נתניה - הנקודה האישית

 - - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, בע"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח!

הערב יהיה לרפואה שלמה מאוצר מתנות חינם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים למיכאל בן סימה, אמן!

הערב יהיה גם לע"נ חיים בן ברכה והורי היקרים אמן, אמן!

אנחנו ממשיכים "הסוד שבך" היום נלמד על "הנקודה שלי"

הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי

מזה אומר: רבי נחמן מברסלב זלה"ה אומר:

יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ

וְהַשְּׁאֵלָה: איך נזהה אֶת הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית שֶׁלָּנוּ?

כָּל יְהוּדִי יֵשׁלו אֵיזוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת אוֹ ענף מִּצְוָה אוֹ עִנְיָן מְיֻחָד, וְעלדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק תמיד חשק מְיֻחָד וְכֹחוֹת מְיֻחָדִים, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לַמִּצְוֹת הָאֲחֵרוֹת.

לְעִתִּים זה מִתְאַפְיֵן שהוּא מתְהַדֵּר בְּמִצְוָה מסוימת יוֹתֵר מֵאֲנָשִׁים אֲחֵרִים אוֹ מִמִּצְוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלּוֹ.

ולְעִתִּים כְּלַפֵּי חוּץ לֹא יֵרָאֶה בָּעִנְיָן הַהוּא שׁוּם שִׁנּוּי אצלו מאֵצֶל אֲחֵרִים, אֶלָּא שֶׁאֵצלו בְּעִקְבוֹת הִיסְטוֹרְיָה פְּרָטִית שֶׁלּוֹ אוֹ הַרְפַּתְקָאוֹת וְנִיסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, יש ׁלוֹ קֶשֶׁר מְיֻחָד לַמִּצְוָה זּוֹ.

הדָּבָר הזֶה שאדם מרגיש שיש לו נקודה מיוחדת, זה מוֹרֶה על הַּתפְקִיד והיעוּדו שֶׁלּוֹ בעולם. והוּא בא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת קִיּוּם מִּצְוָה או מצוות סְּפֵּצִיפִיות אלו.

לָכֵן כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַצְלִיחַ בִּשְׁלֵמוּת בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, הוּא מְקַבֵּל מֵהַשָּׁמַיִם אֶת הַכֹּחַ, אֶת הָאֹפִי אֶת הַטֶּבַע וְאֶת הַכִּשָּׁרוֹן הַמַּתְאִים לְהַצְליח לְהַשְׁלים נְּקֻדָּה הַפְּרָטִית זוֹ.

הֱוֵי אוֹמֵר- כָּל יְהוּדִי ויְהוּדִיה בְּקַיְּמם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁלּהם, בָּאֹפֶן הַמְיֻחָד בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, עִם הַכַּוָּנוֹת וְהַכֹּחוֹת וְהַכִּשְׁרוֹנוֹת הַמְיֻחָדִים לּוֹ, עִם הַגִּישָׁה שֶׁלּוֹ אֶל הַמִּצְוָה, שֶׁנִּבְנְתָה בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו מִתּוֹךְ הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ אוֹ מִמַּה שֶּׁלָּמַד מִסִּפּוּר חַיָּיו – ידע זוֹ הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

בשביל להבין זאת

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת "בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית" כ"א: עַל אַבָּא אוּמְנָא מַקִּיז הַדָּם, שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל מעלה בַּשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם היה מקבל פריסת שלום מן השמים. בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ' כָל יוֹם. וְאִלּוּ לְאַבַּיֵּי הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת. וּלְרָבָא הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר. וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי בִּגְלַל אַבָּא אוּמְנָא, אָמְרוּ לְאַבַּיֵּי מֵהַשָּׁמַיִם: 'לָא מָצִית לְמֶיעֱבַד כְּעוֹבָדֵיהּ' - אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא.

אז מה למדנו: פריסת שלום לקבל כל יום מן השמים "שלום עליך" כל יום תבוא בת קול ותגיד לאדם כל יום? איזה מעשים הוא עשה שבאה אליו כל יום? ואביי שהיה ראש ישיבה גדול מאוד, כל הגמרא מלאה אביי ורבא אביי ורבא.. הוויות דאביי ורבא. אביי היה מקבל פריסת שלום רק כל ערב שבת, ורבא רק ערב יום כיפור. וחלשה דעתו איך יכול להיות שאדם שהוא לא תלמיד חכם כמוני.. אבא אומנה לא היה תלמיד חכם – אין הוא מקבך פריסת שלום כל יום ואני פעם בשבוע? אמרו לו: אתה לא יכול לעשות מעשים כמו שלו.

מֶה הָיוּ המַעֲשָׂים הַמְיֻחָדִים שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא? הוא הָיָה מַקִּיז דָּם. פעם היה הרפואה הגדולה זה שהיו מקיזים דם לאנשים והיו מסלקים להם חולאים רבים.

אז כשהוא הָיָה מַקִּיז דָּם- מִשּׁוּם צְנִיעוּת הָיָה מוֹשִׁיב אֲנָשִׁים ונָּשִׁים בְּנִפְרָד. קודם כל בהמתנה, בְּנוֹסָף לְכָךְ הָיָה לוֹ בֶּגֶד שֶׁהָיָה מְחֻבָּר אֵלָיו הַקָּנֶה שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹאֵב אֶת הַדָּם, {אחרי שמקיזים דם חותכים בסכין אז שואבים את הדם עם קנה} וְהָיָה בַּבֶּגֶד חֲתָךְ כְּדֵי לְהַכְנִיס בּוֹ אֶת הָאִזְמֵל את הסכין שֶׁבּוֹ עוֹשִׂים אֶת הַחֲתָךְ בַּוְּרִיד, וכשֶׁבָּאָה אֵלָיו אִישָּׁה הָיָה נָתַן לָהּ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַמְיֻחָד הַזֶּה שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפָהּ, הָיָה מַכְנִיס אֶת הָאִזְמֵל דֶּרֶךְ הַחֲתָךְ של הבגד, וּמַצְמִיד לַחֲתָךְ אֶת הַקָּנֶה הַמְחֻבָּר לַבֶּגֶד ושואב מתוֹכוֹ אֶת הַדָּם.

הָיָה לוֹ גם מָקוֹם צָנוּעַ מִבַּחוּץ, שֶׁשָׁם הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְתַשְׁלוּם כַּאֲשֶׁר לְמִי שֶׁלא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלֵּם לא הָיָה מְשַׁלֵּם ולא היה רואה מי שילם ומי לא שילם. אבל הוא גם לא שם את זה במקום שכולם רואים מי שם ומי לא שם גם זה היה במקום צנוע.

וְכַאֲשֶׁר הִזְדַּמֵּן לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה לבוא להקיז דם, לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁהָיָה קָם לָלֶכֶת, עוד הָיָה נוֹתֵן לוֹ מַטְבְּעוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ לֵךְ תַּבְרִיא אֶת עַצְמְךָ, כְּלוֹמַר לך תִּקְנֶה אֹכֶל, כְּדֵי לְהַחֲזִיר לְעַצְמְךָ אֶת הַכֹּחוֹת אַחַרי הַקָּזַת הַדָּם. {כמו אלה שתורמים מנת דם שותים נס קפה אחרי זה נותנים להם לאכול משהו. זה היה הנקודות של אבא אומנא.

עכשיו צריך להבין: כשאמרנו שאביי חלשה דעתו- אֵין הַכַּוָּנָה שחלשה דעתו בִּגְלַל צָרוּת עַיִן וְקִנְאָה בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא. אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ הוּא שאַבַּיֵּי שֶּׁשָּׁמַע אֶת צהִדְקוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מְקַבֵּל בְּכָל יוֹם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מִמְּשִיבָה שֶׁל מַעֲלָה, הֵבִין מִכָּךְ שֶׁהוּא עֲדַיִן חַסֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְעֻמַּת אַבָּא אוּמְנָא, לָכֵן רָצָה לָדַעַת מַה המַעֲשׂים שֶׁלו שֶׁבהם הוּא עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ.

עַל כָּךְ הוֹדִיעוּ לְאַבַּיֵּי מֵהַשָּׁמַיִם: אתה לא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו.

מה פירוש מה זה בעיה להקיז דם? גם אם אתה לא יודע לומדים, מה בעיה לעשות בגד עם חריץ ולא לראות את הגוף של המוקז? מה הבעיה לשים קופסה בחוץ? מה הבעיה להשיב אנשים ונשים בנפרד? מה מסובך פה כל כך? מה הבעיה? מה הבעיה? אומרים לו: אתה לא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו.

אם הייתי אומר לכם שאתם יכולים לקבל פריסת שלום כל יום, כל יום מן השמי, אבל תעשו מעשים כאלה, לא הייתם יכולים לעשות? אני בטוח שהרבה יכולים לעשות. אבל הודיעו לו: אתה לא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו.

אֵין לְךָ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו! למה?

כִּי זוֹ הַנְּקֻדָּה הפרטית שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, וְזה לֹא הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּךָ. כִּי אִם אַבַּיֵּי יְחַקֶּה אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, וּבִמְקוֹם לָשֶׁבֶת בְּבֵית מִדְרָשׁ ולהיות ראש ישיבה, והוּא יְקַבֵּל כָּל הַיּוֹם חוֹלִים וּבְדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת כמו אַבָּא אוּמְנָא, גַּם כֵּן לֹא יִזְכֶּה לִפְרִיסַת שָׁלוֹם, מִיְשִיבָה מעלה כָל יוֹם למה?

כִּי כָל אָדָם יֵשׁ לו נְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּהּ, וְאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁכָּל אֶחָד יְחַקֶּה אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל הַשֵּׁנִי.

יתֵרָה מִכָּךְ, כּשֶׁאָדָם ימְחַקֶּה אֶת מַעֲשׂים של הַשֵּׁנִי, הוּא בעצם מַפְסִיד אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

לְמָשָׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא הָיוּ עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂה אַבָּא אוּמְנָא וְכָל הַיּוֹם מְרַפְּאִים חוֹלִים, וְאַבָּא אוּמְנָא הָיָה עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה אַבַּיֵּי וְרָבָא וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָ- הָיִינוּ יוֹצְאִים קֵרְחִים מִכָּאן וּמִכָּאן, הָיִינוּ מַפְסִידִים אֶת שְׁנֵיהֶם, ולֹא הָיָה לָנוּ לֹא אֶת אַבָּא אוּמְנָא וְלֹא אֶת אַבַּיֵּי וְרָבָא. כִּי הנְִשׁמוֹת שֶׁל אַבַּיֵּי וְרָבָא בָּאוּ לָעוֹלָם לְהָאִיר בְּאוֹר הַתּוֹרָה, ולְגַלּוֹת לָנוּ אֶת הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא, זוֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם שהם בָּאוּ לָעוֹלָם. וְאִלּוּ התַּפְקִידָהּ שֶׁל הנשמה שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, זה היתה לְהַשְׁלִים עַצְמָהּ בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת וְהַחֶסֶד, וְזוֹ היא הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

אז כל אחד שיושב כאן יש לו נקודה פרטית שהוא בא בגינה לעולם, מעבר לקיום שאר המצוות, אבל יש דבר שהוא בא בשבילו בנקודה הפרטית שלו.

מָצִינוּ בְּדִבְרֵי חֲכמים זַ"ל, אֶת הָעִנְיָן: שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת מִּצְוָה בָעִנְיָָָָן שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת קי"ח:

שָּׁאַל רַב יוֹסֵף אֶת רַב יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַבָּה: 'אֲבוּךְ בְּמַאי זָהִיר טְפֵי' – אבא שלך במה הָיָה אָבִיךָ נִזְהָר בְּיוֹתֵר? אז הוא עָנָה לוֹ: בְּמִצְוַת צִיצִית. ונתן לו דוגמא: פַעַם אַחַת הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם, וְנִקְרַע לוֹ אַחַד הַחוּטִים שֶׁבַּצִּיצִית, וְלֹא יָרַד וְלֹא ְזָז מֵהַסֻּלָּם עַד שֶׁתִּקֵּן אֶת הַצִּיצִית. כל כך זהיא שלא ללכת פסיעה אחת ללא ציצית.

רוֹאִים בַּגְּמָרָא שָׁם גַם זְהִירוּתָם שֶׁל הָאֲמוֹרָאִים, כָּל אֶחָד בְּמִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, רַב נַחְמָן- מקפיד היה בְּקִיּוּם שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת. רַב יְהוּדָה- היה מקפיד מאוד בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה. רַב שֵׁשֶׁת- בְּמִצְוַת תְּפִלִּין. זה לא לקיים רגיל. זה כמו שכולנו מקיימים, זה ממש ממש לקיים בשיא ההידור רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ, רַב שֵׁשֶׁת בְּמִצְוַת תְּפִלִּין.

הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי אֵצֶל צַדִּיקֵי הַדּוֹר

ומָצִינוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הַצַּדִּיקִים, שֶׁהָיתָה לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה וְהַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הָיוּ זְהִירִים וְעִמָּהּ הָיוּ שְׂמֵחִים.

למשל: רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְשִׁיץ תע"א: מִצְוַתוֹ היתה מִצְוַת סֻכָּה. כָּל הַשָּׁנָה הוּא הָיָה עָסוּק בְּמִצְוַת סֻכָּה, וְלֹא עָבַר עָלָיו יוֹם מִבְּלִי שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם 'סֻכָּה'. יוֹם אֶחָד הָיָה נוֹעֵץ מַסְמֵר בַּסֻּכָּה, יוֹם אַחֵר הוא לוֹמֵד מַסֶּכֶת סֻכָּה. אבל הכל סביב הסוכה. זה ברור שיש לו נקודה אישית פרטית שלו.

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִתע"א אָמַר פַּעַם לְתַלְמִידוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: 'אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁמְךָ 'נַפְתָּלִי', אוֹתִיּוֹת 'תְּפִלִּין', אַף עַל פִּי כֵן עִנְיָנְךָ הוּא מִצְוַת צִיצִית'. וְאָכֵן רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה מְאֹד מְהַדֵּר בְּמִצְוַת צִיצִית.

וגם הוא: וּפַעַם ֶהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְנִקְרַע לוֹ אֶחָד מִהצִּיצִיּוֹת, והוא נָהַג כְּמוֹ רַבָּה, נִשְׁאַר עוֹמֵד וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, עַד שֶׁתִּקֵּן אֶת הַצִּיצִית.

מְסֻפָּר עַל חֶנְוָנִי שֶׁהָיָה נִזְהָר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִיכָּשֵׁל בַּחֲשַׁשׁ גָּזֵל עִם הַמִּשְׁקוֹלוֹת. {לא היה משקל אלקטרוני פעם היו שמים משקל בשתי הצדדים וככה שוקלים} לַמְרוֹת שֶׁהָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲבָל יוֹתֵר זְמַן לְלִמּוּד לֹא הָיָה לוֹ, נַפְשׁוֹ הָיְתָה עֲגוּמָה. נִגַּשׁ אֶל הָרַהַ"ק הַ'שְּׂפַת אֶמֶת' מִגּוּר זתע"א, ְתִנָּה בְּפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ וְשָׁאַל: מַה יִּהְיֶה אִתִּי לְאַחַר מֵּאָה וְעֶשְׂרִים בְּעוֹלָם הָאֱמֶת? עִם אֵיזוֹ זְכוּת אגש לִפְנֵי הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה? עָנַה לוֹ: 'אַתָּה תַּעֲלֶה עִם הַמִּשְׁקָל שֶׁלְּךָ, הַזְּהִירוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלְּךָ לֹּא לִגְזֹל אֶת הַשֵּׁנִי בְּעֵת הַמְּכִירָה אֲפִלּוּ בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה, זוֹ היא הַזְּכוּת שֶׁתַּעֲמֹד לְךָ לְמַעְלָה!'

הָרַהַ"ק הָ"אִמְרֵי חַיִּים" מִוִּיזְ'נִיץ זִתע"א: הָיָה דָּבוּק בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ לְחַג הַפֶּסַח, בְעִקָּר לְמִצְוַת אֲכִילַת כְּזַיִת מַצָּה שֶׁל לֵיל פֶּסַח. כָּל הַשָּׁנָה הָיָה מְדַבֵּר בְּעֶרְגָּה עַל חַג פֶּסַח הַקָּרֵב, בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ לֵיל הַסֵּדֶר- לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת אֹפֶן יְשִׁיבָתוֹ בְּשֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר בְּהִתְרַגְּשׁוּת הרבה, וּבִפְרָט אֲכִילַת הַכְּזַיִת מַצָּה עִם גַּעְגּוּעִים עַזִּים, הפנים אֲחוּזִים שַׂרְעַפִּים וּמְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת זָלְגוּ לְלֹא הֶרֶף דִּמְעוֹת אֹשֶׁר, כָל כֻּלּוֹ הָיָה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב.

כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה "בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין" ל"ט: "כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מֵטִיבִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

מה! אם עושים מצווה אחת ככה מקבלים?

שוב: "כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מֵטִיבִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

תַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי "בקידושין פ"א הלכה ט' אומר: כִּי אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוָה אַחַת בִּלְבַד זוֹכִים לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הכַּוָּנַה של הַמִּשְׁנָה- עַל הַמִּצְוָה שֶׁהָאָדָם מְיַחֵד לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ תָּמִיד, וּמֵעוֹלָם לֹא עוֹבֵר עָלֶיהָ.

אם אדם יכול להגיד: אני מעולם לא איחרתי לנץ. אני מעולם לא פספסתי תפילין. אני מעולם לא הלכתי ארבע אמות ציצית קטן. אני מעולם לא שכחתי ברכת המזון. אני מעולם.....

אז ז"א אם בן אדם מייחד מצווה ותמיד תמיד לא עובר עליה- ע"ז נאמר: "כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מֵטִיבִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

;וּבַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "בעל חֲרֵדִים" רבי אלעזר אזכרי זתע"א. הוא מַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן: אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לִסְחֹב אִילָן, ולא יָכוֹל לִתְפֹּס בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הָעֲנָפִים, אז הוּא תּוֹפֵס חָזָק עָנָף אֶחָד רציני ובענף הזה הוּא יכול למשוך אתו את כָּל הָאִילָן.

כָּךְ מַמָּשׁ הַדָּבָר בְעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְוֹת: כָל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'עֵץ חַיִּים', שֶׁנֶּאֱמַר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" כְדֵי לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּאַחַת מהַמִּצְוֹת בְּכֹחַ גָּדוֹל- וְעַל יְדֵי שְׁמִירַת אוֹתָהּ מִצְוָה, הוּא כְּבָר יִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כולה.

זֶה הִתְכַּוֵּן "הַתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי" שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּחָזְקָה בְּמִצְוָה אַחַת, {אבל אם אתה מכפיף"אה פעם או פעימיים לא יצא לי פעם פעמיים לא...אז אתה תהיה כפיף בכל המצוות} אבל אם אתה מקפיד על אחת כל הזמן אז ברור שאתה גם תקפיד על אחרות, ואתה לא תהיה מכפיף, יכול להיות אונס אבל לא מכפף}אז ז"א אחיזה במצווה אחת ברצינות ממש מבלי לעבור עליה פעם אחת- זה עם ענף אחד לגרור אחריך את כל האילן, את כל התורה.

הַיּוֹצֵא לָנוּ מִדִּבְרֵי "בעל הַחֲרֵדִים": אֵין הַכַּוָּנָה לְזַלְזֵל בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת, כאלא בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהַקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה בְּכָל מִצְוֹת כולן. אבל כשמתקדמים בנקודה שהיא שלך אתה מְקַיֵּם אוֹתָהּ וּמְהַדֵּר בָּהּ בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ, אתה ודאי תבוא תשמור ולקיים את המצוות שתלויות בך.

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר'"

וּמְפֻרְסֶמֶת הַתְּמִיהָה עַל הַמִּשְׁנָה- אם אנחנו מטילים מְשִׂימָה עַל מִישֶׁהוּ, ואנחנו רוצים שהוא יצליח, אם נשתדל לתת לו משימה קלה וקטנה- הוא יעמוד.

אז אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לִכְאוֹרָה הָיָה צריך למעט למה צריך תרי"ג? {יתן לנו חמש שש שבע כמו לגויים, וחלאס נעשה אותם והכל יהיה בסדר}ואז יהיה קל לנו לקיים את כל המצוות. למה צריך לְהַרְבּוֹת בְּתַרְיַ"ג ובְּכָל מִצְוָה וּפִרְטֵי פְּרָטִים...

הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּבֵאוּרוֹ לְמִשְׁנָה הזוֹ כל הוא אומר:

"מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְוֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן, וְלֹא יְשַׁתֵּף עִמָּהּ כַּוָּנָה מִכַּוָּנַת הָעוֹלָם בְּשׁוּם פָּנִים, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לִשְׁמָהּ מֵאַהֲבָה - הִנֵּה זָכָה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

אם אדם עושה מצווה לשמה, בשלמות אבל כראוי וכהוגן ולא עם אינטרסים, בגלל כבוד לא נעים בשביל פרנסה מזה, או שיכבדו אותו וכ"ו, לא. אלא לִשְׁמָהּ מֵאַהֲבָת הבורא שהוא רוצה לקיים את רצונו- זָכָה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

ולכן, 'עַל זֶה אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל , איך הוא מזכה אותם? לבזה שהִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת'. כִּי כשיש כל כך הַרְבֵּה מִּצְוֹת - אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם בְּחַיָּיו אַחַת מֵהֶם עַל מַתְכֻּנְתָּהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ, וּבַעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָהּ הַמִּצְוָה תִּחְיֶה נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה',

ז"א: אם יתנו לנו חמש מצוות, יכול להיות שחמש האלה לא נמשך לעשייתן, אני יעשה אבל לא נמשך, זה לא.. אבל כל כך הרבה מצוות- כל אחד ימצא את עצמו שמצווה זו מדברת אליו יותר או זאת יותר או זאת יותר. כמו אחד את הפסח ואחד את הסוכות ואחד את התפילין ואחד את הציצית ואחד את הברכת המזון ואחד.. מרוב שפע שיש לך- ודאי! שיהיה לך איזה מצווה אחת וככה אתה יכול לזכות לחיי העולם הבא.

רִבּוּי הַמִּצְוֹת מוֹעִיל לָנוּ, כִּי מִתּוֹךְ הַמִּבְחָר הגדול יִמְצָא כָּל יְהוּדִי אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, אֶת הַמִּצְוָה אוֹ פְּרָט שֶׁל הַמִּצְוָה שֶׁנַפְשׁוֹ נקשרה בּוֹ והלב נוֹטֶה אֵלֶיהָ, וְיְקַיֵּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּכָל מַצָּב, מִתּוֹךְ אַהֲבָה וָחֵשֶׁק בְלִי כָּל נְגִיעָה וּפְנִיָּה זָרָה, וְעַל יְדֵי קִיּוּם אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁיְּקַיֵּם בְּאַהֲבָה, יִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

סיפור שסיפרתי במלחמת לבנון: היה יהודי דתי שבקרב הוא נפצע, הוא היה חבוש כיפה, וירו לעברם ובאחד הטילים הוא עף, עף ועפה לו הכיפה הוא היה פצוע. הוא זחל לכיוון הכיפה להרים את הכיפה לשים אותה על הראש. אחרי שהוא התנתק ממקומו נפל טיל בדיוק במקום שהוא עזב אותו. {מי בזמן מלחמה עכשיו חושב יש כיפה לא כיפה, יורים עליך טילים ואתה צריך ליסוג ואתה פצוע מדמם, אז כמה שיותר מהר תגיע לכוחות תתחבר- יש סיכוי שתינצל. מה אתה חוזר עכשיו בשביל הכיפה? פיקוח נפש דוחה הכל דוחה שבת. אבל אצלו כיפה כנראה היה "הנקודה האישית שלו" הוא מקפיד לא להיות בלי כיפה- זה הציל את חייו. אז זה מציל פה- מזה שם.

מוּבָא בְּשֵׁם הָאֲרִ" זלה"ה: " כִּי לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק טוֹב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַחֵלֶק הָרַע שֶׁבְּנַפְשׁוֹ שֶׁעָלָיו לְתַקֵּן.

ז"א: יְהוּדִי נוֹלָד עִם מִדָּה מְסֻיֶּמֶת אוֹ מִסְפַּר תְּכוּנוֹת שֶׁהוא צְּרִיך שִׁפּוּר ותִּקּוּן, התַפְקִידוֹ שֶׁלו בְּמֶשֶׁךְ כל יָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת, לְתַקֵּן אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁבּוֹ. מצד שני: כָּל יְהוּדִי נוֹלָד גם עִם מִדּוֹת וּתְּכוּנוֹת טוֹבוֹת, וּבְעֶזְרַת הַחֵלֶק הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁבּוֹ- הוא יכול לְתַקֵּן אֶת הַחֵלֶק הָרַע שֶׁבּוֹ.

יּוֹצֵא לָנוּ: אָדָם המְפַתֵּחַ נְּקֻדָּה טּוֹבָה שֶׁלּוֹ וּמַעֲצִים אוֹתָהּ- זוֹכֶה לְתַקֵּן אֶת הַחֵלֶק הַיָּרוּד שֶׁבּוֹ. כי כולם מעורבים במידות טובות ולא טובות.

עכשיו תשמעו דבר מדהים פירוש נפלא:

רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִתע"א: כּוֹתֵב "בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" בֵּאוּר עַל דִּבְרֵי הַפָּסוּק "לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"

כַּיָּדוּעַ עִקַּר הָאָדָם זה הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה. גוּף הָאָדָם לֹא נִקְרָא 'בְּשַׂר הָאָדָם' {זה לא האדם זה הבשר של האדם} הָאָדָם זה הַנְּשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה הִיא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁל הָאָדָם.

הַפָּסוּק מַזְהִיר אֶת הָאָדָם 'לֶךְ לְךָ'!, הַכַּוָּנָה: בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ, וּבְכָל עִנְיָנֶיךָ, בים אם זה בְּגַשְׁמִיּוּת או ברוּחָנִיּוּת, לֹא תִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ לָלֶכֶת רַק אליך, 'לֶךְ לְךָ' לעַצְמְךָ. כְּלוֹמַר, לְעֶצֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ, שֶׁרַק זֶה רק אַתָּה אַתָּה אַתָּה זה הַנְּשָׁמָה. וְאַל תִּתְפַּתֶּה לְשׁוּם שֶׁקֶר וְחֹשֶׁךְ שֶׁבָּעוֹלָם. למשל: 'מֵאַרְצְךָ' - יֵשׁ כָּל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְשֶׁקֶר הַנִּמְשָׁכִים כְּתוֹצָאָה מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְהַמְּדִינָה, יש שרוֹדְפִים אַחֲרֵי תַּאֲווֹת כָּבוֹד וְמָּמוֹן. יש רודפים אחרי מסכות יש רודפים אחרי אלה שבלי מסכות, פורים כל השנה.

אז 'לֶךְ לְךָ'! עזוב את "מֵאַרְצְךָ" וגם "וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" גם כל התַּאֲווֹת הרָעוֹת שבאו לך מההולדת שלך מהתּוֹלַדה שלך. גם אם יש לך מידות רעות תאוות רעות 'לֶךְ לְךָ' לך! ותעזוב אַרְצְךָ ומּוֹלַדְתְּךָ וּבֵּית אָבִיךָ" גם.

לפעמים נִּדְבָּקִים שְׁקָרִים בָּאָדָם מבְּנֵי המִשְׁפַּחה שהם עֲסוּקִים בכסף וכָּבוֹד וכ"ו. הַפָּסוּק אוֹמֵר: "לֶךְ לְךָ" לֵעַצְמְךָ, תִּתְמַקֵּד בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּךָ, אל תהיה חקיין. תִתְרַחֵק מִלְּהִסְתַּכֵּל וּמִלְּהִתְחַשֵּׁב בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, לֹא מִבֵּיתְּךָ לא מֵעִירְךָ לֹא מִמּוֹלַדְתְּךָ.

אתה באת כיחידי, נשמה יחידה בודדת אחראית על עצמה, תעמוד בדין לבד, לא תוכל להביא אף אחד, ואתה תצטרך להגיד "מה עשית עם עצמך"

לא מה העתקת.. מה שכפלת. מה חיקית, לא! אתה זה אתה! בראו אותך "כאתה". או אבא אומנא או אביי או רבא או דוד או יוסף או משה- אתה הבראת לבד ולך יש יחודיות לבד!

אז זו הִיא הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ, 'לֶךְ־לְךָ', אֶל עַצְמְךָ, לְהִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלְךָ, תִתְרַחֵק מההסְתַּכְּלוּת עַל הַסְּבִיבָה, {כמו שלמדנו מההרצאה בקרית ים}, ללכת בדרך שֶׁל "הַתָּם" שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַחְסוֹם, לֹא לִשְׁמֹעַ דיבורים על אחרים, וְלֹא לַעֲשׂוֹת שום הַשְׁוָאוֹת עִם הַזּוּלַת. כָּל הַשְׁוָאָה וְהִתְעַסְּקוּת עִם הַסְּבִיבָה- מְבַלְבֶּלֶת אֶת הָאָדָם וְגוֹרֶמֶת לוֹ לְפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ. הַהַשְׁוָאָה מַרְחִיקָה אָדָם מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ מֵהָעִנְיָן הַמְיֻחָד וְהַמֻּפְלָא שֶׁלּוֹ!. הַשְׁוָאָה מַחְלִישָׁה אוֹתָנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלָּנוּ, שהיא בעצם הַיִּעוּד שֶׁלָּנוּ.

אם אָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַתָּם, מִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, לְאַט לְאַט היא תָאִיר בּוֹ היא תְקַבֵּל כֹּחוֹת נֶפֶשׁ גְּדוֹלִים, יִתְקַדֵּם וְהַצְלִיחַ בֶּאֱמֶת.

'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם'

הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ מְבָאֵר עַל הַפָּסוּק: 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' פסוק ביחזקאל ל"ג, כ"ד: הַהצְלָחַת של אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲבוֹדַת ה' הָיְתָה רַק עַל יְדֵי שֶׁהָיָה "אֶחָד", שֶׁהִרְגִּישׁ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא יְחִידִי בְּעוֹלָם, לֹא הִסְתַּכֵּל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, הפוך נלחם נגד כל העולם. לא הסכים עם העולם! בסוף שכנע את העולם. כָל הָרוֹצֶה לְהִיכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִיּכָנֵס כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם רק הוּא לְבַדּוֹ.

וּבְדֶרֶךְ דּוֹמָה מְפָרֵשׁ הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדַּנְקָא זִתע"א אומר על הַפָּסוּק "בשמות" ל"ד ג: 'וְאִישׁ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּךְ' הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְשֶׁאַתָּה נִגַּשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְרָשׁ שֶׁאַף אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, כשאתה עולה 'אִישׁ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּךְ' המחשבה אפילו! כשאדם יודע שהוא לבדו עובד את ה', וצריך לתת צורת לפני ה'.

אז אל תערבב את עצמך עם אנשים אחרים וכל מיני שיקולים וחשבונות וחיקויים.

אָדָם שהוֹלֵךְ עִם הַהַרְגָּשָׁה זֹּה, לֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵאֲחֵרִים, ויוּכַלּ לְהִתְמַקֵּד לְהִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ.

אם נִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בְּפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים, ננראה דְּבַר פֶּלֶא. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ, וְכוֹפֶלֶת בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, פֵּרוּט מדויק פַּעַם אַחַר פַּעַם. 'בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן- נָשִׂיא לזה זה לְמַטֵּה יְהוּדָה. וְקָרְבָּנוֹ.. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי- נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. וְקָרְבָּנוֹ זה.. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן, וְקָרְבָּנוֹ' וְכן.. אותו דבר. הַפָּסוּק חוֹזֵר וּמוֹנֶה אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים שׁוּב וָשׁוּב: 'קַעֲרַת־כֶּסֶף אַחַת, מִזְרָק אֶחָד, כַּף אַחַת, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ־אֶחָד, וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים' הכל חוזר אותו דבר,

מספיק היה לִכְתֹּב: פַּעַם אַחַת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים? לוֹמַר ׁשֶׁכָּל הַנְּשִׂיאִים הביאו- את זה. למה צריך לחזור כל כך הרבה פעמים אותו דבר?

וְעוֹד קָשֶׁה, בַּסּוֹף בָּא הַפָּסוּק וּמְחַשֵּׁב אֶת הַסָּךְ הַכְּלָלִי שֶׁל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, מה הבעיה אנחנו לא יודעים לעשות חשבון? כָל דִּבְרֵי תּוֹרָה מְדֻקְדָּקִים מְאֹד, כָּל אוֹת ותָּג דּוֹרְשִׁים חֲכמים הֲלָכוֹת שְׁלֵמוֹת, ופה עַשְׂרוֹת פְּסוּקִים נִכְתָּבִו לִכְאוֹרָה לְלֹא שׁוּם מַשְׁמָעוּת וְלִמּוּד. הכל חוזר על עצמו.

אַבַל הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כָּאן אֶת הַחֲשִׁיבוּת וְהַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. מי שֶׁיַמִּתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד, ראה שכולם הקריבו אותם קרבנות. אֲבָל הָאֱמֶת- כָּל נְשִׂיא שֵׁבֶט שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן אַחֵר לְגַמְרֵי. כי כָּל אחד הקְרִיב עִם הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, עִם הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ, וְעִם אַהֲבַת ה' שֶׁלּוֹ!

כולם בבוקר מניחים תפילין- זה אותו תפילין? מה פתאום, זה בא מוכן, זה הידר בתפילין קנה אותם במיוחד בדק מי הסופר שלא אוכל נבלות וטרפות, שהקלף הזה לא מערבים, בדק כל דבר עד שלקח את הפילין. אח"כ איך הוא מניח אותם, התכוון, לשם ייחוד, הוא יודע מה שהוא אומר, יודע מה יש בתפילין, מה כתוב בהן, הוא מרגיש שבעצם הוא מניח תפילין והוא מחובר לקב"ה, הוא מקיים שמונה מצוות "עשה" דאורייתא עכשיו בהנחתן, הוא לא מסיח דעתו מהן, הוא יודע שהוא צריך להיות בגוף נקי, ועוד.. ועוד.. ועוד.. ועוד. ויש אחד מניח סתם, מניח וזהו, לא מתכוון לא כלום. דררררררם דרררררם דרררררם תפילין. זהו. אח"כ זה... דררררר.. מוריד, זהו. זה אותו דבר כולם אותו דבר מה פתאום? אפילו עושים אותו דבר מניחים באותו מקום אבל זה לא אותו דבר בכלל לא אותו דבר.

אז מִמֵּילָא הַתּוֹרָה מפרסמת לנו שכל אלה שהקריבו בדיוק אותו דבר- זה לא בדיוק אותו דבר! נכון! טכנית מספרית הכל אותו דבר, אבל הכוונות.

יש "בעם לועז" כל נשיא שבט מה הוא התכוון, ואתם רואים שמה עניינים משונים ומשונים לגמרי באותם דברים שהם הקריבו, {פעם נתתי שיעור והבאתי שתי דוגמאות}

 מהסיבה הזאת התורה חוֹזֶרֶת וגם מְסַכֶּמֶת לנו אֶת הַסָּךְ הַכְּלָלִי שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת, לְלַמְּד שהסך הכללי שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִים בְּיַחַד, אבל אין שום קָרְבָּן שמְאַבֵּד אֶת הַחֲשִׁיבוּת וְהַיִּחוּדִיּוּת שֶׁלּוֹ.

ועכשיו תשמעו מעשה שכולכם מכירים, אבל נראה אם ידעתם את זה.

כשמַעֲמִיקים בְּפָרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, תהיה לנו הִתְחַזְּקוּת גדולה. יש אנשים שהם מרגישים שהם זְמַן רב תָּקוּעים במקום וְרוֹאים כָּל הָזְמַן שאנשים עוֹקְפִים אוֹתם ומצליחים יותר מהם ומשיגים השגות, אבל- אם כל יתחזק ויתמקד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - הוּא יזכֶה לְהַגִּיעַ לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת.

אם תסתכל על אחרים שהם עקפו אותך- אתה תישאר במקום.

ברגע שֶׁנִּתְּנָה הַכְּהֻנָּה לְזַרְע אַהֲרֹן, נִתְּנָה רָק לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, והם נִּמְשְׁחוּ עִמּוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, והתוֹלְדוֹת שֶׁהֶן יּוֹלִידוּ אַחַר מְשִׁיחָתָן- כולם יהיו כהנים.

אֲבָל פִּנְחָס שֶׁנּוֹלַד קֹדֶם לָכֵן וְלֹא נִמְשַׁח, לֹא בָּא לִכְלַל כְּהֻנָּה.

יוֹצֵא, שֶׁפִּנְחָס הָיָה מֻקָּף {הוא הבן של אלעזר שהוא הבן של אהרן והוא לא נמשח} אז הוא הָיָה מֻקָּף בְּעַשְׂרוֹת שָׁנִים בְּמִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, כֻּלָּם זכו לִהְיוֹת כֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵים בבֵּית ה', אוֹכְלִים קָדָשִׁים וּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְרַק הוּא מִשּׁוּם מַה לֹא נִמְשַׁח עִמָּהֶם, וְנִשְׁאַר יְחִידִי מְּשֻׁלָּל מִכָּל הַמַּעֲלוֹת של הכהונה.

אָדָםכ ָּזֶה עָלוּל בִּמְהִירוּת לְהִיכָּשֵׁל בְּעַיִן' רַעַה עַל ה' וְעַל כָּל הַסּוֹבֵב, כמו שלמדנו ביום שישי האחרון, לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי הַיָּחִידי מִכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת נִשְׁאַרְתִּי מִסְכֵּן וְנָחוּת?! לָמָּה כֻּלָּם מִסְּבִיבִי כָּל כָּךְ חֲשׁוּבִים וּמַצְלִיחִים, וְאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי שָׁכוּחַ וְנֶעֱלָם?!

הָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה שֶׁאֶפְשָׁר להסביר את פִּנְחָס זה שבוא הִצְלִיחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד רַק עַל יְדֵי שֶׁהוּא הָיָה מְמֻקָּד חָזָק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ מֵעִנְיָינָם שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ!. בְּדֶרֶךְ זוֹ יָכוֹל הָיָה פִּנְחָס לְהִשָּׁאֵיר בְּעַיִן טוֹבה גַם עַל ה' גַם עַל הַמִּשְׁפָּחָה, גַם עַל עַצְמוֹ, היות ובן אדם מרגיש טוב –קל לו גם לראות טוב עַל אֲחֵרִים!

בַסּוֹף נוֹדַע לנו למה הוא ֶלֹּא נִמְשַׁח פִּנְחָס.

נגיד אחד מהצד הייה אומר לו: ווי איזה מסכן אתה.. איך השאירו אותך מאחורה, למה באמת לא נמשחת? נגיד חבר טוב היה אומר לו כל הזמן, ווי כולם כוהנים אתה לא למה? למה? איך היה מרגיש? צריך להרגיש לא טוב נכון? כמו אחד אומרים לו: למה אין לך ילדים מה שנים אתם נשואים.. למה אין לך ילדים.. משוגעים! שואלים שאלות כאלה? אבל יש משוגעים ב"ה.

איך אדם מרגיש שהוא מרגיש נחות מאחרים? איך הוא מרגיש?

אתם יודעים למה הוא לא נמשך להיות כהן עם כולם? למה?

אז אני אגיד לכם למה?

בסוף נודע הדבר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִּבּוֹת, והוא יִעֵד אֶת פִּנְחָס שֶֶׁׁהוּא יִהְיֶה מוֹשִׁיעָם שֶׁל עם יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּתוֹ תֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה שֶׁמֵּתוּ בָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף בַּעֲוֹן בְּנוֹת מִדְיָן. אִם פִּנְחָס הָיָה כֹּהֵן- לֹא הָיָה יָכוֹל לְבַצֵּעַ אֶת מְשִׂימָתוֹ, וְלִדְקֹר לַמָּוֶת! אֶת זִמְרִי בֶּן סָלוּא ו אֶת כָּזְבִּי בַת צוּר". כי אסור לכהן להיטמא למת. אז הוא לא היה יכול לעשות את זה ולא היה מי שיקנא לה' והיו אובדים כל ישראל!!

אז הקב"ה השאיר אותו לא כהן! אחרי שהוא נעשה את המעשה הוא נתכהן.

נו, אז לפעמים אדם תקוע שלושים שנה ארבעים שנה, והוא רואה שהוא באותו מצב לא מתקדם ולא עולה, אולי יש לו שאלות על עצמו אולי מה... לך תדע למה ? למה עד עכשיו לו למה אח"כ כן? הכל יתברר בסוף, כשנסתכל ברוורס אחורה או אה, נבין המון המון דברים שהיו תמיהות גדולות גדולות בהתחלה.

ולמי הפך להיות פנחס אתם כולכם יודעים נכון? פנחס הוא אליהו! אליהו הנביא!

אז ז"א: רואים שאם הוא לא היה מתקדם בנקודה אישית פרטית שלו, ולא אכפת לו! מה שאחרים התקדמו ונהיו כהנים והכל- הוא לא היה מחזיק מעמד. בודאי שלא היה קנאי מה היה קנאי? "אני צריך לעשות דברים כאלה"? כל אלה שקיבלו תפקיד ושררה שהם יטלו מה אני צריך לטפל"?!

לא, הוא התמקד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, ולכן הוא זכה שקיבל "בְרִית שָׁלוֹם" מהקב"ה להיות חי לעולמים, חי לעולמים!

וּבְהֶמְשֵׁךְ הדברים אומר רַבִּי נַחְמָן:

"וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ'.

כְּלוֹמַר: בָּעֵת שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ, אֵיךְ מַקְפִּיד בְּחָזְק וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ בעִנְיָן מְסֻיָּם, הוּא מְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הזה מִנְּקֻדַּת חֲבֵרוֹ, לְהִתְעוֹרֵר גַּם הוּא ולהִתְחַזֵּק בַּמִּצְווה אוֹ בָּעִנְיָן הַהוּא.

פשוט הוא בנקודה האישית שלו הוא מדליק את האחרים! כי כשרואים אותו כל כך מקפיד- ווי! זה עושה התפעלות אצל השני, וזה מאיר אותו גם כן.

מצד שני: צָרִיךְ לְהִיזָּהֵר, כָּתוּב בַּסֵּפֶר "אַהֲבַת שָׁלוֹם" מהרה"ק רבי מנחם מענדיל מקוסוב, "בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא":

"וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁזּוּלָתוֹ עוֹבֵד בּוֹ הוּא בְּוַדַּאי גַּם כֵּן טוֹב, עִם כָּל זֶה יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יָסוּר מִדַּרְכּוֹ הַמְיֻחָד לְעַצְמוֹ, וְלֹא לֶאֱחֹז פַּעַם בָּזֶה וּפַעַם בָּזֶה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה- זוֹכֶה לִבְחִינָה שֶׁהַמַּלְאָכִים מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ"

מי שהוא מיוחד בנקודה מסוימת, בעבודה מסוימת, במצווה מסוימת- בפרטים מסוימים- ולא קופץ מעניין לעניין, ומחכה את האחרים בנקודות שלהם, האדם הזה המלאכים מבקשים להתחבר אתו, הוא יקבל סיוע ממלאכים. שהוא יוכל תמיד להקפיד מהנקודה שלו.

לְעִתִּים רואים אֶת עֲבוֹדָתו השֶׁני, ומִתְפַּעֵל מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל החֲבֵר, והוּא רוצה גַּם כֵּן לַעֲבֹד אֶת הבּוֹרְא מהּנְקֻדָּה שֶׁל החֲבֵר.

הָאֱמֶת הִיא, כשאֵין זֶה דָּבָר רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁהָאָדָם יַעֲזֹב אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ! וְיַשְׁקִיעַ אֶת הנְקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ. אָדָם הָעוֹבֵר לְמַסְלוּל אַחֵר שהוא לא שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ אִם בַּתְּחִלָּה בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת זְמַן מְסֻיֶּמֶת, הוּא יכול לראות הַצְלָחָה בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה, וְאפילו תִהְיֶה לוֹ הֲנָאָה, אֲבָל לְאֹרֶךְ הזְמַן הוּא לֹא יַתְמִיד בְּכָךְ, כִּי כשֶׁיָּבֹא לו הנִיסָּיוֹן ׁבְקֹשִׁי, הוּא יַרְפֶּה מֵהַמִּצְוָה הַזּוֹ וְלֹא יַחֲזִיק בָּהּ מַעֲמָד כי היא חיקוי. היא לא מסירות נפש בנקודה שלו.

רַק בַּנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּית שֶׁלּוֹ, הֱיוֹת וְזֶה הָעִינְיָן הַפְּרָטִי וְהַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ, יֵשׁ לָאָדָם עָצְמוֹת מְיֻחָדוֹת וְחַיּוּת אֲמִתִּית, הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עִם הָעִינְיָן שֶׁלּוֹ גַּם כשיבואו עליו מַצָּבִים קָשִׁים וַחֲשׁוּכִים והוא לא יניח את הנקודה שלו.

לדגמא: ברוסיה ידוע לכם שהיו גזרות שאסור ללמוד תורה. אתם יודעים איפה אנשים החביאו דפי גמרא בשביל ללמוד כי הם לא יכולים לחיות בלי ללמוד תורה? וזה במסירות נפש, אם יתפשו אותו ישלחו אותם לסיביר. אתם יודעים איפה מצאו אצלהם דפי גמרא? בנעלים. מותר לשים גמרא הנעלים? אבל שמה לא יחפשו הרוסים, אז הם שמו שמה בשביל שיוכלו ללמוד, היו מסתתרים במקומות מסתור, פותחים את הדפים וחוזרים ולומדים, רוסים מתקרבים מקפלים בתוך הנעליים. לא מוותרים על הדבר הזה של לימוד תורה, זה תוך סכנה כמובן, ללכת לסיביר זה לגמור שמה. ככה היו כל הגדולים שלנו שמסרו נפש על התורה והעלו אותם לגרדום. אבל הם לא וויתרו כמו ממעשה רבי עקיבא ופאפוס.

אז ז"א: אדם צריך לדעת לא להעתיק, אלא להתמקד בשלו ואז תמיד גם במצבים קשים וחשוכים יעמוד בזה.

הַפּוֹזֵל לַנְּקֻדּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, לֹא רַק שֶׁלֹא יִזְכֶּה לַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא יַפְסִיד גם אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִהיֵה קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן.

צָרִיךְ מְאֹד לְהִיזָּהֵר, כשֶׁרוֹאִים אַחֵר שֶׁמְּהַדֵּר, מַצְלִיחַ בִּנְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת, לֹא לְהַחְלִיט שֶׁאֲני מַתְחִילִ לְהַדֵּר גם כן כמוהו. יכול להיות שתצליח בהתחלה, לְאֹרֶךְ יָמִים תִּדְעַךְ וְתִתְמַעֵט הַצְלָחָה בָּעִנְיָן.

צָרִיךְ לָדַעַת, כְּשֶׁרוֹאִים חָזְק שֶׁל הַשֵּׁנִי בְּמִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, מותר לך ורצוי שתלמד לְהִתְעוֹרֵר ולְהִתְחַזֵּק באותו נּוֹשֵׁא, אֲבָל אל תעזוב את הנקודות שלך! תִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁלְּךָ.

ותראה לאן נוטה הטבע שלך כִּשְׁרוֹנוֹת וּנְטִיַּת הלב, ושם תַשְׁקִיעַ אֶת כָּל הכֹּח והמרץ , וְאָז תְגַלֶּה בָּעִנְיָן הַהוּא, חֵן וְנֹעַם וְהַצְלָחָה אֲמִתִּית.

כתוב בספרים "רבינו בחיי" ומביאים עוד. אתם יודעים שאדם בנוי לפי המשיכה שלו לעיסוקים שהוא התעסק בהם.

נגיד אדם שהוא עדין דק גו ואצבעות דקות- לא תמצאו כזה סבל בחיים, הוא רואה חשבון אולי עו"ד, אולי מהנדס אולי משהו. אבל אם תראו אלד ג'באר וזה.. לא תראו אותו בכוון ההפוך.

קשה למצוא רואה חשבון ככה בעל גוף שרירים, אולי אחרי זה החליט ללכת למכון אבל מתחילה הגוף שלו מביא אותו לעיסוקים שהוא יעסוק בהם.

אפילו הגוף של הבן אדם כבר מראה את הנטיות לאן האדם הזה יינטה במשך חייו.

ר' לֵוִי מַקְפִּיד בְּכָל פַּעַם לַעֲנוֹת בְּכָל כֹּחוֹ "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא"!!" יש רואים את זה מעשה מְטֻפָּשׁ מְגֹחָךְ, יְּהוּדִי מְכֻבָּד צורח כְּמוֹ תִּינוֹק?. נָכוֹן, נכון שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אמר: 'כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ', אֲבָל רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ בְּכָל כֹּחוֹ- זה ׁ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ, ורבי לֵוִי מִתְנַהֵג כְּמוֹ ב אָדָם לֹא ֹמְתֻרְבָּת מה הוא צורח כְּמוֹ טִפֵּשׁ פה.

דוגמא נוספת:

נִכְנָס להֵיכַל הַכּוֹלֵל ומְקַבֵּל סְלִידָה מֵהאַבְרְכים כולם מְנֻפָּח מֵרֹב גַּאֲוָה, כל אחד צועק מרשים וּמְנַסֶּה לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל יוֹתֵר גָּבוֹהַּ וּמַרְשִׁים בחִדּוּשָׁיו, כְּדֵי שֶׁיִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנּוּ. ובְּעֵינַי הצופה זֶּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם, לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם מָלֵא פְּנִיּוֹת! וְהֵם לוֹמְדִים רַק לְשֵׁם עַצְמָם.!

כשאָדָם ילעג בְּלִבּוֹ עַל הַיְגִיעָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, - הוּא פּוֹגֵעַ גם בָּרָצוֹן לַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ! "כִי כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל". כשֶׁהוּא יִרְצֶה לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, יהיה לו קַשֶּׁה, כי יגיעה יתירה זר בזוי אצלו. "מה הוא צועק בכולל זה...."! מה הוא צועק "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא" הגזימו!. אז הוא אם הוא ירצה להתייגע באיזו מצווה- היא כבר תהיה מזולזלת אצלו! הוא \זוכר שהוא אמר על כולם "מה אתם מישיגינר"?! ככה עונים ככה ככה מתפללים! ככה לומדים! הזלזול שלך בשני יפגע בך, ואתא בעצמך תהיה מזולזל בעיני עצמך.

אבל בואו נראה הפוך: ווי איך אֲנִי מִתִּפְעַם לִשְׁמֹעַ אֶת ר' לֵוִי זוֹעֵק 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', איזה תַּעֲנוּג לִרְאוֹת יְהוּדִי ששׁוֹאֵב חַיּוּת מרִים עֵינַיִים לַשָּׁמַיִם ווזועק אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא'! לשמו הגדול של הקב"ה ומבורך! אך כמה אני מעריך את רבי לוי הזה.. לא חוֹשֵׁשׁ על כְבוֹדוֹ ורק כבוד ה' לנגד עיניו. {הסתכלות של מישהו אחר}

לֹא פַּעַם אֲנִי נִכְנָס להֵיכַל של הכּוֹלֵל שליד ׁהַבית, ואני רואה את האברכים עמלים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. ווי איזֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל זה עֲבוּרִי, לְמַרְאֵה הָאַבְרֵכִים זֶה כָּל עוֹלָמָם רַק לִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה הֵם מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל כָּל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט שֶׁבַּמּוּעָט.

אם בן אָדָם יַחֲשִׁיב אֶת הַנְּקֻדּות שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְהוּא שָׂמֵחַ מִכָּךְ שֶׁלַּיְהוּדִי הַשֵּׁנִי יֵשׁ חַיּוּת נִפְלָאָה מִמִּצְוָה מְסֻיֶּמֶת, גַּם הוּא יְקַבֵּל כֹּחַ לְקַיֵּם אֶת הָעִנְיָן הַהוּא. אם הוא מַחֲשִׁיב אֶת הַלִמּוּד שֶׁל הֲשֵני- גם הוא ילמד , אם הוא מַחֲשִׁיב אֶת האַמן שֶׁל הֲשֵני גם הוא ילמד. אם הוא מַחֲשִׁיב אֶת האַמן שֶׁל הֲשֵני גם הוא יענה כראוי.

וצריך לדעת שיש "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה"

ר' יְהוּדָה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲרִיךְ אוֹתוֹ, גְּאוֹנוּת מַדְהִימָה, תִּשְׁאַל אוֹתוֹ הֲלָכָה- מַרְאֶה לְךָ מִיָּד אֵיפֹה זֶה מוֹפִיעַ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. גַּם ר' יִשָּׂשכָר הוּא אָדָם שָּׁוֶה הַעֲרָכָה, מַתְמיד גדול. שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת כָל יוֹם- הוֹגֶה בַּתּוֹרָה. לְעֻמַּת זֹאת ר' זְבוּלוּן אָדָם הָגוּן אֲבָל לֹא כְּדֵי לֶהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, נָכוֹן נָכוֹן שֶׁהוּא מַקְפִּיד כָּל יוֹם לִלְמֹד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּסֵפֶר 'חָפֵץ חַיִּים' אה אה.. אֲבָל הוּא לֹא מַמָּשׁ אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה. אה אה.. שתי הלכות ביום מה יש להתפעל? אדם לומד שתי הלכות ביום.. לא משנה, מי שלא יודע כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". זה אומר אליהו הנביא, גם שתי הלכות.

אבל הוא מחשיב רק אנשים תותחים, זה לא תותח אקדח קטן אז זה לא כלום.

כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁלַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ נְקֻדָּה מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהִיא דָּבָר פָּשׁוּט וְהוּא מְזַלְזְל בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, אז בעצם הוא קובע שמחשיבים רַק לִדְבָרִים יִחוּדִיִּים, לְדֻגְמָה- אֲנָשִׁים כִּשְׁרוֹנִיִּים, אוֹ מַתְמִידִים עֲצוּמִים, וְכָל הַשְּׁאָר לפחות מזה לֹא חֲשׁוּבִים.

מי שלּוֹעֵג וְהַמְזַלְזֵל בַּנְּקֻדָּה שֶׁל אֲחֵרִים, מַרְאֶה כִּי הוּא מְזַלְזֵל בְּעֶצֶם הָעִנְיָן שֶׁלְכָל יְהוּדִי יֵּשׁ מַהֲלָךְ מְסֻיָּם שֶׁבּוֹ הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" גַּם הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, לֹא תִּהְיֶה בָּהּ חֲשִׁיבוּת וְלֹא תָּאִיר לוֹ.

לא רק זה, הוא יבוא לעולם האמת ויגידו לו מה עשית? אז יגידו לו לההה.. זה נחשב מה עשית אתה לא היתה תותח, רק תותחים נחשבים! מאיפה אנחנו יודעים? אתנ גילית לנו! איך דנת את כולם.. כמו שדנת דנים אותך עכשיו. אז אדם הורס לעצמו בעצם את הכל.

העַקְשָׁנוּתו שֶׁל ר' זְבוּלוּן רְאוּיָה לְהַעֲרָכָה, גַּם בַּיָּמִים הָכִי טְרוּפִים וְהָכִי קָשִׁים בְּחַיָּיו, אַף פַּעַם לֹא ויתֵּר עַל לִמּוּד קָּבוּעַ שֶׁל שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּסֵּפֶר 'חָפֵץ חַיִּים'.

לְעֻמַּת זֹאת כּשֶׁאָדָם ישמח ויַעֲרִיךְ אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ שאף פעם לא הפסיק ולא הפסיד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת של ה'חָפֵץ חַיִּים' ביום, אפילו אם זה לא דבר חָרִיג וְגָדוֹל, אָז גם אצלו תָּאִיר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְגַם אִם אצלו לא יהיה מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְחָרִיג יִהְיֶה לָזהּ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה, לא להפקיר את הדבר ולהתמיד בו כל ימי חייו.

בְּפָרָשַׁת "כִּי תָּבוֹא" בֵּין הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁחלילה יָּבוֹאוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אִם, חלילה לֹא יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, נֶאֱמַר: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד" וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ"

מַסְבִּירִים הַמְפָרְשִׁים מה הכַּוָּנַה: "וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ" כְּלוֹמַר: הָאָדָם לֹא יַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְקֻדָּה וְעִנְיָן מְיֻחָד, הוא לא מאמין בחייו למה הוא בא בכלל! הוא לא יאמין שיש לו נקודה באחד. בְשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מַפְסִיק לְהַאֲמִין בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, שהוא אדם ייחודי אין כמוהו בעולם! והביאו אותו במיוחד לנקודה מיוחדת- הַתּוֹצָאָה תהיה אח"כ: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד" כְּלוֹמַר: חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, כִּי בְּעֵת שֶׁאֵין לְהָאָדָם אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁלּוֹ, את הערכה העצמית שלו, אֶת הַמָּקוֹם הַמְיֻחָד שֶׁבּוֹ הוּא מְבַטֵּא אֶת הָעִנְיָן הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ, אז זֶה כְּבָר לֹא חַיִּים, הוּא מְאַבֵּד שִּׂמְחָה סִּפּוּק וְחַיּוּת בַּעֲבוֹדָת הבּוֹרְא יִתְבָּרַךְ.

טוב עכשיו מגיעים לנקודה ולשאלה הכי חשובה. מַה הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי?

מי מכם יכול להגיד מה הנקודה שלי. אמרנו לכל אחד יש נקודה וייחודיות, מַה הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי? איך אדם יכול להיות בטוח שזה העניין והנקודה שלי.

אומר שלמה המלך "במשלי י, ט: 'הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח" יְהוּדִי הַמִּשְׁתַּדֵּל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יַרְאוּ לוֹ מן הַשָּׁמַיִם, לְאָן לִבּוֹ נוֹטֶה, וּמַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁאֵלָיו הוּא נִמְשָׁךְ, וזּוֹהי הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יָדָהּ יִזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ.

כִּי הַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל אֶחָד, נִמְצֵאת בְּתוֹךְ סִפּוּר הַחַיִּים שֶׁלּוֹ וּבְתוֹךְ הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ, שָׁם וְרַק שָׁם, אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֶת הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית שֶׁל כָּל אֶחָד.

הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאָדָם אֵינָהּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת דַּוְקָא מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי, אֶלָּא כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְעַמֵּק לָדַעַת מַה ה' שׁוֹאֵל מממני, , מַה הוּא דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּי לְבַצֵּעַ בַּמָּקוֹם שֶׁאני נִמְצָא, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ אני צריך לְבַצֵּעַ אֶת הָעִנְיָן.

לְדֻגְמָה:

ר' אַבְרָהָם- יֵשׁ לו רֶגֶשׁ מְיֻחָד לַעֲנִות 'אָמֵן', כי הוּא נִשְׁעָן עַל הַפָּסוּק "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמֻנִים" אָמְרוּ חכמים: 'אַל תִּקְרִי 'שׁוֹמֵר אֱמוּנִים', אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים אָמֵן'. וֶהֱיוֹת וְר' אַבְרָהָם יוֹדֵעַ שעַל יְדֵי עֲנִיּת הָ'אָמֵן' נִפְתָּחִים לו שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם-הוּא מְהַדֵּר לִשְׁמֹעַ בְּרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים אפילו יְלָדִים לַעֲנוֹת 'אָמֵן' בִּדְבֵקוּת.

אני מכיר בן אדם שאין ברכה שהוא מברך לבד, תמיד הוא מברך שמישהו ישמע ויענה אמן. וכמה פעמים ראיתי שהוא מצלצל לאשתו ואומר לה אני מברך, והוא עושה ברכה והיא עונה אמן. סוגר ממשיך. מקפיד! שלברכות שלו יענו אמן. יש עניין באמן כשאתה נותן למישהו לענות אמן- אתה צריך לכוון גם באמן שהוא אומר.

מישהו אחר קוראים לו ר' יִצְחָק, ר' יִצְחָק בּיודע כַּמָּה חָשׁוּב הֲבֵל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, וְכמה חֲשִׁוּב לומַר כמה מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, אז מה הוּא עושה: מְאַרְגֵּן בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת קְבוּצוֹת יְלָדִים שֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים, וזֶּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ חַיּוּת כל ימיו. הוא מחכה כל שבת לתהילים של הילדים, קונה להם כל מיני דברים וכ"ו וכ"ו. {הנה גלגול הגיע}.

אז ז"א: זה החיות שלו והנקודה הפרטית שלו זה אמירת תהילים ותינוקות של בית רבן.

יש אחר, ר' יַעֲקֹב- מַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת הַסָּעִיף הָרִאשׁוֹן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, 'שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר', וּלְשֵׁם כָּךְ הוּא מַשְׁכִּים קוּם בְּכָל יוֹם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְכָל הַיּוֹם יֵשׁ לוֹ חַיּוּת וְסִפּוּק שֶׁהוּא קם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא לִפְנֵי הַשַּׁחַר, שְכָל הָעוֹלָם עֲדַיִן נָמים אֶת שְׁנָתם.

יש עוד אחד ר' מֹשֶׁה- הוא מַקְדִּישׁ כָּל יוֹם לִמּוּד סֵפֶר בַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ', וזה חִיּוּתוֹ לַהֲגוֹת בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ כָּל יוֹם.

ויש גם את ר' אַהֲרֹן- הוּא בָּקִי נִפְלָא בַּהֲלָכָה, כָל שָׁעָה פְּנוּיָה הוּא גּוֹחֵן עַל הַ'מִּשְׁנָה בְּרוּרָה' וְגוֹמֶא עוֹד סְעִיפִים ועוֹד סְעִיפִים, וזה ממלא את יֵשׁוּתוֹ.

כּשֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, מְפַתֵּחַ מַרְחִיב אוֹתָהּ, מִתְמַלֵּא בְּסִפּוּק ובְשִׂמְחָה, מַקְרִין אֶנֶרְגִיּות עַל שְׁאָר עִנְיָנָיו. וַאֲפִלּוּ אִם יש לו שְׁעַת הדְּחַק- רַק הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַנְּקֻדָּה הַיִּחוּדִית שֶׁלּוֹ, מֵשִׁיבָה נַפְשׁוֹ וּמַעֲנִיקָה לוֹ חִיּוּת וְכֹחוֹת לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

אָדָם הַמַּשְׁלִים אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ - רַב כֹּחוֹ לְהָגֵן עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה שֶׁלּוֹ.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת "בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית" כ"א: בָּעִיר סוּרָא הָיְתָה מַגֵּפָה מֵּתוּ בְּהֵמוֹת הָעִיר, וְבּשְׁכוּנָה שֶׁל הָאֲמוֹרָא שנקרא רַב לֹא הָיְתָה מַּגֵּפָה. אז כמובן כולם סָבְרוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָזכֻיּוֹת שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב הצילה את השכונה.

הֶרְאוּ בַּחֲלוֹם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְרוּ כָּךְ, כִּי שלְהַאֲמוֹרָא רַב יֵשׁ זְכֻיּוֹת רַבּוֹת וְנֵס זֶה קָטָן הוּא לְפִי גְּדֻלַּת רַב. לֹא זקוקים לִזְכוּתוֹ שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב לְשֵׁם הַנֵּס הַזֶּה. אבל למה נעצרה המגפה בשכונה שלו? בִּזְכוּת אָדָם מֵהָשְׁכוּנָה שֶׁלוֹ. מה הוא עושה האדם הזה: הוא היה מַּשְׁאִיל מַעְדֵּר וְכַף לְצֹרֶךְ קְבוּרַת אֲנָשִׁים, וּמִשּׁוּם הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּנוֹשֵׂא הַקְּבוּרָה, מָדְדוּ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וכֻּלָּם נִצְּלוּ מִמִּיתָה כדי שלא יצטרכו קבורה.

מזה להשאיל, להשאיל עת חפירה זה בעיה? מה זה דבר גדול... גדול... לא זאת היתה הנקודה הייחודית שלו, תמיד תמיד מי שזקוק לענייני קבורה- הוא הראשון שנותן עוזר. אתה דואג שתהיה קבורה במנוחה שלמה לנקברים- אז אתה לא תבוא למצב של קבורה בגלל מגפה. הוא עצר לכל השכונה שלו את המגפה.

עוֹד מְסֻפָּר בָּעִיר דְּרוֹקֶרֶת אֵרְעָה שְׂרֵפָה וּבַשְּׁכוּנָה היה הָאֲמוֹרָא רַב הוּנָא, בַשְּׁכוּנָה ׁ שֶׁל רַב הוּנָא לֹא פָּגְעָה הַשְּׂרֵפָה. פשטה השריפה ולא הגיעה שמה נעצרה. סָבְרוּ כֻּלָּם שֶׁהַסִּבָּה זה הזְכֻיּוֹת שֶׁל רַב הוּנָא, הֶרְאוּ לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְרוּ כָּךְ, שזֶה נֵס זֶה קָטָן לְגְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַב הוּנָא, לֹא צריך לִזְכוּתוֹ שֶׁל הָאֲמוֹרָא רַב הוּנָא לְשֵׁם הַנֵּס הַזֶּה, מָה היתה הסִבַּת של הַהַצָּלָה? אִישָּׁה מֵאוֹתָהּ שְׁכוּנָה, אַחַרי שהיתה שֶׁמַּסִּיקָה אֶת תַּנּוּרָהּ וְאוֹפָה בּוֹ, היתה מַשְׁאִילָה אֶת הַתַּנּוּר לִשְׁכֵנוֹת שֶׁיְּבַשְּׁלוּ וְיֶאֱפוּ בּוֹ, . לכן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הִיא הִשְׁאִילָה אֶת הָאֵשׁ שֶׁל הַתַּנּוּר, הְצִילָה את הַשְּׁכוּנָה מֵאֵשׁ של הַשְּׂרֵפָה.

היא משאילה את התנור, והגחלים ממשיכות והופכות לאפר, וזה עולה ממון. לא- הסיקה כבר את התנור, השכנות במקום שהן יסיקו את התנור שלהם אם יש להם בכלל- יביאו אצלה וימשיכו.

דברים פשוטים לכאורה נכון? אבל תראו זו נקודה ייחודית שכל הזמן כל הזמן כל הזמן- היו שומרים על הנקודה הזאת. יש כח בנקודה פרטית של אדם להציל שכונות. להציל ערים, להציל עולם ומלואו בנקודה פרטית של כל יהודי ויהודיה יש כח להציל! כי מצווה שעושים במסירות נפש המסירות בשלימות ויודעים שזו הנקודה שבה הם משתלמים. רואים מפה כמה זכויות יש בנקודות פרטיות של כל אדם ואפילו אנשים פשוטים שאצל אחרים זה לא נחשב כלום, ואף אחד לא היה מעלה על הדעת שהאישה הזאת הצילה את השכונה, והאיש ההוא הציל את השכונה, בחלום הלילה אף אחד לא היה מאמין. אם היו מספרים שבגלל זה-לא היו מאמינים. אבל הגמרא אומרת במפורש לא צריך זכויות כאלה בשביל של האמוראים. הזכויות האלה מספיק מספיק גדולות להצלת שכונה.

אם לאדם יש גמ"ח גמילות חסדים משאיל כלי עבודה או עזרה באפיה ובישול או כדורים או מוצצים או לולים או, או, או, מאות גמחי"ם יש בבני ברק. יש ספר "גמחי"ם". כל אחד ממציא גמ"ח. אין לך אוהל לשבעה של אבלות? יש. אין לך כיסאות כתר- יהיה לך. אין לך.. מה שאתה רוצה יש לך, ההלוואות- גמ"ח, מה שאתה רוצה הכל בגמ"ח.

מי שמתמסר לנקודה פרטית אישית שלו- זה זכויות עצומות שיכולות להגן על שכונות.

תחפשו את הנקודות שלכם, תתמקדו בהם, בע"ה אם בכל שכונה יהיה אחד כמוכם- תצילו את עם ישראל.

תודה!

מחיאות כפיים בקהל.

שאלות למי שיש בבקשה.

תודה שאלות למי שיש בבקשה את רוצה אז תקבלי מיקרופון הוא נותן לך את מיקרופון כן לא שומעים אותו כן לגבי אמירת אמן שאמרת כן אוקי רב שבת אנחנו אני ובעלי יושבים בסעודת שבת ואחרי ארוחה הוא רצה לברך אני יושבת ומקשיבה ועונה לו אמן אבל יש כאלה שאומרים שזה לא נכון שגם אני צריכה להגיד את ברכת המזון ולא ר אפשר לצאת אפשר לצאת ידי חובה על ידי שני אם מקשיבים הטב ומתכוונים לצאת ידי חובה ואת יכולה לצאת באמירת אמן אבל להקשיב למה שהוא אומר ולכוון שאת רוצה לצאת בברכה זה אחד אם את יודעת לברך בעצמך ואת יודעת גם לכוון בברכות כמו אדון הכל היה הובה ויהיה תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם את יודעת ע מה אני מדבר אם את יודעת לכוון יש עניין שגם את תברכי אבל את יכולה לצאת גם על ידי בעלך השאלה הוא דתי ממש כן בסדר אז אין בעיה תודה כן שאלה הנה היהודי פה באמצע תנו לו בבקשה מיקרופון פה עם כובע חל חל כבוד הרב חלק מהתפילות שאנחנו מתפללים זה בשפה ארמית ולא כל אחד מבין את המשמעות של של ה של המילים אז מה שקורה אולי יהודי עיראק או סוריה אלה מבינים אבל רציתי לדעת אם יש אפשרות שלהביא את המילים לעברית פשוטה שכל אחד יבין את המשמעות שלו בדרך כלל במקומות שקבעו לנו חכמים להתפלל בארמית זה בשביל שהמלאכים לא יבינו מה אנחנו אומרים כי המלאכים מתקנאים בנו כשאנחנו משבחים את לדוגמה השמח הגדול ביותר שנקרא קדיש הוא בארמית למה בארמית התגלו אתקדש שמה רבה כיוון שאנחנו לא רוצים שהם יקטר עלינו וכולי אז אומרים בארמית כי הם לא מבינים ארמית הם יודעים רק לשון הקודש אז לכן יש מקומות שחכמים ידעו ששמה השבחים הם גדולים קבעו לנו להגיד בארמית אבל אתה יכול לקרוא את הפר פש יש פירושים מה הארמית אומרת ובשעה שאתה אומר בארמית תזכור מה הפירוש אומר ואז תבין ולא תהיה שום בעיה אין הרבה כל כך בתפילות תודה תהיה בריא כן שמה בחור בעומד שמה לידך לידך כן כבוד הרב אני הרבה שנים אני שומע את ההרצאות שלך ואני נהנה ברוך השם כן שאלה ראשונה שלי א בקטע של הרוחניות רוחניות כןכן אדם ממקור ה רוחני אדם הוא במקום רוחני רוחני כן והקטע הגשמיות הוא הפיזיקה כן אני אמיתי שלך אמרת שזה רוח נכון מה אמרתי אני האמיתי שלך זה הנשמה כן זה הנשמה כן מה זה נשמה לא רואים אותה לא אולי אפשר להרגיש אותה אתה רק מרגיש את הנשמה בלי הנשמה אתה לא מרגיש כלום עכשיו השאלה שלי כן היא מאוד פשוטה לא פשוטה אז בוא נראה כאילו ם הגשמיות מה אם הגשמיות באה להמחשה כדי המחשה לא היא לא בא להמחשה אז מה הגוף שלך בא בשביל שתוכל לקיים בו מצוות איך תניח תפילין אם לא יהיה לך גוף איך תתעטף בטלית אם לא יהיה לך גוף איך אתה תברך את ברכת המזון אם לא יהיה לך קיבה ופה לאכול וללעוס אתה בשביל לקיים מצוות צריך גוף נשמה לא יכולה לבד בלי גוף לקיים מצוות אבל אני הרוח שלי היא המקור שלה היא נשמה אז היא לא צריכה את זה הנש זאת אומרת אנחנו לא בתוך גשמיות אנחנו רק מתלהבים ממה שיש אתה מערבב קצת מילים לא מערבב לא מערבב לא ערבבת אז אני לא ערבבתי אני שואל אותך א המקור שלי שואל אותך שאלה שואל אתה נשמה או לא אתה אני שואל אותך שאלה תענה לי אתה נשמה או לא אם אני נשמה או לא כן הנשמה אתה נשמה או לא אני כמו מיקרופון אוקיי כמו שיש רדיו אני כמו רדיו אוקיי מישהו משדר לי את הנשמה ואני פותח את הפה מתחיל לדבר למה יש לי פיזיקה כמו רדיו בנוייה שואל אותך שאלה אלקטרוניקה כ מי מדבר הנשמה הנשמה מדברת יפה יופי עכשיו של מפה והלה א רגע אם אתה מת הנשמה יוצאת נכון לאן יכולה לצאת לאן היא יכולה לצאת לאן שהיא רוצה לא הגוף מתפרק לאן ה יכולה ללכת אני שואל את הנשמה נשמה יוצ הנשמה לא הולכת לשום מקום לא הבנתי הנשמה זה הגוף או הנשמה זה לא הגוף נשמה זה כל הזמן קיימת לא ברור אני שואל תודה רבה אם ה מקיימת ואני המקור שמה לאן אני יכול ללכת רק הפיזיקה שלי מתפרקת זה שמה שבניתי עם הזמן תגיד לי משהו עוד פעם אתה אומר הנשמה יוצאת ממך בסוף כשאתה מת או לא היא לא יוצאת היא היא היא נשארת היא ממשיכה רק שמעתי שמעת שמעתי הפיזיקה שלא יכולה לשות הנשמה את האור אלוהים מתפרקת שואל שמעתי שואל מה זה מת מה מה זה מת מה זה מת כן מה זה מת מת שאיין לו דעת שאיין לו דעת אין לו דעת יש אנשים שאני מכיר שאין להם דעת והוא חי באמת והוא חי כל הבית משוגעים אלהים בלי דעת דעת הכוונה אתה חושב שאתה יודע זה משהו אחר אה חושב שאני יודע בדיוק רגע אתה חושב שאתה יודע בדיוק אבל אני לאדע אתה חושב שאתה יודע בדיוק אבל אני לא יודע כלום בדיוק זה מה שאני אנשים שמרצים לי ש עכשיו אמרת בדיוק הכל שאתה באמת יש הבדל לא כבוד הרב אני לא אני לאר אז אז תענה לי עוד פעם אני אענה לך בן אדם בן אדם בן אדם ישן נו יש לו דעת או אין לו דעת אבל לא סובל עכשיו אל חרבש אותי יש לו דעת או אין לו לא מחרבש אותך יש לו דעתך איתה לא סבלת פתאום אתה בא לפה עם פיזיקה מתחיל להרגיש סובל כ צוק על אחרים הישן יש לו דעת או אין לו אין לו דעת אז הוא מת או חיו חי בדיוק הגוף שלו תעח ישן צובר כוח ממשיך הלאה שואל יש לו דעת אמרת לו חי או מת חי חי אז אפשר לחיות עם אפשר לחיות בלי דעת מה זה אז אפשר לחיות בלי דעת אמרת בלי דעת אפשר לחיות יחסים עם הזמן בוודאי מה זה יחסים בזמן יחסים עם הזמן מה זה יחסים הזמן הפיזיקה חיה זמנית הפיזיקה חיה זמנית זמנית כן שואל אותך יש אלוקים מה זה יש אלוקים הכל אלוקות מה זה שואל יש אלוקים הכל אלוקות אין דבר כזה יש אין אין אל תפריד אבל אז אין אלוקים יש אבל זה לא שא תורה תגיד לי מה הוא נתן תורה א הוא נתן תורה מה לא שמעת על דבר כזה תורה אתה חי בבית אתה רוצה לתת תורה לעצמך אני לא מבין אז הוא לא נתן תורה א אלוהים הוא אלוהים אז הוא לא נתן תורה או כן נתן תורה תורה זה דרך אחי מה דרך הוא נתן את הדרך לך הוא נתן את הדרך מה הוא נתן לנו תורה מעמד הר סיני עד פעם אתה חוזר איי מה אתה חוזר איתי אני מתחיל איתך לא חוזר תגיד לי אם הוא נתן תורה או לא מה יש לתת בתוך הבית שלו תורה לאן ללכת הוא הולך לכל מקום אבל לא לא לי לך לנו הוא נתן תורה או לאש היה מעמד הר סיני אה היה מעמד הר סיני לא היית שם קודם כל היית קודם כל היית שם אני הייתי שם כן הנה הוא מפחד מאלה שהיו [מוזיקה] שם כן אז בכל אופן למי מי שלא הבין את מה שאני רוצה להגיד לו ז אני אגיד לכם בתורה כתוב ויפח באפיו נשמת חיים אז זאת אומרת הקדוש ברוך הוא בתוך הגוף הוא יצר את האדם והכניס בתוכו נשמת חיים וזה האדם ויהיה אדם לנפש חיה זה הכל אבל הוא לא יודע אפילו שהייתה תורה בהר סיני כי חסר לו דעתו ה טוב לא משנה שאלה למי יש עוד הנה פה שורה ראשונה תן הבחור פה כן כאן שורה ראשונה כבוד הרב ערב טוב מה שלו ערב טוב ברוך השם כבוד הרב רציתי לשאול שמעתי רב הצדיק הרב מנחם אדרי שיחייה א ש לא רק אתה זוכר את כל הפרשה של השחיטה הבלאגן וזה עכשיו יש משהו חדש על הפטן פטם שטויות הכל שטויות שטויות כן תכל עופות רגיל כמו כולם ליים שזה זה חרית ברית הבנתי much שאלה הבאה עוד משהו קטן קטן קטן כן קטן קראתי בספר כבודו מלא עולם ספר של וורטים של מקובלים ואמורים שמי שלא זכאת גת מהרב סנוני הצדיק הואלי לעולם הבריאה שמעת פעם דבר כזה לא זה רק אוכלי גת יכולים להגיד תן לו בבקשה תן לו שמה תן לו שמה ערב טוב כבוד הרב ערב טוב לפני בערך 20 ש שנה שמעתי מהרב לגבי עניין של תשעה חודשים ששלטו בנו הערב רב נכון או הגויים אנחנו נמצאים במצב הזה עכשיו שלפני הגאולה של התשעה חודשים האלה שאנחנו רואים את המצב הפוליטי שהם שולטים בנו תקשיב הם שולטים בנו כל הזמן אבל כשזה יהיה זה ישלטו בכל העולם כולו וזה בדיוק מה שהולכים לעשות עם הסדר העולמי החדש שרוצים שתהיה ממשלה עולמית אחת שהו נהל את הכל דרך בילי הדבילי וקלאוס שוב וכל המשוגעים האלה והם רוצים לשלוט על כל העולם כולו אם הם יצליחו זה יכול להערך תשעה חודשים בלבד ואחרי זה גוג ומגוג והשם יכרית אותם מארץ חיים אמן אמן תודה רבה כבוד הר כן תן לו לידך כן א שאלה קטנה כולם הם קטנים קטנות הכל כן קטנה א רב שיש לו מידת גאווה אני שואל אם אפשר כאילו נכון בורא עולם אומר תובת השם כל גבה לב נכון אז כאילו אם יש רב שיש לו גאווה אז כאילו לא ללכת אליו לשיעורים כאילו אסור כאילו נכון להתקרב נכון זהו תודה קיו כן תן לבחור פה הנה כן מי הצבע שמה כן יוא וה זה כבר יער קודם כל תודה לכבוד הרב וכל הצוות שבאו מזכים אותנו בנתניה א יש לי שתי שאלות שאלה ראשונה לגבי מי שמתחזק יש הרבה דעות הרבה אתה יודע כיוונים שאפשר ללכת אליהם בהתחזקות שלהם יש כיוונים א נכונים או חס וחלילה הפוך לא נכונים ושאלה שנייה לגבי אמרת יש נקודה ובה כל אחד עם הנקודת הטבה שלו איך יודעים מה הנקודה הרעה כביכול מה שאתה צריך לתקן אם אדם לא מרגיש שיש לו נקודות רעות ו בבעייה גדולה מאוד מה זה נכון נכון חס ושלום אבל אדם מלא מלא מלא מלא נקודות לא טובות שצריך לתקן אותם מלא מלא אם הוא יקרא ספר אורחות צדיקים הוא יגלה את כל הנקודות שכתובות שם אצלו הכוונה אם אני לא טועה יכול להיות שאני לא הבנתי נכון צרה עכשיו אמרת שיש משהו ספציפי שיש לתקן כלו יש משהו לא אז בסדר יש באדם מידות לא טובות וכנגדם נתנו לו מידות טובות במידות הטובות הוא צריך לתקן את הלא טובות לדוגמה הוא הזכיר גאווה אם יש גאווה שהיא פסולה שאדם מחשיב את עצמו חושב שהוא מפרנס את עצמו חושב שהוא מצליח שהוא למדן שהוא שהוא שהוא שהוא אדם הזה זה גאווה פסולה אבל אם אדם ויקבע ליבו בדרכי השם יש לו הערכה עצמית על זה שהוא בן תורה לומד תורה מקיים מצוות לא שהוא משביץ הוא מחשיב את עצמו יש לו מחשבה עצמית שהוא מעריך את עצמו בדרך שהוא הולך זה מצויין זה טוב זה עוזר לו וכולי אז אם הוא לוקח עכשיו את ה נקודה של גאווה ומפנה אותה לכיוון החיובי זה מצויין אם אדם יהיה נדיב אבל הוא נדב לאנשים שקונים סמים קוניאק והכל עוזר להם אומר מסכנים אלה מסכנים מסכנים תראה אין לו כלום זה תן לו ולאנשים שהם בני תורה וזה אומר שלכו לעבוד שלכו לעבוד שלכו לעבוד מה זה זה אתה מבין הוא נדיב איפה הוא נדיב במקום שאסור להיות נדיב אבל אם בן אדם אתה מבין נדיב ונותן את הכסף לאנשים שבאמת עוסקים בתורה ומעמידים את כל העולם כולו אז הנה הוא לקח את המידה שהיא טובה היא יכולה להיות גם רעה הוא יכול לקחת רעה ולהפוך אותה לטובה זה הכוונה שאדם לוקח ומתקן מהצד הטוב את הצד הלא טוב אז כנגד המצווה הזאת שכל אחד יש לו את המצווה המיוחדת שלו אז אין איזה משהו הפוך לזה כאילו שצריך תמיד יש הפוך תמיד בכל המידות יש ישר והפוך אבל לא מול המצווה הספציפית שהוא שזה המצווה שלו מה שהרב הסביר בשיעור כל המצוות צריכים לקיים ויש מצוות שאדם מדקדק בהם יותר נמשך אליהם יותר וכולי או בלימוד תורה יש אנשים אוהבים הלכות יש אנשים אוהבים את הזוהר הקדוש יש אנשים אוהבים מדרשים יש אנשים אוהבים אגדות יש אנשים עוברים פלפול יש אנשים אוהבים כתוב ובתורתו יהגה יומם בלילה ובתורתו יש אחד נמשך בתורה לדבר מסוים יש בעלי מקרא יש בעלי משנה יש בעלי מדרש יש כל מיני אנשים כל אחד נמשך לפי הנשמה שלו ואם יש חס ושלום איזה עבה זה לא אומר שהוא לא ילמד הלכות רק מדרשי כ ואין איזה עבירה ספציפית ש בטח שיש כל בן אדם יש לו עבירות ספציפיות יש אחד נמשך אחרי ריית העיניים ויש אחד אחרי גזל ויש אחד אחרי חמדה ויש אחד ד אחרי כל מיני ואם מישהו לא מרגיש איזה משהו ספציפי אין דבר כזה לא מרגיש הוא לא מתבונן מה זה לא מרגיש אז צריך להתבונן ודאי אם ילמד אמרתי אורחות צדיקים הוא יגלה בעצמו הרבה מומים אוקיי ולגבי השאלה שנייה איפה הולכים א צריך לדעת מה מציעים פה מה מציעים שם ואיך מציעים אם זה על פי התורה ושולחן ערוך אם אומרים לך להדליק נר נשמה בשבת בשביל להדליק סיגריה זה לא הכיוון השאלה כ אם יש י השקפה ספציפית השקפה ספציפית זה להיות עבד השם לא משנה באיזה עבד השם על פי שולחן ערוך לא על פי אנשים שולחן ערוך לא אז השאלה מה שם הרב רומז זה לא רק לחדד אם הרב רומז פה לאן לא ללכת אוכ מה זה לאן לא ללכת אני לא רומז אני אומר ברור איפה שמקיימים את השולחן ערוך כלשונו ככתבו אתה יכול ללכת אבל אם אתה רואה סטייה מהשולחן ערוך או המצאות או דמיונות או כל מיני מיסטיקה או כל מיני אבטחות ובאות ובמות וכל מיני דברים אז אין לך מה לחפש שמה או אבל יש כאילו דברים יחסית כביכול חדשים ביהדות ש אין חדשים ביהדות חדשים זה רפורמה רפורמה זה פורמים אבל אגיד חסידות זה משהו שלא היה פעם לפני בטח הה לפני מאות שנים היה חסידות ל לפניכן כתוב כבר שצריך להתחסד עם הקדוש ברוך הוא אבל בדרך של דרך של חסידות אין שום בעיה אם היא הולכת ע כן אבל אם אתה קופץ ברחובות סתם קופץ על גגות של אוטובוסים וקופץ בדיסקוטקים בשביל לקרב את הניצוצות של ה כן של בעלי החצאיות אז בסדר אוקי כן תודו רב כן תן לגברת שמה למעלה ש ערב טוב יש לי שאלה לגבי הרב מוצפי אחרי מה שהוא דיבר על הבשר ועל החיסונים אם מותר כאילו לדבר עליו בזלזול כמו רבני השקר לא צריך לדבר בזלזול צריך לרחם על מי שטועה ומטעה אוקיי והסדרה בהלכה וב י לאט הסדרה בהלכה ובאגדה אפשר לקרוא את זה לא מכיר אוקיי ואפשר ברכה שיעלם לי מה שיש לי ברגל לא שומעת ברכה ברכה שיעלם לי מה שיש לי ברגל ואני לא אצטרך ניתוח מה שמך אבי גאל בת אופירה עוד לא נשואה לא תגידי לי משהו את מוכנה ללמוד חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצו א גמרתי כבר והתחלתי עוד פעם אבל את מוכנה כן מ באמצע מחדש מוכנה גמרתי ועכשיו אני באמצע פעם שנייה מוכנה מחדש כן עוד שלושה חודשים אחרי שאגמור את השלושה עכשיו בלי הקשר של החצי שגמרת מחדש אוקיי מה שמך ושם האמא אביגל בת אופירה אביגל בת אופירה השם יע גליך את מה שאת לא רוצה אמן כן תביא לזאת שלי ידך ערב טוב ערב טוב א אני חושבת שקלקל י לאחד הבנים שלי את הנקודה שהרב ציין א א השאלה אם כאילו נגיד למי ש יכול שיהיה לו נקודה מסוימת והוא לא יעשה את שאר הדברים נגיד הוא לא ילמד גמרא ולא ילמד דברים אחרים אמרתי מפורש צריך לקיים את כל מה שהתורה דורשת מכולנו אף אחד לא פטור משום דבר אבל כל בן אדם יש לו ודאי משיכה נטייה רצון אהבה סיפוק למשהו מסוים יותר משאר הדברים אז הוא צריך להתמקד שמה ולא להזניח את הדבר הזה וככל שיתמיד בזה הנקודה הזאת מסוגלת לרומם אותו מעלה מעלה מעלה כל כמו הענף שאמרנו שעם ענף אחד חזק אני יכול למשוך את האילן הוא היה לומד הרבה הלכות לשון הרע כן והייתי אומרת לו הוא ה ממש כבר נכנס לזה ממש לעומק אני אז לא הבנתי שזה ממש חשוב רק אחרי שהתחלתי ללמוד שערי תשובה הבנתי כמה זה חשוב אז הייתי אומרת לו שילמד גם עוד דברים לא רק כל הזמן לחות לשון הרע לחות לשון הרע עד שהוא הפסיק בכלל הלוואי שהוא יחזור יתמיד בזה כי זה הצלה הכי גדולה כ חיים ביד הלשון אז אתה יכול לברך את אריאל בן אופירה אני אברך אותך קודם שלא תטעי אמן דבר שני שלא תטעי אמן דבר שלישי שהוא לא יטעה אמ כולכם תזכו כן תן לגברת שמה ן יש עוד מיקרופון לא למה אתה מחכה אחד בצד הזה אח בצד הזה תרימי את היד נו תרימי גבוה אם לא לא ידע כן אחותי הקטנה שואלת למה לבורא עולם אין דמות הגוף ולכל הנבראים יש דמות הגוף והאם מיסטיקה קיימת אם היה לקדוש ברוך הוא גוף או דמות הגוף אז הוא היה נברא כי גוף זה דבר מוגבל ודבר מוגבל יש לו ואם יש לו מקביל אז הוא נברא והוא לא בורא תודה רבה ומיסטיקה יש אבל לא לא כל מה שקוראים מיסטיקה זה מותר אז כל המכשפות שקיימות ברוסיה ובכל הד הלה זה קיים ישיש ברור שיש כתוב בתורה מכשפה לא תחיה התורה לא אומרת לא לחיות את מי שאין את מי שיש היא אומרת ך מזה מתרחקים ונזהרים מזה אם בן אדם לא מאמין בזה ודבק בתורה לא יעונה לו כל רע הבנתי כן כולם קטנה כן תנן לגברת שמה שמה כן שלום כבוד הרב שלום אני הבאתי שתי טלוויזיות לשבור וואו איזה [מחיאות כפיים] כיף [מוזיקה] [מוזיקה] ‏ja מי שרוצה בבקשה מה זה לשבור תשבור בבית מה תביא את שלך נראה ביערת רע מקרבך [מוזיקה] נננ מהמ נני נני נ מהווי מה השם שלך שירה רדי שיר בת בת תורך תורך כן השם יברך אותך שבזכות זה שאת מסלקת את הסטרה אחרה מהבית השם תמלא עליך ברחמים ושכל זרעך יהיו צדיקים ויראה שמיים אמן א הרב כן אפשר לבקש ברכה שהיא ממש חשוב דירה א אני גרה בשכירות דירה אני רוצה כאילו לקבל דירת המידה עד סוף החוזה בעזרת השם זה לא בעיה מהשם של בעלך יש בעל או אין את לא עונה אנו לא לא לא ביחד אה את רוצה דירה לבד אנחנו לא ביחד בסדר ויתנו לך לבד א אני מגישה כאילו דירת המדר בשביל כא אני אני אני בעיקרון אני והוא היינו חיים ביחד ועכשיו אנחנו לא חיים ביחד ואני רוצה לעבור מקום הייתם נשואים קד אני והילדים לא אה גם לא הייתם נישואים כדין לא וואו וואוו טוב זה בעיה עכשיו את מוכנה לעשות תשובה על זה כן את לא יכולה לחיות איתו יותר את יודעת גם אם הוא ירצה גם אם הוא יהיה ילד טוב רק בנישואין על פי דת משה וישראל רק אם אני רק אם אני והוא נתחתן אז אני יכולה כאילו לחיות איתו ודאי אוי ואבוי מה זה הבנתי בסדר גמור אין בעיה בסדר גמור כן אם זה בסדר גמור הנה היא לידך אני רואה אותה שמה אבל אני אני אגיד לך משהו אני מפחדת כאילו לחיות עם מישהו שהוא לא אבא של הילדים שלי וואו ומה הה אם הית מתגרשת מה היית עושה מה זה כלום כאילו אני לא יודעת אני אני ככי יש מלא סיפורים עעם כל ה אתה יודע בכל זאת יש ילדים והם והם אתה יודע וזה פחד וכל אחד יש לו את הדרך שלו ההסתכלות שלו כן אבל הנה אתם לא ביחד גם כן את אומרת לא אני אמרתי אין לי בעיה אם נגיד עכשיו בעזרת השם אבל למה אתם לא ביחד לא מסתדרים לא מסתדרים כן נכון אז הנה אז לא צריך אותו לא מסתדרים אז לא צריך עכשיו אולי תמציא מישהו שכן מסתדרים אולי אולי אבל אסור לך להיות איתו ביחד בשום מצב לא אני לא מדברת איתו אני לא לא לא מדברת נגיד הוא יבוא עכשיו על ארבע ויגיד לך אני אהיה ילד טוב אוקיי את מכניסה אותו לדירה של עמידר או לא לא לא ממש לא לא לא לא לא מה תגידי לא מה תגיד אני אמרתי לעצמי וגם אמרתי לו בפירוש שאם הוא רוצה כאילו שיבוא אליך ומה שאתה תגיד אני אגיד אמן הנה אני אומר עכשיו אתם צריכים אם אתם רוצים להתחתן כדת משה וישראל אין בעיה אם הוא מכבד את מה שאתה תגיד לו אני מוכנה לזה בסדר ואם הוא מכבד השם יכבד אותכם בדירת עמידר בעזרת השם אמן כן שאלה תן לבחור רגע אני רוצה רק לברך את רכל שטה שבזכותה אני שברתי את הטלוויזיות ברוך השם שבעזרת השם יהיה לה פרנסה טובה בריאות הנפש ושלום בית ושזכה רק ביראת שמיים והצלחה רבה אמן וגם תודה רבה וכבת שהיא פה מאחור אני [מחיאות כפיים] רוא תן לבחור פה כן כן א שלום כבוד הרב שלום אני קודם כל ל רוצה להודות לך החזרת אותי בתשובה כמה פעמים לא פעם אחת כל פעם קצת יותר ברוך השם א אני רוצה לשאול אותך שאלה שנורא מעסיקה אותי כבר הרבה זמן א לגבי עבודה ו וורה תורה ועבודה כאילו איך יכול איך אפשר להסתדר גם עם תורה וגם עם עבודה הרי כתוב כמה פעמים בתורה שלנו שנגיד לצורך העניין האבא צריך ללמד את בנו אה אומנות קלה א וכל מיני דברים כאלה אבל מצד שני הרבנים היום מלמדים אותנו להתרחק מהעבודה להישאר בישיבה איך זה מסתדר זאת אומרת הרבנים שלך מלמדים אותך להישאר בישיבה כל הזמן או בזמן להיותך בחור כרגע אני לא בישיבה אבל אני רוצה למצוא ישיבה כרגע אבל איזה רבנים מה קרה איזה רבנים איזה רבנים אמרו לך להישאר בישיבה אני שואל ועד מתי א עוד לא אמרו לי רבנים להישאר בישיבה אני פשוט אומר שהרבנים היום איזה רבנים איזה אני לא בכללי רבנים היום של העדה החרדית אומרים שצריך להישאר יש הרבה אברכים שנשארים בישיבה וכן אני לא מכיר הרבה רבנים שאומרים שצריך רק ללמוד וכולי אדרבה אני אשמח מאוד ש הרבה כאלה אבל מכל מקום מה השאלה שלך ללמד מלאכה זה נכון שכתוב בגמרא שילמד את בנו אומנות קלה זה כי לא כולם יכולים לשבת וללמוד תורה כל הזמן יש כאלה שהם לא בראי השגה יש כאלה שהם לא יכולים באוף ים יש כאלה שאין להם ביטחון ויש ויש ויש כל מיני סוגים הרוב הרוב לא יכולים ללמוד כל היום כל הזמן הרוב לא שהם לא יכולים הם לא משתדלים באמת אם יכפו עליהם או שיציעו להם נגיד 50 אל דולר לחודש בתנאי שהוא ילמד 18 שעות אז הוא ילמד 18 שעות וירוויח 50 אל דולר אבל כרגע כשהוא לא מרוויח את זה אז הוא אומר מה איך אני זהו בכל מקרה זהזה לא סטירה לא סתירה משנה גם אומרת יפה תורה עם דרך ארץ שהגעת שניהם השכחת עוון זה לאלה שלא יכולים ללמוד כל הזמן אבל התורה השאיפה שלה זה והגית בו יומם בלילה בלכתך בדרך בשפתך בביתך בכל מקום בכל זמן שתהייה עסוק רוד בקיום תורה ומצוות זה לא חייב להיות תמיד ליד הספר אתה יכול גם ללכת בדברים שאתה למדת לשנן וכולי כל אחד זה לפי דרגת הביטחון שלו ואי אפשר לרכוש ביטחון ביום אחד להגיד אני בוטח זה תהליך תהליך הזה צריך להגיע לידי שלמות אבל לפני כן אנשים לפעמים קופצים ואחר כך חוזרים בהם ואז המצב יותר גרוע אז הם גם לא לומדים בסוף אז לכן אין סתירה זה תלוי באופיו של האדם זה תלוי במי שמדריך אותו ושהוא גם דוגמה אני רק רוצה גם לבקש שצה לאיזה ישיבה כדאי לי ללכת לא מזמן עזבתי את הצבא יצאתי על נפשי בגלל שהייתי שמה משק דת ואם כבר אני פה אז תיזהרו לא כשר בצבא כאילו כל מי ששומע את זה ממש חידוש עכשיו תקשיב א יש ישיבה אצלנו אם אתה יודע בבני ברק תדבר פה עם החברה שמארגנים את ההרצאה אם יסבירו לך בסדר תודה רבה כבוד הרב תהיה בריא כן תן לבחור הזה פה באמצע כבוד הרב ערב טוב אני ממוד מערכת פועלו של הרב באתי במיחד לראות את זוב פניו יש לי שאלה מרשי של השבת הוא כותב על הצלבים הממעיט ראשי כותב מי שאסף פחות מכולם פסיק העצלים והחגים אסף עשרה חומרים אני יוצא מנקודת הנחש שזה היה אחרי מעמד הר סיני ומעמד הר סיני כולם תרפו כולם מה כולם נרפאו כן מה ממעיט אמרת ממעיט מי שאסף פחות מכולם צדיק העצלים והחרים אסף עשרה חומרים כן אז איך היו חיגרים לא קודם כל אתה צריך להבין דבר אחד במעמד עצמו כולם תרפו כן אבל זה לא אומר שכולם נשארו באותו מצב למה לא כי אחרי זה בקדוש ברוך הוא חוזר מידתו טובה כי אחרי זה הם עשו את העגל נו אז מה אז יכול להיות שאחר כך כמו שפסקה זו מתן חזרו למצבה חזרו לוד פעם כמו שהיו לפני כן היו עברים והיו עוורים גם אני אומר אפשר בגלל שפסקה זו מתן בהתחלה ואחר כך שעשו את העגל אז חזרה אז פירושו של דבר שגם מה שנתן להם קודם על ידי זה שהם זכו ל ד הפסידו אגיד אולי זו התם פסקה אבל חזרה כאילו אבל משהו הקדוש ברוך הוא נתן להם את המתנה את הרפואה והכל אז למה הוא לקח את זה בחזרה כאילו חזר אותם לאותו מצב רוצה לעשות שיהיה בעל אימומים בשביל זה נתתי לך את הדוגמה לא שמעת זה השערות או שזה לא לא אין לי אין לי מקור לזה אני רק אומר כשם שאפשר שפסקה זו המתן וחזרה זו המתן בגלל העגל אז אם לא מגיע להם את הפרס ואמר להם כאדם מוון אני אמרתי אלוהים אתם נכון נכון ואחרי זה מה אמר כאדם תמותון תחזרו למות כמו האדם הראשון אז פרשו שחזיר להם את המוות קודם לא היו צריכים למות ועכשיו חזרו למות מה יותר גרוע לחזור להיות חיגר או למות בסדר למות אבל ח אז זהו אז אז חיגר זה לא שאלה כבר אבל למה הוא מחזיר אותנו במצב הקודם אחרי שהוא בירך אותם אחרי ש כאילו פסק אז עניתי לא פעמיים עניתי אבל חזר ד אבל פעמיים עניתי לא עוד פעם לענות אותו דבר תהיה ברי תן הגברת האישה מבוגרת תוה רב א יש לי יש לי שאלה קודם כל מפרשת השבוע שהתחתנו בהכ האם הערב רב שיצאו עם משה ממצרים היו במעמד הר סיני קיבלו תורה הם היו גם במעמד הר סיני וקיבלו תורה הם קיבלו תורה כן ערב רב נו מה לעשות נו מה אפשר לעשות א דבר שני זה יש לי עוד שתי דברים הדבר השני מהשלושה זה שמאוד קשה לי ללמוד ספרים את הספרים שהרב אומר חוץ מסיפורי צדיקים אז מאוד קשה לי למשל אורחות אורחות צדיקים או מסילת ישרים או שערי תשובה אני קוראה עברתי הבנתי ואני לא יכולה כאילו להתמיד בזה לא לא לא צריך להתמיד רק סיפורי צדיקים אני לא צריך להתמיד את אוהבת סיפורים בסדר מה שאת ילדה את אוהבת סיפורים עכשיו אנחנו אז מה אני עושה רגע רגע עכשיו התבגרנו כשאת לומדת אורחות צדיקים את צריכה לקחת מידה מידה ולא לקרוא אלא לראות איך אני מיישמת את זה עליי כל מה שכתוב במידות זה עליי לא כתוב על מישהו אחר כתוב עליי ואני בודק מה כתוב עליי אם אני מסתכל נגיד במידה של ענווה יש בי או אין בי אם אני מסתכל במידה אחרת גאווה יש בי או אין בי אם אני רואה רגזנות יש בי או אין בי ואז אני רואה גם כתוב איך מתקנים כתוב מה הפסול בזה מה העונש מה השכר אז אני מיישם אני מחליט שמהיום אני לא רגזן איך אני עושה את זה כתוב ויש לי פסוקים שמה שאני אנן אותם ואז אני אזכור כעס בחי כסילים ינוח אני רוצה להיות כסיל לא רוצה להיות כסיל למה שאני אקרא כסיל אפילו אם הם לא יקראו לי כסיל השם קורא לי כסיל למה אתה למה כעס נח אצ לך וכן הלאה ואני איישם אז אני לא צריך לקרוא את זה עוד פעם כי אני כבר חי את זה זה נקרא לקרוא לא לקרוא זה לא כמו סיפורי צדיקים סיפורי צדיקים מי ייתן לי את העומק הזה סיפורי צדיקים כבר יש את כל הסיפור פה אני קוראה זה מתומצת ומר תעצר תבוני בעצמך יש בי את הדברים האלה או אין לאט לאט לאט לאטן בדו כתוב טוב שאלה שלישית משהו פרקטי שאני נמצא באמת בירה הזאת עם הרב לקבל את העצה היות שאני באה מהבעל תשובה וכולם שם סביבי הם מהשבט שחילוני אז יש המון אנשים בני משפחה שאיין מי שיאמר להם קדיש מה אני בתור אישה יכולה לעשות באופן שוטף ביור צטים של אנשים שאני הלכו לעולמם ו אכפת לי מהם מה אני כאישה יכולה לעשות לילו נשמתם את יכולה לתרום סכום כסף למישהו שיגיד זה כבר מעבר כוחותיי זה הרבה אנשים וזה כבר מעבר למה שאני תורמת אני ב את יכולה לעשות נציב יום ובו את אומרת שיהיה לעילוי נשמת כל אלה שמי שאין לו שיגיד עליו קדיש אני לא מבינה יש פה אישה בשם יוכבת איפה היא נמצאת עוד איפה הי בצד השני עברה תסתכלי איפה היא תרמי את הד שמה הנה היא תסביר לך מה זה בשורה האחרונה תסביר לך מה זה ואת יכולה באמת לעשות בשביל כל הנשמות שאיין מי שיגיד עליהם קדיש זא אומרת יכול לתת רשימה שמית של קרובים לא לא צריך להגיד אתה אומר לכל אלה שאיין להגיד עליהם קדיש וא אכפת לך שזה יהיה ל עוד כמה אנשים שאת לא מכירה אני רוצה שבל יכללו אלה שאני מכירה ודאי הם יכללו לא אם אתה אומר לכל מי שאיין מי שיגיד עליו קדיש זה לא כולל את כולם ובאיזה יום זה מה זה נציב יום היא תגיד לך היא תסביר לך טוב בסדר רגע ושב וזה לא נגמר זה לא חד פעמי כי השיעור מוקלט השיעור הזה משודר ושומעים אותו אחר כך עוד אלפים ורבבות של אנשים והזכויות האלה עולות זה לא רק אמירת קדיש זה שיעור וקדיש אחריו שיעור של הרב כן הבנתי בסדר גמור תודה שאלה אחרונה שמה בסוף בירוק תגידי א ערב טוב כבוד הרב ערב טוב א קודם כל זכות גדולה לראות את הרב לראות פני צדיק גדול המחזירים בתשובה תודה על הקדמה א דבר נוסף יש לי סיפוק מאוד גדול א לחבר לאחד שכל אחד באמת יביא את המקום את הביטוי שלו כי כל אחד הוא מיוחד וברוך השם זכינו להקים מרכז מרכז קהילת פז שבה כל אחת תורמת מעצמה אם בהתנדבות אם בכספים כדי שזה יצליח וגם אנשים גם הילדים שמגיעים למרכז כן אז רצינו לבקש שוב פעם מכבוד הרב שזה יצליח שזה יעלה שנמשיך להתחבר כבר נתתי ברכות ב בסס בוואטסאפ בכל נתתי כבר כן אנחנו רוצים מאווד רוצים שזה יגדל שזה יתרחב שזה יגדל אם אתם תעשו דברים טובים זה תמיד יגדל זה באופן טבעי גודל מה שטוב אנשים מתחברים נכון או לא נכון נכון זהו אז שיהיה לכם בהצלחה תודה רבה אמן תכף בשקט אנחנו נדבר כן אני מודה לכם הייתם נחמדים תודה כל יש בח והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל יש בחוה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יומרו אין קדוש כשם יכ כ כ ר אין קדוש כשם י הכל יודוך והכל ישפוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין דוש [מוזיקה] כשה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מוזיקה] ‏mo ‏e