תמלול
כרמיאל - כרמיאל 09.12.2007
- - - לא מוגה! - - -
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו זכר ונקבה ברעם,
וידע כי כל התעלות הבריאה תהיה דווקא מכוח של התנגדות שיש בה.
אבל דווקא משניהם,
שני הניגודים האלה,
נעשה איחוד ומתפתחת משפחה.
וכך, בכל ענייני העולם הכל מיוסד על ניגודים,
ורק על ידי ניגודים זה נבנה.
כשאדם עושה אימונים,
אז האימונים מפרכים ומתנגדים לגוף האדם,
אבל דווקא על ידי הניגוד
אז האדם מתפתח ומתעלה.
אדם שהולך למכון כושר
רואה
שיש לו התנגדות של המכשיר,
ודווקא כשהוא מצליח
נגד ההתנגדות, ככה הוא מתפתח.
אדם עולה בסולם,
יש לו התנגדות.
כל שלב
זה התנגדות, זה מעכב.
אבל אם הוא דורך על המעכב, הוא עולה עוד דרגה.
ובכל דבר, ההתנגדות היא בעצם הגורמת שאדם יתעלה.
כך ברא הקדוש ברוך הוא את אומות העולם,
בשביל שייצערו את ישראל.
בלמה? כדי שעם ישראל יהיה
מנוזר מהם ומחיי העולם הזה שלהם, ולא יתערב בגויים,
כדי שלא יאבד עם ישראל את צלמו האלוקי.
אומות העולם חיים את העולם הזה 100%. הייעוד של עם ישראל זה העולם הבא,
והעולם הזה זה רק מכשיר כדי להשיג איתו את העולם הבא.
אצלם זה תכלית,
אצלנו זה אמצעי.
אז לכן
יש התנגדות בין אומות העולם אלינו, כמו יוון.
יוון זה העולם הזה,
ועם ישראל זה רוחניות, תורה ומצוות,
ולכן יוון התנגדה לאורך כל הדרך 180 שנה
לקיום התורה של עם ישראל. הם לא רצו שיהיה דבר כזה.
התרבות שלהם זה תרבות של גוף.
ספרטה, יוון,
גוף, יופי,
זה מה שהם מוכרים לעולם.
ואילו עם ישראל יכול להישאר בדלת אמות, להצטנע ולעסוק בחוכמה האלוקית,
והוא קיים לאורך כל ההיסטוריה,
ואומות העולם נכחדים ונעלמים,
יש שבאים בתור אחריהם,
אבל אין את אותו בסיס.
זאת אומרת,
כל אומות העולם...
...עולם מתנגדים לישראל.
וההתנגדות הזאת בעצם היא בשביל לשמור על עם ישראל,
הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
זאת אומרת,
אנחנו צריכים לדעת שהאומות זה בעצם הבסיס שעליו אנחנו מטפסים למעלה.
כל הצרות שבאות על האדם באות כדי לרומם אותו.
אם הוא היה הולך בדרך הישר,
לא היה צריך לרומם אותו, הוא היה מתרומם לבד.
אבל אם הוא לא מתרומם לבד, מביאים לו דברים נוגדים
שמהם הוא מחפש את השם יתברך ומתקרב,
ואז כך מרוממים אותו.
לכן,
הכול בנוי בעולם הזה מניגודים בבניין המשפחתי והציבורי.
הכול נוצר מעניין של ניגודים והתנגדויות.
וכך
תתעורר רוחנו,
ואנחנו צריכים לבטוח בכל הניסיונות שבחיים,
שהם מעלים את האדם לחיי העולם הבא,
ואז כל הניגודים והגורמים המתנגדים יהיו ההפך,
כוח, עזרה ובניין.
ירבה השלום בעולם,
ותחזור העטרה ליושנה, אמן כן יהי רצון.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
בואו לפניו, לפנה בירננה.
בואו לפניו, בירננה.
בואו לפניו...
הכל יש שם חופה.
מאז כל יאמרו, ועד כל יאמרו,
אל קדוש קשה.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.
ביאמר ראובן אל אביו,
את שני בני תמית אם לא אביאנו.
ובא במדרש,
שבשביל שאמר את שני בני תמית,
נתקיים בשני בניו,
והם דתן ואבירם.
כדי להציל את בנימין,
שנלקח למצרים,
ויעקב אבינו לא רצה יותר לשלוח,
כיוון שאת יוסף הוא איבד, וגם את שמעון, ועכשיו מבקשים גם את בנימין הקטן,
אז ראובן אמר שהוא ייכנס ערב עליו,
והוא יהיה מוכן אפילו שחלילה בניו ימותו אם הוא לא יביא. זאת אומרת...
נלקח את הערבות הכי בטוחה.
ומה נגרם לו מזה?
נתקיים בשני בניו, והם דתן ואבירם.
כשדתן ואבירם היו רשעים,
בגלל שהוא אמר את הלשון הזה, את שני בני תמית.
יש להבין איזו עבירה עשה בעצם ראובן
שיצאו ממנו שני האנשים האלה.
הרי להפך, הוא רצה להוכיח מסירות נפשו
כדי להציל את בנימין.
והוא ראה כמה צער יש לאבא שלו על כל הדבר הזה,
והיה מוכן להראות עד כמה הוא מוכן
כדי להשיב את בנימין.
אז למה הוא צריך לשלם מחיר כזה גדול שיצא ממנו מזרעו,
דתן ואבירם?
אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו זכר ונקבה ברעם.
יוצר הבריאה עשה אותה בחוכמה ובתבונה,
וידע
כי כל התעלות הבריאה תהיה דווקא מכוח של התנגדות שיש בה.
כמו שמהלך השעון
בעבר הלא רחוק
נעשה על ידי גלגלים המסתובבים בתוכו בכוח ההתנגדות.
גלגל אחד מסתובב והשני בכיוון ההפוך,
ועל ידי זה מתקיים מלוחו של השעון.
כך סידר הקדוש ברוך הוא את כוחות הטבע של הבריאה, שעל ידי ההתנגדות
תבוא העלייה והבריאה כולה תתעלה.
לכן מראה הקדוש ברוך הוא הרבה סוגים של התנגדות,
כגון זכר ונקבה,
שהם בעלי תכונות מנוגדות זה לזה.
אבל דווקא משניהם,
שני הניגודים האלה,
נעשה איחוד ומתפתחת משפחה.
וכך בכל ענייני העולם
הכול מיוסד על ניגודים,
ורק על ידי ניגודים זה נבנה.
כל העולם מלא ניסיונות,
וכל המתנגד דוחף ולוחץ את האדם לעלייה,
והם הגורמים העיקריים להגביה את האדם ולקרב אותו להשם יתברך.
כשאדם עושה אימונים,
אז האימונים מפרכים והם מתנגדים לגוף האדם,
אבל דווקא על ידי הניגוד
האדם מתפתח ומתעלה.
אדם שהולך למכון כושר
רואה
שיש לו התנגדות של המכשיר,
ודווקא כשהוא מצליח נגד ההתנגדות, ככה הוא...
פתח.
אדם עולה בסולם,
יש לו התנגדות.
כל שלב
זה התנגדות, זה מעכב.
אבל אם הוא דורך על המעכב, הוא עולה עוד דרגה.
ובכל דבר, ההתנגדות היא בעצם הגורמת שאדם יתעלה.
כך ברא הקב' ברוך הוא את אומות העולם
בשביל שיצערו את ישראל.
בלמה? כדי שעם ישראל יהיה
מנוזר מהם ומחיי העולם הזה שלהם, ולא יתערב בגויים,
כדי שלא יאבד עם ישראל את צלמו האלוקי.
אומות העולם חיים את העולם הזה 100%. הייעוד של עם ישראל זה העולם הבא,
והעולם הזה זה רק מכשיר כדי להשיג איתו את העולם הבא.
אצלם זה תכלית,
אצלנו זה אמצעי.
אז לכן
יש התנגדות בין אומות העולם אלינו, כמו יוון.
יוון זה העולם הזה,
ועם ישראל זה רוחניות, תורה ומצוות,
ולכן יוון התנגדה לאורך כל הדרך, 180 שנה,
לקיום התורה של עם ישראל. הם לא רצו שיהיה דבר כזה.
התרבות שלהם זו תרבות של גוף.
ספרטה, יוון,
גוף, יופי,
זה מה שהם מוכרים לעולם.
ואילו עם ישראל יכול להישאר בדלת אמות, להצטנע ולעסוק בחוכמה אלוקית,
והוא קיים לאורך כל ההיסטוריה,
ואומות העולם נכחדים ונעלמים,
יש שבאים בתור אחריהם,
אבל אין את אותו בסיס.
זאת אומרת,
כל אומות העולם מתנגדות לישראל.
וההתנגדות הזאת בעצם היא בשביל לשמור על עם ישראל,
הן עם לבדד.
הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
זאת אומרת,
אנחנו צריכים לדעת שהאומות זה בעצם הבסיס שעליו אנחנו מטפסים למעלה.
אבל זה בתנאי שאנחנו לא מתערבבים בהם.
אם מתערבים בהם, כתוב, ויתערבו בגויים
מלמדו מעשיהם.
זה לא טוב.
אז אתה הופך להיות מתייוון.
ואם אתה הופך להיות מתייוון,
אז אתה מאבד את התכלית שלך.
הפוך,
אתה לא צריך להתערב.
אתה צריך לראות ולדעת את ההבדל בינך לבין.
וכמו שאנחנו אומרים בהבדלה,
המבדיל בין קודש לחול
ובין אור לחושך
ובין ישראל לעמים.
כמו שיש הבדל בין אור לחושך,
ככה יש הבדל בין ישראל לבין העמים.
מה ההבדל? ההבדל צריך להיות קבוע,
כמו שתמיד בין הארבעים זה זמן קבוע,
לא משתנה בין בחורף, בין בקיץ.
כך צריך להיות מרחק והבדל בינינו לבין אומות העולם, לעולם.
וזה המבדיל בין קודש לחול,
בין אור לחושך,
ובין ישראל לעמים.
יש עוד מטרה שיוכל האדם להכיר את ההבדל בין טוב לרע,
כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך.
כשרואים את ההשחתה של המזיקים,
ידעו מכאן ללמוד להתרחק מתכונתם ומפעולתם.
הקב' ברוך הוא ברא רעמים וברקים
כדי לפשט
עקמומיות שבלב.
לפעמים אדם מחזיק מעצמו ככה בעל ביטחון, בעל גאווה,
פתאום הוא שומע איזה רעם כמו שצריך.
כל העקמומיות שלו מתפשטת.
ישר
הוא תופס כמה הוא קטן.
אז לפעמים הקב' ברוך הוא ככה נותן לנו תזכורות
או רעידות אדמה קלות.
ארבע פעמים, ארבע פסיק משהו בסולם ריכטר בחודש אחד,
זה כדי לפשט עקמומיות שבלב.
קצת ככה מראה לנו הקדוש ברוך הוא מה יכול להיות.
הכל מתעלה רק מכוח של התנגדות.
כל הבריאה מתפתחת מתכונה זו.
הארץ צמאה למים,
והארץ והמים הם שני הפכים.
עפר ומים זה שני הפכים, אבל בכל אופן, מהאיכות של שניהם
יוצאים הפירות והמזון לעולם.
כך אומות העולם שהם נוגדים לעם ישראל,
אבל על ידן יכול עם ישראל להתעלות ולגדל את כוחו.
עשו בגימטרייה שלום.
עשו הולך עם שלום?
איך הולך עשו עם שלום?
אבל עשו,
גימטרייה שלום.
כותב המהרן מפראג,
זיכרונו לברכה,
יש לתמוה למה מספרו של עשו שלום.
והרי אין שלום, אמר השם לרשעים,
שהרי נקרא אדמוני על שם שהוא שופך דמים.
וכן האומה שלו היא המלכות הרביעית
שראה דניאל.
זו מלכות אדום,
זו המלכות שאנחנו נמצאים כרגע בגלות שלה,
והיא נמשלה שם לברזל.
והברזל הוא מהדק ומחבל.
והשלום בברזל הם שני הפכים,
לכן בבית המקדש כתוב לא תניף עליהן ב...
אסור היה לשטט את האבנים בבית המקדש בברזל
כי הברזל מחריב
את העולם,
ולכן בית המקדש הוא מקור השלום
והחיים הנצחיים, לא תניף עליהן ברזל. אז כל האבנים שם לא ניתן היה לשטט בברזל.
הייתה תולעת שמיר שהיו מעבירים אותה על האבנים
והיא הייתה משטטת אותן.
יש אומרים שהיה לה קרנר לייזר שהייתה בוקעת
את האבנים הגדולות האלה שאתם רואים,
שמים אותן מעל, היא עוברת וחותכת אותן.
זו הייתה תולעת השמיר.
אבל לפי הרעיון שאנחנו פה אומרים,
עשיו עם שלום בגימטרייה דווקא הולך טוב,
כי הוא מתנגד ומצר לישראל,
וזה מה שנותן שהכוח המתנגד יגרום לשלום
לכל ישראל, כי על ידי שהוא לוחץ
ומצר את ישראל,
מקרב את ישראל לאביהם שבשמיים, שהוא מקור השלום.
השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום.
מי גורם שיהיה שלום בינינו לאבינו שבשמיים?
הלחץ והצרות שיש לנו מאומות העולם
גורמים שנישא עינינו אל אבינו שבשמיים.
מי הגורם? עשיו.
גימטרייה, שלום.
וכך עתיד כוחו המתנגד של עשיו להשתנות ולהתחלף ולהיות כוח עוזר ותומך לעם ישראל.
כמו שכתב רבנו בחייה על התורה בפרשת שמיני,
את החזיר זו אדום.
למה החזיר זו אדום? אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
למה נקרא שמה חזיר?
שהיא מחזרת עטרה ליושנה לבעליה.
מה פירוש?
שני בתי מקדש נבנו על ידי ישראל.
בית ראשון על ידי שלמה מזרע יהודה, בית שני על ידי זרובבל בר שאלתיאל,
שגם הוא מזרע יהודה,
ונעשה על ידי כורש שנתן רשות לבנות את הבית השני.
אבל הבית השלישי,
עתידה אומה זו לבנותו,
דהיינו עדו.
זה שאמרו, עתידה אומה זו להחזיר עטרה ליושנה לפי שהם החריבו.
אבל לעתיד לבוא ישוב עם שאר הכוחות לעזור לישראל, כי ירבה השלום בעולם, כמו שכתוב, וגר זאב עם כבש,
ונמר עם גדי ירבץ, ופרה ודב תרענה באחו,
ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי.
דהיינו, כוח ההתנגדות
של עשיו התהפך לעתיד לבוא לעזר ולשלום,
לבנות ולא להרוס,
לאהוב ולא להסתכל.
אבל כרגע זה חזיר,
וחזיר מראה סימני טהרה,
אבל בעצם גרה לא ייגר.
זאת אומרת,
החזיר מראה סימנים של טהרה.
אמריקה שהיא אדום מראה לנו סימני טהרה,
כאילו ידידות,
אבל בימים האחרונים אנחנו רואים שהם הפכו את עורם, וציר הרשע הפך להיות ציר הידידות,
ואנחנו הפכנו להיות האויב לשלום.
והם החליטו שאיראן-סעודיה,
הציר הזה עוקף ישראל יותר טוב מאשר עם ישראל.
ופתאום הדוחות המודיעיניים משתנים,
ומה פתאום?
איראן?
אחמדי?
יש לו כוונות
להטיל פצצה גרעינית על ישראל? מה פתאום?
למה קוראים לו אחמדי?
מלשון חמוד.
מה קרה לכם? איך טעיתם עד עכשיו?
איי, זה שהיו לנו דוחות משותפים עד לפני שבוע שאמרו אותו דבר,
זה תלוי מי מזמין את הדוח.
ואם מזמינים דוח חדש,
כיוון שהציר התהפך,
אז מה הבעיה?
אומרים הכול הפוך, מה הבעיה?
זה נקרא חזיר.
חזיר מראה סימני טהרה, אבל הוא חזיר, גרה לא ייגר.
אבל מכל מקום,
כמו שאמרנו במשך שנים רבות,
שעתידה אמריקה ללחום בנו הם בעצמם,
לא רק להפקיר אותנו,
ללחום בנו הם בעצמם,
הינה אנחנו רואים שזה מתקרב מיום ליום,
ודווקא הכוחות הנוגדים האלה הם הכוחות שצריכים לגרום לעלייה של עם ישראל ברוחניות.
כי אם אין לנו עוזר וסומך ותומך,
מה נשאר?
על מי יש לנו להישען?
על אבינו בשמיים.
עד עכשיו על מי נשענו?
על שלוש מיליארד דולר ועל האמריקאים,
שהם יטילו וטו.
עכשיו הם כבר בצד השני.
נו, אז מה יהיה עכשיו?
מה נשאר לנו? מה אתם אומרים? מה נעשה?
אז הקבינט מתאסף ומחליטים החלטות,
הכול טוב ויפה,
אבל בלי הקדוש ברוך הוא חבל על הזמן.
לא נצליח.
פלא, פלאות.
אנחנו כבר משנת
67'
מוכרזים כמעצמה השישית
בעולם בחוזקה וחוסנה.
אנחנו מעצמה, מעצמה שישית בעולם.
משנת 67'.
והיום כמה פלסטינים מכל כפר מסוגלים להטריד אותנו בלי סוף.
ודיכטר הודיע היום
שרבע מיליון יהודים חשופים לקסאמים.
נו,
ואיפה המעצמה השישית?
פיל?
רואים כל הזמן את החדק שלו, פשש,
פשש,
עצבני כל הזמן, פשש,
עושה סלטו את הפיל.
מה קרה?
יש לו זוב.
בא לו ליד העיניים,
ואתה רואה את הפיל משתולל.
וואלכ, אתה פיל? מה קרה לך?
איזה פיל? אם יש זבום? אתה לא. אם יש זבובים?
זה ריקוד של פיל.
זה כבר לא יכול להיות.
קסאמים כמו זבובים עפים.
וכולם לא יכולים לעשות פיל, מעצמה, כלום, גורנישט.
גורנישט.
מיטגורנישט.
מה זה?
לא יכולים לעשות שום דבר.
איי, איי, איי. אז בואו אני אספר לכם קצת היסטוריה.
על פילים, על פילים.
משהו על פילים.
בטח אתם אוהבים על פילים משהו, לא?
בבית שני,
כשמלכה מלכות יוון גזרו שמד על ישראל וביטלו דתם
ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות.
ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם.
ונכנסו להיכל ופרצו פה פרצות
וטימאו הטהרות.
וצר להם לישראל מאוד מפניהם.
ולחצום לחץ גדול.
עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו בהושיעם מידם והצילם.
וגברו בני החשמונאי הכהנים הגדולים
בהרגום
והושיעו ישראל מידם.
והעמידו מלך מן הכהנים
וחזרה המלכות לישראל יתר על 200 שנה עד חורבן בית שני.
זה דברי הרמב״ם בקצרה לכל התקופה ממה שהיה.
קצת יותר פתוח.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
כשעמדה מלכות יוון הרשעה על ישראל להשכיחם את התורה ולהעבירם מן המצוות,
הערימו סוד על ישראל ואמרו,
תכננו תוכניות בקבינט.
של יוון דאז.
ואמרו,
בואו ונחדש עליהם גזרות
עד שיבעטו בדת אבותיהם
ויאמינו בעבודה זרה שלנו.
מה אכפת לכם שאנחנו שומרים תורה ומצוות?
מה זה, על חשבונכם?
אם אני אשם מזוזה זה בעיה שלך?
אם אני מניע תפילין, מה זה עניינך?
לא, הם לא יכלו לסבול,
כי יוון הייתה מעצמה,
של חוכמה, של שכל, של תרבות,
של אוניברסיטאות, תיאטרונים, אצטדיונים, קרקסאות,
תרבות יוון בתפארתה.
הם לא יכלו לסבול שיש עם שמתכחש לכל זה, לא מעריך את מה שהם הביאו לעולם,
ומסתגר בדלת אמות ללמוד תורה ולקיים חוקים
שבעיניהם היו פרימיטיביים ושלא מתאימים יותר לדפוסי החשיבה דאז.
אז הם החליטו לגזור גזרות,
ושהיהודים גם יעבדו עבודה זרה.
עמדו וגזרו,
כל בר ישראל שיש לו דלת ובריח בביתו,
יחקוק עליו
שאין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל.
שמעתם?
מי שיש לו דלת ובריח צריך לחקוק
את הנוסח הזה שאין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל.
מה עשו ישראל?
מייד עמדו ועקרו את הדלתות והבריחים שבבתיהם.
איפה לחקוק?
על הדלת והבריח?
מורידים את הדלתות והבריחים.
ולמה גזרו יוונים כן?
כדי שיעמדו ישראל בלא כבוד ובלא רשות.
הפקר
ביום ובלילה.
אתה הולך לישון, הדלת פרוצה, פתוחה.
אין כבוד ליהודים?
עשו מבטים שלהם אוהלים.
וצר להם לישראל מפני גנבים ולסטים ופריצי יוונים,
ולא ראו שינה בעיניהם.
אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,
כמה יכולים אנו לסבול?
אמר להם בעוון מזוזה,
אלא אפילו כן תבוא רווחה בגזרה זו.
כיוון שהיה עוון במזוזה, שהיו מזלזלים במזוזה,
אז נגזר עליהם שיצטרכו לעקור את הדלתות ואת הבריחים.
זה לא בגלל גזרת יוון.
גזרת יוון באה בגלל עוון מזוזה.
אבל בכל אופן אמר הקדוש ברוך הוא,
תבוא רווחה בגזרה זו.
ועמדו בה ישראל ולא
לא נכשל אחד מהם
בדבר רע.
אז זו הייתה גזרה ראשונה.
כיוון שראו איוונים שעמדו בישראל,
עמדו וחידשו עליהם גזרה אחרת,
והעבירו קול קורא והכריזו.
כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
עמדו ישראל ומכרו את בהמתן
בין טהורה ובין טמאה.
אם צריך לכתוב על קרן השור,
אז שלא יהיה שור,
שלא תהיה קרן,
ולא נצטרך לכתוב חירוף
כנגד השם יתברך.
מה היה הרעיון של היוונים?
הם רצו להשריש
שאין אלוקים חס ושלום,
יש רק את התרבות שלהם.
מה זה קרן השור?
קרן השור זה היה הבקבוק של התינוקות.
היו מורידים את הקרן,
יש לו מקום צר, מקום רחב,
תינוק, היו שמים לו את הקרן,
והוא היה שותה מהמקום הצר ושופכים לו מלמעלה.
והם רצו שכבר התינוק, מאז שהוא קטן,
יראה שכתוב,
אין לנו חלק באלוקי ישראל.
לטפטף את החינוך היווני מההתחלה.
היום הטפטוף לא נעשה על ידי קרן,
נעשה על ידי הטמפלוויזיה.
לא במשך שתיית הבקבוק,
ארבע שעות בממוצע לילד יהודי בארץ ישראל.
והם גם רצו שיהיה על קרן השור שחורשים איתו.
זה היה הסטיקר הראשון.
אתה הולך אחרי השור והמחרשה,
ומה אתה רואה בקרן?
סטיקר.
מה כתוב?
אין לנו חלק באלוקי ישראל.
זה היוונים.
טוב,
כיוון שעמדו ישראל,
למה הם גזרו היוונים כאן?
כדי שיעמדו ישראל בלי בשר
ובלא חלב וגבינה
ובלא חרישה
ובלא טעינה ובלא רכיבה.
לא יוכלו להשתמש בבהמות כלל וכלל,
כי כל מי שיש לה קרן לא יוכלו ליהנות ממנה.
אמרו,
יודעים אנו שאין יכולים לעמוד בגזרה זו.
ככה הבינו היוונים.
וצר להם לישראל שהיו מהלכים ברגליים,
ונתקיים עליהם המקרא בקהלת,
ראיתי עבדים על סוסים
ושרים הולכים כעבדים על הארץ.
אמר הקב' ברוך הוא,
בעוון רגלים וקורבנות ומתנות כהונה.
למה נגזרה הגזרה הזאת על ישראל בעוון רגלים שלא היו עולים לרגל?
אז אמר, אתם תלכו ברגליים.
ובעבור מתנות שהיו צריכים לתת לכהנים,
ולא נתנו זרוע על חיים וקיבה,
היו צריכים להפסיד את הבהמות.
ואפילו כן, אמר הקדוש ברוך הוא, בסוף תבוא רווחה בגזרה זו.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
המציא להם צבעים ואלים ובני כנף טהורים
שהיו נכנסים לבתיהם
בעד הפתחים והחלונים,
והיו ישראל תופסים אותם ושוחטים ואוכלים ונותנים שבח למקום.
אז הקדוש ברוך הוא אומר, אתם ויתרתם על הבהמות בשביל לא להיכשל,
לכתוב, אני אשלח לכם אלים וצבעים ועופות טהורים,
ייכנסו בחלונות ובבתים ותאכלו.
אל תדאגו.
אבל מה הבנתם מה אני רציתי, כן? לא הלכתם ברגל
לירושלים?
לא הייתם עולים לרגלים?
אז תצטרכו ללכת ברגליים הרבה.
הכול הולך מידה כנגד מידה.
כיוון שראו יוונים שעמדו ישראל בגזרה זו,
הכריזו וגזרו שכל ישראל שתטבול אשתו לטהרתה יידקר בחרב.
והאישה וילדיה עבדים.
כיוון שראו ישראל כך,
מנעו עצמם מפריה וריבייה.
אמר להם אביהם שבשמיים,
אני אטהר אתכם.
ונפתח לכל אחד ואחד מעיין בתוך ביתו וטבלו נשיהם,
ונתקיים עליהם המקרא, ושאבתם מים בששון
ממעייני הישועה.
כיוון שראו יוונים שאין ישראל מרגישים בגזרותיהם,
עמדו וגזרו עליהם
גזרה מרה ועכורה,
ואמרו,
בתולה הנישאת
תבעל להגמון,
תחילה.
התחילו מושיבים קסטריאות,
דהיינו מצודה ושומרים, בעיירות
להיות מעניין את הבתולות.
באותה שעה רפו ידיהם של ישראל ותשש כוחם
ונמנעו מליהרס.
לא התהרסו.
חזרו ישראל והיו מכניסים תקלה לבית בעלה בחשאי
מפני הקסטריאות,
ונתקיים עליהם המקרא, והאבדתי מ...
הם
קול ששון וקול שמחה,
קול חתן וקול כלה,
קול רחיים ואור נר.
וכשהיו ישראל שומעים קול רחיים בבורני,
דהיינו זה שם מקום בורני, היו אומרים שבוע בן, שבוע בן.
מפני השמד לא יכולים לעשות מילה וחופה בפרהסיה וקבעו סימנים הללו,
שקול רחיים בבורני זה כמכריז בקול שיש מילה באותה חצר,
מנרות דורקות בפתח,
כמכריז בקול שיש שם משתה נישואין,
כדי שיבואו בחשאי לשמוח במצווה.
וברית מילה היו קוראים שבוע הבן
על זה שזה לסוף השבוע.
וכשהיו רואים אור בברור חייל, הם אומרים משתה שם, משתה שם.
ועשו ישראל בצער הזה כמה שנים,
ובנות ישראל מהן בוגרות ומזקינות כשהן בתולות,
ומהן שהיו יוונים שוללים ומעניין אותן,
עד שבא מעשה ביתו של מתתיהו בן יוחנן,
כהן גדול שהגיע זמנה להינשא.
אמרו, בת הייתה למתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול שלא היה כי יופיע בעולם.
וכשהגיעה זמנה להינשא,
באה קסטרין לטמאה בפני בעלה ואביה.
עמדה ופרעה עצמה בפני אחיה ואמרה להם,
ומה שמעון ולוי אחי דינה לא היו אלא שניים וקינאו לה
במעשה דינה שטימא אותה שכם בן חמור.
יצאו שמעון ולוי,
ואמרו, אך זונה יעשה את אחותינו,
והלכו והרגו עשרים וארבע אלף שכמים
בגלל שטימאו אותה.
אז היא אומרת לאחיה,
ומה שמעון ולוי אחי דינה לא היו אלא שניים וקינאו לה,
ואתם חמישה אחים,
יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון ואלעזר,
ועמכם יותר מ-200 פרחי כהונה,
ואין אתם מקנאים לי?
אמרה להם, אולי יעשה השם לנו,
כי אין לאדוני מעצור להושיע ברב ובמעט.
עמד אלעזר חשמונאי
ולבש קנאה,
ונטל את הסיף,
והרג את אותו קסטרין.
באותה שעה
נתכנסו בני חשמונאי ליטול עצה זה מזה.
אמרו, נלך אצל הגמון
ונהרגנו
את בני חשמונות.
ואחר כך נתחיל בשריו ועבדיו.
מה עשו?
נטלו את החותם,
והיו מוליכים אותה בזמר ובמחול
מבית חשמונאי ועד ביתו של הגמון.
כיוון שראה אותם הגמון של יוונים, אמר לעבדיו,
ראו אלו שהם מגדולי האומה הזו,
ובאו לעשות את רצוני.
נכנסו בני החשמונאי אצל אותו הגמון,
שלפו את הסיף
והטיזו את ראשו.
באותה שעה כנאו מתיתיהו ובניו
והאריעו למלחמה וגברה ידם והרגו שריו ועבדיו
ודרסו היוונים עד גמירה חוץ מעיקר המלכות,
כשעיקר המלכות הייתה ברומא.
כיוון ששמע מלך יוון שהרגו ישראל הגמון שלו,
העלה עליהם גיס גדול
ועל פורני, שר צבאו ראש עליהם,
באו וצרו על ירושלים,
והייתה שם אישה אחת אלמנה ויהודית היה שמה.
הלכה אצל השוערים ואמרה להם
הניחוני ואצא שמא יעשה נס על ידי.
ביקשה מהשוערים מירושלים לפתוח את השערים בחומה כדי שהיא תצא
לקראת האויבים,
שמא יעשה נס על ידי ופתחו לה.
באה לפני אלפוריני
ואמרה לה, מי את?
אמרה לו, בת גדולים אני ושמעתי בבית אבא מתנבאים שתיפול העיר למחר בידיך.
שמח שמחה גדולה.
אמר לו יועצו, אל תשמח,
שאני רואה במזלות
שישראל עושים תשובה ואי אתה יכול להם.
כעס עליו
ולא האמינו וציווה לאוסרו ואמר לו,
למחר כשתבוא העיר לידי
אני הורגך.
אם תתבדה מחר ואני אכבוש את העיר אני אהרוג אותך.
עשה משתה גדול בכל שריו ועבדיו,
ויהודית יושבת אצלו.
האכילתו חלב וגבינות
והשקטו ממתקים,
ובת עליו תרדמה וישן בחיקה.
וכיוון שיצאו כל גדוליו ועבדיו,
נטלה את הסיף
וקיצצה את ראשו
ונתנה לתוך קופתה,
ויצאה בחשאי וברחה.
באה לפני שערי העיר וצווחה להם.
הניחוני ואכנס,
שעשה מקום נס על ידי.
אמרו לה,
לא דייך שחטאת
שבט עלינו בעלילה?
הוציאה להם את ראשו,
ראו ופתחו לה.
ושמעו ישראל ונשאו קול גדול בכל העיר,
שמע ישראל,
השם אלוקינו,
השם אחד.
ושמעוי בנים ואמרו, עכשיו הם באים עלינו.
נכנסו אצל אלפורני להודיעו,
ומצאוהו קטוע ראש.
מיד אחזתם יראה
וברחו כולם,
ורצו ישראל אחריהם
והרגו בהם.
ומי שעשה ניסים לאבותינו,
הוא יעשה לנו ניסים ויושענו כהיום הזה.
ברך אדוני חילו ופועל ידיו תרצה.
סליחה.
משה רבנו זיווג את שבטו של לוי כנגד מלכות יוון.
בני חשמונאי היו משבט לוי.
לוי שבט שלישי הוא.
ראובן שמעון לוי.
וזו יוון, מלכות שלישית.
קודם היינו מסורים ביד בבל,
אחר כך פרסנו מדי,
והשלישית זה יוון,
הרביעית של עכשיו זה אדום.
לוי שלוש אותיות, ויוון שלוש אותיות.
אלו מקריבים פרים,
אנחנו מקריבים פרים בבית המקדש, ואלו מכעיסים בקרן השור. אלה המתנגדים שלנו בכול.
אלו תוקעי קרניים, אנחנו תוקעים בשופרות,
ואלו תוקעי סולפידים.
מה זה סולפידים?
חצוצרות.
אלו לובשי מצנפות, אנחנו לובשים מצנפת,
ואלו לובשי כיסים.
מה זה כיסים?
כיסים זה קסדות.
אלו לובשי מכנסיים,
ואלו לובשי פמלניה.
זה בגד של פרשים, והולכים איתו בגילוי רגליים.
אלו מרובים
ואלו מועטים.
באו מרובים,
ונפלו ביד מועטים.
באיזו זכות?
מברכתו של משה,
שאמר, מחץ מותניים קמיו
ומשנאיו
מן יקומון.
וכיוון שראה מלך יוון שלא הועילו שר צבאו,
כנף כל צבאו ובני עממין כחול הים ועלה על ישראל.
אמר, מה לנו להתיירא?
הם מתי מספר,
באנו גוי עצום.
אם תאמר, יוציא עלינו כוכבים ממסילות,
כמו שהקדוש ברוך הוא הוציא את הכוכבים ממסילותם להילחם בסיסרא,
אז הוא אומר, הרי אנו שכין עצמנו בדם חזיר וזרמת סוסים ולא ייגעו בנו.
הם יודעים שהטומאה מרחיקה את מי שקדוש.
אם תאמר יביא מבול,
כבר נשבע שאינו מביא.
ואם תאמר ישלח בנו שרף ועקרב דובים ואריות,
הרי אנחנו רוכבים על פילים אשר כל בהמה וחיה יראין מהם.
ויצאו בני החשמונאי
ונשאו כפיים ליושב עליון ואמרו,
עשה בשביל שמך הגדול שלא יתבזה בגויים.
מיד נשמעה תפילתן
וקרא הקדוש ברוך הוא לכל שרי אומות העולם
אלה המלאכים הממונים על כל אומה ואומה.
ואמר להם,
הרגו איש אנשיו ואל ינוס אחד מהם שאתם אחראים.
מיד ירדו לארץ
וכל יווני שהיה זורק חץ,
המלאך בא ומחזירו בליבו.
ובני החשמונאי רואים ותמהים ונותנים תהילות לאל עליון.
על זה יש פסוק שאומר, תבוא חרבם בליבם וקשתותם תישברנה.
ועשה המקום תשועה גדולה לישראל ופורקן גדול,
ונמסרו גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמעים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי התורה,
ונתגדל ונתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא לדור ודור.
לכן, אנחנו אומרים, רבת את ריבם,
דנת את דינם,
נקמת את נקמתם, מסרת וכו'.
כל זה, זה השם עשה.
כי מתתיהו יצא עם חמשת בניו
להילחם נגד מעצמת על יוון וניצח.
איך אפשר דבר כזה?
ואנחנו היום המעצמה השישית,
וזבובים מתישים אותנו.
אנחנו פילים, פילים גדולים אנחנו.
וואי וואי.
אבל פשפשים מנצחים אותנו.
אתם יודעים למה?
הם באים בשם השם,
אללה וכבר.
ואנחנו באים בשם החץ.
אנחנו באים
בשם המרכבה,
אנחנו באים בשם ה-F-16,
אנחנו באים בשם יריחו,
אנחנו יש לנו כלי נשק, אנחנו באים בשמות של כלי נשק,
הם באים בשם השם ואנחנו בכלי נשק.
אתם יודעים, פעם היה קרב מפורסם מאוד בעולם,
זה היה קרב בין דוד לגוליית.
אתם יודעים מי זה היה דוד?
מכירים אותו, לא?
דוד המלך.
הוא היה נער אז.
אתם יודעים מי עמד מולו?
גוליית.
מי זה היה גוליית?
מהפלישתים.
מי אל הפלישתים?
הפלסטינים.
הפלישתים.
זה הפלסטינים מאז.
גוליית היה
שלוש מטר פלוס.
כולו שריון.
דוד המלך מה היה?
נער.
בלי שריון.
בלי כלום.
והוא אמר, אני אלחם.
למה הוא מחרף מערכות אלוקים חיים?
הוא היה עומד ומקלל,
חס ושלום, שם שמיים,
ומקלל את דוד, ומקלל את שאול, ומקלל את כולם, וארבעים יום הוא עומד ואומר,
תביאו לי איזה אחד, איזה פשפש, איזה פרעוש אחד, שאני אפעס אותו ככה.
ונראה, אם אני נוצח, אנחנו הורגים את כולכם.
אם אתם נוצחים, אתם הורגים אותנו.
יאללה.
פייר פייט.
כולם רועדים.
שאול, שהיה משכמו ומעלה מכל העם,
כולם רועדים.
בא דוד המלך
ואמר אני אצא להילחם נגדו.
מה עשה? לקח אלוק נחל,
רוגטקה,
הצביע לו אותה במצח,
מת.
נו, ואם הוא לא קולע?
הלך עליו.
פעם אחת הוא צריך לקלוע.
אם לא, אין צ'אנס יותר.
למה הוא עם חרב,
לא שאחד עם שלוש מטר לא הולך עם חרב קטנה.
זה היה טנק.
גוליית היה טנק.
אתם זוכרים את התמונות? לא מזמן, כן?
טנקים ישראלים והפלסטינים עולים עליהם?
מה? בדיוק הפוך.
אנחנו מחזיקים היום בשריון, בכוח, בכול,
והם עם אבנים, עם קסאמים, עם זה התפתחו קצת, יש להם אבנים יותר משוכללות.
והם יורים, יורים, יורים, יורים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.
למה הם באים בשם השם?
ואנחנו באים בשם הנשק.
יכול להתהפך.
למה הקבינט לא מחליט לעשות עצרת עם ולהתפלל לשם ולקרוא בשם השם
ולקבל עלינו כמה דברים ושנבין שזה לא בא עלינו סתם?
אתם רואים כל הגזרות?
הקלו וזלזלו קצת במזוזה,
באה עליהם גזרה שצריכים לעקור את הדלתות והמשקופים.
זלזלו בעלייה לרגל,
יצטרכו לוותר על כל השברים, על כל בעלי החיים וללכת ברגל.
אין דבר כזה שזה בא סתם.
הכל בא לעורר אותנו. כל התנגדות כמו שלמדנו
באה לרומם אותנו.
עשיו,
גימטרייה שלום.
למה?
בשביל שאנחנו נדע.
אם אנחנו לא נעשה את רצון השם לבד, יבואו האויבים, יתנגדו למעשינו,
לתורה שלנו, למצוות שלנו,
ויגרמו לנו שאנחנו נעשה שלום עם אבינו שבשמיים.
יכולנו לעשות את זה לבד,
אבל אנחנו מעדיפים כנראה שידחקו אותנו. בלי שידחקו אותנו, אנחנו לא מבינים.
וזאת הבעיה שלנו.
אז אין לנו שום הבטחה,
שום הבטחה, לא בכוח,
לא בטכניקה,
לא ביכולת כזאת או אחרת, שום דבר.
שום דבר. גם אם הקב' נותן לנו מדי פעם איזה סיוע מן השמיים בהצלחה, יוצאת דופן,
זה פעם אחת.
אבל פעמים אחרות,
אנחנו יותר מדי סובלים בשנים האחרונות.
הדרדור התחיל מ-67',
ואנחנו היום במצב קשה ביותר.
מ-67' כשאנחנו נראים היום,
זה בושה וחרפה.
אם היה מצבנו כמו היום ב-67', לא היינו מתחילים אז.
אבל מה לעשות, ככל שאנחנו מתפתחים כביכול, אנחנו מתרחקים מהשם, כי אנחנו סומכים ובוטחים בכוחנו.
וזה הגורם בדיוק הפוך, שיראו לנו מן השמיים
שאנחנו מזולזלים על ידי האויבים,
וכוחם במותניהם, בכוח האמונה שלהם בלבד.
נמשיך.
דתן ואבירם היו מאלה שלא רצו לצאת ממצרים.
ואמר פרעה לבני ישראל, נבוכים הם במדבר.
לבני ישראל מי אלה?
אלה דתן ואבירם שהשתיירו במצרים.
ולמה הם לא מתו בשלושת ימי חושך במצרים? הרי הם מתו 80% שלא רצו לצאת ממצרים.
12 מיליון
מבני ישראל מתו במכת חושך במצרים,
וזה עשה הקדוש ברוך הוא חסד
בשביל שהמצרים לא יראו שמתים גם יהודים. הרי בכל המכות אף אחד לא נפגע.
ובמכת חושך, בגלל שהם לא רצו לצאת,
מצרים אז הייתה אמריקה של פעם.
לא רצו לצאת, גם היום באמריקה יש אנשים שלא רוצים לצאת.
אמריקה, הוא נמצא באמריקה.
פעם מצרים זה היה אמריקה, לא רצו לצאת.
אפילו שראו את כל הנשיאים, האותות והמופתים, לא רצו לצאת.
אז הם מתו במכת חושך.
ארבע חמישיות, רק חמישית עלו,
וחמושים עלו בני ישראל מבעלת מצרים.
אז היו שניים שנשטיירו שם, דתן ואבירם.
איך יכול להיות שהרשעים האלה נשארו שם?
אלא הקדוש ברוך הוא השאיר אותם בחיים כדי שיהיו לתועלת של עם ישראל.
איזה תועלת צמחה משני רשעים אלה, דתן ואבירם,
שחלקו על משה ואהרון, על ימין ועל שמאל כל הזמן,
וגרמו למחלוקת קורח וכל עדתו וכו' וכו'.
מה יצא מהם? איזה תועלת?
אלא בני ישראל יראו את רשעתם
והתבוננו עד כמה מגעת הרשעות שבאדם,
ואת הנזק שהם מזריקים לבריאה,
וכך ידעו, יישמרו ויתרחקו מן הרע. אתם רואים? לפעמים יש תפקיד לרע.
לא שנתדבק בו, שנתרחק ממנו. שנראה עד כמה הוא גרוע,
ואז נתיב דרכינו.
אז גם עם אלה שהם רחוקים,
ניתן לעשות שימוש כדי להתקרב.
אז לכן הם נשארו כדי לצער את משה ואת אהרון,
והם הרימו את מדרגתם של משה ואהרון.
משה בן 80 שנה, ואהרון היה בן 83. ועם כל זקנתיו הזדרזו והשכימו לעשות את רצון קונם.
ואלה היו זקנים גם כן,
והזדרזו כל הזמן לעשות נגד השם יתברך.
עכשיו נוכל להסביר,
כשאמר ראובן, את שני בניי תמית,
אם אני לא אביא לך את בנימין,
למה זה נתקיים בבניו, דתן ואבירם, שיצאו רשעים?
כיוון שיצא מפיו של ראובן דברים אלה,
הם נתקיימו לאחר זמן, כי אין דבר שמתבטל מן העולם, ובפרט אם צדיק אומר בפיו משהו,
אפילו על תנאי
זה מתקיים.
לכן יהודה גם כן שאמר,
שאם לא אביאנו אליך וחטאתי לך כל הימים, פירושו לעולם הבא,
התגלגלו עצמותיו בארון 40 שנה במדבר,
ולא זכה להיכנס
למטיבתא דרכיעא,
עד שמשה רבנו ביקש בעבורו שמע השם קול יהודה ואל עמו תביאנו בעולם העליון.
להוציא מהפה דבר צריך זהירות יתרה,
ובפרט אם אדם הוא צדיק,
אפילו על תנאי, אם הוא אומר, מתקיים.
לכן ראובן, שהוציא בפיו את בניי תמית,
יצאו לו מזרעו שני רשעים, דתן ואבירם, אבל השם עשה איתו חסד.
שלא ירושעים סתם, אלא שיום
הועילו, במה יועילו? להרים מדרגתו של משה ואהרון ושל כל ישראל,
שילמדו להתרחק מהם ולא להתדבק במעשיהם.
אז זו הייתה ההנאה שניתנה ראובן על הכוונה הטובה והנאמנה
לכבוד אביו שראה בצערו כדי להרגיעו.
ומה הייתה התועלת?
הוא שאמרנו, עלייה לכלל ישראל ולמשה ואהרון.
אם כן, כל המאורעות
בפגיעי הזמן
תדעו לכם שהם שלוחים מן השמיים
כדי לרומם את הנפשות.
אם אדם מצטער,
יש לו כאב, יש לו ייסורים,
יש לו מחלות,
יש לו בעיות,
כל הצרות
שבאות על האדם באות כדי לרומם אותו.
אם הוא היה הולך בדרך הישר,
לא היה צריך לרומם אותו, הוא היה מתרומם לבד.
אבל אם הוא לא מתרומם לבד,
מביאים לו דברים נוגדים
שמהם הוא מחפש את השם יתברך ומתקרב.
ואז כך מרוממים אותו.
לכן,
הכול בנוי בעולם הזה מניגודים,
והבניין המשפחתי והציבורי,
הכול נוצר מעניין של ניגודים והתנגדויות.
וכך
תתעורר רוחנו,
ואנחנו צריכים לבטוח בכל הניסיונות שבחיים,
שהם מעלים את האדם לחיי העולם הבא,
ואז כל הניגודים והגורמים המתנגדים
יהיו ההפך, כוח, עזרה ובניין.
ירבה השלום בעולם ותחזור העטרה ליושנה, אמן, כן יהי רצון.
למי שיש שאלות, בבקשה.
שלב א' זה שאלות בלבד.
הערב הזה הוא לזיווג ענת רות בת ברכה דניס ואורלי בת ברכה דניס,
השם יזכה אותם,
לחופה בקרוב.
ולרפואת שמעון בן רחל,
משה בן מסעודה,
ברכה דניס בת אסתר, אורית בת אופירה, ואלגריה רינה פאני בת לונה.
גם תודה נתבקשתי לומר להפקת האירוע לרב אוריאל מלכה ומשה מלכה. תודה.
כן, למי יש שאלה? בבקשה.
איפה?
תן לו בבקשה מיקרופון.
ערב טוב, יושב-ראש הכנסת.
ערב טוב.
יש לי שאלה קטנה מאוד לשאול אותך. אמרת, הרי עשיו זה היה שלום בגינה זה היה.
הרי עשיו,
כשיעקב אבינו יצא ממצרים היא הייתה לו בת דינה שהיא הפכה את עצמה ל...
זנות, כמו שנקרא.
חס ושלום.
נו, היא עשתה את שלה גם. חס ושלום.
חס ושלום.
היא נאנסה פשוט. נו, זה נאנסה כמו שנאנסה. זה נקרא שהיא עשתה את שלה? נו.
מה נו? מה נו?
מה נו? הרי כשיעקב הגיע אל עשיו כשהם התחבקו ודיברו אחד לשני, אחד עם השני, כמו אחים שחזרו אחד ביחד.
הרי יעקב יכל לתת טינה לאחד הבנים של עשיו.
לעשיו עצמו, כן. לעשיו עצמו.
לפחות שהאישה הרי מדריכה את הדרך הנכונה בדרך חזרה.
כן, אז הוא החביא אותה בתיבה, כן.
אז מה אמרת? למה הוא לא עשה את זה? אתה היית נותן את הבת שלך לעשיו?
רגע אחד.
רגע אחד, שני רגעים.
האישה מחזירה את הבעל בדרך הנכונה. הבנתי, אז אתה תחפש את רשע בשביל לחתן את הבנות שלך, נכון?
בשביל שתחזיר אותם בתשובה. נכון. ואז כל הצדיקים צריכים לחפש רק רשעים ועבריינים
בשביל שיחזירו אותם בתשובה, נכון? הרבה עבריינים כאן בארץ גם כן פורסמים בתשובה. נכון, אבל לא עם הבנות שלך.
אבל אתה עושה חסד לעם. אז למה אתה לא נותן את הבנות שלך לכל העבריינים?
אני לא מכיר דברים כאלה. אני אמצא לך אותם. יש לי עוד קצינים. הם מפורסמים בעיתון, כתוב בדיוק. לא, בעיתונים, עשיו זה היה אח של יעקב.
נכון. הוא הגיע.
נכון.
מאותו בטן.
נכון, מאותו בטן.
אבל הוא היה רשע.
אני יודע שהוא היה רשע.
לחזק את העם, לחזק את עשיו, שיגיע לדרך כמו של יעקב.
אוי ואבוי. לפחות במצוות.
אוי ואבוי. אם היה מתחתן עשיו עם מדינה,
אוי ואבוי.
אני חושב שהוא היה מקלקל אותה.
יש לי עוד שאלה.
מה, זהו? נגמר?
אנחנו אמרנו... רגע, מה, אתה באמת התכוונת שאתה רוצה שככה יהיה?
למה לא?
למה לא?
תראה, אנחנו מחפשים שכל העולם יתחזק,
יגיע לקדושה.
כל התפילות שלנו מגיעות לרמאללה ומעלה ומעלה.
נכון. כל קדושה, כל אדם שמתפלל עושה לעצמו שכינה גדולה בשווי.
נכון. נכון? נכון.
אם אנחנו נחזק את האנשים הקטנים שישנם מסביב, אפילו שהם רשאים,
נחזק אותם, אז ציינו גיבוש, כמו שנקרא, עם ישראל. נכון. אפשר לשאול אותך שאלה. אתה עובד?
ברוך השם. עצמאי?
לא.
שכיר.
שכיר?
אתה מרוויח טוב?
ברוך השם. סביר?
כן. יש לך אלף שקל בצד.
משהו כזה. אתה מוכן לתת את זה לרשאים שיחזרו בתשובה?
הכסף לא מחזיר בתשובה. אני דואג שהם חוזרים בתשובה עם אלף שקל שלך. הכסף מזלזל. אני דואג שהם חוזרים עם אלף שקל שלך. כבוד הרב, אני יודע שאתה יכול לעשות את זה. נו, אז מה לא טוב? אני רואה, אז בוא נקרב את כולם. אני רואה את העולם אחרת.
אה, אתה רואה את העולם אחרת? כשזה מגיע לכסף אתה רואה אחרת.
נכון?
בסדר, שאלה שנייה.
הרי נאמר, אמרת עכשיו עם הפילים, עם הסקאדים האלה, כמו שאמרת, שהטילו.
תפסת את הפילים חזק,
כן.
נכנסתי את זה לרוב. ידעתי שפילים זה עבוד הערב.
כן. מה אנחנו נעשה בשביל שהפילים האלה לא יגיעו ל...
אנחנו הפילים, זה הבעיה.
אלה זבובים.
מה אנחנו נעשה בשביל שכל העם פה ישמע אותנו?
מה אנחנו נעשה שהזבובים האלה לא יגיעו לפה?
זאת אומרת, לא תהיה מגע בין הזבובים לבין ה... אני חושב שאלף שקל שלך יפתרו את הבעיה.
תודה רבה.
תהיה מריא.
כן, עוד שאלה.
הנה, פה שורה שנייה.
אהלן.
אהלן, כיף.
מה המצב?
חצב.
תראה, יש לי קצת, אפשר שתי שאלות? שלוש ככה?
ארבע, חמש גם.
תראה, בקשר לצהל, אני לא כל כך מסכים, למרות שאני מבין את הפואנטה שלך, אבל זה...
חיילים נותנים את הלב, כאילו.
מישהו אמר שלא?
כן, רק שאנשים ידעו. כן, אבל לזלזל בהם. צריך לתת גם את הרוח.
אוקיי, אבל עכשיו מה שרציתי לשאול זה דבר כזה, אתה מדבר על חזרה בתשובה, אני שומע את הקסטות שלך באינטרנט
ורואה את השידורים שלך.
מה זאת אומרת לחזור בתשובה?
כאילו, איך עושים את זה?
איך עושים? אתה לא מסביר את זה בקסטות.
מסביר, מסביר, לא הגעת לכולם. הגעתי, 500 ומשהו קסטות. זה, אתה יודע, את המספר, אבל לא שמעת.
אז ככה,
לחזור בתשובה, פירושו של דבר,
להכיר מהם החטאים שאסורים על פי התורה,
להתחרט עליהם
על מה שעשית,
לקבל עליך לעתיד שלא תעשה,
ולהתוודות, לומר, אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ואני שב מדרכי.
אוקיי, ואיך מתוך 25 שנה של חילוניות אני אעשה את זה? אפילו יותר.
רבי עקיבא, אחרי 40 שנה,
אבל איך מתחילים? ממה? איך מתחילים? כן, אז... פשוט.
אתה אומר, אני רוצה לחזור בתשובה עכשיו,
אני מצלצל מחר למשרד שופר,
מדבר עם אלון
אחרי הצהריים,
והוא מדריך אותי צעד אחר צעד, מהם השלבים הראשונים. לאלון שלחתי מכתב.
אוה,
אז זה דבר אחד.
דבר שני,
אתה צריך לדעת, מה שאתה יודע שאסור...
אתה כבר לא עושה ממחר.
אבל זה בעיה.
בטח.
מי שרגיל לעבירות זה בעיה, נכון? לא, כאילו, אני לא רואה את זה כ...
זה עבירה, אוקיי, בקיצור, שולחן ערוך, אני התחלתי לקרוא את זה. כן. יש הרבה דברים שם נחמדים.
יש גם דברים שקצת קשים, כן? כאילו...
אז כאילו...
איפה בן אדם חילוני
כל חייו יכול להתחיל את החזרה בתשובה שלו לאט-לאט, קצת?
תראה, אני הייתי חילוני 24 שנים,
וחזרתי בתשובה מהקיצור שולחן ערוך,
והתחלתי לקרוא ולקיים מה שכתוב.
זהו.
יש ספר הדרכה, אומר מה צריך לעשות, מה אסור, מה מותר, ואתה עושה, ואתה יוצא לדרך.
זה הכול, פשוט
כמו הוראות.
איך נהיה חייל
יום ועוד יום ועוד יום, אימון ועוד יום. זאת אומרת, לא הכול בבת אחת.
אתה לא יכול בבת אחת. אתה יכול להימנע מהעבירות שאתה יודע שהן אסורות, זה לא בעיה.
לא לעשות את זה כאן.
לא עושים, פשוט מאוד, זה הכול.
מצוות עשה, צריך לדעת מה עושים.
אין לך תפילין, אפשר להשאיל.
יש לך אפשרות לקנות, אז אתה תקנה.
בתשלומים, בתשלומים.
טלית, ציצית, ציצית, אני יכול לתת לך לבעיה, כי פעם. מה זה ציצית? מה, אם אני אשים ציצית בלי כל הזמן עליי ציצית ככה, מה, זה לא חזרה בתשובה?
זה חזרה בתשובה, בנושא ציצית.
ואם זה להתקדם לאט-לאט, אי אפשר?
בטח שאפשר.
בוודאי שאפשר.
אבל אתה צריך לעשות עוד דברים. ציצית זה רק דבר אחד.
אם אני עכשיו חונה בחנייה מותרת, אז מה, אני יכול להמשיך לנסוע בין כניסה?
תשמע, חבר שלי בא אליי הרבה, אנחנו רואים את הקסטות שלך, כן? כן. מתווכחים בינינו, אוקיי, יש הקדוש ברוך הוא, אין בזה ספק. בסדר, צודק.
כל הדברים האלה, אבל החזרה בתשובה נורא קשה לבן אדם חילון. לא קשה שום דבר. קשה, אני אומר. קשה זה רק כשלא מחליטים.
כשמחליטים זה קל. יש החלטה,
אבל אני אומר לך, זה לקחת על עצמך מאוד... מה קשה? תגיד לי מה קשה.
תשמע, אני למשל כל בוקר קם. תקרב לי את המיקרופון. כל בוקר אני קם.
התחלתי. אני משתדל לחזור בתשובה. ככה אני קורא לזה. או, זה טוב. לא חזרתי בתשובה. כן.
נטילת ידיים,
אשר יצר,
וברכות השחר. יפה.
עכשיו התמדתי בזה ככה,
ועכשיו אני לא יכול להתחיל את היום בלי זה. זה מה שקורה לי.
ברוך השם.
אז זהו. זה בסדר ככה? מצוין. הרגל הופך להיות טבע, וטבע השלטון. אבל שמתי לב עכשיו שהמצפון עובד יותר. למה? כי אתה יודע שחסר לך עוד קצת.
השתרגילני בתורתך, ויש את הדבר הזה. כן, אז אתה כבר מבין את המשמעות אפילו של מה שאתה אומר. זה טוב מאוד.
בסדר. אז אתה בדרך הנכונה.
אז עם אלון אתה תוכל להמשיך טוב ונכון.
אלון, כן, קשר איתו, אמר לי לדבר איתו בטלפון. שאלה שנייה.
אה...
לא יודע, זהו.
אז בוא תיקח ציצית, מוטיק, בוא.
אוקיי.
עם פשוט אופסיסו,
עם פשוט רבעים,
עם פשוט מוים וגופים וגופים וחגו,
עם פשוט אבקסיסו.
עם פשוט אבקסיסו. עם פשוט האווים ופשוט ברוחותינו עברו.
בגלל שהיה. ברוך אתה.
ויכדו.
שהיה,
אלוהינו מלך העולם,
שהחיינו וקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אמן.
יש לך שאלה?
בבקשה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני כאן בגלל אבא שלי.
הוא עבר אירוע מוחי פעם שנייה.
עוד מעט אנחנו נדבר בעניין. כן, כן. השאלה שלי היא מה אני יכול לעשות עוד. אמרתי, עוד מעט נדבר על ברכות. עכשיו אנחנו נדבר קודם שאלות.
בבקשה.
ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב. אני אבא לארבעה ילדים וסבא לנכד.
והשאלה שלי היא שאלה מאוד מאוד,
הייתי אומר, קצת קשה.
שאלה שאני מכבד בה כבר 30 שנה.
מצד אחד אני קצין משטרה,
ומצד שני אני משתדל לשמור מצוות.
בוא נאמר בפשיטה, זה איזשהו מקום של קונפליקט.
סתם דוגמה,
שצריך לקבל החלטה, נניח לפסור לי מישהו רשויון נהיגה או שיקבל דוח תנועה כזה או אחר,
דיבר בפלאפון, זה 1,000 שקל. מצד שני,
משפחה, פרנסה וכו'.
זו שאלה שבאיזשהו מקום אנחנו צריכים לשמור על גבולות גזרה.
ומבחינתי השאלה המרכזית היא
איך אפשר, אין פתרון בית ספר, זה נכון, ואתה צריך תמיד,
כמו שכאן נאמר, מצד אחד המצפון, המוסר והאמוציות,
מצד שני הרציונל והשכל.
וזה קונפליקט אחד.
שאלה שנייה, והיא שאלה מאוד מאוד נוקבת,
אבל לפני כן, אני חייב להגיד שאתה עושה פשוט עבודת קודש,
ובכל אופן, מה שמלווה אותי לעבודה, ולוקח אותי הביתה, ומחזיר אותי הביתה,
זה הקלטות שלך, שאני מסוגל לשמוע אותן יום-יום.
תודה.
ואני מבחינתי מרגיש
שהמקום המתאים ביותר, או בוא נאמר היפה ביותר שבו אני נמצא, זה רק בית הכנסת,
ושאר המקומות זה איזשהו מגרש משחקים שבו אתה צריך לשחק נכון,
ואיך לחבר אליך את האנשים.
והתפילה זה החיבור האמיתי.
השאלה שאני שואל היא שאלה מאוד מאוד מרכזית,
ואני אתן סתם דוגמה שהיא מאוד נוקבת,
שאולי תקרין על הכול, ובזה אני אסיים את מה שיש לי להגיד.
השאלה שלי היא שאלה פשוטה,
ואני אקח דוגמה שהיא למעשה גם התנתקות וגם התחברות.
אריאל שרון,
שיהיה בריא וישכה ויחיה, בעזרת השם,
יש איזה מצב לא ברור.
לכאורה, הוא לא חי ולא מת,
הוא נמצא באיזה מצב מסוים.
האם צריך ליצור איזה תיקון מסוים לגבי אותו אדם שיש לו מצד אחד זכויות
ומצד שני חובות, וכל אחד יודע על מה אני מדבר?
איך אנחנו כעם שערבים זה לזה יודעים לעשות את זה לפלטפורמה שאותו אדם יחיה?
לשאלה הראשונה שלך, מה עושים עם רפורטים ופלאפון בנסיעה,
ואיך זה מסתדר עם התפקיד ומוסר בדין?
אז ככה, אם החוק נותן לך אפשרות להקל במקרים מסוימים,
והוא נותן,
אז אתה צריך לשקול.
אם אדם נוסע בצורה שהיא פזיזה ומסכן את חיי האדם,
אין לרחם עליו.
אבל אם זה מה שנקרא ביידיש פלטה,
אז אפשר, אתה מבין, לוותר לו.
בפרט שהוא ירגיש חייב, כי גם לאדם יש לפעמים, אני לא אומר שהוא יפסיק כבר לדבר,
הוא יסתכל יותר אם מסתכלים עליו.
אבל גם זה טוב, אתה מבין? זה הקטין את הכמות
של השימוש בפלאפון, ואולי הוא יתעסק אחר כך דרך דיבורית או בדרך אחרת,
ייקח אוזניה וכו'.
זה לגבי זה, ובכל דבר כזה, מקום שמניחים לך את האפשרות, מניחים.
אתה לא שאלת אותי על חילולי שבת או דברים כאלה,
אז אני לא נדרש לענות.
עכשיו, לגבי הדבר השני,
תראה, עם שרון יש בעיה, לא רוצים אותו בארץ ולא רוצים אותו למעלה.
ובינתיים
הוא שוכב במצב כזה.
יש כאלה שמפרשים שזה שמשאירים אותו במצב הזה,
הרי אם זה היה סתם בן אדם, היו מבקשים מהמשפחה לנתק ממנו מזמן את המכשירים, נכון?
אז יש כאלה שאומרים שמשאירים בכוונה את המצב הזה.
אם מישהו מרוויח מזה, מקבלים הרבה כסף. משכורת של ראש ממשלה שבמצב הזה זה עשרות אלפי שקלים רבים,
שמישהו כנראה דואג שלא יינתקו. איך לא קם קול קורא ואומר, אתה מבין,
צריך לנתק. לקום ממצב כזה ולחיות,
הרפואה לא מכירה.
הרי ממליצים לכל אבא ולכל אימא טובים, תנתקו.
למה פה במקרה הזה לא מבקשים לנתק? כמה שנים כבר.
למה לא מבקשים לנתק?
מה העניין?
יש איזה עתיד, יש איזה ספק, יש איזה משהו, מחכים לאיזה תרופה,
מחכים לאיזה כלום.
לא ברור.
אבל יש איזה חשבון, והוא לא החשבון הבריאותי.
נכון?
אני גם לא רואה שמישהו אכפת לו בכלל להתפלל עליו.
לא ראיתי שהילדים שלו מארגנים איזו עצרת של חזרה בתשובה או משהו לרפואתו, לישועתו, פדיון נפש, משהו, אתה מבין?
שום דבר.
אז איך אתה רוצה שהוא יקום?
זאת אומרת, אם יש סיכוי אחד שהוא יקום,
זה רק אם באמת, כמו שאתה אמרת, שיעשו למענו דברים של זכויות, ליצור זכויות.
לא דווקא שהוא יקום, יכול להיות שהוא ימות.
אבל אחד משני המצבים הוא ודאי עדיף על המצב שבו הוא נמצא.
אף אחד לא אכפת לו,
חוץ מלדבר ולשאול וזה, אבל במציאות, בפועל,
אין אנשים שבאמת אכפת להם.
אין.
וזה העונש הכי גדול.
זה הבושה והביזיון והקלון הכי גדול לאדם,
שאף אחד לא דואג לו כלל וכלל.
ואתה אומר שיש לו זכויות,
אני נוטה להאמין שיש לו זכויות.
אני לא יודע מה הכוונות שלו, אבל הוא נלחם מלחמות ישראל והתכוון לשמור ולעשות כל מה שהוא יכול, ואנחנו יודעים שהוא היה גם בזה טוב מאוד.
איפה זה?
אנחנו יודעים שהוא גם עשה דברים רעים וגרועים ולא מאינטרסים ושיקולים אמיתיים.
אבל איפה הצד של החבר'ה שאוהבים אותו? איפה שצעקו,
איך קראו לו? שרון מלך, מלך, אני יודע, כל מיני שמות.
איפה הם?
בואו, תפעלו, תעשו משהו.
אתה רואה, יש פה יהודי, רוצה לדבר, יש לו מישהו חולה, הוא בא עד לפה, אני לא יודע אם הוא מקומי או מחוץ למקום.
כל ערב מגיעים מכל הארץ אנשים, מכל העולם,
מבקשים רפואה, ישועה, מוכנים לעשות,
לקבל קבלות, לעשות כל מה שרק אפשר
בשביל שיצילו חיי אדם אחד.
לא מפורסם ולא גדול ולא חשוב ולא מנהיג ולא כלום.
ופה,
דממה.
איפה הממשלה?
איפה הקבינט שהיה כל הזמן? איפה כל האנשים שהיו איתו כל היום?
תודה רבה. ברשותך, אני חושב שאנחנו לא צריכים לשאול את השאלה מי עושה את זה.
מה, אלא אנחנו כולנו, ואני אומר על משפט שמפתח,
הרי אנחנו לא יכולים לקיים תרי״ג מצוות.
וסתם דוגמה, לכמת אהבה אי אפשר.
נכון. כלומר, ואהבת בכל עברך בכל מאודך.
מה שאומרים יכול לקיים ברית מצוות, אבל לא תרי״ג מצוות.
ואני אומר שאם כל אחד יסתכל איך הוא יכול לתרום את התרומה,
גם אריאל שרון, כי אריאל שרון הוא נולד תינוק,
ותינוק הוא משורש תיקון, וכל אחד אפשר לתקן אותו,
ולבורא עולם יש את כל המפתחות,
ועם אנשים כמוך ואחרים יש את אותם צינורות שיכולים לתת שפע,
וגם אותו להביא למצב אחר.
אתה יודע מה? בשביל הבקשה שלך?
אני מבקש,
כאחד שהיה בצבא, ואתה היית בצבא, וכל אחד כאן היה בצבא,
תן לו את הברכה, ובעזרת השם שיהיה בריא.
אז אני אגיד לך ככה,
אני מבקש מהשם יתברך,
שיעשה הטוב בעיניו מהרה בשביל שלא יישאר במצב זה.
תודה רבה. אמן. תהיה בריא.
כן,
השאלה הבאה.
שאלה, למי יש?
שם למעלה, אצל אנשים, זו שאלה, נכון?
כן למעלה.
שורה ראשונה.
ערב טוב.
ערב טוב. אם כבר הזכירו את אריק שרונה,
אז למה לא להזכיר את יהונתן פולארד?
למה לא? את יכולה להזכיר גם. אז אפשר גם כן לבקש בשבילו ברכה.
אין שום בעיה. ולעזור בשבילו.
אין שום בעיה. הריני אומר שהקדוש ברוך הוא יעשה הטוב בעיניו מהרה.
אמן.
כן. זהו.
כרגע. יפה.
זה היום רופא חולים ומתיר אסורים.
כן, עוד שאלה.
הנה, יש פה בחורצ'יק.
יש עוד מיקרופון אולי?
כן. אז למה כבודו נותן לו לרדת משם?
כן.
כבוד הרב, ערב טוב.
ערב טוב.
בפרשת ויושב כתוב שיוסף הביא את דיבתם של האחים לאביו.
בעל התורים כותב שם שפירוש בגימטריה דיפה.
תשובתם זה מוות.
הווי אומר שהוא דיבר לשון הרע, מביא מוות לעולם.
דבר אחד. דבר שני,
שמעתי איזה הרצאה של איזה רב שאומר שנשים שולחות לא צנועות,
הקדוש ברוך הוא כבר לא מביא צרת לעולם,
מביא מחלות לעולם. הוא מביא כל מיני מחלות, סרטן, לא עלינו, וכל מיני דברים כאלה.
מה כבוד הרב עושה
בשביל שאנשים יבינו מה משמעות שני הדברים האלה, מה כל ארגון שופר עושה
להעיר את האנשים האלה,
באמת לא לדבר לשון הרע וללכת בצניעות.
אז קודם כול, מדי פעם אנחנו נזקקים לדברים האלה ואומרים אותם.
ולעניין השני, ודאי שאנחנו כמעט כל ערב עושים את זה. אם אתה לא יודע, אז אנחנו מחלקים תמיד כיסויי ראש, שאנשים יקבלו עליהם כיסוי ראש, ולא רק כיסוי ראש.
מי שמכסה את הראש, הכול מתחיל בראש.
אז ברגע שהראש מכוסה,
ממילא כבר שאר האיברים כבר מתכסים.
הכיסוי ראש בא בעקבות בקשה.
עכשיו, אנשים באים ומבקשים בקשה רבה,
טוב, תקפלי עלייך איזה משהו, כיסוי ראש, עוד דברים כאלה.
אני מדבר מעבר לזה.
אם הרב היה מתחיל את ההרצאה שלו עכשיו, דוגמה,
משמעות הדברים האלה, ולא נכנס אפשר לדברי תורה של פרשת שבוע,
או הדברים כאלה, בשביל להעיר באמת את האנשים,
להעיר את האנשים באמת מה ההצהרה הכי צורית שיש בעולם, שזה לשון נרע וצניעות.
אני לא מסתפק אפילו בזה שאנשים יודעים מה הפריצות עושה.
אני לא חושב. כנראה לא מודעים אם זה באמת, אני לא חושב, פשוט אנשים רוצים לחיות כמו חיות.
אז מה אנחנו עושים?
מה אנחנו עושים?
אנחנו בגן חיות ואנחנו המבקרים, ויש כאלה שהם חיות.
טוב, חיות חיות, אבל היום יש בה חיות שמרגישים אותן בגדים, יש בה כל מיני מספרות לדברים האלה וכל מיני זה. מה אנחנו עושים? אתה יודע איך נקרא אשת פוטיפר?
המדרש קורא לה דובה. דובה, כן. למה? כי היא הייתה דובה. מה זה דובה? דובה טורפת.
ואישה שמפתה גבר,
אז היא כמו דובה שטורפת.
אז לכן צריך להבין שיש כאלה שיש להם מטרה.
הן יודעות בדיוק מה הן עושות ולמה הן עושות.
הפריצות גורמת אכן למחלות, לצרות, לייסורים, למלחמות, לאנדרלמוסיה, ובעולם, אם אתה לא יודע,
הכול סביב הנשים. כתוב, נקבה תסובב גבר.
וכל המלחמות וכל הדברים והכול, בסוף בסוף בסוף, אם תחבר,
נשים.
אם היית מוציא את הנשים רגע מהתמונה והיו רק גברים,
לא בטוח בדור הזה, אבל בדורות קודמים.
היה יותר כאן.
היום כבר עם גברים זה גם בעיה. הנשים הן לא טוב לרע, אבל בסופו של דבר נגאלים בזכות הנשים. אין לי בעיה עם הנשים. כל דבר ודבר יש גם לטובה. אין לי בעיה, רק עם הפריצות דיברתי, לא דיברתי.
אוקיי. הנושא הזה הוא הנושא הכי קשה.
וטהרתן של ישראל וקדושתן של ישראל
זה רק הצניעות. והבית היהודי נבנה, והייחוס של עם ישראל הוא רק מהאישה היהודייה הקשרה והצנועה.
כי אם לא,
אז יש ממזרים,
רחמנא לצלן, ויש פסולים, ויש חללים,
ויש פגומים, ויש כל מיני צרות.
אם חלילה הוא לא בא בטהרה, אז הוא ברנידה וכל מיני מרעין בישין שנגרמים רק מהדבר הזה.
לכן, כשאנחנו מבקשים, אם אישה, חלילה,
אין לה ילדים או שיש לה מחלה או כל מיני דברים, מבקשים ממנה צניעות. וראה זה פלא, ברוב המקרים זה מציל את חייה.
או שהיא יולדת.
למה?
כי המעכב הגדול זה הפריצות.
וכתוב שעימותינו הקדושות כולן היו צנועות, ולכן זכו לבנים קדושים.
שרה הייתה באוהל,
מכאן שהייתה צנועה, היא לא יצאה לקראת המלאכים או הערביים שנדמו לה.
תמר הייתה צנועה, וחמיה יהודה לא הכיר אותה כלל, כי כיסתה פניה בבניו,
בביתו,
ולכן יצא ממנה פרץ, שממנו יצא מלך המשיח.
זאת אומרת, כל אלה שהיו צנועות,
אלה זכו שמהם יעמדו נביאים וגואלים וכו'.
כל זה בסדר. אני מבין את הרב, ואני גם מכיר את המדרשים האלה.
מה כבוד הרב עושה בהרצאות שלו שאנשים באמת יבינו את המשמעות של הדברים?
אז אני מסכים. אם לא הייתי שואל את השאלה הרב לא היה מביא את המדרשים האלה. בוא אני אסביר לך. בוא אני אסביר לך. אבל אני מבקש מכבוד הרב. שמעתי.
אני אסביר לך. יש בעיה.
גם לדבר על זה זה לא תמיד צנוע.
אז לכן מדברים על זה כמו שאני משתדל ברמזים, ולא לדבר על זה ברוב.
הבנת?
כי זה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם בפרהסיה,
בהדרכה אישית, או כשלוקחים זוג שנישא, אז לוקחים את הכלב ומסבירים לה, לוקחים את החתן ומסבירים לו,
לא אצל החילונים לצערנו, אבל אצל הדתיים, מסבירים להם מה זה בניין בית יהודי,
מה זה קדושה,
מה זה טהרה,
מה זה כל הדברים האלה, מסבירים להם כמה חודשים לפני מכינים אותם לקראת זה.
אבל בציבור החילוני אין את זה, בדיוק הפוך, מסבירים איך לא לעשות ככה.
אתה מבין?
אז זה סוג דבר שהוא מגביל.
עכשיו, לשון הרע, אתה צודק, לשון הרע זה דבר חמור מאוד, יותר גרוע משפיכות דמים, עבודה זרה וגילו עריות, לשון מדברת גדולות.
וזה ברור שאם בן אדם מדבר על חברו,
אז ודאי
שזה יגרום לנקמה, ולשנאה, ולצרות עין, וכו' וכו', ואנחנו רואים על זה, הכל סביב זה. הוא אמר עליי, הוא דיבר עליי,
אז הוא אומר עליו, והוא ככה. זה לא צריך אפילו להסביר, זה כמו לא תגנוב ולא תרצח.
צריך להסביר שאם אתה גונב יגנבו ממך, ואם אתה רוצה, אז יורידו אותך.
לא צריך להסביר את זה, זה דברים ברורים.
אבל מה לעשות שזה,
בדיוק נגעת בשתי נקודות שכתוב שגזל ועריות,
נפשו של האדם חמדתן,
ואין מי שנמלט מהן כמעט.
אז לכן זה לדבר מהיום עד אחרית הימים בלי הפסקה, וזה לא יספיק.
תודה.
תהיה בריא.
כן,
שאלה שם.
יוסף, אולי? כן, תודה.
תרימי את היד, אם את יכולה לקום. תודה.
שורה שלישית לפני הסוף.
כן.
כן, יש לי שאלה.
אמרת שאם לא עושים דברים מסוימים, מצוות,
אז סובלים.
כאילו, השם גורם לכל מיני דברים שיקרו,
אז איך אפשר להתקרב לאלוקים ככה?
אז איך אפשר מה? להתקרב לאלוקים ככה.
כן. כאילו, לא מתוך אהבה, מתוך פחד.
קודם כול, הלוואי ונזכה לפחד מהקדוש ברוך הוא,
כי אז נוכל לקיים את מה שצריך
ולא נסתבך בבעיות.
מאהבה קשה מאוד להתקרב לשם,
משום שבשביל לאהוב את השם צריך להכיר את השם באמת ולעשות מרצון.
וזה בינתיים רואים שלא עושים. אז אם לא עושים,
איך מקרבים ילד שלא עושה?
נגיד, את מחנכת ילד והילד לא רוצה לשמוע,
ואת מחנכת אותו לטובה, נכון? את רוצה שיהיה לו טוב בחיים, את מדריכה אותו.
אחרי שאת מדריכה, את רואה שהילד הזה לא ממושמע ועושה בדיוק הפוך.
מה עכשיו הכלים שעומדים לרשותך
בשביל להביא אותו לאהוב את הדרך שאת רוצה שהוא יתחנך בה? מה הדרך?
תוך אהבה.
נו,
מה זה אהבה?
נישקת אותו, חיבקת אותו, הסברת לו, הדרכת אותו,
סיפרת לו סיפורי לילה, שמת לו מוזיקה, חילקת לו ממתקים.
מה עכשיו? לא כזאת אהבה של רק חיבוקים. אז איזה אהבה? גם מתוך כבוד, אבל שאתה יודע ש... תלמדי אותי. אני, האבא, עוד לא למדתי. תלמדי אותי איך להסביר לילדים שלי. מסבירים להם. מה אני אסביר? מה טוב בשבילם? אמרתי להם, לא שומעים. מה עושים?
הם יקשיבו.
הקשיבו, ואחר כך עשו הפוך. מה אני עושה?
אני דווקא רואה שמתוך פחד לא הולכים דברים. לא, תעני לי מאהבה. אני מפחד לא יודע איך עושים, אבל מאהבה אני רוצה ללמוד.
מה עושים?
כן. פשוט מסבירים לילד, כן. אם אתה תעשה ככה,
אז זה לא יהיה טוב בשבילך.
הסברתי להם. ואתה יודע ש...
אבא אוהב אותך, האמא אוהבת אותך, האמא תקשיב להם. נכון. אבל אם אתה חי בפחד שאם אני לא אעשה ככה, אז יקרה לי ככה, אז אי אפשר להתקרב ככה. נו, ונתתי להם דוגמאות גם, והסברתי להם, וראיתי להם כמה זה לא טוב וכמה זה זה. ומה קרה? מה יצא מזה? אני לא חושבת שיש כזה מצב. אין? יש מצבים כאלה, אבל הרבה יותר ילדים יוצאים לפריצות שהם מפחדים מההורים. הבנתי. אני שואל שאלה, יש פה ציבור של הורים, אני מבין, נכון?
מי הצליח באהבה להפוך את הילדים שלו בלי שום עונש,
בלי שום תוכחת, בלי שום דבר?
רק באהבה, כמו שהיא אומרת,
הצליח להוציא ילדים עשר.
תרימו את היד.
אף אחד.
השיטה שלך עובדת.
אני רואה, לפי החינוך שאני קיבלתי,
שדווקא מתוך אהבה אני רוצה יותר לעשות דברים ויותר להשתפר בכל מיני דברים, ולא שיגידו לי... הבנתי. אז טוב, אז את יוצאת דופן.
את כנראה צריכה רק אהבה ולא יראה.
הכול טוב ויפה,
אבל מה קורה עכשיו ביחס... אין לך בעיה, שיש לי דווקא יראה יותר גדולה מאהבה, זה משהו שאני לא אוהבת.
אני אשאל אותך שאלה, מה היחס שלך לקדוש ברוך הוא?
אני אוהבת אותו, אבל אני יותר מדי מפחדת.
רגע, רגע.
הוא היה שואל, למה את צריכה לפחד? אם את אוהבת, למה את צריכה לפחד? הוא גם אוהב אותך.
אז למה את מפחדת?
עכשיו, מה את עושה אחרי שאת אוהבת אותו והוא אוהב אותך? מה את עושה? את כל המצוות את מקיימת?
לא.
למה? אבל אבא אוהב, רוצה שתעשי.
הוא רוצה לתת לך גן עדן, הוא רוצה לתת לך עולם... אי-אפשר הכול בבת אחת.
אה, אי-אפשר לקבל אהבה בבת אחת.
אי-אפשר לקבל אהבה בבת אחת.
אז מה צריך בינתיים? יראה קצת.
כי אם אפשר את כל האהבה, צריך יראה.
לא?
אחרת איך תעשי? בינתיים את עושה עבירות, נגיד,
ואת תצטרכי לקבל עונש, כי אבא לא יכול להפלות בין הילדים. אז זהו, יש כאילו כל מיני מצוות שאני לא מבינה מה... או, לא מבינה, שואלים.
מה את לא מבינה? לא, יש כאלה שאין להם תשובה.
נראה, למשל.
ציצית, לא. נגיד ציצית, אני לא... בסדר, בד זה שומר עליך, מה?
סתם לבנים נגיד.
הבנתי, ציצית, זה הבעיה שלך? את לא מבינה למה צריך ציצית? כן.
קודם כל, את לא צריכה.
לא, זה לא מעניין אותי. הבנתי. את דואגת לגברים? כן. הבנתי.
אז זאת אומרת, ציצית
זה באמת חתיכת בד שיש עליה ארבע חוטים,
ובשכר זה, בשכר זה מקבלים שכר
שזוכים
לחיי העולם הבא ומקיימים מצווה בכל רגע, וזוכים להקביל פני שכינה.
למה זה ככה?
בואי נשאל אותך שאלה.
יש כזה דבר שנקרא הגרלה.
שמעת הגרלה? כזה דבר. הגרלה?
הגרלה.
יש חישגד, קוראים לזה חישגד.
לא יודע מה הסכום שמגיעים לזה, אבל בואי נגיד שזה סכום גדול.
וצריך לגרד, נכון?
אחד גרד,
קיבל 100,000 שקל.
מה זה? בגלל שמגרדים מקבלים 100,000 שקל?
איפה הפרופורציה?
מה הוא עשה בשביל לקבל 100,000 שקל? גרד?
בשביל לגרד מקבלים 100,000 שקל?
אז פה את שם מבט עם ארבעה חוטים, זה יותר מלגרד,
זה מגרד את הגוף.
מקבלים עולם הבא.
עולם הבא מקבלים.
כן, מה את עוד לא מבינה?
זה עוד נראה לי הבנתי. כבר מבינה הכל, אה?
אני אשתדל ללכת בכיוון הזה. יופי. שבי, עזור לך שתצליחי.
עוד שאלה?
כן, תן שם למעלה.
אבל שאלה אני מבקש, כן?
שאלה שם.
ערב טוב.
ערב טוב.
קודם כול, כבוד הרב,
אני יכולה להגיד שאפשר לאהוב את השם מאהבה ולא מפחד,
ואני בדרך לחזרה בתשובה,
בתוך הדרך,
וזה באהבה, רק באהבה. כמו שאבא אוהב אותי, אני אוהבת אותו. ברוך השם.
אתה דיברת על הפריצות.
אני לא חושבת שאפשר לקרוא לחילוניות
שלובשות חשוף חיות,
אני יכולה לקרוא להן תינוקות שנשבו,
כי אלה אנשים שלא מבינים.
אתה יכול להסביר להם, אבל אם הם גודלים בחברה שהם רואים רק דברים כאלה,
אז הם לא מבינים מה זה צניעות.
זה לא אומר להם כלום.
אם אתה לוקח זוג שהוא חילוני, אני הייתי חילונית,
ומקים משפחה,
משפחה יהודית בישראל,
כי אנחנו קודשנו על-ידי חופה וקידושין.
ואחרי כמה שנים מישהו מבן-הזוג מחליט שהוא מבין,
לא מחליט,
שכל החיים שלו זה היה משהו שהוא לא נכון לעשות והוא צריך לבחור בדרך אחרת.
אין אפשרות ישר להחליט שזהו, אני לא עושה את זה ואת זה ואת זה ואת זה,
כי קודם כול אתה תרחיק את הבן-זוג השני שלך ואתה פשוט תפרק.
מקדש בישראל, אני מאמינה שמשפחה בישראל זה כמו מקדש קטן בבית.
מה אני יכולה לעשות כמו, לדוגמה, כיסוי ראש?
נכון שזה דבר אישי שלי,
אבל זה גם משפיע על בעלי.
אני, לדוגמה, כבר שבת כמעט הכול עושה,
וגם טהרת המשפחה, שזה משהו בעצם אישי שלי.
מישהו רוצה לעשות משהו אחר, הוא יעשה, אני לא.
אבל דבר כמו כיסוי ראש זה כבר משהו שבעצם זה לא מראה שאני, זה מראה גם משהו עליו.
זאת אומרת, זה צריך לחייב אותו במשהו.
אני פשוט מפחדת שאם אני אעשה צעד אחד יותר מדי,
אני ארחיק אותו.
טוב, שתי שאלות יש לך.
אחת,
לא כל מי שהולכת בפריצות היא חיה.
ובכן, אני רוצה להגיד לך דבר אחד,
החיות לא מתביישות שהן ערומות.
אם הן היו יודעות שהן ערומות,
הן היו רוצות מהר להתלבש.
אבל כיוון שאין לחיות דעת,
והן לא מבינות את מצבן,
לכן הן הולכות כך.
אבל מי שיש לו דעת ומתפשט,
הוא יותר גרוע מחיה.
למה?
כי הוא בן אדם, הוא בצלם אלוקים.
אדם הראשון בחווה שהיו בגן עדן, היו ערומים.
ובאמת העירום
הוא לא דבר פסול.
מתי?
כשיודעים בדיוק למה משמש הגוף.
הגוף משמש לעבודת השם יתברך,
וקיום
המין האנושי זו מצווה ראשונה בתורה, פרו ורבו.
זאת אומרת, כל האיברים שהאדם קיבל הם לקיום המין
על מנת שיהיה עולם מיושב בבני אדם.
אבל ברגע שהיצר הרע החטיא אותם והתערבב בהם גם יצר הרע,
מאז הפך גופו של האדם כזה שמשמש לחטא.
לכן הם מייד התבוששו
והם התביישו,
והבושה הייתה בגלל שהיה מעורב בזה חטא,
ולכן הם מייד כיסו את גופם במה שהם היו יכולים, עד שהשם בעצמו תפר להם קוטנות עור.
זאת אומרת, הם כיסו את עצמם בעלי תאנה,
והקדוש ברוך הוא תפר להם קוטנות עור. זאת אומרת, אדם שמבין
מהו הגנאי והחטא שנעשה באיברי הגוף שלא על פי התורה והמצווה הקדוש ברוך הוא,
אז ודאי שהוא יצניע את איבריו.
אבל אם הוא חושף אותם, והוא לא חושף סתם, לא בשביל אוויר להתאוורר, במקומות מסוימים,
דווקא,
או בגדים שהם לא צנועים, הכוונה אפילו אם הכל סגור,
אבל כשמבליטים איברים,
אז זה כבר לא בשביל להתאוורר.
וכן על זה הדרך, הרי האישה יודעת בדיוק איפה היא שמה את ליבה.
אז ממילא אי אפשר לבוא בטענה שהיא באמת צנועה, רק היא לא מבינה.
היא לא צנועה.
היא לא צנועה, כי יש גם גויות
שהן צנועות.
זאת אומרת,
על הטענה הזאת שזה לא חיות,
אני לא מתכוון בלשון של חיה, כאילו להגיד שזה,
אלא להגיד את המשל, שזה פירושו של דבר כמו בעל חי שאין לו הבנה והכרה,
והוא הולך עירום וזה לא מפריע לו בכלל.
אם אדם מגיע לדרגה כזאת שהוא לא מרגיש בזה בכלל,
אז באמת הוא כמו בעל חי.
עכשיו, הצניעות ודאי נרגשת,
והצניעות מראה קדושה,
וזה שומר גם על כבודה של האישה.
האישה היא לא הפקר לעיני חול.
האישה צריכה שלא תתגנה בעיני בעלה.
חכמים הקפידו מאוד שהאישה לא תתגנה בעיני בעלה ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.
היא צריכה להתייפות לבעלה, אבל לבעלה,
לא לרחוב.
בבית היא עם חלוק
ועם משכות על הפנים,
וכשהיא יוצאת החוצה היא מתגנדרת.
אז רגע, למי את מתייפה, לבעלך
או לשכונה?
הפוך, בעלך מגיע, תלבשי בגדי שבת.
אבל זה לא נעשה כן.
למה?
אם היא הייתה חושבת באמת מה המטרה שלה ומה החשיבות שלה,
אז היא הייתה עושה מה שנכון על פי התורה, ואת זה היא לא עושה.
זה לגבי החלק הראשון, ויש עוד מה להאריך בזה. ואני רק אגיד לך,
כשהקדוש ברוך הוא ברא את האישה הוא כביכול התחבט מהיכן לברותה.
והמדרש אומר,
הוא אמר, אם הוא יברא אותה מהפה היא תהיה דברנית.
אז הוא לא ברא אותה מהפה.
מהאוזן, אז היא תהיה צייתנית.
מהעיניים, אז היא תהיה סקרנית.
מהידיים, אז היא תהיה משמשנית.
מהרגליים, אז היא תהיה יצאנית.
כל עבר ועבר הקדוש ברוך הוא בחן מהיכן לברותה ולא מצא בסוף מקום שראוי לברותה אלא מן הצלע של האדם,
שהיא צנועה ומכוסה כדי שהאישה במהותה יהיה צניעות וכיסוי.
לכן הוא ברא אותה מהצלע.
ולמרות זאת היא ברברנית ודברנית וצייתנית וסקרנית ומשמשנית ויצאנית.
תודה.
אז מכל מקום צריך להבין שזה בריאתה, מה נעשה? ולכן היא צריכה לשמור ביותר על הדבר הזה,
כי עיקר החטא נסוב אחר מראה עיניים.
לכן התורה מזהירה, לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם.
זאת אומרת, אדם טר אחרי עיניו, יוצא.
אם יש לו היכן לתור,
אז הוא נכשל.
ומי המכשיל?
האישה.
אבל אם האישה לא נותנת לו פתח להיכשל,
אז היא זוכה ומזכה.
אבל אם היא נותנת לו פתח להיכשל, היא חוטאת ומחטיאה,
והקולר תלוי בצווארה.
היא עתידה לשלם על כל אחד ואחד שהחטיאה,
הן במראה העיניים,
והן אחרת.
אישה, מה עושה את צררה? מוציאה אחת
שהיא לא צנועה.
מה זה פריצות?
פריצות זה ההפך מצניעות.
מה זה צנוע?
מוסתר, מכוסה.
מה זה פריצות?
פרוץ, גלוי, חשוף.
למה זה נקרא פריצות?
כי זה פרוץ, חשוף.
מה זה צניעות?
זה כיסוי.
מה עושה את צררה? לוקח אחת שהולכת בפריצות,
מוציא אותה, ואלפי גברים שהיא עוברת ברחוב מסתכלים,
ועוברים עבירות חמורות שלא תטורו אחרי רביכם ואחרי עיניכם,
והיא תשלם והם ישלמו. כל אחד מהם ישלם פעם אחת, והיא תשלם על כולם.
הבנת איך הוא מתפרנס יצר הרע?
עכשיו,
אישה שמכסה את ראשה,
אז היא צנועה.
ואת יודעת שיופייה של האישה זה בשיער,
והיא מטפחת את שערה מאוד,
והיא משנה תסרוקת לכאן ולכאן,
חוץ מאלה שעושות
ככה כל הזמן,
שופוני,
או אלה שעושות ככה וככה.
אז כל הפוזות האלה זה לא בשביל הצניעה, או כאלה שמעבירות את האצבעות בין השערות ככה, כל מיני.
אז זה נועד לא למטרות של צניעות, זה ברור לנו, אנחנו יודעים.
אבל אישה שמצניעה את ראשה,
אם הראש סגור,
כל הגוף נהיה סגור. לא שייך שאישה תלך
עם מטפחת ומכנסיים קצרים, נכון?
זאת אומרת, זה ברור.
אז ממילא, סוגרים את הראש, נסגר הכול.
עכשיו יש לך בעיה עם בעלך?
את אומרת שברוך השם את שומרת היום טהרת משפחה,
בשבת ברובה,
אז את אומרת... אין לי בעיה עם בעלי. זאת אומרת, אני מצטערת שמפריעה לך. זאת אומרת, הוא לא מתנגד.
אתה אומר לי, אם זה טוב לך וזה עושה אותך מאושרת, זה עושה אותי גם מאושרת. את חוששת אבל שהוא יתרחק, אמרת. אני חוששת כי ברגע שאתה מתקדם,
הוא עומד במקום מסוים ואני מתקדמת, אז אנחנו מתרחקים. רק רגע, רק שנייה. קודם כל בעלך חכם, ראיתי שהוא, מה שטוב לך, טוב לו. זה טוב מאוד, מצאת בעל מיוחד.
לא כולם מוצאות כזה. זה לא אני מצאתי, זה הקדוש ברוך הוא מצא לי.
אוה, אז אם זה הקדוש ברוך הוא, אז ברוך השם.
הקדוש ברוך הוא רוצה שתלכי עם כיסוי ראש.
בכל מקרה, ואני אסביר לך, את אמרת שמצווה של טהרת משפחה זה עניין אישי שלך. במקרה הזה מצווה זו היא לא אישית,
היא דו-אישית.
למה?
כי גם הוא תלוי בך בעניין זה.
הוא לא יכול להיות איתך אם את לא תהיי בטהרה, פירושו של דבר.
זו מצווה משותפת לשניים.
שבת את יכולה לשמור לבד, והוא יכול לא לשמור, לדוגמה.
זה לא מפריע לך לזכות בגן עדן.
אבל טהרה זה רק בשניים.
אז לכן את חייבת בטהרת משפחה גם אם הוא לא רוצה,
כי אחרת את תאבדי את העולם הבא שלך גם כן.
אז זה לעניין זה. צניעות, את מחויבת.
זה כמו שאישה תתנגד,
לדוגמה, כן?
בעלה הוא לא מל. נגיד הוא נולד ולא מלו אותו, והוא לא מל.
אז היא תתנגד שהוא יעשה ברית מילה. היא לא יכולה להתנגד. הוא מחויב. אם לא, זה כרת.
הוא חייב לעשות ברית מילה.
היא לא יכולה להתנגד.
גם בעניינים של האישה, האישה צריכה לקיים את המצוות התלויות בה.
עכשיו, אל תשכחי שזה לא רק בינך לבינו.
זה לא נשאר בבית. את יוצאת החוצה.
ואת מכשילה אחרים.
את העוונות האלה, מי יסחב על הגב שלו?
גם אם הוא יתנדב, זה לא יעזור לך.
זאת אומרת, את צריכה ללכת.
אבל אצלך אין בעיה בכלל.
אם הוא מוכן והוא שמח וטוב לו,
את צריכה לרוץ מהר לעשות את זה.
ואם את רואה שהוא לא מתקרב במהירות שלך לאן שאת מבינה שאת מגיעה,
אז אפשר להסביר לו,
אפשר להדריך אותו,
אפשר לשלוח אותו לסמינר,
אפשר לראות לו חומר.
אפשר להיכנס לשופעת דת נט,
לראות.
אין בעיה. אם צריך לדבר איתו, ידברו איתו.
אין בעיה.
אבל אם הגעת למצב כזה, זה נפלא.
מה שנשאר לך זה רק לקבל כיסוי ראש במעמד של רבים וזיכוי רבים בקידוש השם
ולצאת לדרך.
מה את אומרת?
חזק וברוך!
תחזק וברוכי לכל!
נחס רוחי לבור! צ'ירי הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל! הכל!
שהחיינו, ברוך.
ברוך אתה, אדוני,
אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אמן.
השם יזכה אותך
בשעה טובה עליך וילדיך
תבנו ביתכם בניין עדי עד בקדושה ובטהרה ובהצלחה גדולה.
כן.
יפה, אשריכם ישראל, אני ממש מאושר לראות את תושבי כרמיאל ככה.
אני הייתי פה מספר פעמים,
המצב היה הרבה יותר קשה.
עכשיו אתם בלי העין הרע, משהו,
משהו.
כן.
עוד שאלה בבקשה למי שיש.
איפה?
איפה?
שם. תן לה בבקשה.
שלום לכבוד הרב.
יש לי שאלה שאני מתכבדת בה כבר כמה שנים.
מצד אחד כתוב והגית ביומם ולילה, ומצד שני כתוב בזיעת הפה חתורה לחם.
רציתי לדעת אם כל הישיבות שעושים היום, והאברכים בעצם מכסים את ההשתדלות של הפרנסה,
ושכבוד הרב לא יבין. בעזרת השם שאני אזכה לבעל שיושב ולומד תורה,
אבל אם הרב יוכל לי לעשות קצת בלאגן בכל, סדר בכל הבלאגן. לעשות סדר בבלאגן, כן.
בלאגן יש לך עד עכשיו.
ועוד משהו, שהיום כבר המצב הוא בעצם הפוך,
שבמקום שהבנים יפרנסו את הנשים, בעצם כשהאנשים מפרנסים את הגברים. מפרנסות, כן. מפרנסות. לא, אבל זה נכון, מפרנסים, כי הם כמו גברים.
כן.
אז בואי אני אסביר לך.
קודם כול, המצווה, והגית בוא יומם ולילה, זו מצווה.
ובזיעת אפיך תאכל לחם, זו קללה.
כי האדם הראשון נתקלל אחרי החטא על ידי הקדוש ברוך הוא, בזיעת אפיך תאכל לחם. קודם הוא לא עבד.
קודם היו מלאכים צולים לו בשר ומשכין אותו יין. והוא היה בגן עדן,
לעובדה ולשומרה, לקיים מצוות עשה ומצוות לא תעשה שבה.
ולא היה צריך לעבוד בכלל. כשהוא חטא, נתמעט בקומתו ונענש
שהוא צריך לעבוד. בזיעת אפיך תאכל לחם.
באדמה תצמיע לך קוץ ודרדר.
צריך לעבוד. בקיצור,
היה לך גן עדן,
חטאת,
אז אתה תצטרך עכשיו לעבוד. זה קללה.
התורה לא אמרה מה השיעור של הקללה וכמה שעות ביום.
ומי שחכם ממעט כמובן בקללה, נכון?
ומי שחכם יותר לא עובד בכלל.
מצווה והגית בו יום ולילה זה שכר לנצח נצחים, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
עכשיו, לא כל אחד נמצא במדרגת ביטחון כזו שהוא יכול לא לעבוד בכלל.
זה עניין שרוכשים אותו על ידי לימוד,
תרגול ואמונה,
ומגיעים בסוף למצב כזה שיכולים למעט ולמעט ולמעט בעבודה,
עד שיש כאלה שזוכים לשם אוהלה של תורה תדיר,
כמו יעקב אבינו, שהיה איש תם,
יושב אוהלים.
עשיו היה איש ציד, איש שדה, הוא היה עובד, הוא היה צייד,
הוא היה צלף,
הוא היה הכול.
אבל מה נשאר מעשיו?
מה נשאר ממנו?
על חרבך תחיה מלחמות, צרות, בעיות הכול.
מה נשאר מיעקב, 12 שבטייה, שהעמידו את עם ישראל שקיבל את התורה,
ושכל העולם היום ניזון בזכות עם ישראל?
אם לא בריתי יומם ולילה,
חוקות שמיים בארץ לא שמתי.
גם האמריקאים, שהפכו מידידים לציר הידידות החדש,
איראן-סעודיה,
גם ניזונים מאיתנו.
הם חושבים שהם נותנים לנו 3 מיליארד דולר,
אבל כל תמצית החיים שלהם תלויה בקיומם של ישראל.
אם אין ישראל,
אין עולם ואין זכות קיום בכלל לכל אומות העולם.
כך אומר הקב'-הברוך-הוא, אם לא בריתי,
התורה, יומם ולילה שהוגים בישראל,
חוקות שמיים בארץ לא שמתי.
אין בריאה, אין גלקסיות, אין כלום.
אז כל העולם ניזון מאיתנו.
בכל יום הייתה יוצאת בת קול ומכרזת ואומרת,
כל העולם ניזון בשביל חנינא בני,
וחנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת.
כי חנינא בני,
חנינא בן דוסא, היה צדיק יסוד עולם,
וכל העולם ניזון בשביל יהודי אחד
שהוא צדיק יסוד עולם.
אבל עתידין אומות העולם להכיר בערך הזה,
וכתוב, והיו מלכים אומנייך
ושרותיהם מניקותייך,
עפר רגלייך ילחכו.
עתידין אומות העולם לבוא וללחך את העפר שבו דרכנו,
בגלל שיבינו את גדולת עם ישראל באחרית הימים.
מכל מקום ליישב לך את הבלגן.
צריך בעיקר ללמוד תורה,
ואם אין ברירה למי שחסר ביטחון, צריך לעבוד, וזה נקרא השתדלות.
לא שהעבודה מביאה את הפרנסה,
אלא הכול בגזרת עליון בראש השנה.
מהי הקצבה של המזונות לכל השנה?
ונקצב לאדם, מה יהיו מזונותיו לשנה שלמה?
יעבוד יותר, יעבוד פחות, יהיה מובטל,
יהיה בית חולים,
יהיה פה, יהיה שם.
הוא ייזון, והוא יחיה, והוא ישלים את השנה, חוץ מגזירה שהוא צריך למות.
למה?
כי אם השם רוצה שאדם יחיה,
חייב שיהיה לו מזון, ולא משנה באיזה דרך.
עכשיו, שמא תאמרי שהאדם הזה נופל עול על הציבור?
לא,
פחות מסטודנט.
סטודנט, אנחנו משלמים עליו הרבה יותר ממה שאברך.
אברך מקבל מאות שקלים,
וסטודנט, אלפי שקלים.
מימון מהממשלה כדי שהוא ילמד
ואחר כך הוא יתפרנס באופן אישי.
הוא גם לא יעשה הנחות על זה.
אבל אברך שלומד תורה,
כל עם ישראל נהנים מלימוד התורה שלו
כי הוא נותן זכויות לכולם.
על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל תלמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא קדישתא
די בהתראה דין ודי בכל אתר ואתר
יהיה להון ולכון ולנה חינם וחסדם ורחמים.
מה זה, הכול בזכות מי?
תלמידי חכמים ותלמידיה תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורה בכל מקום, בכל אתר ואתר.
בזכות זה יהיה לכם ולנו ולהם ולכל ישראל חן וחסד ורחמים לפני הקדוש ברוך הוא.
ככה אומרים בקדיש כל יום.
את שומעת?
זה התלמידי החכמים והאברכים שיושבים ולומדים.
וגם אם בא אדם פרטי ונותן כסף לאברך לסייע לו,
השלמת הכנסה, מה שנקרא,
אז הוא זוכה מי שנותן לו לחיי העולם הבא,
כמו יששכר וזבולון.
יששכר ישבו ולמדו תורה,
וזבולון, שבט זבולון, פרנס אותם
וכתוב
שמח
זבולון בצאתך ויששכר באהוליך.
שמח זבולון בצאתך.
זבולון,
כשתצא מן העולם הזה ותגיע לעולם האמת, אתה יכול לשמוח כי יששכר ישב ולמד באהוליך בזכות הכסף שלך.
ואם יש אדם שהוא עם הארץ, מסכן, לא יודע ללמוד או לא למד,
אין לו זכות לקום בתחיית המתים.
אז איך יקומו עמי ארצות בתחיית המתים?
אם הוא מסיא את ביתו לתלמיד חכם,
אדם שמסיא את ביתו לתלמיד חכם, הוא מבין שהחיים שלו לא יהיו קלים,
כמו שאת שאלת.
היא תצטרך לעבוד והוא יצטרך ללמוד,
אז ייפכו פה את היוצרות.
אבל המסית ביתו לתלמיד חכם
זוכה לקום בתחיית המתים אפילו אם הוא עם הארץ.
למה?
כי יש לו חלק בתורה של התלמיד החכם שישב ולמד,
כי הוא הסכים לתת את ביתו,
אפילו שהוא ידע שהתהפכו היוצרות,
כיוון שהוא מעריך את התורה,
אז לכן הוא זוכה שיהיה לו חלק.
או מי שעושה אנגריה לתלמיד חכם, אדם
שהולך ולוקח מתלמיד חכם לעשות בעבורו עסק כדי שיוכל לשבת ללמוד,
והוא יתעסק בעבורו.
כדי לפרנסו,
נגיד, התלמיד חכם יש לו ספרים שלו,
והוא אומר, התלמיד חכם, אם יפתח חנות ויעמוד שם וימכור, אז הוא יבטל את הזמן של הלימוד.
אני אלך ואמכור לו את הספרים,
ואני אתן לו להתפרנס בכבוד.
אדם כזה זוכה בתורה של תלמיד חכם.
והמטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים, גם הוא זוכה. אדם בא ונותן לו הקצבה חודשית,
או מעשרות,
ונותן לו, הוא זוכה, אפילו אם הוא עם הארץ,
לקום בתחיית המתים.
הינה לך הסבר לשאלתך.
וצריכה להבין שנכון
שיש מצב שהאישה יוצאת ועליה נאמר,
כל ליל שבת אנחנו אומרים, אשת חיל,
מי ימצא?
ברחוק מפנינים מכרע, היא לא מחפשת תכשיטים, היא לא מחפשת שופוני.
אשת חיל מאיצה ברחוק מפנינים. בטח בה לב בעלה,
בשלה לא יחסר גמלה טוטו,
ולא רע כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים,
בטעש בחפץ כפיה.
הייתה קוניות סוחר, ממרחק תביא לחמה,
ותקום עוד לילה, ותיתן טרף לביתה,
וחוק לנערותיה.
זממה שדה, ותיקחהו מפרי כפיה, נטעה כרם.
חגרה בעוז מותניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כתוב סחרה,
לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכופה לך.
כפה פרסה לעני, וידיה לאביון.
לא תירה לביתה משאלה, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתלה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה בשבטו עם זקני הארץ. שמעת כמה היא עובדת?
ואיפה בעלה?
יושב עם זקני הארץ, עם החכמים, ולומד תורה.
זאת אשת חיל.
הבנתיוך?
כן, שאלה.
למי יש שאלה?
איפה כאן?
לבחורצ'יק הזה. בבקשה, בריצה אם אפשר.
תודה.
יוסף,
יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים,
ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
כן. רציתי,
אני בתהליך, ברוך השם, של חזרה בתשובה כבר שלוש שנים. אשריך.
ואני רוצה לקבל עליי עוד משהו. חשך סיולי, כבוד הרב יכול לעזור לי.
ציצית אתה מתכוון.
ציצית כבר יש, ברוך השם. אה, יש לך.
אז אתה רוצה לקבל על עצמך מצוות נוספות.
בוא, אני אתן לך משהו קל.
תלמד כל יום.
שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.
מוכן?
תשתדל. יופי. מה שמך?
ארז.
ואימא?
אלן.
ארז בן אלן? אלן. השם יזכה אותך להתעלות בתורה וביראת שמיים ולזכות לשם בוהלה של תורה ולבנות בית נאמן בישראל.
כן, עוד שאלה. הנה פה בחורצ'יק יוסף.
תגיד 1-2.
לא 1-2 תגיד.
לא, תגיד 1-2.
תגיד 1-2. 1. לא 1. 1-2. יוסף, תגיד את ה-1-2.
יוסף.
תודה רבה.
או, תגיד 1-2.
1-2. אתה רואה? אם הייתם אומרים קודם, היה יותר מוקדם.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
לפני חודשיים טיילתי בארצות הברית,
הייתי אצל דודים בקהילה בניו-יורק.
אני בתהליך של חזרה בתשובה.
בלי עין הרע. רק אני צריך לחזור בתשובה וזהו.
כן.
ברוך השם, התחלתי דווקא בניו-יורק אחרי שדודים שלי,
ילדים קטנים, שאלו אותי ואמרו לי, כאילו, מה, אתה לא שם כיפה?
אתה בא מארץ הקודש.
אז היה גם צום גדליה, אז גם לא צמתי.
אז הם כאילו שאלו בתמיהה,
מה, אתה לא צם?
מאז, ברוך השם, אני חזר בתשובה,
אבל איפשהו זה פוגע לי בעניין, לא פוגע, אבל זה מעלה בי קושיות בעניין הפרנסה.
אני מייצג פה עוד שלושה חברים שלי שעובדים בעבודה במסגרת כוחות הביטחון,
שלצערי אנחנו צריכים לעבוד בשבת.
ומקודם ראיתי שנגעת בנושא של קצין משטרה,
ורצית כביכול להיכנס לנושא של חילול שבת בעניין הפרנסה.
כן.
עכשיו, רציתי לדעת מה אפשר לעשות בשביל להגיע למצב שאמרו לנו שצריך להשתדל כמה שפחות.
אנחנו משתדלים, אבל עדיין אנחנו מרגישים עם זה לא טוב.
כולם מתחזקים? כל הרוויעייה?
כן, אפילו כבר בהתחזקות כבר כמה שנים, כמה שניים.
ברוך השם.
עכשיו,
אתם צריכים לחלל שבת בדברים שאין בהם סכנת נפש, אני מבין.
אין סכנה.
אבל אין לנו ברירה גם.
כן, אבל אני שואל לעניין סכנת נפשות.
אתם לא יוצאים רק למשימות של סכנת נפשות.
זה מורכב. זה עניין של אין ברירה.
חייב באותו רגע, למשל,
יש איזשהו מצב שצריך להניע רכב או
לגעת באיזשהם כפתורים מסוימים, שאין ברירה אחרת.
נגיד להתניע את הרכב בשביל שהוא לא ישתעמם.
תקרא לזה ככה, כן.
לא בדיוק להשתעמם, אלא ההוראות, זו החובה שלהם. אני יודע, כי חייבים להתניע כל 24 שעות כמה דקות, נגיד.
יותר מזה.
כן, אבל לא משנה, 20 דקות, שעה, לא משנה, אבל לא לצורך נסיעה לפיקוח נפש, הצלת נפשות או דברים כאלה.
זה לא, זה הרבה יותר מורכב מזה, וזה עניין של משהו שנכפה עלינו בגלל התפקיד.
אני מבין. ואין ברירה, כי זה חייב להיות בהמשך רצוף במשך 24 שעות דווקא. אני מבין.
אני מבין.
עוד פעם,
דבר שהוא לא שייך לפיקוח נפש,
אתה לא יכול לחלל את השבת.
דבר שאתה לא צריך לעשות ויש בו חילול שבת, אסור לך לעשות.
זאת אומרת, רק דבר שהוא נוגע לפיקוח נפש,
זאת אומרת, אם אתה צריך לנסוע עכשיו לגדר המערכת כי פרצו, אני לא יודע מה, ויש עכשיו סכנה, אז כל הנסיעה היא מותרת.
אתה לא יכול לשמור רדיו בדרך לעשן סיגריות.
אבל אתה יכול, אתה מבין איך קוראים לו לעשות את הביצוע של המשימה הזאת, נגיד.
אבל אם זה דברים שגרתיים שהם לא קשורים לפיקוח נפש,
אלא ככה העבודה. העבודה צריכים לבוא, להתאים כרטיס,
צריכים לכתוב משהו, צריכים זה.
זה לא דברים שמחייבים את השבת.
זו לא חובה.
חובה בעבודה, אבל לא חובה. שבת לא מסכימה.
זאת אומרת, המקום היה צריך
לתת לכם אפשרות שזה לא יהיה בדרך זאת, אם הייתם כל כך חיוניים וכו'.
אני לא אשם שהמערכת לא בנויה בשביל שומרי שבת,
והיא לא הכינה את עצמה.
ובתורה כתוב שלא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. גם צבא שהיה בעם ישראל בזמן המלכים, בזמן המלחמות, כשעם ישראל נלחם על פי תורה,
אז אסור היה שייראה ערוות דבר. אסור שיהיו דברים שהם אסורים על פי תורה.
היו צריכים לשמור את כל מה שצריך לשמור על פי ההלכה.
וניהלו מלחמות וקרבות וניצחו.
במקומות שהיה צריך להילחם, התירה התורה אפילו לאכול קודלי חזיר,
במקום שמותר, במקום שאסור, אסור.
אז לכן צריך לדעת מה הבחינה שאתם נמצאים בה.
בשביל לפסוק אישית לכל אחד מכם, צריך שיהיה פוסק שאתם תיכנסו אצלו.
תגידו מה מסגרת העבודה, בלי להיכנס אפילו לפרטים ביטחוניים,
אבל לא הגיעו.
מה סוג העבודה וכו',
והוא יפסוק.
עכשיו, אם יש לכם חשש
שאתם תפסידו מקום עבודה ותקופח פרנסתכם משמיים, אתם טועים.
לקדוש ברוך הוא יש במה לפרנס ולזון כל אדם,
ומי שעושה את רצונו, על אחת כמה וכמה.
ומי שמוכן לוותר על רווח מסוים,
רק ירוויח.
אני כל יום לומד בשעה 03.40 בבוקר עם ציבור של עשרות אנשים ובני ברכות.
ויש שם אחד שהוא מתחנת כיבוי אש בבני ברק.
ואתמול למדנו את
שער הביטחון של רבנו בחייה.
היה מישהו שאמר שקשה לו להבין איך אפשר, מה, אני אפסיק לעבוד אז תהיה לי פרנסה וכו' וכו'.
קם אותו אחד ואמר לו, תשמע, הייתה לי שאלה קשה.
אני חזרתי בתשובה,
ואני בתחנת כיבוי, ואין דבר כזה שאתה יכול להגיד, אני לא עובד בשבת.
מה עוד אם אתה לא עובד? מישהו אחר עובד.
אז מה אני אעשה?
באתי לקצין ואמרתי לו, תשמע, אני לא רוצה לעבוד בשבת.
אז הקצין אמר לו, תשמע, אם אתה לא רוצה לעבוד בשבת,
אני אכבד את רצונך,
אבל אתה תצטרך לקבל רק 3,000 שקל.
עכשיו זה אדם נשוי עם ילדים.
אמר לו, 3,000 שקל? אמר לו, קניתי, אני מסכים, 3,000 שקל.
הוא לא היה גומר את החודש.
אחרי שלושה חודשים
הוא אומר, לא יאומן כי יסופר.
הסכימו לשלוח אותו לקורס קצינים במכבי אש, זה לא כל כך מהר הולך.
19 שנה זה אין ותק.
והבן אדם, שולחו אותו לקורס קצינים, ששם המשכורת ודאי תהיה נכבדת,
עם המגבלה שיודעים שהוא לא יעבוד בשבת.
נו, אז איך הקדוש ברוך הוא פתאום נתן לו אופציה אחרת?
ואני מכיר הרבה אנשים שיעצתי להם במקום שהיה אסור לחלל שבת, לא לעשות.
לא מכיר אחד מהם שקופח מן השמיים והפסיד. בדיוק הפוך.
ההחלטה היא שלכם. אפילו אם אין לכם ביטחון,
כמו שאתה סומך על זה שהקדוש ברוך הוא נותן לך לראות,
ואתה לא חושש שבבוקר תקום, חלילה, סומא,
כמו שאתה לא חושש שלא תשמע מחר,
ואתה לא חושש שהלב שלך ידום,
ואתה קם בביטחון שתקום למחר, ויש לך תוכנית אפילו כתובה, מה אתה תעשה מחר?
למה אתה חושש שלא יהיה לך מזון?
הבנת?
הבנתי. חשבת פעם על הביצה?
על הביצה?
לא חשבת.
ביצה,
בפנים יש אפרוח.
מי זן אותו?
מי מפרנס אותו?
מי הכניס אותו בפנים?
תשאל אותו את האפרוח, נו.
אתה במצב יותר טוב, כבר יצאת מהבצה.
גדלתי. אז אל תדאג.
בסדר?
בסדר. בהצלחה. ברשותך, רק הרב, דיברתי עם חבר שלי עכשיו בדיוק, ואבא שלו בבית חולים.
כן. במצב לא טוב. אם אפשר, בבקשה ברכה.
כן, אני תכף אתן לך קודם מהיהודי שביקש כאן, ואחר כך.
אתם כבר הולכים עם ציציות?
אני ביום שבת. אני לאט-לאט. אני... אין לי בעיה לקבל עכשיו.
או, בוא, מותיק, בוא.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחייה.
תודה רבה לנו, כי אנו הגיענו לזמן הזה. אמן.
החבר'ה גם רוצים?
החבר'ה רוצים?
יש לשלושתכם?
נפלא מאוד.
מי פה מהציבור רוצה ציצית?
אתם רוצים ציציות?
ושגיאה קנה איתי למהלוך
ובשגיאה קנה איתי למהלוך
ושגיא קנאייתי למעבד,
והואי שיהייתי, אוי תהורי, למען שבאחור.
והואי שיהייתי, אוי תהורי, למען שבאחור.
והואי שיהייתי, אוי תהורי, למען שבאחור.
והואי שיהייתי, אוי תהורי, למען שבאחור.
למעלות, בלב מעלות, שפיה גנאיתי, למעלות, למעלות, בלב מעלות,
שביעה קנאייתי למהלו, למהלו, למהלו.
שביעה קנאייתי למהלו, למהלו, למעלו.
שוב.
אלה האנשים שירצו אחר כך כיסוי ראש, יוכלו לרדת לכאן לקבל.
שמעתי שיש פה קוקו, אם טעיתי.
איפה הקוקו?
כבודו רוצה להוריד את הקוקו?
כבוד הרב, אני עובד משגיח אצל היהודי הזה במסעדה,
והוא גם, ברוך השם, לקח חסות פה לערב היום.
אני הייתי רוצה שהרב ינהל איתו דיאלוג,
כי הוא טען שאף אחד לא יכול עוד להוריד לו את הקוקו או לכוון אותו לדרך השם.
זה ברור, בכוח אף אחד לא יכול להוריד לו.
אז היית רוצה שהוא ישאל שאלה את הרב? הוא לא רוצה לשאול כי הוא פוחד שהוא יוריד את הקוקו.
תן לו, תן לו, תן לו.
בוא, בוא, בוא נדלג.
יש לך איזה ספק, משהו, בירור?
אין לי שום ספק, אני מאמין, ברוך השם.
תן לו לדבר, למה אתה לא קרן לו את המיקרופון?
כן.
אני ברוך השם מאמין.
אם לא היית מאמין, לא היית משקיע בערב כזה. ברור שאתה מאמין, ומאמין גדול.
כי אם אתה מוכן להוציא גם כסף בשביל שאנשים ישמעו אמונה,
ודאי שאתה מאמין.
כן, ברוך השם. עכשיו תגיד לי משהו, אתה מאמין לרמב״ם לדוגמה?
נהרי, לא לישון טוב, נהרי.
כן.
אתה מאמין לרמב״ם, נכון?
הרמב״ם, בהלקות עבודה זרה, בפרק 11, אומר שבחוקות הגויים לא תלכו,
זה שאנחנו נהיה נבדלים מהגויים, לדוגמה,
בבגדינו ובשערות ראשינו.
שעובדי כוכבים וכומרים לעבודה זרה מגדלים את שערות ראשיהם,
ואילו היהודי לא.
אתה יודע שהיהודים מקצרים את השיער, כי השיער הוא דינים
והזקן הוא רחמים. זקן, אני רואה שיש לך, ברוך השם, אז יש לך רחמים.
אבל הזקן, השערות,
מאחורה זה דינים, דינים כבדים.
אז אם אתה לא רוצה להיות בחוקות הגויים ואתה רוצה להיות יהודי,
כמו שצריך לראות יהודי,
אז תאמין לרמב״ם.
לא אני, אני קטן, אני רק מביא את הרמב״ם.
זה גם חיסכון בשמפו?
מה אתה אומר?
יש עוד דבר אחד, יש עוד דבר אחד,
עוד דבר אחד,
שזה נקרא קידוש השם.
לזכות לקדש שם שמיים ברבים,
לא כל אחד זוכר.
בכבוד.
רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,
רגע.
אצל הספר המספריים לא קדושות כמו המספריים שלי.
זה מספריים שהורידו רק קוקואים.
חמש שנים.
אצל הספר לא הייתה חמש שנים. לכן אני אומר, אם יום אחד תגיע אליו, המספריים לא קדושות. אם אני פעם, בעזרת השם, אלך לספר, מבטיח, הנה, לקנה קוקואים.
למה אתה תוריד לי את הקוקו? אני לא ספר, לכן אתה לא תוכל להוריד את זה אצלי במספרה.
אני באתי לכרמיאל במיוחד, ואם אתה זכית לארגן את הערב,
תן לי את הכבוד לזכות להוריד לך את הקוקו.
תן לו מוזיקה, תן לו, תן לו, תן לו.
רגע, רגע, רגע, תראה, יש לך מעיה,
אתה באת עם משגיח כשרות.
אתה מבין, הוא משגיח, אתה מבין שאתה תהיה כשר, לא רק המסעדה.
מה אכפת לך להוריד? הרי יום אחד אתה תוריד, אתה לא תגדל את זה עד גיל 70, נכון?
הכול ביד השמיים. זה ברור.
בשמיים, אם זה תלוי, אז בשביל זה אני כאן.
אני פרסי, אצלנו השיער מחזיק עד גיל 28,
29. אני מקווה שיחזיק ליד הגיל הזה, בעזרת השם. אחר כך,
מה יהיה, יהיה.
אבל אני, אם אתה פרסי, אז בכלל אין לך התנגדות שאני אוריד, כי זה בחינם.
בוא, אני ואתה נצטלם, יהיה לנו תמונה, אחר כך תראה את זה בשידור חי, אתה יודע מה זה?
זה לנצח, איפה תסכל דבר כזה? לנצח.
המסעדה שלו תהיה מפורסמת באינטרנט, בחינם.
מי מדבר על זה? אני מוכן גם לשים לך פרסומת באתר שלי. הינה, אתה רואה?
לא הבנתי. אתה תתבייש ללכת מפה בלי שיער? לא, לא. חס וחלילה, לא. אז מה הבעיה?
הוא לא שלם עם עצמו, אומרים פה.
הוא באמת לא שלם עם עצמו. איך הוא יהיה שלם אם הוא איים קוקו?
להיות שלם על פי היהדות זה לא לעבור על בחוקות הגויים, לא תלכו.
זו מצווה גדולה.
זה דבר חשוב.
אתה נשמע לרמב״ם, אתה נשמע לתורה, לקדוש ברוך הוא.
זו מצווה גדולה.
אם אני אוותר לך, אתה הפסדת.
אתה רוצה להפסיד?
אני מרוויח בברכים אחרות.
זה נכון, אבל בדרך הזאת מה?
לא?
תהיה בריא. בכלל לא.
תהיה בריא גם אתה.
כיפה?
כיפה אתה רוצה?
וציצית מוכן? ציצית קיבלתי. יאללה, בוא מותיק, בוא.
עד מתי אתה חושב להיגרר?
עד מתי בחלומות תשכח, ביבי, תתעורר?
השנים לך חולקות כל כך מהר.
את הרקל, את החיים, אתה עלול עוד לאחר.
כן. אולי תחזיק ליטות, מתי תתחיל לירות?
מגיע לו מחיאות כפיים שארגן את הערב.
רק מילה לאל, לטוב ורק ביחד.
וברחביו צולח ומוחף.
כן.
עוד שאלה לפני שנעבור לברכות פה?
שאלה נוספת?
איפה?
תעבירו לה שמה בבקשה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך.
יש לי שאלה,
למה מותר לשים עגילים באוזניים ובמקום אחר לא?
מי אמר שמותר עגיל באוזניים?
אז מה, זה ככה מקובל, לא אמרו שאסור. אני מדבר על גברים או נשים? לא, על נשים.
נו,
מה זה מקום אחר?
אני לא רוצה לשמוע אפילו.
באף, בפה, בלשון. באף?
שיתקיים בפסוק נזם זהב באף חזיר?
מה זה, זה בהמה ששמים לה פה טבעת ומושכים אותה?
את רוצה שהיא תתעטש עם מוזיקה?
רגע, אז באוזניים זה מותר?
אני לא הייתי עושה בשום אופן חור אפילו באוזן.
אז זה אסור או מותר?
מה לך בעצם? יש מתירים את זה, אבל אני לא הייתי עושה חורים בגוף.
תודה.
תהיי בריאה.
כן.
איפה הבחור פה ששאל הראשון?
הנה, כאן.
תן לו בבקשה.
ערב טוב, כבוד הרב. הוא מבורך.
אני כאן בגלל אבא שלי.
אבא שלי קיבל שיתוק בכל הגוף בעקבות אירוע מוחי.
יושב לו כריש דם על גזע המוח.
אני משתדל,
אני גם שומר שבת,
שומר טהרת המשפחה, עושה הכול, קורא תהילים.
הגעתי לפה, זו הרצאה שנייה שלך,
אני הייתי גם בעכו,
ורציתי לקבל גם ברכה ולשאול אותך מה אני עוד יכול לעשות
כדי שאולי אבא שלי יקום על הרגליים וידבר. הוא שומר תורם מצוות?
לא.
הוא יהיה מוכן לחזור בתשובה?
כן. כששאלתי אותו,
הוא יכל ללחוץ לי על היד, אז הוא אמר שהוא יהיה מוכן.
אוקיי.
קודם כל, שהוא יחזור בתשובה שלמה.
וכל מה שאתה יודע להגיד לו, תגיד לו.
ומה שאתה לא יודע, אפשר להסביר.
עכשיו, אתה תקבל על עצמך שני דברים.
אחד, ללמוד שעתיים מתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.
ושתיים, לגדל זקן.
נמוכה.
אשריך לחיי עולם הבא.
מה השם של האבא?
רחמים בן חתון.
רחמים בן חתון,
השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהיריו יעמידהו לחיים טובים ולשלום על רגליו, בזכות הקבלה שלך ושלו, אמן.
אמן.
וגם, מה שקורה, שאשתו השנייה הרחיקה אותו מאיתנו,
והוא לא ראה את הילד שלי מאז הברית כבר שנתיים וחצי,
בגלל זה אני גם ככה לוקח ללב.
אתה לא יכול להגיע אליו שהוא יראה אותו?
אמרו לי שלא כדאי עכשיו
שיראה אותו.
שלא יתרגש מדי.
כן.
הבנתי.
טוב, השם יעזור שיצא מזה, ואז
חזון למועד.
בעזרת השם, תודה.
גם לך. וכבוד הרב, אם אפשר עוד איזה שתי ברכות.
לסבתא שלי, לאימי וחמתי.
שתי ברכות לשלוש נש... שלושה. אה, שלוש, טוב.
אמא היא כבר כאן.
מה השמות?
ברכה רחל בת נחליה,
כן?
סימה בת ברכה וסולטנה בת איתו.
השם יזכה אותם לברכה והצלחה ורפואה שלמה מהרה.
אמן.
כן, מי זאת שרצתה קודם?
רגע, איפה היית פה מישהי שאמרנו אחר כך?
איפה זה?
לא, זה לא אתה היית. הייתה מישהי, לא?
זה הוא?
כן.
אתה היית שלישי, כמו שזכרו לי, אבל לא חשוב.
תן לו.
רפואה של משה בן ציפורה.
משה בן ציפורה,
שמשלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.
אמן.
כן, מי רצה לשאול פה? הינה הבחור שכאן באמצע.
מי ראה מהציבור הזה את הסרט נס מצולם?
מי לא ראה?
תודה. מי לא ראה את הסרט ניסים התותח?
מי לא ראה את הסרט ניסים התותח?
תודה.
כן.
שלום, כבוד הרב.
שלום וברכה. אני גם רוצה לקבל ברכה לאבא שלי.
מה השם?
אברהם
בן אירנה רון.
אברהם בן אירנה?
רון.
רונה?
רון, רון. שם המשפחה רון.
השם יזכה אותו לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל.
אמן.
אני רוצה גם ברכה בשבילי.
תזכה לכל טוב, לעבודתו יתברך, ובניין עדי עד.
תודה. אמן. תודה. כן, למעלה?
פולארד?
תן לה שם פריצה.
תודה. אני רוצה פשוט חיזוק לגבי שערי תשובה, שכל הזמן הרב ממליץ לקרוא בשערי תשובה חצי שעה.
אני כבר כחודש וחצי קוראת בזה,
וחוששת ושמחה לקראת הריפוי שאני מצפה לזה,
כי כבר עשור שנים שאני במחלה קשה ונדירה שיש לי,
ואני כל כך רוצה לצאת ממנה, ואני פשוט
אשמח ככה
לקבל חיזוק על כך שאנשים נרפאו אחרי השלושה חודשים האלה.
מה את רוצה חיזוק?
חיזוק. שאני אספר לך סיפורים כמה אנשים...
אנשים שקיבלו על עצמם ונתרפאו, ברוך השם יש הרבה מאוד, את יכולה לעקוב באינטרנט ולראות כמה אנשים זכו לישועה.
אני אוהבת, אבל
קצת לציין ככה, זה מאוד יעזור, יעודד.
בואי ניתן לך ברכה וזה יעזור יותר, בסדר?
מה שמך ושם האימא?
חבצלת בת צביה סעדה.
חבצלת בת?
צביה סעדה. צביה צביה סעדה. השם יזכה אותך בעזרת השם יתברך,
לצאת מהמחלה,
והמחלה תעבור לאחמדינג'אד.
אמן.
כן,
הנה שמה יוסף.
טוב, תן לה.
כן, כן, בבקשה.
ערב טוב.
ערב טוב. תודה רב, הייתי מבקשת מי?
לזיווג.
למי?
למי?
מה השם?
את חנה.
חנה הדס
ושרה מיכל בת לאה.
אם אפשר ללכת אותה לזיווג הגון, בבקשה.
חנה הדס ושרה מיכל בנות לאה יזכו לזיווגים הגונים מהרה.
תודה רבה.
כן, שמה למעלה למעלה בסוף, בסוף יוסף, יוסף, יוסף.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני חושבת שיהיה מושלם אם מגיסתי גם תשים כיסוי ראש עכשיו,
אחי שאחי קיבל על עצמו לגדל זקן.
אני אחות של הבחור הזה למטה שם, שביקש ברכה לאבא שלנו.
אני חושבת שיהיה עכשיו מושלם שהיא גם תקבל על עצמה כיסוי ראש.
אני מסכים. איפה היא?
אתם באתם עם ילדים לפה עד שעה כזאת מאוחרת? כל הכבוד לכם.
בשבילך עם כל הילדים.
תהיו בריאים. נו, מה אומרת האחות היקרה
לרפואת אבא?
היא מאוד רוצה.
אני מאמין.
היא רק צריכה להגיד כן?
אולי היא תיתן לה קצת מוזיקה.
ובשיעו שחוטורים, מייטורים ושכיה קנאי לי למהלו
ובשיעו שחוטורים, מייטורים ושכיה קנאי לי למהלו
ובשיעו שחוטורים, מייטורים ושכיה קנאי לי למהלו
למהלו, למהלו, שכיה קנאי לי למהלו, למהלו, שכיה קנאי לי למהלו, למהלו, שכיה קנאי לי למהלו
למען שם בן גור ואוי שיהייתי אוי בית גור למען שם בן גור ואוי שיהייתי אוי בית גור למען שם בן גור ואוי שיהייתי אוי בית גור למען שם בן גור למענו ולמענו ולמענו שקיה קנה הייתי למענו למענו ולמענו שקיה קנה הייתי למענו
שקייה גנייתי למעלו, למעלו, שקייה גנייתי למעלו.
תן לה לברך, כן, שאחיינו. ברוך.
ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם השם. שאחיינו. שאחיינו. וקיימנו.
והגיענו. והגיענו. והגיענו. לזמן הזה.
בזמן הזה. אמן.
זכות המצווה הזאת תעמוד לאביך לישועה קרובה מהרה.
כן,
יהודים יקרים, לפני שנמשיך רגע ונראה לכם גם אחד מהסרטים שציינתי,
בואו נשתף אתכם גם בסיכוי הרבים.
1,000 שקל, אתם זוכרים שאמרנו פה, לאחד היהודים?
1,000 שקל?
אפשר היה להציל הרבה יהודים בחלוקת מי ה-DVD.
אז מי שיהיה מוכן פה הערב, בעזרת השם, לתרום 1.5 שקל ביום
במשך
18 חודש,
1.5 שקל זה 50 שקלים בערך בחודש, כפול 20 חודש,
זה יוצא 1,000 שקל. זה 100 DVD שיחולקו
לאנשים שרחוקים כדי שיתקרבו לאביהם שבשמיים.
זה יגרום לקדוש ברוך הוא להושיע אותנו מהרה.
אז מי שרוצה לזכות במצווה זו מכספי מעשר,
גם אני יכול לתת שקל וחצי ביום,
יוכל להרים את היד, ולמעלה יכתוב שם בשם האימא, שהוא רוצה ברכה לזיווג, לזרע חי וקיים, לפרנסה, להצלחה או לעילוי נשמט,
ואני אברך אותו פה ברבים.
שקל וחצי, כספי מעשר,
אלף שקל אחרי 20 תשלומים,
ואתה זוכה ב-100 DVD. מי שירצה
וימלא את זה בכרטיס אשראי הערב יקבל את ה-100 DVD,
נס מצולם,
ויוכל לחלק אותם לאשר יחפוץ.
מי שימלא בו הוראת קבע יקבל את זה בהמשך.
אז מי שמעוניין, ירים את היד, יעבירו בנו חמש דקות
ויקבל גם ברכות.
להרים את היד גבוה.
חבר'ה, נשים לב, כרטיס ויזה, מי שרוצה יכול לגשת לכאן. כן? מי? איפה?
איפה? פה. פה למטה כרטיס ויזה למי שרוצה.
אני יוכל לקבל 100 DVD. אחרים, להרים את היד.
כן, פה שורה ראשונה, תן לו תכף.
כל המעוניינים, להרים את הידיים גבוה כדי שיראו.
הינה, למעלה בשורות העליונות, מי עולה לשם?
ציון.
קדימה, למעלה, אצל אנשים בריצה,
להרים גבוה,
למלא את הפרטים, לחתום למטה ולרשום שם ושם האימא ומה סוג הברכה שאתם רוצים.
דקות ספורות בלבד, ואנחנו ממשיכים.
מלך מלך מלך מלך מלך השמר גיסוי מלך מלך.
מלך מלך מלך מלך.
אף אחד מוסר לכם בשלום.
אוי, אוי, אוי, מלך מלך מלך.
משה ברגע ייסוי מלך מלך מלך מלך מלך מלך.
אף אחד מלך מלך.
יריד הכל פה, תקיעה, תופיעה,
תלמידוי כל יצאוו,
תלמידוי כל יצאוו, תלמידוי כל הימה כל ה' נשמה ביאווי.
השם מלכי ייסוי מלך מלך מלך.
בלי דקותו, כי אף בו ביער טוב, וכל יצאו בו, כי אף ביצר טוב, ובמגר אשר נשאר בבריאות, אשר בגיא יזרור, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, אשר בגיא יזרור, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך,
אמרת את זה רק במה שעוד ארוך
ארבעת אנשי הביטחון קיבלו ביטחון וממלאים הוראת קבע. אזק וברוך. אזק וברוך. יש ביטחון לאנשי הביטחון.
אזק וברוך.
כן, כיסוי ראש, פה רוצה גברת. בבקשה, בואי לפה.
לפה, לפה. קדימה, קדימה.
בבקשה.
אבא שלום בן רחל ושמעון בן פוזן, רפואה שלמה והצלחה בכל מעשי דעיהם.
חוק כיסוי ראש, בבקשה.
חוק כיסוי ראש, בבקשה.
ועוד אחד, בבקשה.
לא נשאר.
כיסוי ראש, בבקשה.
יעל מיטל עליזה בת לאה, יזכו לרפואה שלמה מהרה.
יעקב בן נחל, ריקה בת מרים, רפואה שלמה.
זיווג הגור למזל בדבורה ועינוי נשמת נחמה בתדלה, מנוחתה עדן.
מה השם שלו?
נתנאל בן אביבי תזכה לרפואה שלמה.
יגדל בתורה ויראת שמיים. בהצלחה.
ותזכי לזרע חי וקיים מהרה.
תלך אליה שמה מקדימה.
זיווג הילד בת אילנה מהרה.
שמדר בת.
שמדר עליזה בת חנה, זיווג גדול מהרה.
בריאות שלמה.
תודה.
כן, למהלב אל עמיר?
תוספו למצוות.
גלעד בן שרית, זיווג הגון מהרה וחזרה בתשובה שלמה ופרנסה טובה.
מי עוד מהנשים רוצה לזכות בכיסוי ראש?
תכף.
תן לה, תן לה, תן לה.
רותי בת מילכה ומילכה בת פרחה, רחמי שמיים מרובים.
לא, לא נשאר.
קח ממנה, קח.
בריאות ליצחק בן ג'ניה נהרג, זיווג לבן בן סימון בן סוזן, תזכה לבריאות והצלחה.
עידן משה רול, בן יונס, זיווג הגון מהרה.
להעביר את ההוראות קבע בזריזות.
צביקה וקטי אבני, הדר,
רותם ואביב יזכו לכל טובה וברכה לעבודתו יתברך.
ניסים בן אלה, רפואה שלמה מהרה.
אסיה בקנינט,
מירב בצלארה,
זיווג הגון מהרה.
איפה?
אורי יוסף בן אסתר,
יען מיטל עליזה בת לאה, יזכו לכל טובה ובריאות והצלחה.
אבישי בן יונה וליאת בת יונה, יזכו לזיווג הגון מהרה.
אברהם בן מזל טוב, רפואה שלמה מהרה, חיים בן אישה, רפואה שלמה,
בגל בן פנינה, זיבוב...
מלי בת פנינה זיווג הגון,
זיווג בחזרה בתשובה לעירן בן פנינה מהירה.
דחואה שלמה לאברהם בן מזל טוב משה נתנאל בן שמחה מרם מורן מזל בת יעל עליה שמחה בת איילה אברהם בן מזל טוב סיוון בת שמחה איילת בת שמחה יזכו לכל טוב ובריאות בהצלחה.
זיווג הגון בחזרה בתשובה לאיריס בת רות
ורות בת ציפור, הצלחה ורפואה שלמה מהרה.
לא נשאר. מי שרוצה כיפה?
כן, נמהר להעביר לפה את ההוראות.
לא נשאר.
איילה בת זיווה נזכה,
אליה בן זיווה נזכה בתורה בזיווג כשר
רפואה שלמה לדליה בת פרלה,
זרע חי וקיים למרים בת עודת מסעודה,
הצלחה לילדים עוים, עידן יעקב, ירדן מישראל,
משפחת אפריקני עסקה דוד מאיר,
אדם גים,
צובאני אברהם,
בת אל,
גימפל, בריאות, עושר ועושר, וכנסה טובה.
זיווג הגון לבת אל, גימפל, בת חוה ודוד אפריקני,
בן ג'ולין, להצלחה בזיווג, תוסמית.
חי חיים בן פדלה, שם משלח להרוואה שלו.
רפואה שלמה מהרה, ותרמיד בת סימא,
ברכה בת סימא,
רפואה והצלחה מהרה.
אוראל בן ברד, רפואה שלמה מהרה, לילי בת שמיע,
רפואה שלמה מהרה.
רפואה שלמה ליעל מיטל עליזה, בת לאה.
אוסף בן תמר, בריאות ופרנסה, אורנה בת לבתי בריאות ופרנסה,
אלעד בן אורנה בריאות.
דניאל בן נועה, רפואה שלמה מהרה נועה, בת סול, רפואה שלמה ותזכר שהעובר יהיה בריא מילוי משאלות ליבו לטובה של ינין שלום בן יונה וחזרה בתשובה בכל דרכיו ידעת השם מי עוד רוצה כיפה?
כן, אחרונים להזדרז, להעביר את ההוראה מי שרוצה למלא בכרטיס אשראי, יכול פה כן, מה השם?
רותי בת מלכה ומולקה בת ריחה, רחמי שמיים מרובים
מתי אתה חושב להיגרר?
סמדר חנה בת
סמדר ריזבט חנה בריאות הנפש והגוף, תפואה שלמה ולילדים לאון, אייל, תומר, נילך ואור סמדר, לידה קלה עמי בן רחל, גברת בת עליזה, יחזרו בתשובה שלמה, אור,
זיווג בן רחל, אהרן בן פנינה, רפואה שלמה ומהירה אסיה בת נאלה ומירה בת קלרה, זיווג הגוף, שלום בן נאלה, זיווג הגוף, זכריה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידעת
יצחק דאבוש בן רחל, רפואה שלמה ומהירה
אברהם בן רחל דאבוש, יהודית בת עני דאבוש,
רפואה שלמה, משפחת דאבוש, אברהם, בריאות והצלחה, משה בן יהודי דאבוש, כל טוב והצלחה,
רות בת מילקה, רפואה שלמה ומהירה
מזל טוב בצור, רפואה שלמה ומהירה, תלמד,
חצי שעה מוסר,
שערי תשובה שלושה חודשים,
ותשים פיסוי ראש, מהירה,
חגית יפה בת געמי, זרע קודש, מהירה.
מיכאל בן אורה
יעזוב את הגויה, יונתן ואביגיל בני אוריה,
נזכו לשוב בתשובה שלמה, משה בן תמר,
שלא יצטרך לעשות ניתוח,
מאיר בן סוזן לבקה וחברה בת יונה, זרע חי וקיים,
חיר שלמה, רגלינה בן ניזל, פרנסה טובה, מה השם,
נתנאל, צבי בן אביבי, בת עניה, רפואה שלמה,
רפואה שלמה וברכה למשפחת ישראל,
איילה, בת יפת, אודס,
אודית רחל, משה חן בן איאלה, יזכו לכל זאת בריאות והצלחה.
מיכאל בן חיה, חנה ברכה, השם ירפא אותו, רפואת הנפש והגוף מהרה.
ללמוד, ללמוד, שערי תשובה, חצי שעה כל יום,
שלושה חודשים רצוף.
כן?
אחרונים?
איך?
אמן.
אחרונים?
משפחת רביבו, הבריאות ופרנסה.
אייל בן,
איילת, בת נורית,
בריאות והצלחה, ילדים.
עודד רחל, מוריה חן, ברכה, עזרא מנחם בן איאלה, בני איאלה יזכו לכל תום נהרה.
אנא בת ילנה, לא תחשוש, עבר בריא ושלם.
אנא בת ילנה, קלריסה, בריאות והצלחה.
כן,
אחרונים, אוראל בן ברד, ברד, בת רוחמה, בריאות, בהצלחה ורפואה שלמה.
ניל בן שולה,
רפואה שלמה מהרה.
ומי?
אביגדור בן?
אבא, ויקי, נזכה לרפואה שלמה והצלחה.
נמלו.
אביש יוסף וטורים ומתורים וזכייה קנייני למלו.
אמן ואמן, יעקב כהן לסולטנה, זיווג מהרה, ציפורה בת ברכה, רחל בת ברכה, רותי, תקווה זהבה, בנות סולטנה,
אתי, אברהם, חולמית, עירנית, בנות סולטנה, יזכו לכל טוב,
בכרמית, בנות סולטנה, פרנסה בריאות רגבי נסימה, פרנסה בריאות סולטנה בת איתו,
כל טוב ובהצלחה.
כן?
דלינה ודרייזר, רפואה שלמה מהרה.
זיווג הגון גם.
כן?
אחרונים.
רבקה סמאח בת גמרא, רוזה בת חיטו,
יוסף בן רוזה, בריאות והצלחה, אני בת רבקה,
שלום בית, אילן, אורלי, דן ומנדל,
רבקה,
מידה קלה לאורלי, רבקה בת יאי להיריון תקין,
זיווג יאיר מאיר בן דניז,
יצחק דבוש בן רחל, זיווג הגון,
והצלחה, וזיווג הגון לירון דבוש בן אסתר.
כן. אמן.
ישועה לאורלי, בת רחל,
לכל זוג לירן בת עת, רפואה שלמה, חזרה ותשובה לכל משפחת יצחק דבוש בן אסתר. לירן. לירן בן אסתר, כן, אחרונים, זהו.
ואוי שיראי ניהוי תקורי דמת שבת.
יעל עליזה בת לאה, רפואה שלמה מהרה, מודקי עזרא,
בן גליה, זיווג הגון, צחי ורבקה יצחק, פרנסה טובה.
יזכו, בריאות והצלחה.
בריאות והצלחה.
איפה כיסוי ראש? יש עוד כיסוי ראש?
איפה כיסוי ראש?
ושקיע קרנייני למעלו, למעלו, ולמעלו, ושקיע קרנייני למעלו,
קרן מטרחל, הצלחה מעשית.
כן, הגברת שאמה רוצה לשים פיסוי ראש? יש עוד פיסוי ראש?
קדימה, תודה, תעביר לה את זה בבקשה. כן, תן לה.
לא צריך להוריד את הכובע, תשימי מעל כרגע, תשימי מעל.
אבל תלכי כבוע עם כיסוי ראש שמכסה את כל הסערות, בסדר?
תלכי תמיד עם כיסוי ראש שמכסה את כל הסערות, בסדר?
מה השם שלך בשם האימא?
רותי בת מילכה,
השם יזכה אותך לרפואה וישועה,
יסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של אחמדינג'אד.
לילה טוב, ברוכים תהיו.
יהודי יקר, יהודייה יקרה,
הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,
הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב מתתיהו 10, בני ברק,
או לטלפון
036-77779, מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv
תובתנו באינטרנט שופר.tv,
בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,
ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.
ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,
וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,
MP3 לשמיעה,
ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים
והרצאות בשידור חי וחוזר ובשופר קול גם בקומה הכשרה,
נשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון
0237247. וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,
זכותו תגן אלינו אמן,
וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומייד הן נגאלים.

