דימונה - דימונה 09.10.2002

 

- - - לא מוגה! - - - 

רבי יוחנן אומר,

כל צרה של ישראל לבד

אינה צרה.

כל צרה של ישראל ולאומות העולם, צרה.

מה פירוש?

כשישראל לבד בצרה וכל אומות העולם נגדם,

בסופו של דבר הם יפנו לקדוש ברוך הוא ויצעקו אבינו מלכנו.

אין לנו אלא אתה.

ואז מה יקרה?

הקדוש ברוך הוא יושיע.

והקדוש ברוך הוא מושיע והופך את הכל, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. למה?

היהודי ברגע שיודע שזהו הגיע לפינה,

אין על מי לסמוך,

לא F-16, לא F-15,

שום דבר,

לא מסכות ולא אטרופין.

כשכבר אין ברירה,

הוא פונה לקדוש ברוך הוא,

הוא בצר להם ממצוקותיהם יושעים.

אבל כל צרה שהיא צרה משותפת לישראל ואומות העולם, צרה.

למה צרה?

כי ישראל אומרים, מה, זו בעיה שלנו רגע?

זו בעיה של כולם, זו גם בעיה של האמריקאים.

מה קורה עכשיו? אנחנו הולכים להסתבך באמת.

עכשיו אנחנו רגועים.

עכשיו שרון דוחף את בוש.

תשמע, גם לקדאפי יש,

וגם להוא יש.

ויאללה, עוד רוב מהר לפני שנה אחרת.

נותן לו אור ירוק,

ובוש הוא מטקסס.

הוא לא יורד מהר מהסוס.

אם הוא לבש את המגבעת,

המושכות ביד,

דיו על עיראק. זה רק עניין של זמן, זה עניין של ימים, שבועות מקסימום,

ואנחנו מתגלגלים לדבר הקשה ביותר.

אבל אז מה אנחנו מבינים?

אמריקה, פצצות חכמות,

לוויינים, רדאפ, צילומי אוויר.

אנחנו רגועים. יש לנו חץ,

יש לנו יריחו, יש לנו עזה,

יש לנו הכול, מה חסר לנו?

הכול יש לנו, אנחנו מסודרים.

הפעם אנחנו לא ממליצים לנו אפילו סלוטף.

גם לי סלוטף נסתדר.

בכל אופן, יהודים יקרים,

זה התחזית.

אני מקווה שאני אתבדה,

ובפרט בזכות התשובה של עם ישראל.

אבל אם אני לא אתבדה חס ושלום,

אז המצב לא כל כך,

לא כל כך,

לא כל כך.

והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו.

והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו

הכל ידוך והכול ישבאוך

והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כאשר

והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כאשר

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך

מחר זה היום הכי מאיים על ארצות הברית,

11 בספטמבר.

זה יום שהם יפחדו ממנו

עד הגאולה.

מדוע?

משום שארגון אל-קאעידה הודיעו

שהם יחזרו ב-11 לספטמבר, לא אמרו איזה.

עכשיו הכוננות גברה ממצב צהוב למצב כתום.

מן הסתם, מחר זה כבר יהיה אדום.

ואמריקה בפחד.

פחד.

אבל תארו לכם

מה היה קורה אם חלילה היה עוד פיגוע.

שלושה חודשים לאחר מכן

ונרצחים עוד 3,000 איש.

מה היה קורה באמריקה?

אחרי הפיגוע הזה שהיה בתאומים,

בוש הודיע שהם ילחמו עד הטרוריסט האחרון

וירדפו אותם בכל העולם.

מלחמה עד הסוף.

וראינו כמה הם הפציצו והפגיזו באפגניסטן.

עכשיו יש להם את הפרויקט הבא, עיראק.

עוד 3,000, אם היה קורה,

הם כבר היו מפציצים מדינות

שרק נותנות חסות.

ולא היו מחפשים את ארגוני הטרור,

הם מפציצים את המדינות.

ואם היו עוברים עוד 3,000 לאחר שלושה חודשים,

זו כבר הייתה מלחמת עולם.

אני כבר לא מדבר מה היה קורה אם היה עוד 3,000 אחרי שלושה חודשים.

זה יהודים יקרים,

ארבעה פיגועים,

מלחמת עולם.

וזה איום ונורא, המספרים האלה בלתי נסבלים.

מה עוד שלמעלה מ-250 שנה על אדמת ארצות הברית

לא היה דבר כזה מעולם ולא הייתה מלחמה על אדמתה,

הכול היה מחוץ.

ופתאום לקבל מכה כזאת?

הטיסות ירדו ב-40% בארצות הברית מאז הפיגועים.

אנשים מעדיפים לנסוע במכוניות שעות.

וגם מסיבות הבדיקות הביטחוניות שאורכות לפעמים שלוש שעות,

כולל חליצת נעליים.

בהערכת הגרביים.

זאת אומרת, המצב קשה שם.

פוחדים אמיתי, אמיתי.

האם אחרי פיגוע שני או שלישי בוש היה נשאר בתפקיד?

לא.

אחרי עוד פיגוע היה מאשים את רמספלד,

את טרייס,

אפילו את קופי ענן.

אבל פיגוע שלישי, כבר אין לו את מי להאשים.

אצלנו שרון מקום ראשון בסקרים.

אין יותר טוב משרון.

כמה נהרגו פה בשנתיים האחרונות?

620 נרצחו.

620. מה זה אומר?

אם נעשה באופן יחסי,

יתברר לנו שאצלנו נרצחו פי 8.6 מאשר בארצות הברית בפיגוע של התאומים.

250 מיליון נחלק ל-3,000,

זה 1 חלקי 83,333. 6 מיליון

בישראל

לחלק ל-6,600 שווה 1 חלקי 9,677. היחס בין 83,333 ל-9,677 הוא 8.6. תכפילו 3,000 ב-8.6,

יוצא שכאילו בישראל היו תשעה פיגועים של התאומים בסדר גודל של 25,800 איש שנרצחו.

כי בישראל כשנרצח אדם אחד

זה שווה ל-41 בארצות הברית.

זאת אומרת, אם בארצות הברית יהיה פיגוע שימותו 41,

זה כמו אחד מישראל.

אם פה נרצחים עשרה בפיגוע, זה כאילו הרגו לאמריקאים 410. ואצלנו שרון,

הראשון בסקרים, הלוא הוא הבטיח, יהיה שלום ויהיה ביטחון.

והוא קיים.

יש שלום לביטחון.

אנחנו מרוצים, נכון?

ברוך השם, כמה ימים כבר לא היו פיגועים.

אומנם כמעט היה פיגוע של טונה,

600 קילוגרם, או עוד חביות 200 ליטר, או עוד

כל מיני דברים כאלה שהשם ירחם, אם היה קורה רק אחת מהן, מה היה קורה?

או כמו המכליות שהתפוצצו ולא גרמו נזק בפי גלילות,

שאם מתפוצץ דבר כזה, אוי ואבוי,

עיר שלמה יכולה להישרף עם האנשים בלי אפשרות לכבות.

גז שמתפשט והוא בועל,

אי אפשר לכבות דבר כזה.

מרכזי הגז בישראל, הרי מה רצה סדאם במלחמת המפרץ? להפציץ את פי גלילות.

ופעמיים כבר היה פיגוע, והתפוצץ,

ולא קרה כלום.

תארו לכם מה היה קורה.

זאת אומרת שאנחנו עומדים היום

ב-25,800 נרצחים באופן יחסי,

אם לא היו נמנעים מן השמיים 2,000 פיגועים שלא הצליחו,

לפי הנתונים של צה״ל,

השם ירחם, לאן היינו מגיעים במספרים האמיתיים והיחסיים?

אבל אני צופה שהשנה הבאה תהיה יותר גרועה בהרבה מהשנה.

אני אסביר לכם למה.

רבי יוחנן אומר,

כל צרה של ישראל לבד

אינה צרה.

כל צרה של ישראל ולאומות העולם, צרה.

מה פירוש?

כשישראל לבד בצרה וכל אומות העולם נגדן,

בסופו של דבר הם יפנו לקדוש ברוך הוא ויצעקו אבינו מלכנו.

אין לנו אלא אתה.

ואז מה יקרה?

הקדוש ברוך הוא יושיע.

לכן דורש רבי יוחנן,

כל צרה שהיא לישראל לבד אינה צרה, כגון בשושן,

שגזר המן ואחשוורוש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד,

במאה ה-27 מדינות,

מיליונים של יהודים ביום אחד ייעלמו מהמפה.

גזרה קשה.

וכתוב במגילה, אבל גדול ליהודים, רק ליהודים.

אבל בסוף מה היה? ישועה.

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון בעיקר.

למה?

זה היה צרה רק ליהודים.

אין מי שיושיע.

אין אומה תומכת

ואין מי שיעזור.

אז מה עושים?

מרדכי לוקח 22,000 תלמידים, תינוקות של בית רבן,

מתפללים, בוכים לפני השם,

כל העם חוזר בתשובה,

צמים שלושה ימים ושלושה לילות, לא כמו צום גדליה ולא כמו צום יום כיפור.

אלא כמו צום יום כיפור, בתשעה באב, בצום גדליה וגם בתחנית אסתר.

ביחד, רצוף.

והקדוש ברוך הוא מושיע והופך את הכול, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים אמה בשונאיהם. למה?

היהודי, ברגע שיודע שזהו הגיע לפינה,

אין על מי לסמוך,

לא F-16, לא F-15,

שום דבר,

לא מסכות ולא אטרופין,

כשכבר אין ברירה,

הוא פונה לקדוש ברוך הוא,

ובצר להם ממצוקותיהם יושעים.

אבל כל צרה שהיא צרה משותפת לישראל ואומות העולם, צרה.

למה צרה?

כי ישראל אומרים, מה, זו בעיה שלנו?

זו בעיה של כולם, זו גם בעיה של האמריקאים.

היינו בהתחלת האינתיפאדה לבד, צרה לבד לישראל.

זה היה אמור להיות לטובתנו.

למה?

כי ראינו שכל העולם נגדנו.

בכל מקום הכריזו עלינו שאנחנו אשמים ושאנחנו נאצים ושטן קטן.

הוקיעו אותנו באו״ם ובכל מקום שרק אפשרי.

אז מה היינו צריכים לעשות?

לפנות לאבינו שבשמיים ולהגיד, ריבונו של עולם, הבנו את המסר, הפלסטינים לא נשלחו סתם.

ואנחנו עוזרים בתשובה. לא עשינו זאת.

מה קורה עכשיו? אנחנו הולכים להסתבך באמת.

עכשיו אנחנו רגועים.

עכשיו שרון דוחפת בוש.

תשמע, גם לקדאפי יש

וגם להוא יש.

ויאללה, אודרוב מהר, לפני שנה אחרת.

נותן לו אור ירוק

ובוש הוא מטקסס.

הוא לא יורד מהר מהסוס.

אם הוא לבש את המגבעת,

המושכות ביד,

דיו על עיראק. זה רק עניין של זמן, זה עניין של ימים, שבועות מקסימום,

ואנחנו מתגלגלים לדבר הקשה ביותר.

תודה רבה.

אבל אז מה אנחנו מבינים?

אמריקה, פצצות חכמות,

לוויינים, רדאר, צילומי אוויר,

אנחנו רגועים, יש לנו חץ,

יש לנו יריחו, יש לנו עזה,

יש לנו הכל, מה חסר לנו?

הכל יש לנו, אנחנו מסודרים.

הפעם אנחנו לא ממליצים לנו אפילו סלוטף,

גם לי סלוטף נסתדר.

לא דוחפים אותנו למסכות ולא לאטרופים.

רק 15,000

מאנשי הצבא כבר חיסנו אותם נגד הבעבועות.

לא חוששים מקונבנציונלי,

אלא ממה שכל העולם רוחד ופוחד, ממה שאין לו תרופה.

אין.

אם נופלת פצצה אחת כימית

או ביולוגית,

זה רק אבינו שבשמיים.

אין.

אין מי שיושיע.

לא אמריקה,

ולא ישראל,

ולא ראש המוסד החדש, ולא הישן.

שום דבר.

ויהיה כימי, ויהיה ביולוגי,

ויהיה אטומי גם.

כמו שכתוב ביחזקאל,

למד ח', למד ט',

כמו שכתוב בזכריה, י״ג, י״ד. בקלטות שלמות אני כבר מדבר עליהן 15 שנה לפחות.

ואנחנו קרובים.

הפחד שלי שאנחנו לא מבינים את המסר ואנחנו הולכים להסתבך עם צרה שתהיה צרה עם אומות העולם.

ואתם יודעים מה כתוב בגמרא,

צרת רבים

נחמה פורתא,

אבל גם כתוב שזה צרת טיפשים.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להבין דבר אחד,

לא הולך להיות קל.

לכן אני מתריע, לא מפחיד, מתריע.

אתם יודעים מה ההבדל בין מפחיד למתריע?

מפחיד זה אחד שרוצה שתפחד.

זו המטרה, הוא הולך הביתה.

מתריע זה רוצה שלא תפחד.

אומר, יש תקנה ויש עצה.

כשיודיעו לנו לקנות מסכות או להשיג זריקות,

לא מתכוונים להפחיד, להתריע. יש סכנה קרובה,

תצטיידו במסכות ובזריקות.

מתריעים.

להפחיד

זה כשיגידו שכבר אין מה לעשות.

זה מפחיד, כי אין מה לעשות.

אני אומר שעדיין יש מה לעשות,

לכן אני מתריע.

אבל מה, אני לא יכול הכול לבד לעשות,

וגם אם אני ארוץ כל ערב, כל ערב יהיה מלא מלא מלא מלא מלא, כמה אני אגיע?

כמה אני אספיק?

אבל אם פה כמות האנשים, כל אחד ייקח על עצמו משימה ויודיע ויזהיר ויתריע ויבקש מבני המשפחה

להתחזק, לקבל עול מצוות, לשוב לאבינו שבשמיים, ובפרט בחסרת ימי תשובה,

דירשו השם בהימצאו, קראו בהיותו קרוב, שזה הזמן שהוא המלך הקדוש, המלך המשפט,

והקדוש ברוך הוא, כביכול בחסרת ימי תשובה, ממציא את עצמו אלינו.

אם זמן כזה אנחנו לא מנצלים, אז באמת אנחנו בבעיה.

אבל אנחנו רואים, האינתיפאדה לא נגמרת.

אמנם ערפאת, שמעתי היום שהוא אמר שהוא למד שתי מילים חדשות, שנה טובה.

זה סימן שהוא מכין לנו הפתעה?

אבל צריך לדעת דבר אחד.

אף אחד לא מאחל לנו שנה טובה. אף אחד. רק אנחנו, היהודים בינינו,

יכולים להגיד אחד לשני שנה טובה.

אבל מאומות העולם,

אף אחד לא מאחל לנו שנה טובה, באמת.

להגיד סתם? מה אכפת לו להגיד?

שום אומה לא רוצה בטובתנו אם אין לה טובה מזה.

שום אומה, גם לא האמריקאים.

אם אין לאמריקאים אינטרס פה, הם מחליפים אותנו בשנייה.

אנחנו עולים להם הרבה כסף, הכי הרבה כסף.

אמריקה שמה פה 3 מיליארד,

אבל אצל המצרים היא שמה 2.7 מיליארד.

והם האויבים שלנו,

שבמצב שלום כרגע.

אבל מובארק, כשהוא רוצה, הוא יודע לאיים.

אין לנו מי שחפץ בטובתנו באמת.

לכן צריכים כל אחד לחוש על עצמו, על בני בטוב, על כלל האומה הישראלית.

ולראות איך לעשות,

כיוון שזה עדיין בידינו. אבל אם המהלך יתגלגל,

במצב של פחד, של דאגה,

תהיה בעיה.

אם אתם זוכרים בזמן מלחמת המפרץ...

לא נראו טוב האנשים, נכון?

לא נראו טוב.

כל אחד חשב שהטיל מחפש אותו, נכון?

כל אחד אמר כבר את הפסוקים האחרונים.

אתם מתארים לכם מה הולך להיות?

האמריקאים אמרו שהם הכינו אטום קטן.

למה? כי אם לא תהיה להם ברירה הם יפציצו בפצצת אטום קטנה, בבגדד רק.

איפה שהם ידעו שנמצא סדאם,

כיוון שיש לו מרתפים תת-קרקעיים וכולי וכולי,

אז הם הולכים, לא אטום גדול, קטן, משהו ככה,

כמו חמש פעמים חומוס מבחינה.

בום, אחד כזה, בגדד אחת הלכה.

בזה הם הכינו עכשיו לכל מיני מדינות פונדמנטליסטיות

שמהוות סיכון.

אז בשביל לא להפיל איזו פצצה ככה שתמוטט את כל המדינה,

בקטן.

מיני אטום.

אפילו שהאטום זה החלקי כקטן שבחומר,

זה מיני אטום.

כמו שלנו יש מיני סמינר.

בכל אופן, יהודים יקרים,

זה התחזית.

אני מקווה שאני אתבדה,

ובפרט בזכות התשובה של עם ישראל.

אבל אם אני לא אתבדה, חס ושלום,

אז המצב לא כל כך,

לא כל כך,

לא כל כך.

בכל אופן, בואו ננצל את הימים האלה, הקדושים, שאנחנו נמצאים בהם,

בעשרת ימי תשובה.

יכול כל יהודי בעצב לחזור לאבים שבשמיים בקלי קלות.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו,

זה התנאים של התשובה.

להתחרט על העבר, מה שעשית עבירות,

ומה שלא קיימת מצוות.

לקבל עתיד, לא לעבור עבירות ולקיים מצוות.

ולהתוודות ולומר, אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי א', ב', ג', ד', מא', עד ת'. מה עשית, תגיד? אתה לא זוכר? תגיד א', ב',

התרשמנו, בגדנו, גזלנו.

אם אדם עושה תשובה אמיתית,

נמחלים לו ארונותיו.

ואז הוא כתינוק שנולד,

ואין לו חשבון יותר.

אם הוא עושה תשובה מאהבה,

גם הזדונות שהוא עשה קודם הופכים להיות זכויות.

ועל זה נאמר במקום שצדיק, שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים לא יכולים לעמוד.

למה?

כשהוא שב מן העוון,

אז המלאך הרע הופך להיות מלאך טוב,

ועוד דבר נברא לו מלאך על מצוות התשובה שהוא עושה, כי כל מצווה שעושים,

כל העושה מצווה, קונה לו פרקליט,

מלאך,

מליץ יושר.

אז על כל עבירה שהוא עשה, הוא מקבל עליו לעשות מצווה, ולא עבירה,

הוא בורא מלאך של תשובה מהמעשה הזה.

אז מעבר לזה שהוא מהפך את כל העוונות למצוות,

יש לו עוד דבר שאין לצדיקים,

זה מצוות התשובה, כי צדיקים לא צריכים לעשות תשובה, הם היו צדיקים.

אז יש לו פי שתיים.

במקום שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

אז אדם יכול לזכות, ולא רק לתקן

מגיל חיוב מצוות, בר מצווה או בת מצווה עד לעכשיו,

הוא יכול גם לתקן בתשובה את הגלגולים הקודמים שלו.

זאת אומרת, במעשה אחד, בהחלטה אחת נבונה,

אתה מקבל חנינה על כל מעשיך בכל גלגוליך.

למה הדבר דומה?

אדם נידון על רצח,

והשופט אומר לו, אתה רוצה חנינה?

יש מישהו שלא רוצה חנינה מרצח 25 שנה בפנים?

אז הוא אומר, מה התנאים שאני צריך לקבל על עצמי?

אז השופט אומר לו, תשמע, לא תנאים קשים.

אם אתה תבוא לפה,

תעלה על הבמה לפני כל הקהל,

ואתה תגיד, אנא, שופט,

אני מתחרט על כל מה שעשיתי,

ואני מקבל על עצמי לא לעשות יותר כזה דבר,

ותבקיע קצת, תוריד כמה דמעות.

אני מוותר לך על העונש.

ולא עוד,

אם הבכי יהיה אמיתי,

אני אתן לכם גם תעודה של אזרח הגון.

מה אתם אומרים? אחד שנותנים לו הזדמנות לצאת מ-25 שנה,

על ידי קצת בכי ווידוי לפני כל הקהל.

מה אתם אומרים?

הוא יקום אבל השופט מבקש ממנו שזה יימשך רבע שעה לפחות

שהוא ירא שכנים דבריו

הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה רבע שעה?

יבכה רבע שעה או לא יבכה?

אני חושב לא יהיה לו בכי

הוא יבכה, למה הוא לא בוכה?

אבל אם נותן לו שופט

רבע שעה לבכות והוא לא בוכה,

הוא חכם או טיפש?

אני לא רואה שיש פה הרבה חכמים.

הוא חכם או טיפש?

טיפש.

אוהבתי איזה חמור.

טוב, הבן אדם קם, מתחיל לבכות.

מתחיל.

בוכה, אמיתי, בוכה.

בוכה, אמיתי.

איך עשיתי את זה? איך הרגתי אותו?

אשתו אלמנה, בנה מתומים. בוכה, בוכה, בוכה.

פתאום החבר'ה שלו באולם מתחילים לצחוק.

צוחקים עליו, אומרים, מה אתה עושה לנו פדיעות?

תתבייש.

תהיה גבר, תאכל אותה. מה קרה? אתה עושה לנו פדיעות?

מה זה?

הבן אדם פתאום

מפסיק.

השופט אומר לו, תבכה, נשאר לך שבע דקות, התחלת טוב.

תגמור.

לא בוכה.

תגמור, אני אומר לך.

תגמור.

לא בוכה.

תראה, יצא גבר.

עכשיו הוא נכנס עשרים וחמש שנה, בשביל שבע דקות.

אהבן.

אומרים לך, תבכה, רבע שעה, תגמור את הסיפור, תשתחרר.

בשביל החבר'ה,

בשביל החבר'ה, הוא יבכה עכשיו עשרים וחמש שנה.

החבר'ה הסתלבטו עליו בחוץ,

ויגידו, וואלה, יצא גבר.

למה הם נסתלבטים עליו? כי הוא לא יצא גבר, הוא נכנס גבר.

לצאת הוא יצא או על אלונגה או בעוד עשרים וחמש שנה.

אחד כזה שבגלל החבר'ה

הוא לא בוכה.

חכם או טיפש?

איפה ההוא?

עכשיו, אתם יודעים שאני לא מדבר על ההוא.

אני מדבר עלינו.

יש אנשים שלא חייבים עשרים...

חמש שנה בכלא.

אם הם יגמרו באלפיים חמש מאות שנה בגיהנום, מצב טוב.

למה? חילול שבת זה סקלה,

זה מיתה,

זה תאונת דרכים.

כמה שבתות?

וואי וואי.

שמירת טהרה זה כרת?

וואי וואי.

אכילה של מאכלות אסורות? וואי וואי וואי.

ועוד כמה מצוות כאלה.

אז כמה הוא אוסף במשך השנים? כמה הוא אוסף?

עכשיו בא הקדוש ברוך הוא אומר לו, ככה נהנה.

כך, הנה.

תבכה,

תתחרט,

תתוודה.

ואני מוחל לך על הכול, לא רק על רצח אחד,

על כל הרציחות,

על כל השבתות,

על כל העבירות שבתורה,

לא רק בגלגול זה, אלא בכל הגלגולים

מאז שנבראת.

אז אני שואל אתכם שאלה.

אחד נותנים לו צ'אנס כזה ולא מנצל. חכם או טיפש?

עכשיו אני רוצה לראות מי מוכן פה לעלות לבכות רבע שחיים.

מתברר שאין פה חכם אחד.

אתם מבינים מה אני מדבר?

זה הקדוש ברוך הוא אומר.

תשובה,

אתה הולך עם חנינה בכיס.

השופט אומר לך, קח את כתב החנינה,

הנה, שים בכיס,

כחותמת של השופט בבית המשפט,

מתי שתרצה תוציא את הדף, תחתום חנינה.

אתה מחליט מתי אתה חנון, אתה.

ובן אדם הולך עם זה בכיס, לא חותם.

זה המצב.

נותנים לך את הצ'אנס של החיים,

אין רחום וחנון,

מחלן וסלחן לשבטי אישורון.

מוכן הקדוש ברוך הוא.

מה אתה יכול לבקש משופט?

עכשיו, שופט, בדרך כלל,

מה הוא שופט?

מה עשית להוא?

פה השופט,

עשית לו,

עשית נגדו, ביזית אותו,

עברת על דבריו, והוא אומר לך, מוכן למחון.

ואתה לא מוכן.

אתה מתגבר.

בשכונה מה יגידו? מה, התחרפנת?

נגנבת?

חלאס, זה וזה.

בשביל כמה מילים כאלה,

בן אדם נשאר חילון.

אני למהדרין.

נו.

עכשיו השופט, גם אם ביזית אותו, אז ביזיון בית המשפט זה לא כל כך, זה לא כמו רצח, כן?

זה לא כמו רצח, ביזיון בית המשפט.

פה השופט גם נותן לך את החיים,

נותן לך את הבריאות,

מפרנס אותך,

הכל מה שיש לך שלא.

ואתה עם שלו משתמש נגדו,

מבזה אותו,

והוא אומר, רב, על פי כן אני מוכן למחול לך,

רק חזור בך.

גם לא מוכן.

למי הוא כן שומע?

לחברה שסביבו.

מה יגידו? תראה, זה לא פשוט,

אני עובד במקום עבודה כזה, שאם אני אבוא ככה יכולים לפטר אותי,

אם אני אעשה ככה, עלולים להגיד עליי,

זה לא פשוט, הייתי מוכן, זה לא קל.

זה שיכול לפטר אותך מהעולם, אתה לא מודאג ממנו.

איתו,

הוא ישלח את הצ'קים בזמן, הוא ייתן לך לראות, לשמוע, עליו אתה סומך. הוא לא כמו בעל הבית שלך.

הוא, אתה סומך עליו.

אבל אתה מנצל את זה, אתה מנצל את זה שהוא טוב.

ואם פעם אחת הוא ייתן לך איזו צביטה קלה להזכיר לך שהוא קיים,

איזה ייסורים קלים, יש לך טענות עליו.

למה אני?

מה קרה? מה עשיתי?

מה עשיתי?

מה זה מה עשית?

אחד נוסע באוטו, 160,

נוסע באדום, עולה על מדרכות,

פוגע במכוניות,

נכנס בהם כניסה,

רודפים אחריו ניידות,

אחרי 200 קילומטר תופסים אותו.

אז הוא שואל, מה קרה?

מה קרה? אתה ראית מה עשית? איזה שובל של הרוגים נשארת מאחוריך?

אני?

מה, בגלל שאני ספרדי? אתם אחריי ככה?

מה עשיתי?

אתם מבינים? בן אדם עושה כל העבירות העבירות בסוף, בא הקדוש ברוך הוא, תופס אותו אחרי 30 שנה, שם לו צביטה. למה אני?

למה אני?

יש לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא?

שאלות יש לנו.

פעם אחת אמרו לי ללכת לנחם איזה פרופסור,

פרופסור, בית חולים תל השומר.

אשתו נפטרה והפרופסור שם יושב, על קורסה, כל הרופאים,

האחיות והחברים באים, אוכלים, ג'עלה וזה,

לוחצים לו יד, שלום, שלום, מה שלומך?

לא עוול, כאילו הוא מקבל קהל.

טוב, ישבתי שמה, ישבתי עם הרב שהביא אותי לשם. אנחנו יושבים, אני באתי עם הרב, הצטרפתי אליו.

בסוף הוא פנה אלינו, הוא דיבר עם הרב, הוא מכיר אותו.

אז הוא אומר, אני אגיד לכם את האמת,

אני אפיקורוס.

אני בולגרי.

אפיקורוס.

אבל יש לי שאלה אחת.

אשתי מתה מסרטן.

שנה שלמה

ראיתי אותה גוססת לפניי.

אני אגיד לכם את האמת,

אני בחיים שלי לא שמרתי מצוות, כלום, אפילו לא יום כיפור.

אני לא יכול להסביר למה, אבל זו עובדה

שבמלחמת יום כיפור

מבלי להבין למה החלטתי לצום ביום כיפור.

אין לי הסבר.

מאז צמתי שמונה שנים

ביום כיפור.

השנה לא צמתי.

למה?

אני כועס על הקדוש ברוך הוא.

למה?

כי ראיתי את אשתי גוססת שנה.

היא שאלה אותי שאלה שלא ידעה לי תשובה עליה.

והשאלה הייתה

למה לי זה קרה.

לא הייתה לי תשובה.

אולי לכם יש תשובה?

אז הרב של ידי אומר לי

שכבודו יענה.

אז אמרתי לפרופסור

אתה לא תכעס

אם אני אענה לך בצורה קצת בוטה?

הוא אמר לו, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אמרתי לו,

אשתך שמרה שבת?

הוא אמר לי, לא.

אף פעם לא שמרנו שבת.

אשתך שמרה טהרת משפחה?

שום מצווה לא שמרנו.

אמרתי, לי יש שאלה.

השאלה שלי,

למה הקדוש ברוך הוא לא לקח אותה קודם?

אמרתי לו,

חילול שבת

זה סקלה.

ככה

זה כרת.

לא רק היא, גם אתה.

לפי מה שאני רואה אותך, היא עברה עשרות שנים,

50-60 מסביבות, כן?

הקדוש ברוך הוא החזיק אותה הרבה יותר זמן

ממה שהיה מגיע לה.

אמרתי לו,

וקח בחשבון,

שגם אתה באותו חשבון.

הוא לא שאל אותי עוד שאלה.

בן אדם

עובר כל העבירות שבתורה,

מתגאה שהוא אפיקורוס,

ויש לו שאלה על הקדוש ברוך הוא.

מילא יש לך שאלה ברפואה, בפיזיקה, בכימיה.

טוב,

מי שאתה לא מכיר אותו בכלל לא מעוניין להכיר,

כשפתאום הוא עושה איזה משהו, אה, אתה נזכר שהוא קיים ואתה משייך את המוות אליו? למה אליו?

תגיד, היא לא שמרה על כללי הרפואה?

היא לא נזהרה מחיידקים?

היא נדבקה ממישהו? תתלה את זה כמו שאתה תולה כל דבר.

הרי כשאדם לא רוצה לקיים מצוות, במה הוא תולה?

שלא היה מעמד הר סיני ואין הקדוש ברוך הוא, וזו המצאה של הדתיים ואני לא יודע מה הוא אומר. תמציא גם כן המצאות על המתים.

תגיד גם כן.

פשוט מאוד, התרעה מזלה,

לא היה לה מזל,

כמה צריכים למות מדי פעם, וכנראה שזה ברולטה הסתובב, שהיא דווקא.

זה הוא לא אומר, את ההאשמות

לקדוש ברוך הוא.

את היתרונות והזכויות שמקבלים,

זה לי, אני זכיתי, למדתי, עשיתי,

בניתי במו ידיי, במו ידיי.

אה, זה יודעים אנשים להגיד.

כשמגיעה צביתה, פתאום יש שאלות.

למה לחכות חס ושלום,

שיהיו צרות ויהיו מכות לפרט ולכלל?

אם אפשר לחיות חיים טובים ומושרים, בריאים ושלווים,

כמה מצוות לקיים,

לעשות רצונו יתברך.

כל המצוות שהשם ציווה אותנו, חוקים טובים ונפלאים.

כל אומות העולם למדו מאיתנו.

למה אנחנו לא יכולים לקיים כמה דברים?

חוקי בשר ודם יותר טובים? יותר שוויוניים? יותר הגיוניים?

באים אחרים, מחליפים אותם בן רגע, בן לילה?

מה?

שבת זה לא טוב?

שבת זה לא טוב?

לנוח,

לאכול, לשתות, לשיר בחיק המשפחה, לומר דברי תורה, זמן ללמוד,

חשבון נפש,

לא טוב?

יום שלישי דווקא זה טוב? חופש?

weekend אצל הגויים זה כן טוב?

למה אצלנו זה לא טוב?

לימדנו את כל העולם שאפשר לשבות יום אחד.

העולם עקף אותנו, הוא כבר שובת יומיים.

למה לא טוב?

מה לא טוב?

לברך בבוקר כמה ברכות?

זה לא טוב.

אדם שלא רואה חלילה,

והראייה מטשטשת ואומרים שהוא עלול להגיע תוך זמן קצר לעיוורון.

כמה יהיה מוכן לשלם

בשביל שיעבור ניתוח ויראה בסוף אפילו מספר 13?

אומרים לו, זה יעלה 200,000 דולר.

עיוור חשוב כמת.

200,000 דולר הוא ייראה?

אתם לא יודעים מה זה הפרז הזה לראות.

תנסו כשתיגמר הרצאה לעצום עיניים ללכת מפה הביתה.

נראה אם תצליחו 20 מטר.

כמה חבלות יהיו לכם.

אנחנו יודעים להעריך מה זה לראות? אנחנו רגילים לראות.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, לא 200,000 דולר.

כשאתה קם בבוקר,

תגיד ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עיוורים על 24 שעות של ראייה חינם שש-שש.

מה אתם אומרים? זה מוגזם, מה הוא מבקש יותר מדי? שיקצר את הברכה קצת, זה ארוך.

הייתה אישה אחת

שאמרה לי בהרצאה, תשמע, בעלי עושה את כל המצוות. לא חייבים את כל המצוות. מה הוא כל דבר עושה? מה שכתוב הוא עושה, הכול הוא עושה.

אתה יכול להגיד לי איך הוא יכול לעשות פחות?

אמרתי לה, תשמעי, כל המצוות, תרי״ג מצוות יש.

רמח מצוות עשה,

שסה מצוות לא תעשה, שזה ביחד תרי״ג, זה 613. כנגדם ברא הקדוש ברוך הוא בגוף האדם 248 איברים ו-365 בגידים.

זה כנגד זה ברא השם.

האם את מוכנה גם שבעלך...

יהיו לו גם קצת פחות איברים. מה, חייבים שיהיו לו את כל האיברים?

גם עם עין אחת הוא יראה אותם.

אולי יותר טוב אפילו.

מה, חייב שתי אוזניים וכל שמות הצעקות שלו אגב מאוזן אחת?

מה, הוא חייב ללכת מהר? שיקפוץ על רגל אחת.

לא, איברים רוצים פרפקט.

מצוות?

דלל, דלל.

מה זה?

מה מבקש הקדוש ברוך הוא?

להגיד תודה כשמקבלים שתייה, זה מקובל?

לכל ילד קטן מלמדים אותה. אתה רוצה?

תגיד תודה.

עוד פעם. תגיד תודה.

את העיבים שהוא ילמד להגיד תודה.

ואתה, אבא גדול, למה אתה לא אומר לו תודה?

לוקח, שותה,

אבסורד.

לא חייב לאף אחד כלום.

עבדתי בשביל זה.

אתם מבינים את החוצפה?

אי הכרת אותו.

מקבל הכול ולא מכיר.

אה, אתה לא מכיר אותו?

הוא מציע לך, תן לו משלו, שאתה ושלך,

שלו. הוא מציע לך.

תן לו,

תן לו משלו.

למה אתה ושלך שלו?

לא תתן לו משלו,

הוא ישיל לו.

מה מבקש הקב' ברוך הוא?

כמה דברים, כמה ברכות בבוקר,

כמה דברים, זה הכול.

לא רוצים אפילו את המינימום לעשות.

מלאים טענות כרימון.

תראו, אני זכיתי לחזור בתשובה בגיל 24, לצערי.

אם הייתי מכיר את זה לפני, איפה הייתי היום, ולאן אין לנו.

אבל מה לעשות? בחו״ל, ככה.

בצפון תל אביב לא רואים הרבה דברים כאלה.

אחד פה, אחד שם.

גם הם נראים מוזרים,

שונים מהרקע.

מאז שחזרתי בתשובה, ברוך השם, לא ראה לי.

מיום ליום טוב יותר.

ולא רק טוב, עושה גם טוב לאחרים.

וגם אנשים נוספים זוכים לטוב.

לא רק אני זוכה לאור,

גם מעיר לאחרים באותו נקוד.

מה שנדלק אצלי, מעיר להרבה אנשים אחרים.

אני מוגבל יותר?

קשה לי יותר?

בדיוק כפוף.

יותר קל

ולא מוגבל,

והמרחבים והאפשרויות אינסופיים.

פתאום הקדוש ברוך הוא יכול לקחת בן אדם אנונימי,

בלתי ידוע,

ולתת לו היקף

שהשכל לא יכול לקלוט אפילו.

אי אפשר לקלוט.

אתם מאמינים? אני יושב פה איתכם.

אני בעל תשובה בסך הכול.

בשעה שאני יושב פה איתכם,

לפחות חצי מיליון איש מקשיבים למה שאני אומר.

איך זה?

מצנע,

אחרי שעלה בסקרים,

עבר את שרון,

עשה כנס ראשון,

נהיה מצנח.

הגיעו 200. 200. זה אלוף בצה״ל,

וראש עיר,

ומועמד לראשות הממשלה,

200 איש.

אנחנו פה בדימונה, יש פי ארבעה.

ולא הגיע אלוף

ולא מועמד,

ובקושי ראש הבית.

למה, מה יש לו למכור?

מה שכל האלופים מכרו לנו ברבי האלופים.

מה מכרו לנו?

מילים.

איך אמרו ריזון?

אלו לי כלם ואולו כלם.

רק מילים.

מעבירים מילים.

יש תוכנית, קוראים לה הכול דיבורים.

הכול פטפטה.

כל היום מדברים. מה הבעיה לדבר? דבר.

אבל מי משנה את הציבור?

מי עושה משהו חיובי בעם הזה?

מי גורם לעם הזה להתעלות,

להתעורר,

לחזור לשורשים, למקורות,

להתקרב לאביש בשמיים?

ראשי ממשלות פה,

יש להם תקציבים של עשרות מיליארדים

בשביל לעשות מהעם הזה עם טוב.

מישהו מראשי ממשלות עשה שהעם הזה יהיה טוב?

אנחנו רק בדרדור.

כל שנה רק מידרדרים.

מקום ראשון בסמים,

בפשיעה, בכל דבר רע וגועלי,

אנחנו מקום ראשון.

מה זה?

מה, אין שום מנהיג חילוני

שיכול לבוא ולעשות משהו טוב בעם הזה?

חוץ מסיסמאות שכולם באים איתן ואף אחד לא מקיים אותן?

אני אזרח פשוט,

בלי תקציבים ממשלתיים,

בלי כלום,

אם לא התורה הקדושה שאמרה לי שזה מצווה,

לא הייתי עושה את זה.

מה פתאום שאני ארוץ ממקום למקום אם זו לא מצווה?

רק בגלל שזו מצווה.

מי שכנע אותי התורה?

תראו, יהודי אחד רק שמשתכנע שהתורה הזאת היא טובה, מה יכול לעשות?

שני יהודים, אם יהיו,

עשרה?

מאות יהודים שיושבים פה, הם יחליטו שהתורה חיובית ואפשר לתת אותה גם לאחרים.

מה זה יעשה בדימונה?

ולהם יש משפחות בכל מקום, מה זה יעשה בכל הארץ?

זו התורה.

התורה מהפכת בן אדם

ממצב נחות

למצב גבוה.

מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

מי שמוציא יקר עושה מאדם שהיה זול יקר,

הקב'ה אומר, אני נותן לו כוח בפה כמו הפה שלי.

מה שהוא יגיד יתקיים.

אתם שומעים? לקחת בן אדם

שהיה ירוד ברוחניות,

להעלות אותו עד שהוא יהיה יקר בעיני השם.

הקב'ה הוא מבטיח, אם אתה תעשה דבר כזה,

אני אתן לך כוח בפה כמו הפה שלי.

ותגזר עומר ויקום לך.

מי נותן כוח כזה? אתם מכירים מישהו שיכול להבטיח דבר כזה?

הבורא שברא את עולמו והוא נותן את הכוחות בכל העולם.

הוא אמר שצריך לבטיח.

כל אדם מבינותינו יכול להיות כזה.

לא כל אחד יודע להחזיר בתשובה, לא כל אחד מסוגל,

לא כל אחד למד מספיק,

אבל דבר אחד הוא ודאי כן יכול לעשות,

זה לקחת חומר של מי שיודע להשפיע ולמסור אותו, זה הכול.

תראו, אני לא המצאתי תרופות.

לא המצאתי נסיובים למחלות.

אבל אני יודע שתרופה פלונית מועילה למחלה פלונית.

אם אני אמסור את התרופה לחולה,

ריפאתי אותו או לא ריפאתי אותו?

ריפאתי אותו.

אבל אני לא רופא וגם לא המצאתי את התרופה.

אבל אם יהיה אחד שיודע את התרופה והוא גם רופא ולא נותן לחולה,

מה התועלת שיש בו?

מי עדיף?

אתם יכולים להיות כמו רוקחים. רוקח, אתם יודעים מה זה רוקח? בבית מרקחת הוא לא רופא, הוא לא ימצא תרופות, הוא רק יודע לכל מחלה מה נותנים.

היום כל הקלטות שהוצאנו זה תרופות.

צריך רק לתת את התרופה לחולה,

ובעזרת השם הוא יתרפא.

לכן עשינו מיני סמינר,

עשר קלטות וידאו,

שיש בהן את כל השאלות ותשובות ששואלים בדרך כלל,

וזה עונה על הכול.

זאת תרופה מורכבת, מלאה ויטמינים.

כשלוקחים דבר כזה, מכניסים למשפחה, כולם נהיים בריאים.

בשביל זה לא צריך להיות חכם,

לא צריך להיות מומחה.

צריך למסור, למסור. הנה בבקשה, מתנה.

שלום, מתנה.

אתה שם לו דבר כזה, גמרנו.

זהו, עשית את שלך.

אתה יותר טוב מרופא,

אבל צריך לעשות, צריך להיות אכפתי,

לתת מתנה.

בואו אני אראה לכם עוד דבר שעשינו.

תקשיבו טוב, יהודים יקרים.

בואו תזכו את הרבים עכשיו, בעזרת השם נתברך.

יש פה תקליטות.

אתם יודעים מה זה תקליטור?

תקליטור תורני. זה דיסק, כן, ביניהול, דיסק. זה מכניסים במחשב.

ומי שאין מחשב, בגלל התקליטור הזה כדאי לו לקנות מחשב.

למה? מה יש בתקליטור?

זה,

תשקלו אותו 20 גרם.

20 גרם.

אבל אתם יודעים מה יש בפנים?

יש פה את כל התנ״ך.

תורה, ועם כתובים 24 ספרים.

יש פה 22 מפרשים על התנ״ך.

רש״י, רמב״ן,

צפורנו, רש״ב״ם,

מלבין, כל המפרשים, 22 מפרשים.

יש פה שישה תרגומים על התנ״ך.

אונקלוס,

רבי יונתן בן עוזיאל,

תרגום ירושלמי.

שישה והמפרשים עליהם.

יש פה את כל המדרשים, מדרש רבה,

תנחומא,

עוד 13 מדרשים שונים, עוד בתי מדרשות.

יש פה 20 כרכים של התלמוד, כל הגמרא, 60 מסכתות בפנים.

יש פה את כל הזוהר הקדוש עם כל הספרים הנלווים לו.

בקיצור, יש פה 125 כרכים.

כמה עולים 125 כרכים?

לא תגמרו באלף שקל את הקנייה הזאת של כל הספרים של פה.

לא תקנו. כמה עולה גמרא?

גמרא?

מאות שקלים, נכון?

כמה עלה חומש עם כל המפרשים, כל המקראות גדולות,

כל המדרשים מסתיים,

כל הזוהר הקדוש עם מסתיים?

יותר מאלף שקל, נכון?

כמה זה שוקל?

כמה זה שוקל? תרים את זה עכשיו, תרים הביתה. תרים, תרים, נו.

רגע, קנית את הספרים, 125 ספרים.

איפה תשים אותם?

צריך ספרייה לקנות. כמה עולה ספרייה ל-125 ספרים?

תרים, תרים את הספרייה, תרים.

מגיע הפסח, כמה צריך לנקות ספרים?

כמה עבודה?

טוב, אני יושב ללמוד. אין לי כוח לקום לספר.

כתוב פה, עיין שם.

עיין שם זה לקום, להביא את הספר,

לסחוב אותו לשולחן, לפתוח, לחפש קודם, לחפש, לחפש, איפה זה?

אחר כך כתוב שם, עיין שם. עוד פעם תקום, תביא ספר אחר.

אני, יש לי כוח כל הזמן לקום, לא לומד.

פה יש שמש.

שמש.

אתה אומר לו, תביא לי גמרא סנהדרין, טוי,

על המקום, גמרא סנהדרין.

לא, לא, סליחה, טעיתי, יבמות, אין בעיה. טוס, יבמות.

פתח לי דף יג', טוס, יג'.

פותח מפרשים, מפרשים,

כתוב פסוק מתהילים.

לא צריך לצאת החוצה, החוצה, החוצה, ולהתחיל לפתוח את התנ״ך ולהגיע לתהילים, לא.

אתה עומד, כתוב תהילים, פרק כג',

אתה עומד על הכתוב תהילים כג', עושה טוס, טוס, נפתח תהילים כג'.

לא יאומן כי יסופר.

זה תקליטו שכל הספרים מקו...

‫שרים אחד עם השני, ‫שאיפה שאתה לא נמצא, ‫אתה מגיע לאן שאתה רוצה.

‫יש פה גם היסטוריה. ‫מה זה היסטוריה?

‫התחלתי עכשיו ללמוד, ‫אני לומד, לומד, לומד, לומד, ‫עשיתי 20 חיפושים.

‫אני רוצה לחפש פה איפה כתוב, ‫הסנה?

‫אני כותב, הסנה, לוחץ טוז,

‫פותח לי את המקומות שכתוב הסנה.

‫תיבה,

התיבה, עושה התיבה, טוז.

‫39 תשובות, התיבה.

‫פותח כל דבר ודבר, רואה על המקום.

‫אבל אחרי זה יש לי היסטוריה. ‫מה זה היסטוריה? ‫כל מה שעשיתי היום,

‫כל מה שאני אעשה מחר,

‫שנה שלמה, שנתיים, כל מה שאני עושה, ‫כתוב את התאריך שחיפשתי, ‫מה חיפשתי, מה פתחתי.

‫אני רוצה לחזור לזה.

‫טוס, הייתה.

‫נפל לי המחשב, נפל המחשב. ‫עבדתי שעה, הוצאתי ספרים פה, שם, שם, פה.

‫נפל המחשב, נחבא המחשב. ‫כל השעה הלכה הפש.

‫לא, אתה פותח בול. ‫איפה שהיית?

‫לא הלך כלום לאיבוד.

‫רק אם אתה תעשה מחיקה.

‫אם תעשה מחיקה אתה, אתה יכול למחור. ‫יש פה גימטריאות.

‫יש פה דילוגים.

דילוגים.

‫אתה רוצה לדלג לפי השם שלך, ‫כמו שמוצאים קודם בתורה?

אתה מוצא.

אתה רוצה לדעת אם יש על השם שלך ‫פסוק שלם בתורה,

‫שלך בשם של אימא שלך, ‫שלך בשם של אבא שלך.

‫אתה כותב, הוא אומר לך פסוק שלם, ‫חצאי פסוק. מה שאתה רוצה יש פה.

‫זה זיכוי רבים שלא יאומן. ‫זה, זה, זה, זה, זה, זה.

‫אנשים שלא למדו עד היום, ‫יושבים שעות ולומדים. ‫שעות ולא מפסיקים. ‫שעות ומבררים. כל פסוק שאתה לא זוכר איפה הוא כתוב,

‫ומה כתוב ומה הפירוש של מה, ‫אתה לא מתעצד. יש לך מילה שאתה לא מבין,

‫לא יודע מה זה.

‫אתה לוחץ את הפסוק, לוחץ מפרשים, ‫נפתח כל המפרשים, ‫אתה בוחר איזה מפרש שאתה רוצה. ‫אתה רוצה את כולם, מוציא לך את כולם.

‫אתה לוחץ, מביא לך את הפירוש, הכול.

‫אני היום, בעזרת השם יתברך,

‫דימונה

נותן את זה בחינם.

וואו, שחיים.

‫אין לי הרבה, אין לי הרבה,

‫יש לי רק 100. מי שרוצה, ‫שירים את היד ראשון, מהר.

‫איך אני אספור, איך אני אספור.

‫-איך תזכור, לא הסתכלת עד היום. ‫רגע, שבו, שבו, שבו, שבו.

‫תשמעו, שכחתי להגיד לכם...

משהו.

שכחתי להגיד משהו.

זה בחינם

למי שתורם 100 שקל.

מי שתורם לשופר 100 שקל, שימו להם מה אני עושה. תרמתי, תרמתי. תשמעו מה אני עושה.

במקום שתיקנו את זה,

תתרמו, שתהיה לכם זכות, ותקבלו את זה חינם. הבנתם?

מי רוצה שירים את היד?

בכבוד. בריצה, חבר'ה?

בריצה. 100 שקל מזומן, תעזור להם. מי עוד פה עוזר?

בוא, בוא, תעזור. בוא. אם אין מזומן, אפשר קאש.

תעזור לו, נו.

זה ליום כיפור, אבל לשבט ללמוד, ללמוד. לשבט ללמוד. ישר היום בערב. לשבט ללמוד. שיש זכויות.

מחשב זה המבצע הבא.

איפה דלי?

יא יא יא יא יא יא יא איש שלום הרב האורים של מיה

איש שלום הרב האורים של מיהוים.

נזדרת, נזדרת. אנחנו לא שיינו את הערב, אני עוד לא התחלתי את זה. אין בעיה, שאלות, תשובות, עזבו, מה קרה?

חבר'ה, לא ללכת, עוד לא התחיל הערב.

זה אולי הזמן להודות לכל בעלי החסויות שעזרו ותרמו את הערב.

הערב הזה שהכניסה פה חופשית ללא תשלום ואנחנו נודה לכולם, הערב הזה באדיבות ובחסות של פנצ'ריית אלקובי

כן, חזק וברוך. כמו כן, אלומיניום אסרף

בום בלון גבי אסולים ועד עובדי הרכבת והעובדים רואה חשבון אסרף מאיר

וצוות העובדים.

דוד, איפה דוד סויד?

דוד סויד מתבקש לבמה, בבקשה. נו, מזריזות, מזריזות!

בוא, בוא, תעזוב פה מזריזות. מי עוד רוצה שילים את היד?

כמו כן, נגריית, לירם, מי אפרת,

מוסך הנאמן, יעקב עומאיר איבגי,

לרפואה והצלחה, משפחת זרח,

אולפני צילום אהוד אלול בבית ספר לנהיגה על גלגלים אריה בזק.

תודה רבה לכולם.

כמו כן, אנחנו שוב אומרים שהערב הזה לעילול נשמת משפחת תורג'מן,

ההורים אורלי בת לונה,

שמעון בן אסטר והילדים רון בת אורלי ורותם בת אורלי.

תהיה נשמתם צורה בצרור החיים. אמן כן ירדכם.

אוהיה שלום הרבו, רבו מנשימאריה אוהיה שלום הרבו מנשימאריה אוהיה שלום הרבו מנשימאריה אוהיה שלום הרבו מנשימאריה רבו מנשימאריה אוהיה שלום הרבו

כן, ריקודים זה טוב, אבל לא ללכת, כי הרב עוד לא התחיל את ההרצאה.

רגע, הודעה חשובה, ילדים נגדים.

אסור להעתיק את התקליטון הזה, מי שמעתיק אותו זה גזל.

אסור בשום אופן להעתיק לתקליטון לשוכח זכויות,

רק להשתמש באופן עצמאי אישי בלבד.

וואווווווווווווווווווווווווווווו איש שלו עבודה בערב שמ מתו

כן לשבת יהודים עיקרים, לשבת, זהו דוד, סיימת?

יש הוראות קבע למי שרוצה כאן למטה, זכות לפני יום כיפור, כן.

מי שרוצה לשאול שאלה, בבקשה.

למי יש שאלה?

תקליטור של בר אילן מכיל גם שאלות ותשובות בהרבה נושאים, גם הלכות,

שולחן ערוך,

והוא מקיף הרבה יותר.

זה מכיל את מה שאנחנו אמרנו,

אבל שווה ערך לזה עולה בחוץ 200 עד 300 דולר.

אנחנו החלטנו פשוט לזכות את הרבים, לכן למי שתורם אנחנו נותנים לו את זה חינם.

יכולנו למכור את זה, אנחנו לא רוצים למכור את זה.

הבנת?

כן.

בבקשה, שאלה.

כן, מה שאלתך?

יש שאלה אחת אינפורמטיבית יותר.

אנחנו מצאנו כך בראש השנה מזמור ז',

שמדבר עלי אלוקים בתרועה, השם בקול שופר.

האם הרב ראיין במזמור הזה כשבחרו את השם שופר?

יש שם מזין גם בפיוט משהו כמו יגלה זמן, קץ וזמן, עת יתקע והלך בצערות תימן,

ומלכות הרשעה הזי תהיה פרועה,

עלי אלוקים בתרועה,

תיבה ראשונה זה א',

השם בקול שופר, תיבה שנייה זה י',

והרב היום הצהיר בערב

שהרב מתריע,

זה עלי אלוקים בתרועה,

תרועה זה גם תורה עם עין פנים של התורה.

הרב הצהיר כמה פעמים שהוא מלמד את התורה מצד הדת,

לא מצד האמונה,

והשופר מעורר לבבות,

אז זה כל שופר,

הרב שם לב למזמור הזה פעם,

ועל סמך זה... בפרט לסערות תימן.

יש הרבה רמזים במזמור,

אנחנו שמחים לראות את זה הרי...

אני אגיד לך, אנחנו, הארגון שופר שייך יותר בפסוק,

שורש פורה ראש ולענה זה ראשי תיבות שופר.

אם יש שורש פורה ראש ולענה, זה הטיפול של שופר.

לכן זה מסתיים שם,

הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו לבנינו עד עולם לעשות את דברי התורה, שזה דין ערבות.

יש דין ערבות של ישראל, זה הפסוק.

ואנחנו מרגישים שאנחנו ערבים זה לזה,

ולכן אנחנו משתדלים לבחר את השורש הפורה ראש ולענה.

אבל מותר לנו להסתכל קצת בראשי תיבות האלה, של א' וי',

אם עלה אלוקים בתרועה, והשם בכל שופר, אולי שליח. אפשר לראות הרבה דברים. השאלה אם זה נכון.

כן. שאלה שנייה,

יותר לעצם העניין של חוזרים בתשובה, הכתוב אומר שבמקום שחוזרים בתשובה עומדים,

צדיקים מורים אינם עומדים, לא אינם יכולים לעמוד.

ואנחנו, ידוע לנו שנתתי לך מהלכים בין עומדים.

אם כן, הצדיקים עדיפים,

לפי הפסוק הזה. שאלה נוספת, לפני שהרב עונה לי.

אני שאלתי פעם,

בגיחה קודמת שהרב היה כאן,

שאלתי על בקום עלינו אדם,

והרב פירש את זה לפי הרב חיים ויטל,

שמדובר בפרא אדם.

אבל פרא אדם זה תוספת.

כאן כדוב אדם, ואתם קרויים אדם ולא אומות העולם.

אם כן, אז צריכים לפרש אולי שהרב חיים ויטל פירש בחיצוניות.

מי יהיה אדם בפנימיות?

בקום עלינו אדם זה אתם קרויים אדם.

כלומר, בתוך הפנימיות שלנו צריך מישהו לקום.

וזה אדם, הרב לא פירש.

קודם כל,

כשאדם סתם נאמר זה אדם ישראלי.

כשנאמר עם תוספת זה כבר לא ישראל,

ושם נאמר פרא אדם, לא אדם בפני עצמו.

לא בפסוק, אצל ישמעאל.

וכשהוא אומר, בקום עלינו אדם,

אז בקום עלינו, עלינו זה אנחנו אדם. אז מי יקום עלינו אדם?

בתוכנו. מי? לא.

הוא אומר שזה ישמעאל שעליו נאמר, והוא יהיה פרא אדם.

זה פירוש מפורש שלו, שהוא אומר,

הרב חיים ויטל. כן, בפרי עץ צדיק,

במזמור פ״ו.

אז שם הוא מבין במפורש שזה מדובר בישמעאל עצמו.

המערכה לא אמר דברים מעצמו.

היה לו רב, הארי הקדוש.

הארי הקדוש שבע שנים למד מפיו של אליהו זכור לטוב.

אז המקורות שלו הם מקורות טובים ונאמנים.

וכל תורת הנסתר עברה דרך המערכה,

וכל מה שאמר הארי הקדוש, מה שבאתי לעולם זה בשבילך.

תודה רבה.

כן.

עוד שאלה?

בבקשה.

למי יש שאלה?

אם לא, אני אתן לכם כמה קטעים של חיזוק,

שתראו כמה שהקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל,

וכמה כל אדם יכול להיות קרוב לקדוש ברוך הוא,

וכמה כל אחד לא רק שמחזיק את החנינה ביד שלו,

הוא יכול גם לעזור לאחרים לחון את עצמם.

כן.

יש לי שתי שאלות.

שאלה ראשונה זה לגבי משה,

ומתי שיש את הוויכוח לגבי התורה, בין המלכים למשה.

מה הרלוונטיות לגבי המלכים,

התורה עצמה?

התורה נלמדת בכמה רבדים.

יש רובד שהוא של המלאכים, ויש רובד של בני אדם.

ברובד של מלאכים, כל מה שכתוב בתורה זה קודים שמובנים למלאכים.

זאת אומרת, משה שם זה משהו אחר,

כל מה שכתוב זה משהו אחר, האישים זה משהו אחר.

זרמזים זה משהו אחר, כמו שיש תיקון רחל, תיקון לאה.

זה מושגים שהם רוחניים,

שבהתגשמות שלהם הם יורדים ומגיעים לדברים כאלה,

שאנחנו מכירים אותם בגשמי, אבל להם יש את הבחינה שהיא שייכת למלאכים. הם לומדים את אותה תורה בדיוק, אבל לפי קודים שלהם.

לכן הם לא רצו לוותר עליה.

אבל משה רבנו טען טענה,

איך אתם תוכלו לקיים את התורה בפשט שלה,

בגשמיות שלה?

יש ביניכם רציחה, שנאמר לא תרצח?

יש ביניכם לא תגנוב במובן שלנו, בני האדם? יש אצלכם? אין.

אז איך תתקיים התורה בלי זה?

ואז הוא לקח אותה.

הבנת?

כן.

ושאלה שנייה, לגבי אלי הכהן, מתי שהוא אומר לשמואל,

אם אתה לא תספר את האמת, מה שבורא עולם מספר לך,

אז יקרה לך ככה וככה.

ובהמשך רואים שהבנים שלו לא ממשיכים אותו.

אז שמואל סיפר לו את האמת. למה הוא צריך לקבל את החטא הזה שהוא גם מספר את האמת?

אף על פי שאומרים שכל מה שצדיק גוזר, זה מתקיים.

אבל למה הוא צריך לקבל את זה?

על מה אתה שואל? על הילדים שלו? על הילדים שלו, כן.

על שמואל? על משה רבנו ברור שכאילו, שהם לא המשיכו, אז לא הייתה שום... על שמואל אתה שואל? או על עלי? על שמואל. על עלי זה ברור לי.

על שמואל. כי הוא אמר לו, אם אתה לא תספר לי את האמת,

אז יקרה לך ככה וככה. הסיפור שם מפואר, מסודר, בתנ״ך.

בצורה מסודרת כתוב שהוא יקרה לו כל מיני דברים.

ובכל מ... בהמשך מסובר שהילדים של שמואל לא ממשיכים את דרכו,

לא מקבלים את ההמשכיות.

לא זכור לי.

מתבונן בזה.

כן.

מי עוד?

הנה שם.

רציתי לשאול שאלה לגבי מה שאומרים, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה,

ספרי צדיקים, ספרי בינוניים וספרי רשעים.

צדיקים נחתמים לאלתר לחיים,

רשעים נחתמים לאלתר למיטה ובינוניים לתלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

עכשיו, רציתי לשאול

באיזה דרכה אנחנו נמצאים, מי שנשאר אחרי ראש השנה. אם הוא נחתם למיטה כגון רשעים, אז אנחנו רואים לפעמים אנשים רשעים שנשארים חיים לאחר כך.

האם זה נקרא בינוני או שזה רשע?

השאלה נשאלת גם על רשעים שלא מתים לאלתר בבית הכנסת.

אתה לא צריך להגיע עד לבינונים באחרי יום כיפור.

הרמב״ן בשער הגמול מבאר זאת, וגם הרמב״ם.

כל מיטה שנאמרה היא לאו דווקא מיטה של הסתלקות הנשמה באופן מיידי.

יש מיטה יותר קשה,

זו מיטת שנים.

לדוגמה, אדם היה בגיל 13 עד 14, היה צריך לחזור בתשובה על כמה עבירות, הוא לא חזר בתשובה כי הוא חשב שהוא עוד ילד, מותר לו להמשיך.

אז נגזר עליו בראש השנה שהוא ימות חמש שנים.

זאת אומרת,

אם סך חייו הראשוני נקצב לו 90 שנה,

מורידים לו חמש.

שנה אחרי זה הוא לא חזר בתשובה, מורידים לו שבע.

שנה אחרי זה, 12. אחר כך, שלוש.

אחר כך, 17. אחר כך, כל אחת לפי העבירות שהוא אסף.

פתאום בגיל 22 הוא נפטר.

אנשים לא מבינים מה קרה, בחור צעיר, בריא, חסון, הכול בסדר.

למה הוא נפטר בן 22?

לא המקרה הספציפי של התאונה, או זה, או פה, או שם, הוא הגורם.

אלא העוונות הם הגורמים.

זה רק איך הוא יסתלק, בדרך זו או דרך אחרת.

אבל המיטה נגזרת משמיים.

על זה כתוב, רשעים לא ייחצו ימיהם.

זאת אומרת, אם נקצב לו 90 שנה לחיות,

הוא לא יעבור 45. לא ייחצו ימיהם. איפה יסתלקו כל השאר?

כל שנה, כשהוא נידון בראש השנה,

כתוב, רשעים נידונים לאלתר למיתה.

מיד הם נידונים למיתה, לאלתר.

והנה אני רואה שהוא ממשיך לחיות.

הורידו לו,

זאת המיתה, עוד מיתה, עוד מיתה, עוד מיתה, הורדת שנים

עד שנגמר, אין לו יותר מלאי של שנים,

והוא נפטר.

זה דבר אחד.

יש עוד מיתה שאמרו חכמים,

זו מיתה

עני חשוב כמת.

נגזר על אדם

שהשנה הוא יהיה עני, ירד מנכסיו.

אתה רואה כמה בשנה האחרונה נגזר עליהם עניות,

כמה מובטלים,

כמה אנשים שמחפשים לאכול.

עניות זה מיתה.

שומע שלא רואה בעיניו, זו מיתה.

מצורע חשוב כמת.

חשוכי בנים חשובים כמתים.

ייסורים קשים זה נחשב כמיתה.

כל הגזרות האלה שחלות על האדם,

זה נגזר עליו בראש השנה מיתה.

איזה מיתה?

מיתה שהיא עניות, מיתה שהיא צרעת, מיתה שהיא כזאת או אחרת, או הורדת שנים. זו מיתה חוץ ממיתה רגילה שכולנו מכירים.

הבנת?

ומחילה, כבוד הרב, ואם רשע, נגיד שהוא ביום כיפור חוזר בתשובה שלמה,

האם הוא נחתם לחיים או שהחתימה הראשונה שהייתה בראש השנה של האלתר זה למיתה? אדם לעולם יכול לפרוע את הגזר דין,

אלא אם כן הגזר דין הוא חתום בחותם של דם.

אם זה בחותם של טית,

עדיין ניתן.

לכן כתוב תשובה,

קטריס,

בפני הפורענות.

המשנה אומרת

שאם אדם עושה תשובה ונשלחו אליו חיצים כבר,

חצי מוות,

אם הוא שם מגן תריס,

פשוט החיצים יפגעו בתריס ולא יפגעו בו.

התשובה היא קטריס בפני החיצים האלה.

אם יצאה כבר גזרה כלפי האדם, יצאה גזרה, בראש השנה גזרו.

בן אדם עשה תשובה,

הוא חוסם אותה.

אלא אם כן הגזרה היא סופנית, מה שנקרא בדם.

זה אי אפשר לא יהיה.

זה לא ביום כיפור החותמת בדם?

לא, לא, לא. גזרה יכולה להיות ביתית, היא לא חייבת להיות בדם.

תמיד גזרות יכולות להיות על תנאי,

על תנאי.

רוב הגזרות הן על תנאי, למעט

החד פעמית, יש רק אחת חד פעמית שהיא לא חוזרת.

כל השאר הן על תנאי.

תינוקות שמתים לפני גיל חיוב מצווה,

נכון.

הם מתים או באים בעלי מומים

בגין גלגול קודם שלהם,

לא על עכשיו.

וכיוון שכולנו מגולגלים בדורות אלה, ולא רק בדורות האלה, כבר כמה מאות שנים אנחנו גלגולים,

אז ממילא כל מי שבא פגום לעולם, או שנפגם, או שנענש, או שנפטר, או שהוא היה עובר ונעקר מרחם אמו,

כל זה בגין גלגולים קודמים שהוא היה חייב בדינו.

אבל הדין הוא שווה וצודק,

כיוון שמגלגלים גם כאלה להורים כאלה,

שעל פי מעשיהם הם ראויים לצער שייגרם להם המקרה.

ואז משפטי השם אמת צדקו יחדיו.

כי עצור תמים פעולו, כי כל דרכיו משפט, אין אמונה ואין עוול.

הוא לא יעניש את זה ויעשה עוול לזה,

כי גם ההוא נענש, יש לו צער,

ואם לא מגיע לו,

השם יעכב את העונש לזה עד שגם זה יתחייב.

לכן כתוב, משפחה שמת למת, תדאג כל המשפחה.

שאם היה ביניהם אפילו צדיק אחד שלא ראוי

לצער שיהיה מהפטירה של הבן אדם,

יעכבו את פטירתו של האדם.

אבל כיוון שהוא כבר נפטר, זה סימן שכל המשפחה בחשבון,

ולכן תדאג כל המשפחה.

כבוד הרב,

כבוד הרב, יש פה שתי מכוניות חוסמות בחוץ, אם אפשר רק להודיע.

פייאט טמפרה לבנה,

מספר

59-59005 ושב רולט לבנה,

5108505,

חוסמות בחוץ, והם רוצים להזמין גרר. נא להזיז את המכוניות. תודה.

טוב,

אז אני רוצה רק לתת לכם שני קטעים לחיזוק.

אחד.

יש לי שאלה.

אני רציתי לשאול משהו שנוגע אליי בדעות ברורים על מה מבגילי.

לי יש עכשיו הרבה שאלות באמונה,

ואני עובר על זה משהו באמונה עם עצמי.

אז רציתי לשאול.

אנשים, הרבה אנשים היום באים ומספרים, אני הייתי ככה, אני הייתי ככה, אומרים לך כל מיני דברים על מה שהם אמרו בילדות שלהם, ועכשיו אני, ברוך השם, חזרתי בתשובה. זה באמת יפה מאוד, אבל איתי זה, כאילו, אוקיי, אז אתם הייתם ככה, אבל מה זה אומר לגביי?

זה באמת לא אומר לגביך שום דבר.

נכון, אז למה שאני אלמד מהם ואחזר בתשובה, אם ככה? אתה לא צריך ללמוד מהם, אתה צריך ללמוד מהתורה.

אוקיי, אז אתה יודע מה זה למה שאני ללמד מהתורה? כאילו,

בסך הכול אני נהנה במה שאני עושה, לא ככה? הבנתי.

גם אני נהנה שאני נוסע על 160. אוקיי. אבל זה אסור. אבל זה שונה.

מה שונה?

יוני, את זה אתה רואה מול העיניים. מה אתה רואה מול העיניים? אתה רואה מול העיניים שאתה נוסע... מה אתה רואה מול העיניים?

אני אומר ככה, כשבן אדם נוסע מול העיניים על 160, הוא רואה שהוא יקטע... שמה? שהוא על 160?

כן. למה שהוא ייסע על 80?

חצי, פי שתיים זמן, אם אני יכול לנסוע בחצי זמן? זה רטורי.

מה רטורי? זו שאלה רטורית. מה זה רטורי? הוא רוצה להגיע הביתה.

מה זה רטורי? הוא רוצה להגיע הביתה, מת או חי?

לא רוצה להגיע חייל 160?

אוקיי. מה, חשבת שאני מתכוון למות?

לא חשבתי שאתה מתכוון למות. אני חשבתי... אה, אז אני רוצה על 160. למה לא?

כי אתה לוקח סיכון.

מה אכפת לך? זה שלי.

אז אתה יודע כבר אני שואל, אתה יודע מה? כן. שאלת במקום.

בבקשה, אתה רוצה לקחת סיכון? תקרא.

אז אני שואל, אני לא רוצה... אבל למה 160 אמרת לי לא?

כי 160 זה מסוכן.

לי.

נכון אכפת לך?

מה זה אם אכפת לי?

אה, אכפת לך?

אתה אומר את זה בשבילי.

רגע, אז... סליחה, אתה אומר את זה בשבילי, אתה לא אומר על... אוקיי. לא, אני, אני, אני. בוא נמשיך את עצמי, כי אני שואל על עצמי. אני נוסע על 160 עכשיו, אוקיי? כן. זה מסוכן בשבילי. אני, אתה בתור שוטר תנועה, אני שואל אותך, תסביר לי למה זה מסוכן לנסוע על 160? אני באמת לא יודע. אני אגיד לך. אוקיי.

השוטר,

אם הוא על השכלה עממית,

הוא אומר לך, החוק אוסר.

מה אתה עושה עכשיו?

מה אני אעשה עכשיו?

הוא עצר אותך, מה אתה עושה?

אבל לא עוצרים אותי.

המציאות היא שלא עוצרים אותי.

רגע, השוטר, אתה נוסע על מי שישים, עצר אותך.

אני לא מבקש מהשוטר שיצור אותי, אלא אני מבקש ממנו שיצור אותי. רגע, אתה מסכים עם הטיעון שלו או שהוא עממי מדי?

איזה טיעון?

של השוטר, שהוא אמר לך, חוק אוסר.

חוק אוסר, אבל זה שונה.

תענה רק על השוטר. הפכת לי את השאלה,

אני כבר עונה לך, עכשיו תענה לי.

אני שואל,

הטיעון שלו,

שהוא אומר לך שהחוק אוסר, מקובל עליך או לא? נכון.

מקובל? כן.

מי אלה שאוסרים?

אבל זה לא עונה לשאלה.

זה לא עונה לשאלה. מי אוסרים?

החוק אוסר.

מי זה? מי שקבע את החוק. מי קבע?

אוקיי, אני מבין לאן הרב חותר.

בחור חכם אתה. אוקיי.

אז תשובה עממית

היא מספקת אותך. החוק אוסר,

אז התורה אוסרת, והחוק לא משתנה.

אבל אני לא רואה,

אני אגיד לך למה זה שונה. בגלל שאתה נוסע ל-160 אתה רואה את זה מול העיניים. גם בלי החוק אתה רואה את זה מול העיניים. החוק,

החוק, תקשיב, אתה תגיד לו,

בגרמניה יש כבישים שמותר לנסוע על 200. זה שונה? מה זה אותו?

אדוני, אבל זה מסוכן!

למה זה לא מסוכן? למה מותר? כי זה לא מסוכן.

אה, אם מרשים זה לא מסוכן?

לא תמיד.

עיין ערך הולנד. אבל שם לא קבעו את זה כי הם מפגרים.

קבעו את זה בגלל שזה מותר.

אתה שומע... סליחה, הם קבעו את זה בגלל שזה חוקי.

אתה אומר הכל נכון. סליחה, סליחה, סליחה. בגלל שזה מותר, בגלל שזה חוקי. הם לא רוצים לסכן אזרחים, הם קבעו את זה בגלל שזה לא מסוכן,

כי זה כבישים פתוחים שכולם נוסעים בו 160. הבנתי.

עכשיו אני שואל אותך, זאת אומרת רוחב הכביש הוא הגורם?

אבל אנחנו נוסעים לנושא אחר, אני לא באתי, רגע, אתה רצית לדעת ואני משיב לך.

אוקיי. אני אסביר לך. מה שאתה נהנה לא מתיר כלום.

כלום.

אני נהנה,

נהנה להכניס את היד לכיס של חברי כשקיבל משכורת

ולשלוף משם את הצ'ק כי הוא עבד חודש ואני לא,

ואני אוכל על חשבונו, אני נהנה מזה.

מה אתה אומר, מותר או אסור? אסור. למה?

זה מוסרי לכל אדם שאסור. אה, מוסרי כבר. יש לנו מושג חדש. בכל כלי שיוצא מן הקהל. שמעתי, מוסרי. זאת אומרת שנהנה מול מוסרי לא עובד. אני לא מדבר על ה... נהנה מול חוק

לא מתיר, נכון?

כבר שני דברים למדנו. אנחנו איבדנו את כל הנקודה. אני חוזר לנקודה הראשונה. לא, לא, לא. לא איבדנו, למדנו.

אוקיי. רגע.

זאת אומרת, אתה אומר,

למה אני צריך לשמור מצוות? הלא אני נהנה.

מי אמר לך שהנאה מותרת בכל מחיר?

אם היא פוגעת במוסר, אתה כבר הסכמת שזה לא מתיר הנאה.

אם זה פוגע בחוק האנושי המשתנה,

אמרת שזה לא מתיר הנאה.

אז מה אתה רוצה?

חוקי התורה הם גם מוסריים וגם חוקיים,

והמחוקק שלהם הוא אביך שברא אותך,

ואתה גם כפוי טובה,

כי אתה מקבל מאבא שלך הכול,

ואתה אומר לו, מה אכפת לך? ואני נהנה.

אבא שולח אותך ללמוד בבית ספר,

בסוף המורה מצלצל ואומר, מדוע בנך נעדר שבוע ימימה לימודים?

ואתה טמא, אבא טמא, בני לא לומד?

אז הוא שואל אותך, איפה היית? אתה אומר לו, בים.

בים?

אני שלחתי אותך ללמוד, משלם אגרה,

אגרת חינוך, מורי עזר, סייענים, הכול.

בסוף אתה בים, אתה אומר לו, מה אכפת לך, אבא? אני נהנה.

אני אסביר למה זה שונה מנקודת ראוי שלי. כן, בבקשה. כי זה רואים מול העיניים, זה נורא מציאותי. הכול מול העיניים, גם הקדוש ברוך הוא מציאות.

זה מול העיניים. אולי אני עיוור. אולי. שלושת אלפים שלוש מאות שנה העם הזה מול העיניים של כל העולם על אפה מחמתיו.

מול העיניים אנחנו. אוקיי, אז אני עיוור. אז אני מבקש מהרב שיפתח את עיניי.

אוה.

אז קודם כל...

קודם כל,

אני אתן לך מתנה עשר קלטות וידאו,

שוודאי ש... תודה רבה.

דבר שני,

אני אשלח לך,

דוד, תיקח את הכתובת,

אני אשלח לך קלטות שנקראות שלמה המלך,

ולא להתפשר עד הסוף

שההרצאות האלו היו בישיבה תיכונית של חבר'ה כמוכם,

שגם שאלו שאלות באמונה כאלה,

ושם הרחבתי להם בדיוק מה מטרת וייעוד החיים,

ששלמה המלך שואל.

הוא מתחיל, הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל,

והוא שואל מיד, מה יתרון לאדם בכל עמלו שעמול תחת השמש?

מה נותר לו מכל זה?

הרי אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם באנו לעולם בשביל למות, בשביל מה אנחנו חיים?

את השאלות האלה בהרחבה, כל קלטת זה שעה וחצי,

ופה יש לך עוד 23 שעות,

אני חושב שזה בי קאפי.

אחרי שאתה תראה אותם, תיתן דרשות באמונה.

תודה רבה.

אני גם מפתיע לך עוד דבר אחד,

שאתה תראה אותם ותיהנה.

בעזרת השם.

כן, הנה לידו עוד שאלה.

הרב הזכיר שהוא אמר שאנשים שהם נהיים עניים ומקבלים ייסורים, זה נקרא גם מיתה, מה שהבחור פה שאל, איך קובעים מיתה וזה.

אני גם ראיתי וגם מצינו הרבה חסידים ראשונים וגם הרבה גדולי דור שהיו עניים ושובים מיתה וגם רשעים גמורים, שיש להם את כל הטוב שבעולם. אז איך אתה מסביר את זה שמי שעני הוא מיתה, אז הצדיק מקבל את זה של מיתה?

אסביר, נכון.

כתוב

צדיקים נחתמים לאלתר למיתה,

ברשעים נחתמים לאלתר,

סליחה,

צדיקים נחתמים לאלתר לחיים, ברשעים נחתמים לאלתר למיתה.

אומר הרמב״ן בשער הגמול.

והלא אנחנו רואים צדיקים שנפטרים, ברשעים שמאריכים.

איך זה מתיישב?

אז הוא אומר, מה שאומרת המשנה,

לאו דווקא בצדיקים.

וברשעים.

היא מדברת גם על צדיקים גמורים וגם על רשעים גמורים.

היא מדברת גם על צדיקים ברשעים שהם רשעים וצדיקים בדינם, בדינם.

לדוגמה,

יש צדיק שהוא צדיק אמיתי.

צדיק זה נחתם, כמו שכתוב במשנה,

נחתם לאלתר לחיים.

יש צדיק שהוא לא צדיק אמיתי, הוא בעצם רשע.

רשע, שים לב, הוא רשע.

רק בראש השנה הוא נחתם בספרם של צדיקים לחיים.

למה?

בגלל שהוא רשע.

אה,

בגלל שהוא רשע הוא נחתם בספרם של צדיקים לחיים?

כן.

למה כן?

כי רשעים שעשו קצת מצוות, צריך לשלם להם שכר.

הם לא מאמינים בעולם הבא.

הם רוצים רק שכר בעולם הזה.

צריך להשאיר אותם בחיים כדי לתת להם את השכר על מעט מצוות.

איפה ירשמו אותם בראש השנה?

באיזה ספר?

לחיים.

אז הם נקראים צדיקים בדינם, לא במהותם,

בדינם.

לעומת זאת, יש רשעים.

רשעים גמורים גמורים, מתים לאלתר

באחת מהמיתות שמנינו קודם.

אבל יש רשעים, מה פירוש רשעים? רשעים בדינם. הם בעצם צדיקים.

אבל יש צדיק שעשה שתי עבירות.

והקדוש ברוך הוא על הצדיקים מקפיד מאוד, וסביבם נסערה מאוד. כחוט הסערה הקדוש ברוך הוא מדקדק איתם.

ואז נגזר שהוא צריך להיפטר השנה.

לא שהוא מפסיד, הוא הולך ישר לגן עדן, המקום המיועד לו,

אבל בדינו השנה הוא נידון,

למרות שהוא צדיק,

כדין רשע למיתה. איפה הוא נכתב?

בספרן של רשעים.

זאת אומרת,

למדנו שצדיקים ורשעים זה יכול להיות במהות,

וצדיקים ורשעים זה יכול להיות בדין.

לכן שאלתך היא שנכון שראינו צדיקים שהם

נפטרו וקיבלו איסורים, נכון,

כי הקדוש ברוך הוא משלם לצדיקים בעולם הזה

את העונש

ואת השכר לעולם הבא.

ואילו הרשעים הפוך,

לא מקבלים את השכר בעולם הזה ואת העונש לעולם הבא. ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום,

איש בער לא ידע,

וכסיל לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב,

ויציצו כל פועלי האב, ואין כל מי שעושה רע מצליח?

הוא אומר כן, להישמדם עדי עד.

כיוון שהם נשמדים עדי עד,

מה עם השכר של המצוות שמגיע להם?

מקבלים אותו פה בעולם הזה.

לכן התורה אומרת, הוא משלם לשונאיו אל פניו להעבידו.

הקדוש ברוך הוא משלם לשונאים שלו

אל פניו, פה בעולם הזה, לפניו נותן את השכר,

אבל להעבידו מחיי העולם הבא.

ושומר חסד לאלפים, לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דול.

השכר של הצדיקים שמור לאלף דול.

תודה רבה. אפשר עוד שאלה קטנה?

כן.

הרב הזכיר בתחילת ההרצאה שלו שהוא מנבא לה בעתיד, הוא רואה ככה ש... לא מנבא, חס ושלום. רואה בה לפי מה שכתוב. לא רואה שום דבר.

אני,

אני, לפי מה שאני מנתח את המצב,

או כמו שלמדתי מהפסוקים,

צופה, לא מדין צופה,

צופה

שהולך להיות יותר קשה ממה שהיה שנה.

והרב לא חושב שזה מחליש את רוח האנשים שיושבים פה? הפוך,

מתריע.

למה הפוך אם אתה אומר לבן אדם שהמצב הולך ומחמיר?

אז מה, מה זה, למה, יש גם פסוקים בתנ״ך שאומרים שיהיה טוב לעם ישראל, אז למה הרבה הזכיר אותם? לא, באחרית הימים לא כתבו דברים טובים, רק אחרי הדברים הרעים.

בסדר. אבל זה מחליש את רוח העם, שאנשים, בדיוק כפוך. אומרים דברים שיקרו רע לעם ישראל. בדיוק כפוך. מה היו נביאי השקר עושים עם עם ישראל?

הנביא אמת היה אומר,

מה שהשם אמר לו להגיד, שעלולה לבוא צרה כזאת וכזאת,

מה היה בא הנביא שקר?

לא,

יהיה טוב, יהיה בסדר, יהיה זה.

השלט העם, העם כמובן נוטה תמיד לשמוע את הדברים היפים,

החיוניים, הטובים, כמו בנצרות.

שם אומרים לאו, אין פיס,

פיס, אין לאו.

נתנו לך כאפה, תגיש את הלחי השנייה,

תראה לי נוצרי אחד שעושה את זה.

אבל מה אכפת להם לדבר? עלו לי כלה.

אבל אתה צריך להבין,

המצב הוא, צריך להתריע, זו החוכמה.

עכשיו אני רוצה שתבין דבר אחד.

כשהייתה מלחמת המפרץ,

אתה חושב שהאנשים בביטחון, בממשלה, הם אנשים אחראים?

בשעה שיש מלחמה,

האם זה מחייב אותם לאחריות?

כן. מחייב.

אתה מאמין שבכל מדינה ראשי העם והשלטון הם אנשים אחראים? הרי אם בחרו אותם,

מן הסתם בחרו את היותר טובים שיש שם, נכון?

נכון. לא לקחו מופקד.

שיפקירו אותם, לקחו אנשים אחראיים.

תגיד לי, למה כשיש כבר מלחמה, כבר באה מלחמה,

וכבר שולחים עליך טילים?

כבר שולחים.

יצאו לדרך.

למה עושים אזעקה?

זה להתריע.

להתריע?

זה כבר מאוחר.

כבר יצאתי מבגדד.

זה מפחיד, לא?

גם אומרים שוטיל יצא,

וגם

מוזיקה לא חיונית.

אני הייתי ממליץ,

ותראה לי איזה מדינה תאמץ את זה, אחת תראה לי,

שבמקום שתהיה אזעקה כזאת, יעשו

לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה.

עוד מעט יגיע טיל.

למה לא עושים את זה?

כבר מלחמה, פגזים, טילים.

הכול, עוד אזעקה. למה שהם ירצו את זה, אבל הם נמצאים במצב קשה? אז מכינים את זה למצב קשה כמה שיכולים להתכונן לפני הטיל.

הבנת?

מה אני עושה?

אני עושה אותו דבר, רק יותר טוב. מה פירוש?

תראה, עם צחוקים, עם חיוך. זהו, אתה יכול לעשות גם את זה עם צחוקים.

לא הבנתי, אני עושה צחוקים, אבל מתריע,

אבל מודיע.

שימו לב. אבל הרב, זו התראה לא טובה. אתה יכול להתריע. כמו שאמרת עכשיו עם הטיל, שאתה יכול לעשות מוזיקה יפה, אז גם עכשיו אנשים יכולים להתריע בדברים יפים. ולמה צריך להגיד, יותר? אוקיי, אני מתריע.

הינה, אני מתריע בשיטה אחרת עכשיו.

אתה שומע?

דעו לכם, יקיריי, חביביי,

יהודיי היקרים,

בקרוב אנחנו צפויים להפתעות מסדן, הפתעות חיוביות, חיוביות מאוד.

הטילים שהוא עומד לשלוח עלולים לא לפגוע בכלל, אל תחששו.

מן הסתם גם הג'וקים ימותו.

כולם יתכנסו במקלטים, ויש שעת חברות.

כולם ישבו במקלט, ישוחחו על הוועלדה, מוזיקה תלווה, הכול מבחוץ.

כמובן, סופרים יינגנו בכל מקום ועל כל גג.

וסוף-סוף יהיה חיבור, אשכנזים, ספרדים, כולם במקלט אחד.

לא תהיה שום בעיה.

לא נשמע חדשות, אם בטלוויזיה לא נראה, כי נהיה עסוקים בניגונים החיצוניים המתרוצצים באוזנינו.

נראה לי שהרב,

לא אמרתי שהוא יתריע, כמו שעכשיו התרעת.

אה, לא כזאת. לא כזאת.

הבנתי. בוא אני אעשה איתך משהו, למדני. למדני. אמור. אמור. קטן לי מלמד אותך, אבל זה לפי דעתי מה שצריך לעשות. הבנתי, מוכן ללמוד להרצאה הבאה מחר בחיפה? אני אומר את דבריך.

אמור. חסר דברים שטובים, למרות כל הצרות שיש שם. מה להגיד? מה להגיד?

חסר צרות שיש להם... למרות שיש היום הרבה צרות.

הבנתי מה להגיד. אבל רואים שעם ישראל בתהליך של גאולה. מה להגיד?

אני בא למובטלים, אני קוראים לעמיר פלד. אתה אומר להם, תסתכלו מה היה לפני 50 שנה, תראו מה היה היום.

הבנתי. הבנתי. שזה יהיה לנו שלויות טוב. הבנתי. אני בא, נכון.

אני בא, אני בא לרוב. תגיד למישהו מה היה לפני 2,000 שנה, לא יעניין אותו. תגיד לו, לפני 50 שנה לא הייתה מדינה, היום יש מדינה עם צבא, עם ראשי ממשלה, למרות שרע.

יפה.

יפה מאוד, כל הישיבה מוחה כפיים. יפה.

עכשיו אני אסביר לך.

עכשיו אני אסביר לך.

עכשיו אני אסביר לך.

אני אבוא למובטלים ואני אגיד להם, רבותיי, אל תסתכלו על מצבכם. אני עמיר פרץ לעובדים, לעובדים, אני דואג לעובדים.

אני, יש לי שפה מפה עד להודעה חדשה. אל תדאגו, אני רוצה לבשר אתכם בשורות.

תסתכלו על ימי קדם, לפני 54 שנה כולם היו עובדים. היום, ברוך השם, אף אחד לא עובד.

מי לא רוצה, לפני 50 שנה לא הייתה מדינה, היום יש מדינה. למה נוסעים לחוץ לארץ לא לעבוד? לפנן, ואתם מפננים על חשבון הכסף של המדינה.

מי בנה לכם מדינה שתוכל לשלם לכם דמי מובטלים כל הזמן ללעבר? אבל למה להסתכל תמיד על הצד הרע? אתם גם מובטלים, גם עובדים, מקבלים אבטלה, גם משכורת, גם פה, גם שחור, גם לבן. יפה.

אני בינתיים קיבלתי שני מנדטים, אני מתכוון להגדיל את זה, כמובן.

אני במשא ומתן, אולי אני אצטרף, אולי אני אמנע.

אבל למה תמיד להסתכל על הצד הרע? נפלא, דברי עדות.

כולם הולכים מבסוטים. עמיר פרץ סיפר לנו, היה פעם, היום, נפלא.

הולכים למכולת, אין מה לאכול.

אבל למה תמיד להסתכל על המצב הרע? אז אתה אומר, היום, לפני 50 שנה המצב היה הרבה יותר גמור ממה שהיום. אתה יודע מה אתה אומר?

אני נפצעתי פה באצבע, אתה שומע?

נפצעתי, אני עושה וואו.

כולם אומרים, מה קרה?

אז אחד אומר, אני לא מבין אותו, מה זה? זה אדם פסימיסט.

תסתכל על הארבע האלה, תסתכל.

ארבע שלמות, לא קורה כלום. מה אתה תופס אחת?

מה עם הארבע?

מה עם עוד חמש?

גם ברגליים יש לך עוד עשר?

מה אתה נתפס על...

אדם אומר מה כואב לו, מה אומר, מה לא כואב לו?

שמעת פעם מישהו בא ואומר, אתה יודע מה? לא כואב לי, לא כואב לי, לא כואב לי.

איזה מדבר זה.

אתה קראת פעם עיתון?

כן. רק דברים טובים, נכון? לא. לא מודיעים כלום שם. מודיעים גם דברים רעים.

רק רעים.

אין דבר טוב שם.

מה הם יגידו? שכמה אנשים אכלו ארוחת בוקר? לפי מה שהרב אומר, אין דברים טובים במדינה.

זה מה שאומר.

יש, בטח שיש. אני אגיד לך, אחד הדברים הטובים, שהאולם הזה מלא, שומעים דברי תורה,

מתחזקים, חוזרים בתשובה,

עם ישראל חי, דברים טובים.

יש אינטרנט, שומעים בכל העולם, שומעים אותך גם. אתה רואה איזה דברים טובים? מי שמע אותך פעם?

עכשיו שומעים אותך.

תודה רבה.

נפלא.

רגע, יש פה.

שנייה.

רק רגע, פה, פה, שנייה.

כן.

קודם דיברת על עניות שנחשבת לסוג של מיתה.

על עניות, כן.

לגבי רווקות, זה גם סוג של מיתה, ואם אתה יכול לברך...

לא.

רווקות זה לא סוג של מיתה, זה סוג של חצי.

מה פירוש? כל זמן שאדם לא ניסה,

לא נושא,

הוא פלג, פלג, חצוי, פלג.

כשאדם נושא אישה, הוא הופך להיות שלם. שניהם הופכים להיות שלם. ויקרא את שמם אדם.

שניהם ביחד נקראים אדם.

לפני כן הוא נקרא פלג גופה, חצי גוף.

החצי השני שלך חסר. אתה עוד לא מצאת את האבדה.

זה לא אני הרבק.

אה, הוא הרבק.

אז הוא איבד את הצלע, אבל עוד לא מצא אותה.

צריך לחפש.

בכל מקרה,

אדם שהוא לא נשוי עדיין, שרוי בלא חומה, שרוי בלא שמחה, שרוי בלא שלום, שרוי בלא תורה, יש כמה דברים שהוא שרוי בלא.

לברך אותו, מה שמו? זה שניים.

שניים? אחד גבר ואחד אישה?

אז שהתחתנו. זה אחי.

אה, זה אחי, אוקיי.

מה שמותם?

גיל עשיר עבד מזל.

גיל עשיר עבד מזל?

ואברהם בן מזל.

ואברהם בן מזל השם יזכה אותם לזיווגים הגונים הראויים להם מהרה השנה. אמן.

רגע, רגע, הזדמנות פה כבר,

יש פה יהודי, חלמיש ניסים בר סמינה,

השם יחזיר לו את קולו מהרה,

מהרה, מהרה. אמן. ויש פה עוד מישהו, רגע, עמנואל בן

מוניקה, השם ירפא אותו מהרה ובפרט במאור עיניו ואחרי תאונה בריאות שלמה ואיתנה.

ועוד יהודי,

זה כבר אמרנו,

רק שנייה,

שולמית בת תמרה,

השם יזכה אותה לחזור לדרך התורה האמיתית,

מהרה, אמן.

עכשיו רגע אני רוצה להראות לכם משהו, יש לי פה שאלה, ברור שיש לך,

אבל אני רוצה רגע,

אני רוצה רק להראות משהו, אז אתה תשאל אחרון, בינתיים

נראה את הדבר כי זה יחזק את כולם מאוד מאוד. בבקשה.

ננסוע לבאר שבע.

תרחה קצת את המיקרופון, כן. אני צריך לנסוע לבאר שבע, אני גר בבאר שבע.

כן.

השאלה היא, עד עכשיו נאמרו דברים

שיהיה יותר חמור, יהיה יותר קשה,

מה עם ישראל צריך לעשות

כדי למנוע את הפורענויות שעתידות להיות,

כפי שערב אמר זאת. אמרתי כבר בתחילת דבריי, אם לא שמתם לב, אני אחזור עוד פעם, זה גם מוקלט ומוסרט,

שהעצה היא שכל אדם שיושב פה יכול להיות שליח לעשות לאחרים את מה שאני עושה,

דהיינו,

לעורר אותם לשוב בתשובה. הסברתי מה זה תשובה, איך עושים תשובה,

איך יכולים להתפטר מדין רוצח על ידי חנינה ואפילו מיותר מזה, ומגיהינום ומגלגולים קודמים.

ואמרתי שהיום לא צריך להיות חכם ולא מומחה, רק רוקח,

לקחת את התרופות ולתת לאנשים בשביל שהם יתעוררו.

אם תהיה התעוררות בעם ויתקרבו לאבינו שבשמיים, כתוב מפורש עם הבטחה אלוקית.

אין ישראל נגאלים, אלא בתשובה

הגאולה שלנו מכל הצרות, מכל המלחמות,

הישועה שלנו

זה התשובה.

לכן מ-18 בתפילה אנחנו אומרים 19 ברכות.

אחת מהן רק אנחנו אומרים מה הקדוש ברוך רוצה.

רק אחת.

מה הקדוש ברוך רוצה?

אחזרני בתשובה שאיימה לפניך.

ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

זה מה שהוא רוצה.

נביא לו את זה,

הוא פותר לנו את כל הבעיות. הוא יטפל בכולם, הוא יסדר הכול.

תראה, לפני שבועיים, כן?

אני לא מעודכן כרגע כל כך, אבל לפני שבועיים באירופה הקדוש ברוך הוא זילף כמה טיפות יותר ממה שרגיל בעונה,

ומה קרה? אירופה סוחה.

כל אירופה.

קצת כמה טיפות, כמה ימים.

אין לו בעיה לשתק מדינות,

מעצמות,

אמריקה.

למה היא פוחדת?

ממחר

יש תימני אחד מסתובב חופשי

ממערה למערה,

ועם כל המקאו ועם כל ה-CIA וכל ה-FBI וכל מה שיש, וכל הארגוני מודיעין בעולם מחפשים את התימני הזה,

עוד לא תפסו אותו.

ותראו איזה חלחלה ופחד וחרדה

הוא נתן למעצמת העל של העולם.

מה הקדוש ברוך הוא? שחרר תימני אחד.

תארו לכם מהם, שחרר שניים.

זאת אומרת,

לקדוש ברוך הוא אין בעיה, קצת טיפות, קצת תימנים, קצת פה, קצת שם.

הקדוש ברוך הוא,

אין לו בעיה להסתדר עם כולם, מה זה אמריקה, מה זה אירופה,

מה זה עיראק,

מה זה איראן,

כלום.

כאין וכאפס וכתוהו נחשבו לו.

המביט לארץ ותרעד, רעידות אדמה בכל העולם,

ייגע בהרים ויעשנו, לבות פורצות וכפרים שלמים נשרפים.

קצת רוח,

טורנדו, טייפון, ציקלון,

הוריקן,

זה קצת מנטילטורים כאלה.

קצת רוח עם חול.

לא הרבה, לא אבנים, לא סלעים.

רוח עם חול. קצת חול.

מהירות 380 קמ״ש.

יודעים מה זה?

זה כמו טינים.

חול.

והוא צריך משהו מיוחד? הוא לא צריך.

הוא אומר, אתם תעשו את שלי, מה שאני מבקש.

אני אעשה בשבילכם הכול.

השם יילחם לכם ואתם תחרישון, אל תדאגו.

שלושת אלפים שלוש מאות שנה הראיתי את נחל זרועים בכל העולם.

פרעה, שהיה מעצמת על.

שלחתי לו אחד, בן שמונים, משה קוראים לו, משה. נכנס לו בארמון, מה יהיה? מחר, דע לך, דם.

דם, שבוע ימים.

חוזר, הוא לא נוגע בו.

פרעה לא נוגע בו.

מה, הוא יכול לגזור על מיתה?

הרי כשנודע לו שהוא טמנת מצרי בחול,

הוא רצה להורגו.

והוא ברח, משה, והוא חזר.

עכשיו הוא נכנס אליו לארמון,

והוא הורג לו אנשים, והוא לא עושה לו כלום.

כי הקב' ברוך הוא החליט, שום לא יוכל לעשות לו כלום, הוא רק ישמח חרפתו,

ויבטיח שיהיה בסדר.

והוא מקשה את ליבו, הוא מקבל עוד חלם.

וככה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלעה אחרי חלעה ונותן לו לגרד בכל הגוף, כינים וצפרדעים נכנסים לו באוזן ובאף ובעיניים ובבגדים ובכל מקום

והקדוש ברוך הוא עושה ממנו קרקס

למען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים.

אתה יודע מה זה להתעלל בו?

אין לו בעיה.

בן אדם אחד, בן שמונים, נכנס ואומר לו, פרעום,

יא פרעום,

אתה לא תעשה ככה-ככה, תקבל ככה וככה.

וככה עושה לו, יש לו בעיה לקדוש ברוך הוא? אין לו בעיה.

אין לו בעיה.

רק אנחנו צריכים לסתום את פי המקטרגים. יש מקטרגים למעלה שאומרים, עם ישראל לא כל כך בסדר.

הרבה עבירות יש.

חגים חדשים יש.

חג הגאווה, חג האהבה.

לא פסח, ראש השנה, כיפור. כל העיתונים מלאים, כל האינטרנטים, כל הטלוויזיה. לאן נוסעים בראש השנה?

לאן נוסעים ביום כיפור? איזה אופניים כדאי לקנות ביום כיפור?

מודיעים לציבור כמה לא שמרו את החגים.

תמיד תשימו להם מוצאי חג, מודיעים מה היו התוצאות בכדורגל, בשבת, בזה. זאת אומרת, להודיע כמה חיללו את השבת,

כמה העם הזה חילוני, מחולד.

אז יש קטרוג בשמיים.

אנחנו לא מקבלים פרסים שיש לנו את הערפאת הזה עם הפה הרוטט,

שכל פעם אומר שנה טובה, שנה טובה.

אני צריך אותו שנה טובה?

אבל מה לעשות,

אם אנחנו לא בסדר, זה מה שמגיע לנו.

השנה הזאת למדנו על ערבים יותר ממה שלמדנו על יהודים.

יודעים את כל השמות שלהם.

כל מי שיש ברשות, אנחנו כבר יודעים.

גם את אחיו ואת אחותו ואת אחותו שהולכים לגרש ולהחזיר, ובגץ, וכל המדינה סביבה.

מי חייב אותנו את זה? מעשינו.

מעשיך יקרבוך, מעשיך ירעקוך.

ואין דבר כזה שדברים נעשים בלא דין.

יש דין בשמיים.

העם הזה מאוים כרגע במלחמה קיומית,

כדברי ראש הממשלה ושר הביטחון וכל המומחים.

זה מלחמה על הבית. לא אומרים את זה סתם סיסמה.

אז אחרי 54 שנה אנחנו מגיעים לחוסר ביטחון ויציבות

של כל העולם בגללנו.

נהיה טובים,

הקב' יסדר את הכול.

נרצה להתעקש,

מה אני יכול לעשות?

רק להתריע.

כן, עכשיו נראה כמה דברים יפים מעודדים, שימו לב. באחת ההרצאות האחרונות שהייתי בארצות הברית

הגיע אבא

שאמר שהבן שלו שוכב כרגע בבית חולים,

הוא חולה במחלה קשה, מחלת הסרטן, הוא בן שלוש שנים.

יש לו סרטן בכל חלל הבטן, זה הגיע לחוד השדרה, גרורות.

עשו לו ניתוח בין עשר שעות.

תוך כדי הניתוח שרפו לו בכימותרפיה את הכבד.

אין כבד,

צריך לעשות השתלת כבד.

בקיצור, הוא מגיע להרצאה כתקווה אחרונה,

ולפי מה שהרופאים אומרים, נשארו ימים ספורים.

הוא מבקש ברכה.

שאלתי אותו אם הוא לומד.

הוא אמר לא.

מה אתה עושה? הוא אומר, הוא עומד, כמו כולם.

אתה מוכן ללמוד שעתיים?

אמר לי, כן.

נתתי ברכה,

בעזרת השם יתברך.

כל הציבור ענה, אמן.

אחרי דקות ספורות

קם בחור צעיר ואומר,

אני מקבל עליי מצוות

לרפואתו של הילד.

שם ציצית,

כיפה על הראש,

מקבל על עצמו תשובה.

אמרתי לציבור, רבותיי, נפל דבר.

הילד בן השלוש החזיר אותו בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לילד.

מי מהציבור מוכן לקבל עליו תשובה,

עול מצוות,

לרפואתו של הילד?

דקה עלו 100 בחורים צעירים חילונים,

שמו ציציות,

כיפות, וקיבלו עליהם עולמלכות שמיים.

הייתה שם התרגשות לא ייאמן.

כל הציבור עמד, מוחא כפיים, בוכה.

טוב,

עוברים שבועיים,

אנחנו מתבשרים שברוך השם הגידול נעלם.

אבל נותרה הבעיה,

הכבד שרוף.

הרופאים כותבים

חייבים לעשות השתלת כבד.

הילד עובר

כל שבוע שלושה ניתוחים בהרדמה כללית,

מכניסים לו מחט לבטן, לשאוב שני ליטר נוזלים,

כיוון שהכבד לא עושה את העבודה.

עוברים עוד שבועיים,

הכבד עובד,

והילד משתחרר מבית החולים בריא ושלם.

שלושים יום אחרי ההרצאה הילד יוצא החוצה.

היום הילד מחוץ

לבית החולים בערך חודשיים,

לא תרופות, לא טיפולים, שום דבר.

נקי לחלוטין,

וחודש חשוון בלי נדר,

אם ירצה השם וכולנו בחיים נוסעים לשם,

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת.

עם המאה ואחת חוזרים בתשובה בתהלוכה ברחובות ברוקלין.

והקדוש ברוך הוא רוצה להראות לעם ישראל,

אין דבר כזה, אין תקווה.

איך אמר דוד המלך?

איך אמר חזקיה המלך

לנשעיה הנביא?

אמר לו, כך מקובלני מבית אבי אבא, מדוד המלך,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

עדיין יש תקווה.

מה זה חרב?

ממית.

חדה על צווארו,

המקום הכי רח.

טוּז.

לא טוּז.

טוּז.

בן אדם הלך.

אפילו כבר החרב מונחת על הצוואר,

אל תמנע את עצמך מן הרחמים.

עדיין אפשר לבקש מאבינוש בשמיים.

אז כל שכן בעשרת ימי תשובה שהקדוש ברוך הוא בא לקראתנו,

ודאי שעדיין אפשר לעשות תשובה, ומהר.

אני אראה לכם את הקטע, בעזרת השם, שיהיה לכם חיזוק.

ועוד דבר קטן אני אראה לכם.

בחוץ לארץ,

אין את האנטיגוניזם שיש פה בארץ נגד עולם התשובה והמחזירים לתשובה.

שם מקובל ומכובד הכול. תרצה להיות כזה, כזה, כזה, כזה, אין בעיה.

שם, אם אני הולך עם כובע, עם אנטנה,

אף אחד לא מסתכל.

למה יש שם הודים שהולכים עם כובע,

עם סיבובים,

שטיח מעובב אתה יכול לעשות להם.

מה זה? אצלי יש שני סיבובים, נגמר.

כל מיני תלבושות, כל מיני אנשים, מכל הסוגים, מכל הצבעים.

שם חופשי.

ישראלי שרוצה לחזור בתשובה שם, אין לו בעיה בכלל. אף אחד לא מעליב אותו.

בדיוק הפוך, שואלים אותו, אתה לא בא לבית כנסת? אתה לא בא בשבת?

הפוך.

כל הקומיוניטי, הכל,

זה בבית כנסת. איפה נפגשים כל היהודים? איפה יש להם חיבור? רק בבית הכנסת.

ושם זה שוקק.

קהילות, קהילות, קהילות, בכל אמריקה.

היה שם בחור אחד בהרצאה גם כן,

בחור תמיר, גבוה, נאה,

בלונדיני, עם קוקו ארוך,

שמספר שם סיפור, הוא שואל אותי שאלה,

ואחר כך מתברר סיפור. בקיצור,

אני שמעתי את השאלה, עניתי לו על משהו

ואז הוא רוצה לשבת. אבל רגע, רגע, יש לי גם...

הבאתי מספריים.

לא, לא, לא. תשכח מזה, תשכח.

רגע, רגע, אני רוצה להגיד לך משהו.

לא,

לא מוריד, לא מוריד, לא מוריד.

הוא מכיר אותנו, אתם מבינים? הוא מכיר.

לא מוריד, לא מוריד.

בקיצור, הוא מדבר, אני מדבר,

אני מדבר, הוא מדבר, אני מדבר,

הוא מדבר, אני מדבר, אני מדבר, הוא מדבר.

בסוף,

תראו מה קרה.

בבקשה.

סיפור א',

זה האבא והבן.

כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית חולים.

שמעתי שאתה נמצא פה, עליתי עם...

תן לו כיפה, כן, מי עוד? מי עוד? חבר'ה, אין זמן, צריך להגיע לבני ברק.

יא! הופ! טאק!

מדהימה, בואו, אתם צעירים נחמדים.

נאוו.

עכשיו תזכרו פה השלימה, כן, מי מהנשים, מהנשים רוצה כיסוי ראש, בעזרת השם, כן.

מה השם של האישה?

עוד אי-אפת, רג'ינט, תחזור לארץ עם הילדים מהרה, תן לו לברך, תן לו לברך.

מי עוד?

מי עוד רוצה ציצית?

איפה החבר'ה? איפה החבר'ה? איפה?

בכבוד, אשריך לחיי העולם הבא.

ברוך אתה, אדוני היושב-ראש. אם הנשים רוצה כיסוי ראש, אמן. עשרת אמת תשובה, בכבוד.

כן, רק שנייה, מי עוד?

מה איתך, המתוק?

ציצית, בבקשה, מגיע לך.

מי עוד?

מה זה, מתביישים לקחת ציצית?

מצוות לפני יום הדין.

כן, בבקשה, ציצית, יש לך.

במערב?

כן, בבקשה.

מי עוד?

אשריכם, אשריכם.

אשריכם.

תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. כן, מי עוד? למי? למי שפה? מי שפה?

איפה?

איפה?

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

תן לחבר.

קיבלת כבר.

כיסויי ראש, נשארו עוד חמישה דיסקים, תקליטורים. מי שרוצה עוד חמישה תקליטורים,

מי שרוצה למלא הוראת קבע,

לזכות ביום כיפור עם מלא הוראת קבע.

עליזה פרץ, זכויה שלמה.

כיסוי ראש?

כיסוי. אשריך? עוד כיסוי ראש, תן לקח ממנה.

מי עוד מהנשים עם כיסוי ראש?

רפואה שלמה לגבי לוי. כיסוי ראש?

מי עוד מהנשים רוצה שישי שבת?

להתחיל שישי שבת, מי רוצה מהנשים?

אשרייך.

תן לי עוד כיסוי ראש.

אשרייך.

מי עוד?

איפה היא?

גח.

אשריך.

יש עוד שתיים. עוד שתיים. עוד שתיים. איפה? איפה?

איפה? עוד שתי נשים?

בואי.

תכף.

תכף.

נו, מי עוד? מי עוד זוכה? הנה יש יהודייה. ומי עוד?

מי עוד? שישי שבת.

שישי שבת.

אשרייך, אשרייך, אשרייך.

בבקשה.

נילת, נילת ואורחים מפה עליון. מי עוד? מי עוד? בבקשה. אשרייך. סליחה. עוד אחת? עוד אחת מי?

מי? איפה? איפה?

בבקשה. איפה? עוד אחרון. אחרון?

איפה? יש לה. רגע, למי? בבקשה, אחרון, אחרון. אחרון. מי עוד אחרון?

איפה אחרון? איפה אחרון?

איפה?

איפה היא פה? איפה עוד? עוד? בואי, בואי, מהר.

רגע, רגע. רגע, יש נשים פה.

רגע, יש פה נשים.

בבקשה. איפה עוד? איפה עוד? איפה עוד?

איפה היא? איפה היא?

היי, הנה, איפה יש לך? למי שאין. בואי, בואי, בואי, מהר. זה נגמר.

דוד בן סוזן, פרנסה טובה. איפה? איפה היא?

הנה אשרייך, תחי, תחי אתנילה.

שניים אחרונים, זהו.

שניים אחרונים, איפה?

עוד אחד?

בבקשה.

זהו, כיפות. מי צריך כיפה?

כיפה, בבקשה.

כיפה.

כיפות, כיפות.

כיפות, כיפות, יש לך כבר? קיבלת כיפה? לא נשאר, רגע

כיפות, הוראות, קבע, פה אפשר למלא. מי עוד רוצה כיפה?

כיפה?

גמר חתימה טובה לכולם.

בשורות טובות. שם, שם.

אסתר יוסף, בת ריינה, תפועה שלמה בעיניים.

דניין, תפואת הנפש והגוף מהרה.

זרע אשר קיימא, דליה בת מרים.

ירדנה בת חנה, רפואה שלמה בהצלחה.

חנה בת רחל, זרע אשר קיימא.

אוהב בת מלכה,

רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף. דוד בן רבקה, זיווג הגון וכשר.

שלום בית, נאמן ליובל ונענית בהצלחה במשפט.

אליהו בן סוזן, רפואה שלמה.

מאיר יצחק בן נטלי ופרחי הרפואה שלמה. אוחנה יעל, רפואה שלמה.

עליזה בת סימי, הרבה בריאות והצלחה. גיל הבת עליזה, זיווג הגון ואושר כול עזן.

שלום בן יעקב, זיווג הגון.

יובל בן אסתר, שלום בית, רפואה שלמה ונחל.

עליזה משה, מזגיר, רפואת הגוף.

הדס בת מרים, הצלחה.

אליהו בן רחל, מחנה ברכה, בת מרים, זרע חי וקיים.

משה בן יעקב, רפואה שלמה.

אני לא יכול לקרוא.

רפואה שלמה.

סופאל בן עישא.

משרד אלמליע, מצארה, רפואה שלמה. רק שם אחד לכתוב.

שלמה פלס, בר נשא הוא וכל משפחתו.

לא קורה את זה. תגיד בעל פה.

תגיד לשם. עד אלון, רפואה שלמה בהצלחה. אשר. אביעד בן מיכה, רפואה שלמה.

נבו בן יפעת, רפואה שלמה.

התקווה במרים, וכל משפחתו יהיה רפואה שלמה. אשתך תחזור לארץ עם הילדים.

אני לא רואה מה כתוב.

אלן אילנה, רפואה שלמה יובל בן ענת, הצלחה, שלום בית במשפט פרס אפרת בת עודד, רפואה שלמה זיווג למרים בת עליזה פרץ אילן בן רובי,

חיים בן רחל, זיווג הגון, מישור לשפטה מנסי פרץ, זה אשר קיימת שנה מיטל בת מרים, רפואה שלמה, הדס בת מרים, הצלחה בלימודים וזיווג גון בהצלחה

חיים אברהם, שירן וחימה, תומר דיין, אורי עובדן, כל טוב ובהצלחה,

אברהם בן זוהרו, עריה בת שמחה, רפואה שלמה,

רפואה שלמה, ישי לוי בן הדסה,

גבריאל לוי, משולה לוי, רפואה שלמה, תשובה אמיתית, מהרה, רפואה שלמה, כל טוב,

איתנאל בן רות, עריה בתור אווירת שמיים, גבירת בת פנינה, לידה קלה ולהתפטרות ישראל, אשר קיימת,

מזל בת עזיזה,

מכלוף בן סולטנא, רפואה שלמה, בהצלחה, אוחנה ומשפחתם, רפואה שלמה, פרנסה טובה, לילה טוב, כל טוב ובהצלחה.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפון 036-777779 מייל שופר מיין שטרודלשופר.tv

כתובתנו באינטרנט שופר.tv בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים

והרצאות בשידור חי וחוזר ובשופר קול גם בקומה הכשרה נשמיעה את שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

023724787. וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,

זכותו תגן אלינו אמן, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומייד הן נגאלים.

‫-כן.