבים רעשן, אוהבים סביבון, אוהבים הרבה דברים.

כן, אבל היהדות והתורה לא מסתכמת בסימנים חיצוניים,

לא בחוויות,

בעבודה אמיתית של התבוננות פנימית.

מה חובתנו בעולמנו?

אנחנו נמצאים פה על זמן שאול.

אין לנו זמן בלי סוף.

כל יום, לדאבוני, אני שומע.

תן ברכה לפלוני,

הודיעו לו עכשיו שקיבל את המחלה.

תן ברכה לפלוני, הודיעו שקיבל את המחלה.

תן ברכה לזה, אומרים שמצאו גוש.

תן ברכה לזה, אומרים.

אחד משלושה

לוקה במחלה.

וזה רק הולך ומתרבה.

אין הבטחה ואין ביטחון לאף אחד.

אבל מה שבטוח, כל מי שמשתדל

להתקרב לבורא

על ידי לימוד

אורחות התורה באמת ותיקון המידות

בלימוד מוסר,

זה נקרא שהאדם הזה מתקרב לאלוקיו,

רוצה,

פועל למעלה.

אדם כזה יש לו שמירה יתרה

למה כי צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו

השם

לא יעזבנו בידו

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו

אפילו תהיה גיבור שבגיבורים על יצר הרע אתה לא יכול אם השם לא יעזור לך

אבל כשאני שומע

אלמלא השם עוזרו אומר הגאון מווילנה זה בתנאי שאתה התחלת להילחם איתו

וכשאתה מרגיש שאתה כבר עייף ומותש

אז הקדוש ברוך הוא נכנס לתמונה ועוזרו רק עוזר

ולא עושה לך את המלחמה

כי תצא למלחמה על אויביך

אתה צריך לצאת למלחמה נגד יצר הרע שתוקף אותך כל הזמן

אם תעשה זאת ונתנו השם בידיך

ושבית השוויון מה שהוא רוצה לקחת ממך אתה תיקח ממנו

אבל המלחמה היא תמידית

לעולם ירגיז אדם יצר

טוב

על יצר רע

אדם לא יכול להיות שאנן

יום שעובר בלי שאדם חי בהתבוננות

ברור שהוא נמסר ביד יצרו באותו יום טוטאלית

ואם עברו יומיים הוא כבר מתחיל להשתקע בזה

ואם הוא לא לומד מספר ימים

חבל על הזמן

זה לא אדם שיכול להתעלות

גם אם הוא ילמד ויגרוס

גמרא ופוסקים והכול מהבוקר עד הערב

אין אדם שיוכל להחזיק בלי מוסר. אין.

שום אדם.

אולי

עד חמישה אנשים ביד.

אולי.

כמו החזון איש.

אולי.

אז חייבים להכין את עצמנו. ובפרט,

נותר לנו שבוע,

יום הדין,

סוריה מאיימת,

תמות נפשי עם פלישתים,

אם יתקפו אותנו אנחנו נתקוף את ישראל.

וואי, איך הם מחכים לזה.

היה שווה להם לעשות את כל המלחמה עם המורדים

רק בשביל שיגיע למצב כזה שיוכלו סוף-סוף

להעיף את 100,000 הטילים שיש להם, לא כולם,

אבל שיש להם, על ישראל.

והם מאוד מאוד רוצים להדליק את חיפה, מאוד.

יש להם מטרות

שמדליקות את כל חיפה.

אם פוגעים שם במשהו שאני לא רוצה לומר,

יכולים למות עשרות אלפים מטיל אחד.

בחיפה תהפוך להיות כדור של אש.

וזה יהיה כמו פצצת אטום מטיל רגיל.

אם יש להם טילי שיוט

מכוונים ומדוקדקים.

וזה לא רק הם,

זה גם חזבאללה,

זה לא רק הם,

זה גם אירן, זה לא רק הם,

זה גם חמאס.

יש עוד כמה קבוצות קטנות בסיני.

בקיצור,

המדורה שמסביבנו מתחילה ללחך

קצת אצלנו.

והם מנסים כל פעם לשגר כאילו פצצות מרגמה טועות בצפון קצת, לבדוק

את הטמפרטורה, את הלחץ.

ככה הם יודעים לעשות.

מנסים.

בהתחלה הם יראו כימי, לא מעכשיו.

כבר לפני שנה, שנה וחצי.

אבל במינונים קטנים

ראו שהעולם הבליג,

עשו קצת יותר.

ראו שהעולם מפחד להיכנס לעימות,

לא רוצה להסתבך בביצה הסורית.

אז הרביצו 1,300. עכשיו, כשהעולם כבר דיבר גבוהה-גבוהה ולא עשה שום דבר, זה כבר בושה.

אז עכשיו, מוכרחים.

ואיש לאחיו יאמר חזק. הצרפתים אומרים לבריטים הבריטים, לאמריקנים האמריקנים, לאוסטרלים האוסטרלים אומרים לזה,

והם מתחילים ככה, בוא, בוא, אתה בא, אתה בא, בוא, בוא, בוא, חייבים. בוא, בוא, בוא, בוא, בוא. שפנים כאלה.

זה מדינות, זה מעצמות, זה חרית, זה.

וגם אומרים,

ואם נתקוף זה יהיה נקודתי, נקודתי, חס ושלום, לא אזורי, לא זה,

רק נקודתי, כי מגיע להם, וצידוקים, והסברים, ולמה, וזה נכון, וזה צודק, ואסור, וזה.

זה השוטר האמריקני.

ורוסיה אומרת, תיזהרו, יהיה פה בלאגן.

ואירן אומרת, יא באביי.

והסינים עוד לא דיברו.

וזה יכול להתגלגל,

כדור של אש ענק.

בין רגע זה יכול להיות, בכל רגע.

כמה פעמים ארצות הברית

איימה כבר על אירן והזיזה שייטות שלמות.

נו, ומה יצא מזה? כלום. בזבזו כסף.

שפנים.

וביבי אמר שהמכה שאנחנו ניתן תהיה חזקה מאוד.

ואני מאמין לו. לא, אני מאמין לו.

אבל מה תהיה המכה שאנחנו נקבל? מה אתה תיתן להם? בסדר, כל הכבוד. הם מתו להם מאה אלף. מה תהרוג? עוד חמש?

עוד חמש הרגת. נו, אז מה?

מה אצלנו יקרה?

זה שאתה יודע להכות זה נפלא,

אבל מה העורף יקבל?

מה שדות התעופה יקבלו?

מה המקומות האסטרטגיים?

אני הזהרתי במשך השנים האחרונות יותר מדי, כבר אני לא מדבר על זה.

אפשר לשמוע את הכול שם.

אבל אחת מהסיטואציות שתיארתי,

מה יקרה

אם ייפול טיל ויחשבו שהוא כימי

ואנשים יברחו מהמכוניות באמצע האוטוסטרדה וישאירו את המכוניות?

עכשיו, אם יקרה משהו,

איך יגיעו כוחות החילוץ

כשהכול פקוק ואין אנשים?

זה היה עכשיו, לא מזמן, כשהיה פקק

ולא יכלו להגיע.

והכבישים שלנו, אתם יודעים, זה רק

שני מסלולים.

יש כמה בודדים? שלוש.

ובחלק אין שוליים גם.

אז מה יעשו?

וכשיש מנוסה,

זה יותר גרוע, אחד הורג את השני.

עכשיו יש הרבה רצים לקחת מסכות,

עלייה ב-40 אחוז.

רצים, תביאי, תביאי מסכה, תביאי, תביאי.

למה שמעו איש שחימי?

מיצר הרע אף אחד לא מפחד.

ממלאך המוות אף אחד לא מפחד.

אסד ירה טיל אחד.

חימי?

כל היהודים רצים, תביאי מסכה.

כאילו זה יעזור.

מלאך המוות מכיר את כולם עם המסכות.

ומישהו צריך לקחת, יש לו כתובת מדויקת.

אז זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

אנחנו חוששים ופוחדים כאילו מסכנות ממשיות,

אם, אם, והיה, והתרחשו.

אז אנחנו לוקחים מקדם בטיחות.

מקדם בטיחות.

אבל

מהדבר הוודאי

שיצר הרע צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ממש.

הוא צלף.

הוא צלף.

לא כמו הסורים שאירו על משקיפי האום ולא כלעו.

הוא צלף.

אם הקדוש ברוך הוא לא שומר עלינו,

הוא קולע.

אבל בינתיים יש לנו זכות פה, זכות שם, בשביל שהוא לא יקלע כרגע.

אבל ברגע שזה יאבד,

חברה על הזמן.

מי שזוכר 30 שנה אחורה,

כמעט ולא היה מצב שהיו מתים ילדים,

נערים, בחורים, לא היה דבר כזה.

זקנים.

זה מה היינו שומעים.

אבל צעירים?

אתם יודעים כמה צעירים נהרגים?

כמה נפטרים?

זה לא יאמן. אתם יודעים כמה מתאבדים יש ביום?

מי שמחובר לזקא יכול לראות

כמה הודעות על התאבדות.

זה לא יאמן כי יסופר.

בצהל לבד בשנה מתאבדים עשרות.

אנחנו לא מדברים ממחלות, לא מדברים מייסורים, לא מדברים מתאונות.

מתי זה נקבע, כל זה?

בראש השנה.

אבל יש דבר שאני חוזר עליו ורוצה שזה יופנם אצל כולם ויעבירו לאחרים.

מי שחושב שהמשנה שאמרה אשר שעים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה,

וזה לא מתקיים כל שנה, כי רשעים באים בראש השנה לבית הכנסת, רק לראש השנה וכיפור,

והם לא מתים,

אז איזה רשעים כן מתים?

איך זה מתקיים?

משנה מפורשת.

אלא מי שחושב שלא מתים, הוא טועה טעות גדולה.

הרמב״ם והרמב״ן אומרים שיש מיתת שנים.

קובעים בראש השנה שהאדם ימות.

מה זה ימות? מורידים לו שלוש שנים מחייו.

שנה אחרת לא חזר בתשובה, מורידים לו חמש.

שנה נוספת לא חזר, מורידים לו שבע.

שנה נוספת לא חזר, מורידים לו שבע.

בקיצור, בגיל 22 הוא נפטר.

לא, לא בגלל שהייתה תאונה או שהוא החליק על בננה.

לא.

בגלל שבראשי השנה שעברו נגזר עליו להוריד מסך חייו.

גזרו עליו מיתה.

שנאמר, רשעים לא יחצו ימיהם.

זאת אומרת, לא יגיעו למחצית חייהם. מגיע להם יותר.

מה אמרתי?

מה אמרתי?

משלמים לרשעים שכרם בעולם הזה.

איפה ישלמו להם? שם?

הם לא מאמינים בשם.

אז לכן, נותנים להם פה שנאמר איש בער לא ידע וכסי לא יבין את זאת.

איך זה בפרוע רשעים כמו העשב ויציצו כל פועלי האבין?

להישמדם עדי עד.

כיוון שהם ישמדו עדי עד וילכו לדיראון עולם,

אבל על קצת מצוות שהם עשו בחייהם מגיע להם שכר.

השם לא מקפח שכר שום בריאה.

אפילו נבוכדנצר הוא לא קיפח אותו.

אז הם מקבלים פה,

ואם צריך לקבל בלא מספיק הזמן, מאריכים את ימיהם.

לא מעבר למה שנקצב,

אבל הם זוכים לאריכות ימים.

והם עשירים גדולים, והם נהנים, והכול, והכול, והכול.

את יודעת, גם פרש, לוקחים אותה לשחיטה, היא נהנית מאוד, מאכילים אותה יותר מאחרות.

כי היא מיועדת לשחיטה.

ומה עם רשעים שמעריכים אליהם סובלים?

אם הם מעריכים סובלים, סימן שיש עדיין התחשבות בהם, מנסים לעורר אותם.

כי את אשר יהב השם יוכיח, אוכאב את בן ירצה.

ויש גם רשעים שמלאים חרטות,

ויש רשעים שמלאים חרטות.

יש ויש.

אבל בסך הכללי, החשבון הוא מדוקדק עם כל אחד.

הפוך, אצל הצדיקים נאמר, אשרי הגבר אשר תייסרנו יא ומתורתך תלמדנו.

שאדם יכול ללמוד תורה תוך כדי איסורים, והוא לומד אשריו אשרי.

חלקו אשרי.

כל מי שנאמר עליו אשרי,

הוא מגיע לעולם האמת בלי דין ובלי משפט.

אז מנקים אותו מפה,

שייצא זך ונקי.

לכן רוב צדיקים מתייסרים בסוף ימיהם,

כדי לנקותם שלא יהיה להם רבב.

לפי הרמב״ן זה נקרא איסורים של אהבה.

כיוון שיבוא הצדיק למעלה, ויש כמה עבירות שנעלמו ממנו בשגגה,

לא במזיד חלילה, בשגגה,

ולא נודע לו, אז לכן הוא לא יכול לחזור בתשובה עליהם.

אז הם נשארו.

הוא יגיע, פתאום יגידו לו, יש לך כתם כזה וכתם כזה וכתם,

ואתה צריך ללכת לנקות בגיהנום.

כמה צער יהיה לו.

והוא לא רוצה, הוא ודאי מוכן לקבל איסורים לנקות את עצמו.

אז השם מביא עליו איסורים של אהבה. מאהבת השם אותו,

שלא יגיע לשם מלוכלך ומטונף,

הוא מנקה אותו מכאן.

אז מי שמרחם על הצדיקים וחושב, יואו, איזה מסכן ואיזה פה ושם,

צריך להבין, אשרי הגבר שתיאסרנו.

זה הניקיון.

היה לך תינוקים, נכון?

הם בוכים כשאת רוחצת אותם לפעמים, נכון? בגיל מסוים.

נו, אבל מי שעומד מהצד, מבסוט, נהנה, אומר, סוף-סוף יהיה לו אורח טוב, מה היה לו עד עכשיו?

הסריח את כל החדר.

עכשיו, הופכים אותו, זה, מטטלים, מחתלים,

עושים לו הכול, שמים לו ג'ונסון,

הוא יוצא ככה, בומבוניירה.

אז ככה הקדוש ברוך הוא עושה.

לכן כל אחד צריך להתבונן,

לא לסמוך על זה שהוא רואה את האחרים חיים כהרגלה, בשגרה וכו'.

אל תתבונן מאחרים. תתבונן מה כתוב בספרים, זה הכול.

עשה לך רב, הסתלק מן הספק.

אין לך רב כמו הרמב״ם, ואין לך רב כמו הרמב״ן, ואין לך כמו רשי, ואין לך כמו כל גדולי ישראל,

שאמרו לנו בדיוק מה צריך לעשות.

אז לכן יש עדיין שבוע ימים

שאפשר להספיק משהו.

מכל מקום, אם אתם רוצים,

עצות.

זה להיות

מזכה רבים לפחות בתקופה הזאת, או לקבל על עצמכם לזכות את הרבים, אם לא תספיקו,

כדי שיהיה לכם דין של ציבור צריכים לכם.

אם תהיו בגדר ציבור צריכים לו,

אז יש שמירה גדולה ביום הדין, ועוברים ראשונים בדין, עוד לפני שיהיה חרונף.

אבל אם אדם בא עם החבילה שלו והפקלה שלו לבד,

המצב שלו ודאי לא טוב.

אין מי שיוכל לומר, זיכיתי נפשי, אני זך ונקי.

אבל אם הוא פועל למען הציבור, למען הכלל,

עושה חסדים, עושה פעולות וכו',

אז זכות הרבים תהיה תוספת ומגן

גדולה מאוד.

עד כדי שאמרו חכמים שהרוצה להינצל מגוג ומגוג,

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. לא מספיק רק תורה,

צריך גם גמילות חסדים.

וזה כל כך קל לעשות חסדים,

וזה כל כך קל לזכות את הרבים,

עד שבן-אדם לא יודע אפילו מה גודל השכר שהוא יקבל.

מי שארגן היום את ההרצאה,

זכותו גדולה מאוד בשמים, וודאי שהוא עובר בראש השנה נקי.

לא שהוא מתנקה לגמרי,

אבל הוא יצא זכאי בדין.

למה?

יש פה 100 אנשים,

כפול

שעת תורה, שעתיים תורה?

יש שידור ישיר עכשיו לכל העולם, מה שאני אומר כרגע, שרואים בכל העולם?

מאחורי ההרצאה זה שידור חוזר? ימשיכו לראות את זה עוד עשרות אלפים, מאות אלפים במשך השנים?

כל זה פעולה של בן-אדם לערב אחד.

אז יש אדם שמשקיע בשביל בר-מצווה 15,000, 20,000, 30,000 שקל,

מזמין אורחים שיאכלו לו את האוכל,

וזהו.

ומזה לא נשאר לו שום דבר.

אבל באותו סכום, פי-שניים אפשר לעשות,

שתי הרצאות,

ויהיו לו זכויות לנצח.

ואם יחזור יהודי אחד בתשובה,

אז כל הדורות שיצאו מהיהודי הזה מצאצאיו,

כל זכויותיהם ומצוותיהם ותורתם

יהיו שייכים למארגן הערב ולמסייעיו.

שווה או לא שווה?

אז אדם אפילו אם לא יספיק לעשות הרצאה יכול להחליט

אני מקבל על עצמי לעשות הרצאה מיד אחרי ראש השנה בהזדמנות הראשונה

וכבר הוא נכנס

לגדר מזכה רבים שהציבור צריכים לו.

אין הגנה יותר טובה מזאת.

זה ביטוח חיים.

זו דוגמה, ויש כאלה רבות.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תן לגברת שם.

כן. קודם כל אני רוצה להודות הרב על ההרצאה ועל ההזדמנות שהרב נותן לנו.

רציתי לבקש שני דברים מאוד גדולים.

א' אורחל הצדיק שלי, קוראים לו חזקיהו משה.

הוא נפגע כתוצאה מהלידה.

הוא נפגע כתוצאה מהלידה, עיסית חמצן.

והוא ילד מאוד חכם, הוא משולב כיום בתלמוד תורה.

והוא כל הזמן מבקש את היכולת לדבר ולהיות כמו כולם.

הוא מודע למגבלות שלו.

והוא משולב ממש בכיתה רגילה לחלוטין, עם כיסא ממונה.

מה הייתה הבעיה אצלו? חוסר חמצן בלידה? כן, באמצע הלידה הייתה תסבוכת, עד שהרופא קם מהשינה, ועד שכולם נערכו לערוך ניתוח,

אז הוא הפסיד חמצן.

שנינו היינו בסכנת חיים,

שנינו ניצלנו.

אני,

בבר מצווה שלו בדיוק היה לפני שנה,

אמרנו את נשמת ועודנו לו הקדוש ברוך הוא, כי אני מרגישה שפשוט ניתנו לי חיים מחדש.

אז זה קודם כל לבן שלי, אם אפשר. מה שמו?

חזקיהו משה, בן גיל הנאזי.

חזקיה משה, בן גיל הנאזי,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהירה.

אמן, תודה רבה. אבל הוא יכול ללמוד במצב שלו כרגע?

כן.

היה לו מחשב תקשורת,

ובגלל שזה מאט לו את הקצב, אז הוא מנסה כמה שיותר עם הראש,

אבל זה...

בשמיעה הוא טוב ובהבנה?

יותר טוב ממני, כבוד הרב, כן.

אז תני לו לשמוע הרבה קלטות.

הוא שומע מאוד את הרב,

והוא מאוד רצה להגיע אל הרב.

עשיתי מאמץ, הגעתי מירושלים.

אבנר הורכה בי, זה ייאמר לזכותו. אני ביקשתי ממנו, נדנדתי לו כל הזמן, אמרתי שינסה להשיג מתי יש לרב הרצאה, כי לא הצלחנו להשיג את זה.

אז הוא הודיע לי ממש עכשיו, ומייד התארגנו.

נו, הוא רוצה עכשיו או לא?

כן. מרוצה, יופי, ברוך השם.

טוב, יהיה רצון שנתבשר בשורותו.

יש לי עוד בקשה אחת, הרב,

אני טסתי איתו לפני שלוש שנים לחו״ל,

ואני מתביישת לפרסם את זה בצורה כזאת, אבל פשוט אין לי ברירה.

כשחזרנו לארץ נכנסתי לתוך משנה ארוכה עם סדרת התעללויות מצד בעלי.

הוא קם, עזב את הבית,

עבר להתגורר עם אימא שלו.

הסית ממש מחצית מהילדים נגדי.

ערב אחד גם חזרתי. לא חשוב. מה הבקשה?

אני כרגע, בגלל שראיתי שהוא גם לא נשמע לרבנים,

אני פניתי לבית משפט, וגם בבית משפט הוא לא... מה הבקשה?

סליחה?

מה הבקשה?

אני כבר שלוש שנים בתהליך הזה, מתמודדת לבד עם הילד.

מה הבקשה?

שהשם יאשיע אותי מהצרה הזאתי.

השם יאשיע אותך מהרה והדברים ייסגרו על הצד הטוב ביותר.

אמן. תודה רבה. כן.

שאלה נוספת.

כן, תן לה לגברת, היא רצתה פה.

אתה מדבר קודם על אמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא, ושהכול משם.

כשבן אדם חולה הוא צריך ללכת לרופא?

כן.

למה?

בגלל שהוא לא מאמין מספיק.

ומי שכן?

מי שמאמין כמו הרמב״ן לא צריך ללכת,

או כמו הגאון מווילנה.

אז אנשים רגילים כן צריכים ללכת.

כן.

אפילו שהם חושבים שהם יותר מרגילים.

כן, שאלה נוספת.

תן לבחור פה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני, שאתה אמרת לפחות שעה ביום ללמוד מוסר.

אני כבר חמש שנים מחפש את עצמי.

לא מצליח למצוא.

ואני יודע שהכי קל לקבל על עצמי זה עם כבוד הרב.

אני רוצה בעזרתך לחפש כיוון,

כל מה שתגיד.

איפה אתה גר? פה?

מודיעין.

רוצה להתחזק, לא מצליח.

יש לך אינטרנט?

יש.

אז אתה יכול לצפות בשחרית,

מנחה ערבית

ובהרצאות כל יום.

יהיה לך בערך

שעתיים עד שלוש מוסר ביום.

אני מבטיח לך שתוך חודש תשתנה לגמרי.

שחרית, מנחה וערבית.

בבוקר אחרי הנץ אני נותן שיעור,

בין מנחה לערבית נותן שיעור,

בשידור ישיר,

ובערבים יש לי שיעורים, כמו היום.

אז יש לך מספיק חומר לשמוע.

מספיק כן, אבל זמן אין לי.

אני, יש לי עבודה מסודרת,

יש לי דברים מסודרים במהלך היום. זה ייכנס לסדר.

זה ייכנס לסדר. אני רוצה לקבל על עצמי דבר ראשוני.

זה הראשוני. בבוקר אתה עוד לא הולך לשום מקום בשעה שאני נותן את השיעור,

כי זה בסביבות השעה 04.07,

כבר אתה עובד.

אתה בחור זריז.

יצר רע משכים קום איתך.

ועד איזה שעה אתה עובד?

מ-06 בבוקר עד 04.00?

טוב, אז יש לך את המנחה הערבית שלי.

נכון.

זה דבר אחד. ובערב, כשאני נותן הרצאה, חוץ מזה, איפה אני יכול לקבל את השיעורים של הרב?

באינטרנט,

שופר.

שופר.tv.

שופר.tv.

כן. אין מה להתבלבל.

זו החלופה ל-tv.

שופר.tv. אחרי מלכה בערבית.

כן.

וגם אם פספסת אותי,

יש שידורים חוזרים.

בשופר.tv. ודאי. יש לך למעלה מ-1,500 הרצאות.

לא חוזרות, שונות.

שונות. שונות שחוזרות.

כן, בנק. אני מהיוטיוב מכיר. אתה יודע, קוראים לזה היום בנק מטרות.

ויהיה לך שמה להתחזק מה שאתה רוצה. מעבר לזה, יש דבר מדהים אצלנו באתר.

קוראים לזה הקטע מומחה.

אתה נכנס למדור, הקטע המומחה,

ויש לך שאלות בכל הנושאים ביהדות.

ואתה פותח ויש לך נושא ותת-נושא ותת-תת-נושא.

וכל מה שאתה רוצה לדעת, אתה לוחץ, ואני עונה לך בסרט.

סרטון קצר על השאלה ששאלת.

נגיד, היא שאלה אותי עכשיו,

ומה קורה עם הרשבים שמאריכים ימים?

עניתי לה תשובה,

זה חתוך,

אתה לוחץ,

אתה שומע תשובה.

יש לך עבודה על הקיפאק. ואם תרצה, יש גם דיסק

שקוראים לו אנציקלופדיה אינטראקטיבית,

שזה גם כן, אתה מכניס לתוך המחשב,

ואז אתה שואל אותי שאלות, ואני עונה בסרטים.

משוכלל.

משוכלל.

ואם תרצה,

תוכל להגיע מדי פעם אצלנו לבית-כנסת.

חלום.

מה חלום? זה לא חלום, זה רק נסיעה.

גמרת את העבודה בארבע?

סע לבני-ברק,

תגיע אלינו, תפלל אתנו מן החרבית, תשבוע שעור ממש.

לא כל יום, שאלות בזבז דלק.

אבל תתחיל לטעום מקרוב.

אוקיי?

וציצית, אני יכול לתת לך כבר לדרך.

זה אני כבר הרבה זמן רוצה. כל התקופה האחרונה שלפני... אז בבקשה, קדימה.

ברכת שהחיינו.

שים.

ברוך.

ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

אם אני לא טועה את התימני-בלונדיני?

אם אני לא טועה את התימני-בלונדיני?

התימני-בלונדיני, כן.

טוב.

תודה רבה, כבודו. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

הנה הבחור שם בצד.

אתם רואים מה זכה מי שארגן את ההרצאה כבר?

כן.

תגיד לי, הרב, ערב טוב. בטח שאני אגיד לך, כן.

אני רוצה ללמוד,

באמת.

אני יושב, לומד, לומד, אני יוצא מבית-הכנסת, שוכח.

שוכח הכול. אז אמרת, אני נשמע לי הרצאות, אני נהנה מזה יותר.

האם זה נחשב ללימוד תורה, הדבר הזה?

זה נחשב גם ללימוד תורה, אבל צריך ללמוד, ואפילו שאתה שוכח, על זה נאמר, ושיננתם.

אינו דומה שונה פרקו 101 לשונה פרקו 100. למה צריך 101?

כשתשנה כל דבר 101 פעם, לא תשכח.

זה דף היומי, זה זורם.

זורם.

זורם. אז תזרום אתם, אבל תחזור כל פעם חזרות.

אתה תחזור חזרות, בגרסה,

ותוך כדי אתה תיזכר, וגם אם יפול 50, 50 תזכור.

אל תוותר על מה שזכית.

אני אגיד לך מה, זה מייאש אותי?

לא, זה הפטנט שאני אצרף עליו, אבל אתה מקבל שכרה כל פעם.

מה זה מייאש אותי?

אפילו הלחוץ, סתם אני יושב ואני יוצא,

תוך עוד הפעם ועוד הפעם. אני אשאל אותך שאלה. האם אתה הולך עכשיו

ומוצא בדרך 100 שקלים

ואחר כך איבדת 50,

ואחר כך אתה רואה עוד 100 שקלים?

ברכה. אז אתה אומר, לא, אני מיואש. בטח אני ארים אותה מפה לי עוד פעם 50, עזוב אותי, אני לא מרים בכלל.

ככה יצרנה עומד עליך.

אל תיתן לו.

אפילו אם תשארם 10 שקלים זה מצוין.

אני לא רוצה כלום, שאני אזכור.

אמרתי לך, שיננתם.

אני לא רוצה את הדוגמאות מאחד מגדולי הדור, שהיה לא זוכר כלום ולא מבין כלום.

והיום כל מקום הוא מונח.

כל מקום בתורה

הוא מונח.

ממש, הוא היה חוזר עשרות פעמים.

מה שתלמידים אחרים היו מבינים בפעם אחת,

הוא היה צריך עשרות פעמים,

ובקושי היה זוכר,

בקושי היה מבין.

והיום

הוא אחד מגדולי ישראל בטופ של הטופ.

תודה רבה. תהיה בריא. שאלה נוספת.

כן, הנה בבקשה.

בפעם האחרונה שהייתי בהרצאה שלך זה היה גם פה,

וביקשתי רפואה שלמה לאח שלי,

וגרסתי מלא דיסקים,

שאני לא שומעת עד היום.

ברוך השם.

והיטיב מצבו ממש טוב,

ועכשיו,

ולפני יומיים אחותי הודיעה לי שעוד פעם הוא מצב לא טוב

מבחינה נפשית.

הוא שומר תורה או מצוות? מאוד.

הוא לומד תורה, הוא ממש הולך לבית-כנסת. מה ביקשתי מכם בפעם הקודמת לקבל על עצמכם?

אני עשיתי שלושה חודשים שערי תשובה,

ואחר כך המשכתי את זה עוד

הרבה זמן.

והוא? לא אמרתי לו כלום?

לא, לא אמרת לו כלום. הוא בהכרה היום?

הוא בהכרה, אבל הוא

אמי עליה השלום, אחי עליו השלום. שמעתי, אבל הוא בהכרה.

הוא בהכרה, אבל הוא יכול לשמוע?

יכול להיות.

אז תגידי לו שישמע שעתיים כל יום דיסקים שני,

ואת תקבלי על עצמך לרפואתו לסיים את כל התנ״ך.

כל יום תלמדי רבע שעה. מבראשית, רבע שעה, עצר,

מחר ממשיכה מאותו מקום. באיזה שעה שתרצייה, אבל כל יום.

בעזרת השם.

תוך כמה חודשים את גומרת את כל התנ״ך.

בעזרת השם. וכשתגיעי למעלה,

את כל הסיפורים וכל מה שהיה יסבירו לך אחת לאחת.

תראי את זה סרטים, חי.

בעזרת השם. בהצלחה.

מה השם שלו?

ניסים בן חסיבה.

ניסים בן חסיבה, רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף מהרה.

אמן.

שאלה נוספת.

הגברת מאחור.

הבן שלי נמצא פה בקהל,

והוא ביקש שאני אבקש בשבילו, הוא רוצה ברכה, להיות תלמיד חכם.

בשמחה. מה שמו?

אברהם שמואל בן אסתר פרידה.

אברהם שמואל בן אסתר פרידה יזכה להיות תלמיד חכם, ויראה שמים מהרה.

אמן.

וגם, אם אפשר, ברכה לפרנסה ושלום בן.

עכשיו אני מבטח לכם שערי פרנסה טובה, מהרה.

אמן.

שאלה נוספת.

כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים,

תשובה אמיתית

ובשורות טובות לנו, לכל עם ישראל.

אמן.

רבי חנניה בן הקשי אומר, רוצה הקדוש ברוך הוא זוכר?