תמלול
לא ידוע - מהו יהודי? (102)
- - - לא מוגה! - - -
[קליפ] תודה רבה. אז תשמע, יש לי עצה בשולחן, תשמע בקולי. מי שרוצה להיות ראש ממשלה צריך קופה, קופה של שרצים, גם קופה בצד נמלט. אומר להם ביי ביי, ואף אחד לא אומר לי מילה. מה אתה אומר על זה? לנבחרים שעומדים ברום הפסגה, כולם בחקירות, כולם עם תיקים, כולם עם הכל, ומכסים אחד על השני. לא יאומן כי יסופר. לא המסכות, לא אטרופים, לא חיסונים, שום דבר. אני לא נבהל מזה. הישראלים הכי פחות רצויים כתיירים בכל העולם. לא גונבים חס ושלום, מפלחים. מי שר צפיר גייטס, אני רוצה להודות לכם איך לנהל את המיקרוסופט. הלכו לפלסטיני, הוציאו את המזלג, נתנו לו כאפות ושלחו אותו לעזה. אתם יודעים מה זה? אתה לא גוי! אבל בשביל להיות יהודי צריך יהדות, צריך ללמוד ולעסוק.
דרשה א':
בפרשת השבוע כתוב: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח כד).
מפרש האבן עזרא ז"ל: הזכיר עצת יתרו לסדר שרי אלפים שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות לשפוט את העם, ולא הזכיר את עצתו, משה רבנו שהוא הוסיף על עצת יתרו, מה הוא הוסיף? שוטרים על השופטים לעשות מה שציוו השופטים, וכן כתוב: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" (דברים טז יח) עכ"ל.
אבל מה כתוב בתורה? וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר, ומה עם מה שאתה אמרת? לא מזכיר. אילו קרה דבר זה אצל אדם בינוני ומישהו בא והעיר לו איזה הערה או ביקורת, ואפילו שהוא שמע מה שהוא אמר לו וקיבל את דבריו וישם אותם, אבל על דבריו הוא הוסיף גם דברים מעצמו נוספים, כשהיה מציין את הדברים, היה ממעיט אם הוא כבר היה כנה בדברי הממליץ והמבקר, ומנפח את מה שהוא אמר ומה שהוא עשה ומה שהוא פעל ומה שהוא הבין! כך בדרך כלל בני אדם נוהגים.
אבל אצל משה רבנו אנחנו רואים דבר אחר! שותק, אינו מגיב, אינו מפרסם את ההוספה שלו עצמו, וכאילו שהדבר מתחילתו ועד סופו כולו עצת יתרו. כמו שאומר הפסוק: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" זאת אומרת כל מה שהוא עשה זה כאילו כל זה אמר יתרו והוא לא אמר כלום ולא הוסיף כלום.
פה רואים ציור אמיתי של ענווה ושל אמת, משה שותק כדי ליצור את הרושם של יחוס כל הדבר וכל הפרשה כולה ליתרו, והפרשה עצמה נקראת "פרשת יתרו" אין פרשה שנקראת 'פרשת משה', פרשת יתרו יש, ואת הכל מיחס משה ליתרו.
"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ... עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱ-לֹקִים עִמָּךְ" (שמות יח יז, יט) יתרו אומר למשה רבנו: 'תשמע יש לי עצה בשבילך שמע בקולי...
(יש הרבה ישראלים אומרים: "שמע בקולי, שמע לי, אני אומר לך"...)
ואומר יתרו למשה: שְׁמַע בְּקֹלִי אני אתן לך עצה'. צריך לזכור: מי נותן העצה? נותן העצה זה אדם שבילה הרבה שנים בסביבה של דעות כוזבות, בעצמו היה מטיף לאחרים: 'לעבוד עבודה זרה!' ומנהיג אותם בדעות כזב, כשהוא בעצמו פסל כל עבודה זרה כשהוא עבד כשהוא ראה שאין בה ממש. משמע, שהוא סבר בתחילה: 'שיש בה כח', כשראה שאין בה ממש - פסל אותה! לקח פסל אחר, לא עבד? פסל אותו, לקח משהו אחר. אבל, בדרשות שלו היה מטיף לעבודה זרה, בסוף הוא עבד כל עבודה זרה שבעולם! וראה שאין בה ממש - זנח אותם עזב אותם, הכיר את הבורא, סופו שחזר בתשובה, וזכה אף להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה" (שמות יח א).
אבל בכל מקרה זה אדם שדעותיו היו כוזבות, מאדם כזה שנכשל כל הזמן בדעותיו, יש ללמוד ממנו משהו?! אחד שפתח עסק והפסיד, פתח עוד אחד ופשט את הרגל, עוד פעם פתח עסק והפסיד, ועוד פעם פתח ועוד פעם פשט את הרגל, עוד פעם פתח עסק ובסוף פשט יד... ואחד כזה רואה עשיר אדיר
ואומר לו: 'מסטר ביל גייטס I WANT TO ADVICE YOU TO ADVICE YOU ...' יש לו עצה בשבילו לביל גייטס, 'איך לנהל את 'מייקרוסופט'... נו, אחד כזה מתייחסים אליו בכלל? מה אתה? פאשלאווי! עשית כל כך הרבה פאשלות אתה בא נותן עצות ל"אִישׁ הָאֱ-לֹקִים" (דברים לג א) ?! ומשה מקשיב ושומע, מקבל את דבריו, מבצע אותם, מוסיף על דבריו, ולא מזכיר מאומה ממה שהוא הוסיף, אלא הכל תולה ביתרו. - אני לא מכיר אנשים כאלה כלל וכלל!
('מעיני החיים').
דרשה ב':
"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח כה)
בדיוק כעצת יתרו. הוא גם פועל לפי העצה. אנחנו יודעים מדרכי אומות העולם, האנשים שקדושים בעיניהם הם בעיניהם כמו 'מלאכי מעלה!' לא יתכן ליחס להן איזה שגיאות או טעות, ומכל שכן חטא ועוון, ולא חסרון ועצה כשהם חסרים עצה עד שיצטרכו לשמוע מישהו אחר.
ואם מישהו יאמר על מי מקדושיהם איזה חטא או מכשול עוון - יורדים לחייו ומענישים אותו בעונש היותר גדול אשר ביכולתם! מדוע? כי אינם מבינים את מעלת האדם, והם עושים אותו כמלאך ושרף - שלא יתכן שיחטא. ואנחנו מכירים את תרבות יוון, שהם עשו מכל הקיסרים שלהם, הרומאים עשו מהם אלילים! פסלים ואלים, זהו. והם מאמינים: 'שהם אלים והם נמצאים בשמים כאלים ומשפיעים עליהם שפע...' וכו' וכו'.
אבל בתורתנו הקדושה תורת אמת, מצד אחד כותבת התורה שמשה רבנו "אִישׁ הָאֱ-לֹקִים" ואומרת התורה: "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב ז) זאת אומרת את התוארים הכי נשגבים שיכול בן אנוש לקבל קיבל משה רבנו ואף אחד זולתו! ומספרת לנו התורה מגודל מעלתו של משה רבנו ומסיימת התורה, בספר 'מלאכי' ואומרת: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג כב) כך מסתיים אחרון הנביאים. ובכל זאת לא עשתה אותו התורה לא-לקים, אלא ל"אִישׁ הָאֱ-לֹקִים".
בעת מעמד הר סיני משה היה במעלה הגדולה והנשאה ביותר, אין כמוהו בעולם! קיבל תורה, "לֹא אָכַל" ו: "לֹא שָׁתָה" "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה!" (שמות לד כח) שלוש פעמים - מאה עשרים יום ביחד! כל העם שמע שדיבר עמו הא-לקים: "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט יט) בכל זאת לא התבישה התורה לספר: שבאותה העת קיבל עצה מיתרו חותנו: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח כד) התורה אומרת: גם משה רבנו "אִישׁ הָאֱ-לֹקִים" במעלות האלה שאמרנו, יכול לקבל עצה גם מן האדם שנקרא 'יתרו' שטעה לאורך כל ימי חייו! לא יאומן כי יסופר.
האם אפשר להעריך את עיקר מעלת הסיפור הזה שהתורה מספרת לנו? שצריכים אנו ליפול על אפנו בפני הדר כבוד אמיתתה של תורתנו הקדושה! לספר דבר כזה, נפלא ומשובח, ללמד אותנו: אמת מהי, שיכול אדם להיות במעלה הגבוהה ביותר, ובכל זאת לא בטל ממנו צד האדם, ואדם יכול לטעות.
וראוי לו לקבל עצה ממי שיהיה, והרמב"ם כתב: "קבל את האמת ממי שאמרהּ" בין אם זה גוי שהוא רחוק מתורתנו הקדושה, "חכמה בגויים האמן" תורתם אל תאמן, אבל חוכמה יש בגויים אפשר ללמוד. ילד קטן אמר לך את האמת - קבל ממי שאמרה, האמת חשובה מכל! אז אחרי שאנחנו רואים: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ ... וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב ח) עדין צריך את עצת כהן מדין.
אבל מצאנו אצל חז"ל בשני מקומות: 'שבא משה רבנו לכלל כעס, ומזה שבא לכלל כעס בא לידי טעות!' וחכמים לא חסכו את שבטם וגילו לנו את המקומות: ב"פְּקוּדֵי הֶחָיִל" (במדבר לא יד) ו: "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים" (במדבר כ י) זאת אומרת משה רבנו אע"פ שהיה גדול ביותר, וכשכעס - טעה ופרסמו אותו. ועוד דבר: התורה אומרת את חטאו בשעה שאמר הקב"ה אליו ואל אהרן: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ ח) והוא הכה את הסלע, ויצאו ממנו מים, אעפ"כ בגלל שינוי, או בגלל טעות בהבנה, נענש משה רבנו בעונש איום ונורא! כאילו היה ח"ו מורד ופושע שפרק את עול מלכותו יתברך. מה כתוב בפסוקים?
אומר הקב"ה למשה ואהרן: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ יב) אם אתם לא הקדשתם, לא היה קידוש ה', זה כאילו לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי! "עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי" (במדבר כ כד) "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי" (דברים לב נא) לשונות קשים ביותר! מה היה הסיפור?
הקב"ה אמר למשה: "קַח אֶת הַמַּטֶּה" מצד אחד, אבל מצד שני אמר לו: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ ח) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, משה הבין: כמו שתמיד הוא לקח אֶת הַמַּטֶּה ופעל בו את האותות - גם הפעם. אבל הקב"ה אמר: "וְדִבַּרְתֶּם". מה רצה הקב"ה? הקב"ה רצה שהוא ידבר אֶל הַסֶּלַע, ואז הוא יתן את מֵימָיו, מה יאמרו כל העם?
- 'שזה ודאי מהשי"ת!
למה, סלע לא מוציא מים! ואם סלע מוציא מים, לא טיפות, סלע שמתגלגל אתם אח"כ כל הזמן, אז מה, מה קורה? מדברים לסלע והוא שומע, סלע אין לו שכר ועונש, סלע שאין לו אזניים, שומע למשה רבנו! אדם שיש לו אזניים, ויש לו שכר ועונש, ודאי וק"ו שצריך לשמוע למשה רבנו! אז זה קידוש ה'. אבל אם משה רבנו לוקח את המטה ומכה את הסלע, מה יאמרו הליצנים שבעם? אלה שלא רוצים לקבל מרות, מה יאמרו?
- "עזוב! בחייאת דינאק, מה זה? נתן מכה, הוא היה רועה צאן ארבעים שנה אצל יתרו, הוא מכיר את כל הסלעים, זה סלע גיר, סלע חלול, סלע ג'אדטי, הוא ידע הוא נתן מכה בסלע שנותן מים ויצא מים! מה הוא עובד עלינו?'
תמיד יש ליצנים שיכולים להגיד: 'שמסלע אפשר להוציא מים!' אין בעיה, וזה יהיה מספיק בשבילהם.
הקב"ה אומר: 'לא היה פה קידוש ה'!' ואומר את כל הלשונות הקשים ביותר, כאילו ח"ו פשע ומרידה. וגם נקנס בעונש קשה: 'לא להיכנס לארץ ישראל!' אתם יודעים מה זה? לעמוד מול פרעה, כל המכות לתת, סכנת חיים! פרעה עריץ ורשע שיכול בנקל להוציאו להורג, ארבעים שנה להסתובב במדבר עִם "עַם קְשֵׁה עֹרֶף" (שמות לד ט) שכל פעם מחליטים: 'שרוצים לחזור למצרים...' סובל את כל הסבל הזה של ההנהגה, ובסוף בסוף כשמגיעים לשכר הנכסף להגיע לארץ הקודש שהיא הארץ המיוחלת: "שאִוָּהּ הקב"ה לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב יג) ששם יבנה בית המקדש!
אומר הקב"ה: 'כולם יכנסו - ואתה לא!'
אתם יודעים איזה עונש זה? אחד בונה בית,
ואומרים לו: 'כל השכונה תכנס, כל העיר תכנס, אבל אתה מה שבנית לכולם - אתה לא תכנס! אתה לא תראה את זה מבפנים, אני אתן לך לראות את זה מבחוץ...!' - זה עונש קשה. הוא לא רצה להכנס בשביל לראות את הנוף, הוא ידע את מעלת ארץ ישראל וקיום המצוות שבה, ונקנס בגלל זאת!
אותו האיש, משה רבנו שנאמר עליו: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב ז) הקב"ה מעיד עליו ולא חוזר בו מזה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, אעפ"כ בגלל שהוא המרה במשהו את דבר ה', כאילו מָעַל מַעַל בה'. ואפילו שהחטא שלו היה קטן שבקטנים! כי התוצאה נתקבלה: יצאו מים! וגם אם יוצא ע"י מטה - זה נס שאין כדוגמתו!! אבל כיון שזה לא היה כמו שהקב"ה אמר, התורה לא חסכה את שבטה ממשה רבנו. איפה היה דבר כזה מתפרסם בכל העמים, על מי שהוא החשוב ביניהם, כדי לפרסם דבר כזה, ולעשות ממנו הקלון הגדול ביותר?!
ויש מה ללמוד, יש ללמוד מהדברים האלה: קודם כל, שתורתנו אמת ולא מכסה על אף אחד!
לא כמו פה במדינתנו הקטנטונת, שה'נבחרים' שעומדים ברום הפסגה - כולם בחקירות! כולם עם 'תיקים', כולם עם הכל... ו'מכסים' אחד על השני... ואם רוצים לבחור מישהו צריך שיהיה לו הרבה 'תיקים' בשביל שהוא יבחר, למה? כי אז רודפים אחריו כי אומרים: 'שיש לו תיקים'
אז הציבור אומר: 'יופי! אם יש לו תיקים - אז רודפים אחריו, ואם רודפים אחריו - אז בשבילנו אין לו תיקים...' ואז זה טוב מאוד, כי אין 'נבחר ציבור' נבחר – 'אלא אם כן יש לו קופה של שרצים על גבו!' יפה מאוד, מי שרוצה להיות 'ראש ממשלה' צריך 'קופה', קופה של שרצים... גם 'קופה' בצד מומלץ. אבל, התורה לא חוסכת, היא לא כותבת את זה ב"ידיעות" או ב"הארץ" ואח"כ מחליפה אישים ושוכחים... לא, ואין 'שבע שנים עבר' לא! לנצח נצחים, אלפי שנים, כל פעם קוראים בפרשת השבוע על משה רבנו מחדש את זה! והתורה לא מכסה על אף אחד! אף אחד.
אז צריך לדעת: אנחנו אפילו במדרגות הגבוהות ביותר, אנשים גם, מדרגות א-לקיות אפילו, 'אנשים' וצריך לזכור: שאדם יכול לטעות, יכול להיכשל, יש דרך תשובה על הכל. אבל צריך לדעת דבר אחד: לא ליחס לאדם יותר ממה שהוא. ובפרט האדם שלא יכשל ביחוס עצמו יותר ממה שהוא.
שתים אנחנו לומדים; חכמים אמרו לנו: "אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ" (אבות ב ד)
יש אדם בטוח בעצמו: 'אני... אני אני 'אני ואפסי עוד..!'. אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם המוות, כי אפילו רגע לפני המוות יכול אדם לכפור בכל! ברגע אחד. כי יצר הרע לא מניח את האדם אפילו עד הרגע האחרון מנסה ומנסה - ומנסה ויש לזה דוגמאות רבות! (לא אפרט כאן...) אבל אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ.
רבי 'יוחנן כהן גדול, שימש ארבעים שנה כהן גדול בכהונה גדולה, זה להיכנס לקודש הקודשים ולצאת חי! מי שנכנס לשם והרהר הרהור או מחשבה פסולה - מת על המקום! היו קושרים אותם; שאם הוא נכנס והוא מת, גוררים אותו החוצה, כי אי אפשר להיכנס לקודש הקודשים - רק כהן גדול ביום בכיפורים. והוא נכנס ארבעים פעם!! (לא היה עוד אחד כזה...) והוא היה מכפר על כל ישראל, ובסוף נהיה 'צדוקי' כפר בכל! הוא היה צריך להיות לפחות בן מאה עשרים בן מאה שלושים...! אתם מתארים לעצמכם? "אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ" היצר אורב לך בכך פינה - דע!
בכל אופן צריך לדעת דבר נוסף: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח יד) אמר שלמה המלך ע"ה, אנחנו צריכים לדעת את אמיתת נצחו של האדם, אין אדם בעולם שזכה לשכר יותר גדול ממשה רבנו ע"ה! ואנחנו מבחינתנו איפה היה צריך להיות השכר שלו? בעולם הזה, להכנס לארץ ישראל ויראה את כל הטובות שהקב"ה הבטיח לעם ישראל, ולבנות את בית המקדש, וללמד עוד תורה לישראל! לא במדבר, כי אם במקום ישוב בארץ הקדושה ש: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹקֶיךָ בָּהּ" (דברים יא יב) ולשאוף את האויר הקדוש ששאפו אבותיו הקדושים; אברהם יצחק ויעקב, כך אנחנו היינו מבינים.
והנה אנחנו רואים: מקרה עצוב! משה ואהרן ומרים - הרועים של עם ישראל, לא זכו לראות כל הטוב שהתאוו לזה, מתו בחוץ לארץ ולא ראו שכרם בעוה"ז. איך יתכן לעשות להם עוול כזה? לגדולי הדור האלה! כ: "מי שבונה בית וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ" (דברים כ ה) כמי ש"נָטַע כֶּרֶם... וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ" (דברים כ ו) ויאכל אֶת פִּרְיוֹ...?! והם שלשתם בנו את בית ישראל, ונטעו את כרם ה'! את עם ישראל, ולא זכו לחנוך ולא ליהנות מהפירות?!
מפה אנחנו למדים: מה שאמרה התורה: "היום – לעשותם, ומחר - לקבל שכרם" (דברים ז יא, עירובין כב.) אין השכר משתלם בעולם הזה על המצוות, אלא "שְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה" (אבות ד ב) השכר הכי גדול על מצוה, זה שנותנים לך אפשרות לעשות עוד מצווה! והשכר משתלם ל'מחר', לחיי הנצח! כי בכל העולם הזה כולו אי אפשר לשלם שכר מצוה אחת! כי מצוה היא רוחנית נצחית, ושכר בעולם הזה הוא זמני בר חלוף, אז זה לא המטבע הנכונה לשם.
אז רואים: שהם עבדו ורצו לפני הקב"ה כסוסים! והכניסו את כל עם ישראל לארץ הבחירה, ועשו כל מה שרק אפשר, ובסוף לא ראינו איזה פירות שהם קיבלו כאן? אלא מה, "היום לעשותם" בעולם הזה "ולמחר לקבל שכרם".
דבר שלישי שאנחנו לומדים מן המעשה של משה רבנו וענשו: כשהאדם נפטר בארץ נוכריה, שלא יחשוב: 'שאבד סברו!' לזכור: שגם משה רבנו ע"ה נשאר בחוץ לארץ. זאת אומרת נכון שיש ענין גדול להגיע לארץ הקודש, ומעלה גדולה לחיות כאן, וגם רצוי מאוד שאדם יקבר כאן, אבל כיון שחיינו חיי נצח, ולא חיים פה עלי אדמות, אל יתייאש מי שלא זכה לדור כאן ולהיקבר בארץ ישראל, שהרי גם משה רבנו נמצא בחוץ לארץ.
דבר רביעי: שכתוב בתורה: "כִּי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם הוּא אֱ-לֹקֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י יז) אמרו חכמים: "איזה שֹׁחַד אפשר לתת לקב"ה?" מה, תתן לו כסף? "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה'" (חגי ב ח) במה אתה יכול לשחד את הקב"ה?
'אם יבוא אחד ויאמר לקב"ה: 'בעבור X עבירות - קח Y מצוות ונתקזז...'
- אי אפשר לשחד את הקב"ה; 'שְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה!' אי אפשר לבוא ולשלם אפילו על עבירה אחת, אפילו אלף מצוות: 'סגור את התיק', אין דבר כזה! רק תשובה מוחקת. אם אדם לא מחק בדרך תשובה כמו שהקב"ה התווה, לא יועיל לו שום דבר! העוון נשאר ונשמר... אז לכן רואים את זה מאצל משה רבנו, לא לסמוך ע"ז שאנחנו עושים מעשים טובים, וצדקות ומעשי צדיקים, כי זה לא מציל מן העונש על העבירות למי שלא שב מדרכו הרעה. ואנחנו רואים: שהקב"ה לא וותרן, מתי הוא מוכן לוותר? אם אדם שב בתשובה! אבל אם הוא לא שב, הקב"ה גובה בסוף את מה שמגיע לו.
דבר חמישי, ואחרון: מי שמגיע אליו עונש מן השמים על חטאים והפשעים שלו, והקב"ה מיסרו ביסורים גדולים ועונשים מרים ח"ו אל יאמר: 'נואש!' אל יאמר: "אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה'" (איכה ג יח) לא יפול ברוחו מפני זה, וידע: כי כמו שאין הוא יתברך ותרן, כמו שהוא יודע שהקב"ה לא וותרן, אבל בגלל ש:'גדולה מידה טובה ממידת פורענות!' לא יקפח הקב"ה את שכרו הטוב, ואחרי אשר יקבל את עונשו על עונותיו, יגיע לו הגמול הטוב גם בעוה"ז בעד צדקותיו וחסדיו.
זה מה שאמרו חז"ל במשנה: "וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת" (אבות א ז) בשני צדדים; אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת, אם בא עליך פורענות אַל תִּתְיָאֵשׁ! זה לא אומר שהיא תישאר פורענות 'עד הסוף' והכל יכול להתהפך לטובה! "ישועת ה' כהרף עין!" אבל גם אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת, כי אתה עובר עבירות בלי סוף,
ואתה אומר: 'פורענות לא תבוא עלי...'
אַל תִּתְיָאֵשׁ כבר מזה שהיא לא תבוא, אפשר שתבוא בסוף... אז צריך לשתי פנים: צריך להיזהר ולדעת ולקחת בחשבון וגם לזכור: שאם אדם חלילה באו עליו פורענויות - הטובות שלו לא נשכחו. ראינו: שמשה נענש בעונש המיתה - אבל שכרו לא קופח בעולם הבא!
('יסורי הדעת').
אם כן למדנו פה פרק חשוב ביותר! שבא ללמד אותנו מאמיתת תורתנו הקדושה ומגדולי ישראל, שהתורה לא חוסכת את שבטה מאף אחד. אבל לצערנו הרב, אנחנו נמצאים בדור של קטנים לא גדולים, והמבחר הוא קטן מאוד, ומביש, כי ככל שמתרחקים מן התורה, וככל שלא לומדים אותה, ולומדים את תרבות הגויים, נדמים להם, ואז ממילא כמו שיש אצלם דברים כאלה - גם אצלנו מאמצים אותם.
אבל אם היו אנשים לומדים, ומלמדים את האמת ע"פ התורה והמידות התרומיות שהתורה מלמדת אותנו: כיצד להתנהג בחיי היום יום, והחברה היתה מפנימה אותם והולכת בדרכים האלה, ומוקיעה את מי שלא הולך בהם - היינו החברה הכי טובה שיש בעולם! עד לפני דורות לא רבים, הכירו ביהודים את המעלות האלה בבירור, היום זה כבר הטשטש לגמרי, והישראלים גם 'דואגים' לזה.
הישראלים הכי פחות רצויים כתיירים בכל העולם! גונבים, עושים קומבינות, עושים כל מיני פטנטים... שהגוי אפילו לא חלם, לא שהגויים 'ישרים וצדיקים...' אבל קומבינות כמו של היהודים הישראלים - ואי ואי ואי... לא רגילים לדבר כזה, העולם נדהם ונפעם כל פעם מה'פטנטים' שהחבר'ה שלנו עושים...
פעם סיפר הרב לסרי סיפור: שהיה איזה פלסטיני עם איזה ישראלי, שניהם היו כאלה 'פלאחים', יודעים לפלח... אתם מכירים את המושג הזה לפלח? לא 'גונבים' ח"ו! מפלחים... אז היה איזה סעודה של עשירים שהם אכלו עם כפיות ומזלגות מזהב!
אז הפלסטיני אומר לישראלי: 'תשמע, תשמע, אני אומר לך, אני אומר לך: שאני ניגש שולחן עכשיו ליד כל העשירים שאוכלים עם הכלי זהב, ואני מצליח להרים משמה מזלג מזהב - בלי שאף אחד ירגיש ואני שם אותו בכיס פה ואף אחד לא ידע!'
הישראלי אמר לו: 'אם אתה מצליח לעשות כזה דבר, אני, ניגש לשולחן לעיניהם מרים את המזלג מזהב, שם אותו בכיס אומר להם: 'בי – בי!' ואף אחד לא אומר לי מילה! מה אתה אומר ע"ז?'
אמר לו: 'אני לא מאמין!'
אמר לו: 'ואני גם לך לא מאמין, בא נראה...!'
הפלסטיני ניגש ככה עשה איזה תרגיל - הופ. הצליח להוציא את המזלג אף אחד לא הרגיש שם אותו בכיס.
מחייך לישראלי ואומר לו: 'נו!'
הישראלי עושה לו: 'שוואייה...' ניגש לשולחן מרים מזלג מזהב שם בכיס והולך לכיון הפתח,
אנשים קמים מהכיסאות: 'הלו! מה אתה עושה? מה אתה חושב שאתה עושה פה?'
אומר להם: 'אל תדאגו! המזלג שאצלי בכיס - הוא כבר אצלו בכיס...'
והלך, עשה לפלסטיני: 'ביי...' הלכו לפלסטיני הוציאו לו המזלג נתנו לו כאפות' ושלחו אותו ל'עזה'... והישראלי הלך עם המזלג הביתה, קומבינות של ישראלים. יש עוד כמה דוגמאות - אבל זה לא להערב. זה ב'תיאטרון הקאמרי' ב-26 לחודש, אני אהיה שמה אז יהיה מתאים...
כן יהודים יקרים!
(חלק השאלות ותשובות....)
כן, יהודים יקרים, אם יש לכם שאלות בינתיים, אני מוכן להשיב. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלאך העולם שהכל נהיו בדבורה. הנה פה לפניי, אם אפשר למסור לו את המיקרופון. כבוד הרב, איך מובטח לבן אדם שלא לחיי העולם הבא? שהוא יכול לנצל מחבלי משיח? איך אדם יזכה לעבור את חבלי משיח ולזכות לחיי העולם הבא? בחבלי משיח כתוב כך. פעם סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון הכהן שליטא, אז זה היה, היום הוא זכר צדיק לברכה. שהמשגיח רבי חזקאל לוינשטיין, זכר צדיק לברכה, היה משמיע ועד לאברכי הכולל. פעם אחת הוא סיפר ששמע מהחפץ חיים, זכר צדיק לברכה, שאמר כי תהיה מלחמה שנייה שכנגדה מלחמת העולם הראשונה תיראה כמו משחק. אימה ופחד נפלו על כל השומעים. ואז הוא אומר, אני העזתי לשאול את המשגיח תוך בקשת מחילה, בשביל מה צריכים לדבר דברים כה קשים? אדרבה, צריכים להתפלל אחרי המלחמה שהייתה, מלחמת העולם הראשונה, שלא יבוא גזר דין כזה. ולמה לומר דברים כאלה? המשגיח נעשה נלהב כעמוד אש, כמו אש להבה, ואמר אתה בכלל לא הבנת במה מדובר ואל מה התכוון החפץ חיים בדברים האלה? החפץ חיים התכוון בעיקר לכך שיהיה חושך באמונה. החשיכה באמונה שהייתה במלחמת העולם הראשונה הייתה משחק מול החשיכה באמונה שהייתה במלחמת העולם השנייה. שים לב. והחשיכה באמונה שתהיה במלחמה השלישית, זאת שאנחנו עומדים בפניה היום, כל מה שהיה קודם ייראה כמשחק. ואנחנו נמצאים כעת בעיצומה של המלחמה הזו. בהשתלשלות של הסתר הפנים הזה ממלחמה למלחמה, אז יהיו קצת רובים, טנקים, מטוסים, אבל לא זה עיקר המלחמה. עיקר המלחמה נסובה בין הכפירה לאמונה. ואין לך זמן יותר מתאים מאשר להשמיע את הדברים כשאתה שומע שכל מפלגות הימין והשמאל מדברות נגד דת ישראל ומתהדרות מי מכפיש יותר את אוחזי התורה ולומדיה. וכשמפלגה כמו של טוני מגיעה תמיד למנדטים כאלה, כשדעותיו ידועות בכול, יש מי שמגדירו בסרט הרצל והציונות שלא רצו שהוא ייכנס למשטר והיה הפגנות נוראיות בכל אירופה והנה פה הוא צובר תאוצה והכל ומתנפח לממדים מה זה? הכפירה חוגגת אני לא נבהל מזה כי גם זה לעומת זה עשה אלוקים כשם שהקדושה עולה ומיליון בעלי תשובה יש לפי הכלל שאמר שלמה המלך עליו השלום גם זה לעומת זה עשה אלוקים אז באותה בחינה גם עולה הכפירה כנגד ומלחמת הכפירה והאמונה זו המלחמה האחרונה שכתוב שניכנס לשער החמישים בדור האחרון זה השער הזה שער הכפירה והאפיקורסות אבל מובטחים אנחנו שנצא ממנו בזכות התורה הקדושה עם ישראל הוציא אותם הקדוש ברוך הוא ממצרים אחרי 49 שערים שאם היו נכנסים לשער החמישים של הטומאה לא היו יוצאים חלילה לעולם ממצרים למה שם הקדוש ברוך הוא חשש ועכשיו לא? כי אז העם במצרים עוד לא הייתה לו התורה ולא היה מה שיחזיק אותו מול רוח הכפירה הנוראה עד שאמרו המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא אלו עובדי עבודה זרה בני ישראל ואלו עובדי עבודה זרה מצרים אותו דבר למה אתה רוצה לשחרר אותם ממצרים? עד שנתן להם שתי מצוות מצוות קורבן פסח ומצוות ברית מילה שבזכות המצוות יצאו ממצרים איך אנחנו נצא עכשיו בזכות שתי מצוות? תורה וגמילות חסדים הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג שזו המלחמה האחרונה שבוש מגלגל אותנו אליה הרוצה להינצל? הנה יש עצה שתי מצוות תורה וגמילות חסדים אם בן אדם מקיים את התורה ומצוותיה ועושה גמילות חסדים עם הזולת זכות זאת תגן עליו לא המסכות, לא הטרופים, לא חיסונים, שום דבר יש תורה, יש גמילות חסדים, אין רשות למלאך המוות להתקרב אליו יפול מצדך אלף ורבבה מימיניך, אחד עשרה אלף מתים לידך, אליך לא ייגש אין לו רשות למלאך המוות לגעת באדם הזה אבל כבוד הרב, נכון כל האחים שלנו הטועים, אתה יודע, הם לא רק כולם עוסקים בתורה כמו שכולם אומרים, צריך לעשות גם בתורה וגם בגלות חסדים. יש כאלה גם שעובדים, יש כאלה שהם לא יכולים ללמוד שמונה שעות רצוף, אז מה עליהם לעשות? קודם כל, אף אחד לא אמר שכולם צריכים ללמוד שמונה שעות רצוף. כל אדם צריך לקיים את התורה, דהיינו לקיים את מצוותיה ולקבוע זמן ללימוד התורה. אבל בינתיים הוא לא יכול לשמור את כל התורה. אם אדם עובד, לדוגמה, שמונה שעות, עדיין יש לו מספיק זמן לקבוע שעה-שעתיים בערב לפחות, ודאי שיש לו, נכון? במקום לתת בפלוויזיה ולקרוא עיתון, ודאי יש לו זמן, נכון? במקום ללכת לשחק כאן או אחרת, ודאי שיש לו זמן. במקום לקשקש לשון הרע בטלפון הרבה, ודאי שיש לו זמן. הרי יש עוד שמונה שעות לפחות פנויות, אם הוא ישד שמונה שעות, מה יעשה בשמונה השעות האחרות? אז צריך להשקיע משהו בשביל לימוד התורה, אחרת איך הוא ידע מה מצוותיה ומה הוא צריך לעשות? אדם שרוצה ללמוד משפטים חייב ללמוד את ספר החוקים. אין מה לעשות. אתה רוצה להיות משפטן? אתה רוצה להיות עורך דין? אתה רוצה להיות שופט? אתה חייב לדעת, אתה חייב ללמוד. כל תחום שאדם רוצה ללמוד להגיע למשהו, צריך ללמוד אותו. אדם רוצה להיות יהודי, יהודי, הוא צריך ללמוד יהדות. אי אפשר להיות יהודי בלי יהדות. זה כמו לשים. כאן נפתח הסופר! פלוני, נכנסים הכל ריק, לא הביאו סחורה. בן אדם יש לו שלט, נגיד יהודי, נגיד שיש לו שלט, אין לו אפילו שלט, אין לו כיפה ואין לו כלום. אבל נגיד שיש לו שלט, אבל אתה נכנס לבפנים, שואל אותו כמה דברים, הוא לא יודע שום דבר. אז איפה המצרכים שלך? מה אתה מוכר בעצם? מה יש לך? מי אתה? במה אתה יהודי? חייל זה לא אחד שרק שם מדי, מדי זית. חייל זה אחד שהתאמן ולמד תורות הלחימה של צה״ל ועשה קורסים וככל שהוא למד יותר הוא מתקדם יותר והדרגה מביעה את מדרגתו, דרגתו, כמה הוא חייל, עד כמה הוא הגיע. אבל אם נלביש עכשיו אחד במדים הוא לא נהיה חייל, אולי הוא רק התחייל אבל זה עדיין לא חייל וכן בכל דבר. יהודי צריך יהדות. בבוקר אנחנו מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי. למה? תגיד ברוך אתה השם שעשני יהודי. למה להגיד על דרך השלילה? תגיד על דרך החיוב. לא. אתה לא גוי. אבל בשביל להיות יהודי צריך יהדות. צריך ללמוד ולעשות. איך תברך שעשני יהודי? יהודי במה? נכון שאם נולדת להם יהודייה אתה יהודי. אי אפשר להבקיע ממך את זה. אבל יהודי זה לא חלל, זה לא בועה, זה לא דבר ריק. זה מהות. וצריך ללמוד מה זה. אז לכן צריך למצוא את הזמן. ואדם שעובד כל היום, כמו שאמרנו, וקובע עיתים לתורה, וגם בשעה שהוא עובד הוא מצפה לשיעור כי הוא מבין שזו האמת ובשביל זה האדם חי כי הכל זה בשביל העולם הבא שהוא יגיע אליו. העולם הזה חולף, כולנו נצא. אדם כזה גם כן ייקרא בן תורה. אתה שומע? למה? כי הוא עושה את כל אשר לאל ידו בשביל לעשות. יש בחינות למה אנשים הולכים לעבוד. יש אחד אין לו ביטחון כל כך, לכן הוא מפחד. אחד מרובה בילדים, לכן הוא חושש. כל אחד מסיבותיו. אחד שלא יכול לשבת ללמוד כל הזמן, נגיד, שזה אמיתי, אז זה גם כן סיבה שאדם לא יכול לשבת כל הזמן. אבל צריך לדעת שהוא צריך להבין שהכל סובב סביב התורה ומצוותיה אפילו שהוא עושה מעשים של חול דהיינו עבודה ושאר דברים לצרכיו לקיומו אין בזה פסול. האדם הזה ייחשב אצל הקדוש ברוך הוא כבן תורה. היו הרבה פוסקים מגדולי ישראל שעסקו במסחר. החפץ חיים עצמו עסק במסחר מה בספריו בשביל להתפרנס והוא יצא גדול הדור. זה לא סותר. הגמרא מספרת על רבי יוחנן הסנדלר. התורה מספרת על יהושע שהיה פחמי. כל אחד היה לו איזה מקצוע. תקופתם לא הייתה אפשרות כמו היום. היום יש אפשרויות יותר. אבל היו תקופות של עוני, של רעב. שגויים רדפו אחרי יהודים שלמדו תורה. אז כל אחד מסיבותיו התחסק לפי האילוצים שהיו לו וגדלו והתפתחו. בעל חיי אדם היה גם כן. בעל חנות, מסחר, יצא גדול. גדול בתורה. כולם שואבים מספריו. וכן הלאה. אז לכן אתה צריך להבין. אין חיוב לשבת בישיבה. זו זכות גדולה למי שזוכה. למי שמגיע למדרגה כזאת. אבל אדם חויב ללמוד תורה ולעסוק במצוותיה, באשריו ואשרי חלקו. תודה רבה. תהיה בריא. כן, שמה בסוף. נעים מאוד שמי שירר. היי. יופי. אתה אומר, קודם כל אני רוצה להסביר לך, קודם כל, שאני מאמינה. זה לא שאני לא מאמינה ואני מנסה לשאול פה את האמונה. אתה אומר שאנשים ששומרים מצוות ושומרים חוקים ועושים גמילות חסדים, הם אנשים שהנעצו במלחמה ולא צריכים מסכות. מעבר לזה אתה הולך ומסביר לאנשים, אני בכל אופן מסבירה לאנשים שכמו שאתה מסביר, לאנשים שמי שעושה מצוות ואלה והאלה הוא ינצל מהמלחמה ויש לו סיכוי ואלה והאלה. פותחים אנשים את הטלוויזיה ורואים איזה ילד בן שלוש שרוצה ללכת עם אבא שלו לבית הכנסת בחמש דקות מאחר ומחבל יורה בו. אלה והאלה יש סיפורים כאלה מלא על כל האנשים הצדיקים שנהרגו עד עכשיו בפיגועים. אז בא בן אדם ואומר לי שירל את אמרת לי ככה וככה וככה אני אנצל אם אני הולך לשמור שבת אם אני אעשה גמילות חסדים ואני בכל אופן אני מאמינה אני מאמינה שלקדוש ברוך הוא הסיבות הדרכים שלו נסתרות וכל דבר אחר כן? כמו שאומרים קח אחד בשביל לא לקחת 100. אבל יש אנשים שלא מבינים את זה ובשביל לחזק את האמונה שלהם אתה בכל אופן בורא עולם מראה להם את ההפך. והבן אדם שרוצה להאמין ורוצה להתקרב לבורא העולם רואה הנה גם הצדיקים מתים גם הצדיקים נהרגים סליחה איפה האמונה פה כאילו מישהו שובר להם את האמונה פה. שמעתי. את שמעת את התחלת השיעור שלי? כן. סיפרתי שמשה רבנו, למרות שהוא היה הכי הכי ויותר מכל אלה שסיפרת עליהם, בכל אופן נענש בעונשים קשים ביותר ופרסמה את התורה עם גנאי גדול? שמעת, נכון? אין פה היום בדור מישהו שמתקרב, לא למשה רבנו, לאחד מהרבנים בדור הקודם. אין דבר כזה. זאת אומרת, ודאי שאף אחד לא מגיע לדרגה של עשרה הרוגי מלכות, שאת כולם הרגו במיתות משונות. לא סתם מיתות, משונות. חשבון שמיים ידוע לפניו. אנחנו דיברנו לשאלתו, בגוג ומגוג מה יהיה? בגוג ומגוג פרסמה התורה, הרוצה להינצל מגוג ומגוג, זה מה שיהיה. בתקופות אחרות לא אמרה התורה את זה, כיוון שיש פעמים שיש גזרות. דוגמא, המצב הזה, אני מתריע עליו כבר הרבה, הרבה שנים, והוא אומר שזו גזרה משמיים. אה, זה לא מלחמת גוג ומגוג במצב הזה? לא, ודאי שלא גוג ומגוג. זה ש-70 אומות העולם, כולל האמריקאים, יילחמו בנו. וכמו שאת יודעת ושמעת קצת, מה שאני אמרתי לפני 15 שנה, היום שומעים את זה בחדשות, שבוש אמר, אחרי שהוא מסיים עם עיראק, הוא פונה לפנות את ההתנחלויות ולעשות סדר במזרח התיכון. זאת אומרת, אנחנו הכתובת הבאה. וכיוון שאנחנו מאוד תלויים, כן, לצערנו, ככה אומרים לנו, תלויים בחסדיו של בוש, אז ממילא מחר, כיוון שהשיבר אצלו, הוא יטפל בנו כמו שצריך, ואצלו אין בעיה, אם הוא עומד לשרון, בוא, בוא, בוא, טוס, טוס אליי, טוס, הוא טס אליו. ואז הוא מטיס אותו מהחדר עם הוראות. ואז אנחנו עושים מה שהוא אומר. עכשיו, גזירה פירושו של דבר, כשניתנת רשות למשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע. זה כשיש גזירה, ואפילו כשיש צדיק. אמרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, אם זה צדיק גמור, אין את הכלל הזה עליו. אם הוא צדיק שאינו גמור, יש את הכלל הזה עליו. זאת אומרת, אינו מבחין בין צדיק לרשע, זה בצדיק שאינו גמור. מה זה צדיק? אומר הרמב״ן, מי שרובו זכויות, צדיק. מי שרובו עוונות, רשע. זאת אומרת, אדם נמדד לפי רוב ומיעוט, זה אחד. אז הוא יכול להיות צדיק, ואפילו בעינינו. ואנחנו רואים דברים. אבל אצל הקדוש ברוך הוא בחשבון זה לא בדיוק כך, והאדם נתפס גם על דברים כאלה. אם משה נתפס על דברים קלים שבקלים, ודאי שסתם בן אדם יכול להתתפס ועל דברים הרבה יותר חמורים, רק אינם גלויים לעינינו. זה דבר אחד. דבר נוסף שצריך להבין, זה שיש אנשים שהם לא מתים על עכשיו, כמו המקרה שאת מספרת על הילד בין השלוש. זה ילד שיש בו נשמה שהיא מגולגלת. כי הקדוש ברוך הוא אינו עושה עוול. ואם הוא לא עושה עוול, כן, אז איך ילד בן שלוש חף מפשע, עוד לא עשה כלום בחייו, עוד לא עבר עבירה, הוא עוד לא יודע מה זה עבירה. איך אפשר לדון אותו במיטה מקליע של מרצח פלסטיני? איך אפשר? אלא מה? זו נשמה שהייתה בעולם, הייתה צריכה להתגלגל, נכנסה באותו ילד, לסיבה ידועה לקדוש ברוך הוא, למה הוא צריך למות במיטה כזאת? הוא יכול למות גם בתאונת דרכים. יש ילדים קטנים שמתים בתאונת דרכים, ויש כאלה שמתים בעריסה, ויש כאלה שמתים בבטן האם, עוברים. אז יש כל מיני סוגי מיטות, אבל הם לא בגלל עכשיו, כי עד גיל 13 הילד לא חייב במצוות. אז למה הוא מקבל עונש? לא על עכשיו, על גלגול קודם. אז הקטן נהרג, נרצח, נפטר, בגלל חשבון קודם. המבוגר נהרג, נרצח, נפטר, בגלל חשבונו, אם הוא מעל גיל 13. ובמקרים נדירים, אם הוא שלם בכל, מכל-כל, אז זה גם על גלגול קודם. כמו איוב. איוב מעיד עליו הקדוש ברוך הוא, איש תם וישר, ירא אלוקים ושר מרע. אומר הקבוצה, אני מעיד עליו שהוא כזה. והוא אומר לשטן, תיזהר מלנגוע בו. ואף על פי כן, איוב סובל ייסורים שההגדרה המקסימלית לייסורים אומרים ייסורי איוב. תדע על מה זה שנים רבות לסבול מגפה בגוף. הבעבועות זה משהו קטן, והוא מתגרד בחרס בשביל להרגיע את החום והשרפה של הקדחת שיש בו. בחרס הוא צריך להתגרד, שנים. לישון אי אפשר, מתקלף לו העור. מתים לו עשרה ילדים. הוא מפסיד את כל ממונו. והקדוש ברוך הוא מעיד עליו, איש תם וישר, ירא אלוקים ושר מרע. לא שכנים אומרים, הקדוש ברוך הוא אומר. אז למה הוא קיבל את העונש? לא בגלל עכשיו, בגלל שבגלגול קודם הוא היה טרח אבי אברהם שהחטיא את דורו בעבודה זרה. והוא חזר לתקן את הדבר הזה בגלגול נוסף. אז מה אנחנו יודעים חשבון של בני אדם? אנחנו לא יודעים. אבל אומרים לנו את הכלל. אם אין לך חשבון מגלגול קודם, ואתה בסדר עכשיו, ואתה עושה את עצת התורה מה שאמרה לך, עליך נאמר לא יאונה אבן לצדיק. לא יאונה אבן לצדיק, נקודה. אבל אם קרה משהו, אז הוא לא מכלל אלה שנחשב בכלל הצדיקים השלמים והגמורים, אלא בכלל הצדיקים שאינם גמורים, ולכן יכולים להיפגע. הבנת? אדם שיש לו מסכה, היא צריכה להיות אטומה לחלוטין על פניו, נכון? נכון? מסכה זה לא מספיק. צריך אטום. ואם יהיה לו איזה פתח קטן, זה כבר מספיק לחיידקים של סדם. נכון? אם אדם לא מאה אחוז, יש פרצה כבר ליצר הרע, לשטן, למלאך המוות, להיכנס דרך שם ולחייב אותו. לכן אדם צריך להישמר. עכשיו, מה העצה? תורה וגמילות חסדים. תורה זה חיוב וגמילות חסדים זה רשות. אני לא חייב כל היום ללכת לחפש לעשות גמילות חסדים. אבל אם אני עושה כן, אז אני עושה לפנים משורת הדין. על פי דין אני לא חייב לצאת כל היום לחפש חסדים. אם אזדמן אני צריך לעשות חסד. אבל אם לא אזדמן אני לא חייב, נכון? אבל אם אני כן אעשה, אם אני איזום מעצמי, אז הקדוש ברוך הוא אומר, אם אני אדון אותך על פי... כי אתה הלכת על פי דין, לא תצא נקי, לא תצא נקי. אי אפשר שיהיה פה בן אדם מושלם לחלוטין. אבל אם אתה תעשה לפנים משורת הדין, כיוון שאני מודד מידה כנגד מידה, אז גם אותך אני אדון לפנים משורת הדין. ואני לא אדון אותך לפי הדין כמה שאתה חייב. אני אתחשב בזה שגם אתה עשית לפנים משורת הדין. זה הסיכוי שלנו להינצל. אם אנחנו עושים גמילות חסדים ומרבים בחסדים לזולת, יש לנו את ההגנה הכי טובה. ואם אדם מזכה את הרבים ומציל יהודים ומקרבם לאביהם שבשמיים, אין זכות גדולה מזו. וזה היום קל, אפשר לעשות את זה עם קלטות, עם וידאו, עם סידי וכולי. קודם כל, יש סיבה שאני פה. אני רוצה לספר לך משהו. אני מספרת את זה מול כולם, אז אני לא אפרט בכמה פרטים. אני קודם כל הייתי מאמינה די גדולה. אני הייתי הולכת עם חציות, שבחיים לא חלמתי ללכת עם חציות. הייתי מסתכלת לראות טלוויזיה, שבת זה שבת, ברכות זה ברכות, מנחה ערבית, הכול, כל דבר. כשלפני שנתיים התגייסתי לצה״ל, אז קרה לי בלאגן במוח, נכנס לי היצר הרע, כמו שאומרים. אבל זה יצר יצר הרע. זה כמו, בוא נגיד, ממש בגידה בשם. זה כמו ללכת להאמין בשם ולא ללכת להאמין בשם. ממש ככה. כשנכנס היצר הרע, אני סירבתי לקבל אותו, כי ידעתי שזה נוגד את האמונה שלי וזה לא טוב. אבל בוא נגיד שזה ישתלט עליי כמו מחלה. אחרי שזרקתי את זה, ביקשתי מבורא עולם שיעמיד לי את היצר הזה עוד פעם, כי אני צריכה לבדוק מי אני בכל אופן. הוא שלח לי את היצר עוד פעם, והבטחתי לו שאני אעיף את היצר רק בשביל לדעת מה אני, שאני אדע לחיות עם זה. בכל אופן, הוא שלח לי את זה, העפתי את זה כי הבטחתי לו, בתור, ביני לבינו, הבטחתי לו שאני זורקת את היצר הזה. בוא נגיד שמאותו יום אני לא אותו דבר. אם הייתי מאמינה גדולה, אני עדיין מאמינה, אבל יש חבל ממש דק שמפריד בין האמונה שלי לבין היצר הרע שממש משתלט עליי בצורה בלתי רגילה, כן? אני הולכת לבית הכנסת, אני אעכב את הצעדים שלי בשביל להגיע לבית הכנסת, שזה בחיים לא היה קורה. היום גם הפסקתי כבר ללכת לבית הכנסת, בוא נגיד דבר כזה. אני נתפלל בבית או ברכות השחר, לא הייתי יוצאת אם לא הייתי מתפללת, והיום אני בקיצור מחפפת. עכשיו, אני מרגישה מזויפת כי אני מרצה לאנשים, ואני מדברת עם אנשים על אמונה, וכל בן אדם שמדבר איתי, אני אדבר איתו על אמונה, ובורא עולם ובורא עולם, ואני בעצמי לא יכולה. עכשיו, אתמול קרה משהו מוזר, אני, יש לי חברה שיש לה, מוחים לך כפיים. יש לי חברה שנולדה לה ילדה, שהיא לא הייתה צריכה להיוולד לה, היא הפילה שתי ילדים, יש לה מחלה שיש להם אותו גן, אם אני לא יודעת בדיוק איך קוראים למחלה, ואמרו לה שאם היא תפיל את הילד השלישי, אז היא לא תוכל להביא ילדים לעולם. אמא שלה אמרה לה, תביא את הילדה. היא הביאה את הילדה, ואמרו לה, כאילו, הילדה נולדה בלי דופק, אמא צעקה לשם, השם נחזיר לה את הדופק. אתמול היא עשתה את הבדיקה אם היא תכלה במחלה, כאילו, אם יש סיכוי שהיא תכלה במחלה. עכשיו, מ-50% זה אומר שכן, יש סיכוי שיתאכלה במחלה, ומ-49 זה אומר שזה בסדר גמור. זה עמד על אחוז אחד, שזה הגיע ל-50%. אני, בכל אופן שמאוד מאוד קשה לי, אני אומרת לך שקשה לי, זו מלחמה עם היצר הרע, אני לא מאחלת לאף אחד מלחמה כזאת. זה בשינה שלי, זה במחשבות שלי, זה ביום שלי, אני מדברת עם אנשים ואני נלחמת איתו בו זמנית. וזה קשה לי, וכל זה בשביל בורא עולם. יש לי העצה. אני רוצה להצליח את ההצעה. אם אני יודעת שהילדה הזאת, תבריא, ובמאה אחוז אני אומרת, אני אף פעם לא אמרתי מילה ולא קיימתי אותה. אם אני יודעת שהילדה הזאת תבריא, היום אני אומרת לעצמי, וזה קשה לי, אני אומרת לך בלב שלם שזה קשה לי מאוד, אני אישית, כל מה שעובר לי בראש, וכל העצר הזה שנכנסתי לפני שנתיים, אני מעיפה כאילו לא היה. קודם כל יפה מצידך, לפני שאני אגיד לך מה לעשות. אני ממליץ לך להתחתן מהר. אין לי מי. דווקא מישהו שאל אותי על זיווג, לא מזמן, איני יכול לעשות את השידוך. אתה רוצה שאני אסביר לך את הבעיה? לא, לא, אני כבר מבין. איזה? עכשיו, אני רוצה שתדעי דבר אחד. בעזרת השם, יהיה בסדר. ואני אתן ברכה לילדה הזאת, בעזרת השם, שתבריא. והציבור, אני מקווה שיענה אמן. אמן. חשב לעשות מצווה כמי שעשה. ובעזרת השם יתברך, אני מקווה שזה יועיל גם לך, שגם את תבריאי מהיצר הרע. אבל לפני כן, בשביל שיהיה לך ביטחון, בעזרת השם יתברך, אני אראה לכם סרט קצר שנוגע לעניין הזה. עד כמה הקדוש ברוך הוא מוכן לעזור למי שמוכן להיעזר. בבקשה. אפשר לשאול אותך שאלה? אתה קובע עדים לתורה? לא. מה אתה עוסק? אני עובד כמו כולם. כרגע אני לא עובד, בגלל שאני מבית חולים הרבה זמן. אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום, כל יום תורה? כן. בעזרת השם יתברך. מי שברך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה ובכל הקהילות הקדושות והתאורות. הוא יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה. השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן. כל הסיפור התחיל שיום אחד בערב אשתי הייתה בסיעת עסקים והילד היה איתי בלילה. הוא מחליף לו בגדים, ופתאום הוא רואה שהבטן שלו נפוחה. הוא יותר מרגיל. אני שואל אותו, יואב, הבטן כואבת לך? הוא אמר לי, לא, אני רק עייף, אני רוצה להרדישה. הוא אמר לי, טוב. אשתי, במחורה בבוקר התקשרתי אליה ואמרתי, תשמעי, הבטן שלו נפוחה, אני לא יודע מה זה. נפל אותה פה הרופא הכללי, פה, כשהיא רק הגיעה משהו בבטן, אם יש לו משהו זה, ניקח אותו למנהטן. היא לקחה אותו פה לרופא הכללי, זה היה יום שישי. הרופא ראה את הבטן ואומר, הוא לא אוהב מה שהוא רואה, כלומר, מה שהוא מרגיש, וישר לאולטרה סאונד ובדיקות לראות מה יש לו בלונג אילנד ג'וויש, בקווינס. זה היה יום שישי, כל הרופאים בדרך כלל לא נמצאים שם, ויואב בינתיים, כל יום, כל יום שעובר הוא מתנפח יותר ומתנפח יותר, הבטן גוטלת, הוא גוטל וקשה לו לנשום. ביום שישי, שבת, בערך ביום ראשון, כבר אמרו לנו שיש לו את המחלה, יש לו סרטן בבטן שתוקף את הסרטן, זה נקרא סרטן השרירים, שתוקף את השרירים שעל כל החלקים הפניים של הכוורת, המעיים, הכיס המרה, הכול, פשוט הכול. וזה כל כך גדול, והרופא אמר שהוא מוכרח לציין, בילד כזה קטן, גידול כזה גדול עוד לא רע. הם אמרו שהזמן, אין לנו הרבה זמן לחכות ולשחק עם זה ולעשות את זה. הכניסו אותו לניתוח, להוציא קצת, לראות אם הם יכולים לעשות את הניתוח, אמרו, אם יצליחו לעשות את הניתוח, להוציא את זה, יוציאו אותו, אם זה ממאיר, אז יוציאו אותו, אם זה לא ממאיר, אי אפשר למגע בזה. אורן. זה היה מאוד קשה לראות אותו סובל במיטה עם כל הטיפולים הקימיים האלה ואיך הוא משתנה, כל הגוף שלו משתנה, כל הצבע משתנה. מצבע כזה של בן אדם חי, פתאום הכל נהיה שחור, הציפור העומניים, כזה צבע ממש, מי שראה אותו לפני כן, מי שראה אותו חן, ממש פחמנות. סיימנו את הסיבוב של שש טיפולים של כימותרפי, ואחר כך אמרו שהיה צריך להתחיל עם רדיאשן. לפני הרדיאשן רצו לראות אם הולכים לעשות את הניתוח. זה היה עשר שעות של ניתוח. הוא יצא על מיטה מחובה לכל המכונות, כל הזה, בועות יוצאות לו מהפה. אנחנו נבהלנו, היה נפוח מהניתוח, זה היה מדהים לראות אותו עוד פעם. הלב שלנו, לא יודעת איך הלב שלנו, איך לנו כוח לעמוד ולראות את הילד שלנו ככה. זה היה מדהים. איזה כוחות צריך בן אדם לעמוד ולראות את הילד שלו ככה, ככה. יש את זה מניתוח כזה. הוא עבר ניתוח של עשר שעות, ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם מקרנות בכל החלק של הבטן. התחלנו מהקרנות, כל יום במשך 20 דקות היה צריך לקבל הקרנות. כל טיפול של 20 דקות, אולי היה מסוגל לעשות כלום, הוא מקיא ולא רוצה לאכול, לא רוצה לשחק ולא רוצה לישון ולישון ומקיא וכואב לו, וממש סבל, סבל, סבל, זה לא דל ישוער, איך הוא סבל, כמה הוא סבל. כתוצאה מהקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי, וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפח, וכל הזמן צריכים, עם נחל גדולה, להוציא לו את הנוזלים מהכבד. הכבד שלו ממש ממש הפסיק לעבוד והוא התחיל להתנפח, וזה הגיע ממצב של פעמיים בשבוע להוציא את המים, זה הגיע למצב של כמעט שלוש מים בשבוע. עכשיו נדבר על שש ליטר של מים להוציא מהבטן בשבוע. שש ליטר של מים, לשים ילד בן שלוש כל פעם, ואז הם הציעו לנו לעשות השדרת כבד, לפני השקלת כבד, לפני שהם הגיעו למסקנה הזאת, הם הלכו לעשות עוד פעם ביאפסי של הכבד. בביאפסי הם הגיעו למסקנה שכל התאים מתים, אין תאים חיים שם בכלל. ולפעמים זה הם הגיעו למסקנה שבתאים מתים לא יכול להיות שהכבד regenerate, כאילו ירבה את עצמו. רחם, רחם לו השם מלקינו רחם. הדרך שהגעתי לרב אמנון יצחק מאוד מאוד מוזרה, שעד היום אנחנו, כשאנחנו חושבים אנחנו צוחקים איך זה. אני יצרתי קשר ממשלתי אל פעם אחת, ואמרתי לו שאני מעוניין שהרב אמנון יצחק יבוא לבית החולים, ייתן לו ברכה, ואולי תבוא הישועה מזה שהקדוש ברוך הוא ישמע לתפילתו. ושיש לו כל כך הרבה זכויות, לפעמים אנשים כמונו, התפילות שלנו לא עולות ישר למעלה, כמו שאנשים צדיקים כמוהו. אז ביקשתי מאוד מאוד אם נוכל לעשות את זה לטובה לבן שלי שיבוא, אז הוא אמר, הוא לא הבטיח לי שום דבר וזה, אבל הוא בא בעצמו. הוא בא בבוקר, וזהו, ידעתי שההופעה בברוקלין קולג' בברוקלין, ובאמת לא היה לי מצב רוח, שכבתי במיטה ליד הילד, ופשוט לא היה לי מה לעשות, כאילו הסתכלתי על התקרה, מחבק אותו, ומודה לקדוש ברוך הוא, כל דקה שהוא נותן לי איתו, זה מה שעשיתי. ירדתי לו מטה, לקחתי מונית, הגענו לשם משהו, התקשרתי לשאלתי על בית הטלפון, אמרתי, שמע, אני בחוץ לבניין, הוא בא, החליט ושיבו איתי בשורה הרביעית. טוב, ישבתי, ההופעה כבר התחילה, כבר עבדתי, ישבתי שם, ולפתע הוא בא והוביל לי את המיקרופון, הוא מספר את הסיפור שלך. לא שמעתי את עצמי, לא ראיתי אותי אף אחד, רק הסתכלתי על הרב אמנון יצחק וסיפרתי לו את הסיפור והתפרצתי באיך היא, וממש ממש מתוך הלב, כאילו כאב אחרון, שכולם ישמעו אותי, שהקדוש ברוך הוא ישמע אותנו, ידעתי שיש לנו טכונה של לעשות משהו. כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית החולים, הבן שלי הוא בן שלוש, לפני שבעה חודשים הוא קיבל סרטן בבטן והוא סובל קשה-קשה, הוא עבר שלושה טיפולים של קימו בצורה מאוד קשה, הוא עבר ניתוח של עשר שעות, ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן. כתוצאה מהקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי, וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפח, וכל הזמן צריכים, עם נחל גדולה, להוציא לו את הנוזלים מהכבד. כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו, הוא משתמש בתרופה מאוד מאוד ניסיונית, ושאפילו לא עברה את ה-Proof של ה-FDA פה, של משרד הבריאות. כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים הוא ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן בפלורידה, וכל מסע שמתי לו את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה, והוא פתח אוויר, והוא בן שלוש, והוא אומר לאימא שלו, תראי, כתוב פה שהקדוש ברוך הוא ישלח לי רפואה שלמה. My husband gone to school in the bed, and he asked me to pick him up from the bed. So I picked him up, and this little Torah that he has, he opened it up, he started opening it, and he was divinging to השם for רפואה שלמה. And then he says, look, mama, look, השם says here that I have to have a white ספר Torah and I'm it's going to be very גדול גדול, he said, big and I'm going to have a רפואה שלמה. ומאז אותו יום הוא אמר לה שהיא צריכה לקנות לו ספר תורה גדול לבן כמו בבית כנסת. טוב, חשבנו שזה יעבור לו. ומדי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול לבן, ולא ספר קטן כמו שלילדים יש. רבאתי ספר תורה. מה זה ספר תורה? I dreamed about it. כשסיפרתי את הסיפור הזה, אז חשבו, טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שלא רפואה שלמה. לפני שלושה ימים הרופא שלו, שבמקרה הוא יהודי, אז הוא שאל אותו, אליה יואב, מה אתה רוצה שאני אביא לך? אז הוא חשב שהוא יביא לו איזה צעצוע או משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה, והוא אמר לו שזה יהיה בשביל רפואה שלמה. יש ארגון יהודי שנקרא חי לייפליין. הרופא אמר לו, אני לא מבטיח לך, אני אנסה. הוא עשה כמה טלפונים, ובאחד עשרה וחצי בלילה משפחה יהודית מברוקלין, שאני לא יודע מי, תרמה לו ספר תורה, ועשו לו כיסוי. הוא ביקש את הכיסוי בלבן, הוא לא התפשר לשום צבע אחר, הוא רצה אותו בלבן. עשו לו את הכיסוי בלבן, והביאו את ספר תורה לבית החולים, ועשו שם, והציגו לו את הספר תורה ונתנו לו את הספר תורה. מי שלא... הוא לא היה בחדר הזה, לא הבין במה מדובר הוא היה כל היום במיטה, הוא לא יכול לזוז בשעה חמש, כשהוא הביא את הספר תורה הוא פתאום מתעורר והוא שאל איפה הספר תורה שלי? אמרתי לו, אז בחדר, מחכים לך לקחתי אותו לחדר, הוא כאילו התעורר לחיים, הוא חיבק את הספר תורה במשך שעה, הוא לא עזב את הספר תורה וכשהחזירו את הספר, כשאמרו לו שצריך לקחת את הספר תורה לבית המדרש באזור שאנחנו גרים, הוא היה שוב פעם עצוב. כיום הוא מחכה שנחזיר אותו הביתה ונכניס את הספר תורה לבית הכנסת. אבל המצב שלו לא מאפשר. אפשר לשאול אותך שאלה? אתה קובע עיתים לתורה? לא. במה אתה עוסק? אני עובד כמו כולם. כרגע אני לא עובד, בגלל שאני מבית חולים רוב הזמן. בבקשה. אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום כל יום תורה? כן. בעזרת השם יתברך. מי שבירך חובותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה. השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, ויסיר את המחלה, ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן. אמן. כשסיימתי לדבר ישבתי אחד הבחורים שעובד במשרד לידי, לא ידעתי שהוא נפצע שם, הוא בא וחיבק אותי, ואז התפרסתי בבכי. והשתשבתי אחרי כמה שניות הוא עלה לבמה ולקח על עצמו עזבת יצית. יש פה מישהו שהתרגש מאוד מהסיפור של הילד אליה, והוא התחזק מאוד מהדברים של האבא, והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד. אישרה באשרי חלקו. ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה. אמן! רגע, רגע. רגע, רגע. יהודים יקרים, עכשיו התרחש דבר גדול, הילד בין השלוש החזיר יהודי בתשובה. הזכות הזאת תעמוד לו בעזרת השם. ואז רגע, כל האנשים האלה שעולים לבמה, פשוט נבהלתי. מי עוד, מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה? מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד? יש עוד מי שמוכן? מכבוד, בוא צדיק. בוא. מכבוד, איפה המוזיקה? כן, מי עוד רוצה? חבר'ה, בואו, שורה ראשונה, בואו, הנה עוד תימני, אשריך! בכבוד, בואו, בואו. אני רוצה לברוח ולהתחבוד. בואו, בכבוד. לא יודעת אם להרגיש. בואו, אשריכם ישראל, בואו. אני לא חושב שבאותו רגע זה הייתי עני. כל האנשים, אני חולם, אני פשוט, אני במקום, אני לא במקום. מה קורה הייתי בכלל? הרגשתי שיהיה פה נס. המצב שלו, לא רק שהוא הידרדר אפילו טיפה, אבל אמרתי לאשתי במילים האלה, יכול להיות שקדוש ברוך הוא רוצה להראות שפה זה לא דרך הטבע לרופאים, בגלל שהם השתמשו בתרופה זו או אחרת, הוא רוצה להראות כמה שהנס הוא גדול, אז להביא את המצב שלו, שיביאו לי, שיקתבו, שיגידו למצב שיקתבו כבר שאנחנו כבר לא יכולים לעשות שום דבר. הכבד כבר אין לו סיכוי, אין לו סיכוי להתרפות מכל עצמו, הוא צריך השתלת כבד. אנחנו כבר לא יכולים לעשות בו כלום יותר. אני מדבר על הבית החולים הכי טוב בעולם, שבאים עליו מכל העולם. כשהם הרימו את הידיים, לא יודעים למה לטפל ביותר בכבד. הם כבר לא מדברים פה על הסרטן שיש לו, הם אמורים רק להחזיר את הכבד. הטיפולים לא הסתיימו, התוכנית שהם הכינו לא הסתיימו, זה הפסיק באמצע, אפילו לפני האמצע. הם לא עשינו שום דבר לגבי לגמור את הטיפולים של הקימו, של הקימותרפיה וכל התרפיה של הסוף. ברוך השם, אחרי שבועיים, שבועיים וחצי פתאום, משלוש פעמים כשמוצאים שש ליטר ביום, הבטן לא גודלת יותר. הכבד התחיל לעבוד, עשו לו בונדסקן, איזושהי ספיקת עצמות קאצקן, הוא נקי מהסרטן, לא מצאו שום דבר בעצמות, לא מצאו שום דבר בזה. פתאום התחילו לראות לי שאני קורן וצוחק ומחייך לכולם, והולכים, לא הבינו מה קורה, אז נכנסו לחדר, הם ראו את יואב יושב, משחק, פתאום אוכל פיצה, פתאום אחרי חודשיים וחצי שהוא לא אוכל כלום, הוא מקיא את הכול, הוא אוכל פיצה והוא רוצה את זה והוא רוצה את זה, אז הם הבינו, כאילו שהוא מרגיש לו הרבה יותר טוב. והרופא המנתח שלו בא והוא מסתכל עליו ואומר, אני ידעתי שזה לא כל התרופות האלה, זה אשם. והוא איטלקי והוא לא יהודי, והוא כל הזמן משתמש במילה אשם. הוא יודע שזה מעשה אשם, זה נס, זה לא דרך הטבע. מלאכים, מלאכים לו השם מלאכינו, רכים, ועל ירושלים מלאכים, רכים, רכים, רכים, רכים. רכים, רכים, לא אשם, הם הגינו, רכים. וים יסתום אליו לכל אחי וים יסתום אליו לכל אחי וים יסתום אליו לכל אחי יד ציון נשכן כבוהי דתמור לאפי דת ידי ים מבוס מזדופין משליכי חול לאפי דת יאללה ביס הגודל ויעקודו לאפי דת לכל אחי מוזיקה, חדש כבר איתה מלכות אחר, ויד ילושות ערבו ולכות אחר, אחר, אחר. שתי ים סיועים נשכם כבוהי דחוס, וים אחוז בזדופים משכהו. ויעלה באיס אגוד ויעקב עובד, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, ילושות ים סיועים משכם כבוהי דחוס, יאללה באיזו גודל, יאללה קלעוד, רכיב, רכיב, עובדים יקרים, האב והבן נמצאים כאן, מוזמנים לעלות לבמה. מוזמנים לעלות לבמה. מוזמנים לעלות לבמה. אני רוצה להודות לכולם, במיוחד לאירוע שהיה בברוקנד קולג'. זה היה שני הבדל שפעם האחרונה שבאתי לקווימס קולג', זה היה ניסיון מאוד מאוד קשה, לא הייתי מוכן לשום דבר. היום, ברוך השם, זכיתי לזמן הזה לבוא עם הבן שלי, לבוא לפה. אחרי מה שהוא עבר, הוא עבר טיפולים מאוד קשים. ...שם לא עשיתי שום שבת בבית חולים. עדיין הוא קצת חלש, אבל הוא מתחזק בזכותכם. תודה רבה. מחיאות כמו שבעצם נגדו. אני יכולה להגיד שאני עכשיו פה ולראות את הנאום הזה היה מאוד מאוד מאוד מתחיל. היא הביאה להיכנסות מצד הדרך של מה שהיה לנו כל היום, לא לפני כמה זמן. and I just want to thank everyone that's here and ask everyone to continue to pray for our son so he can have a full rפול שלמה just like he said השם promised him and just keep the faith up I didn't think my son would make it but you can all see he's right here תוסר רוחו אנחנו אוהבים אותך תוסר רוחו אנחנו אוהבים אותך תוסר רוחו אנחנו אוהבים אותך תוסר רוחו אנחנו אוהבים אותך תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תוסר רוחו. תודה רבה. אוהווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו בחור הבן, כימנו הקוראים העיניים שקולאים אותם, אומסס נפתחו הכל, אומסס נפתחו בשבל פה. כל כך נפתחו בשביל מה זה כאילו זה? עצור, עצור, שומע, איפה אתה? אוי אוי אוויר מלכה? הלכה, בואו נלך. מזכירים כל כך נראה, כל כך נראה, כל כך נראה, כל כך נראה. כי נראה, כל הנראה, כל הננאה, כל העולם כבר שם. וכה הגין נראיפה יפל כבדו יאפל כבדו יפל כבדו יפל כבדו יפל כבדו יפל כבדו וכאילו איכונים אחרות וא ברורים וביד כאילו אכונים אחרים. נא לסיים, אדוני היושב-ראש, נא לסיים. ירדנו. אני בשם אמורו נא כמספייסי, אני בשם אמורו נא כמספייסי, וקדשם ישורם ישורם סמכי לית, ישורם ישורם סמכי לית, פקיד השם ישורים, ישורים וסמכי עליי, ישורים וסמכי עליי. מצוות מצוות מצוות השם, מצוות מצוות מצוות השם, מצוות השם בורים ורס עיניים, מצוות השם בורים ורס עיניים, ירס, ירס השם, ירס, ירס השם, ירס השם תראו את הסלואה, ירס השם, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מי צוות, מ וכדאי שהם ישורים, ישורים ושמחי להם, ישורים ושמחי להם, מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות נשבתא ישר, נשבתא ישר, הם באמצעות קריאה טוב. נשבתא ישר, נשבתא ישר, נשבתא ישר, הם באמצעות קריאה טוב. תויר אס אשם תמימו ושיבסנו. אי אפשר די לאי, את סטוקהום אליי הישוב. זי דוי דוי שוב. מבקשייפון נגרו, יעקב סיידוי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכל הרביונים. אני אומר כולם השם. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך. כן, הנה פה הבחור הצעיר. נכון, כתוב בתנ״ך שאסור לגברים ללבוש שרשרות, עגילים, נכון? אני שואל. הלאה. אז כאילו, אבל בזה, כאילו במדבר רשום שהגברים הורידו את הנזמים ואת השרשרות שלהם, הגברים והילדים. אז למה עכשיו אסור וקודם היה מותר? כל תקופה לפי מה שהיה. בתקופה היו הרגילים יצאו ממצרים וככה היו הרגולים במלבושיהם. לאחר מכן התנקו מכל הדימויים האלה שהיו, ומרגע שירדו מזה, אז זה כבר נקרא תכשיטים של נשים. וכתוב, לא ילבש גבר שמלת אישה, לא ייתקן בתיקוני אישה. אז ממילא כבר, כיוון שעזבו את הדרך ההיא הקלוקלת שהייתה בתחילה, אין לחזור אליה שוב. הבנת? כן. תודה. כן, לידו פה. אתה רוצה לקחת עליך ציצית. בכבוד, ברוך הבא. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כבוד הרב, אני נשוי 14 שנים ועדיין אין לנו ילדים. אנחנו מבקשים מכבוד הרב שיברך אותנו. אשתי עוברת טיפולים מאוד מאוד קשים, והיא סובלת בשקט ובצנעה ומקבלת הכול באהבה. אנחנו מבקשים שהרב יברך אותנו שנזכה לבן זכר, ואנחנו מצידנו נשתדל שהוא יגדל בתורה. נעשה את כל המאמצים שילך בדרכי התורה. אתה לומד שיעורי תורה קבועים או לא? כן. כל יום כמה? יש לי שיעורים קבועים, וכל זמן בפניי אני מנצל אותו כדי ללמוד תורה. כל יום כמה? כל יום בערך שעתיים-שלוש. בערב? גם בערב וגם בבוקר. הבנתי. אתה מוכן ללמוד שעתיים מתוך הזמן שאתה לומד בתענית דיבור? כן. אתה יודע מה זה אומר? כן. אשתך הולכת בצניעות מלאה? מלאה. כולל כיסוי ראש? כיסוי ראש, הכל. תגיד לה שהיא תלמד כל יום שתי הלכות לשון הרע. גם זה אנחנו עשינו וגמרנו את הספר חפץ חיים. גמרנו לא מספיק, צריך לחזור עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. ושיננתם, בחצי שעה לפני כניסת השבת, לקבל שבת. זאת אומרת, אם היום הייתם מקבלים 20 דקות לפני, תוסיף. עוד חצי שעה לפני. מוכן? מוכן. עוד פעם. מוכן. שעתיים בתענית דיבור, האישה תלמד שתי הלכות לשון הרע כל יום, וחצי שעה לפני הזמן לקבל את השבת. הרב מבטיח? אני מברך. אתה תבטיח שתעשה מה שאמרתי, והציבור ביחד נתפלל שתיפקדו בזרע חי וקיים. צדיק עוזר והשם מקיים. אז למה אתה שואל? אז הרב גזר. אני מברך. מה השם שלך ושם האימא, ושמה ושם האימא? שמי אברהם בן חנו. אברהם בן חנו. ואשתי רינה בת תופחה דליה. ורינה בת תופחה דינה? דליה. דליה. תזכו לזרע חי וקיים מהרה השנה. אמן. שיהיה בשורות טובות. תזכו גם לך. כן. מי רוצה פה? רגע הנה שמה זאת שעושה... ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. יש לי פה חברה מאוד טובה שמתחזקת לאט לאט והיא רוצה לקחת על עצמה כיסוי ראש רק בשישי ושבת. נפלא מאוד. התחלה יפה. והיא צריכה לעשות שחיינו, נכון? בטח, על הכלי. עכשיו זה אפשרי? ודאי. בשביל זה באנו. אז הנה היא באה. בבקשה. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך. מי עוד יש לו שאלה? כן. תן לה שמה בבקשה בפינה. כבוד הרב, רציתי לשאול אותך שאלה. יש לי אח שכבר שנתיים, והעץ הרע משתלט עליו ממש. הוא לא ישן בלילות, הוא רק מחשבות רואות, הכול. ואני מבקשת ממך, והוא מת ללכת לישיבה, אבל הוא רק צריך את הכוח, את הברכה ממך. ש... ללכת. איפה הוא? פה, יושב בקהל, הוא פשוט מתבייש. שיבוא לפה. איפה המחאות כפיים? איפה? שכנענו והגענו לזמן הזה. אמן. מה השם שלך? רמי קוראים לי. רמי בן? אינס. אינס. השם יזכה אותך לשם באוהלה של תורה תדיר ולבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה. אמן. תורה טובה. עכשיו. תודה רבה. תודה רבה. תן לבחור שמה. ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. אני מנסה כבר הרבה זמן לחזור בתשובה. אני מצליח ונופל, מצליח ונופל כל פעם, עליות וירידות. רציתי שאתה תיתן לי איזה טיפ ככה לעלות ולא ליפול. אתה הלכת לשיעורים באופן קבוע או לא? הלכתי והפסקתי עוד פעם. כמה זמן המשכת? חצי שנה. בן כמה אתה? תשע עשרה. דילגת על הצבא? לא, עוד לא. עוד לא הגיע זמנך? עוד לא. אתה מוכן ללכת שישי שבת לנסות בישיבה? הייתי בישיבות. איזה? במלאד הכותל הייתי וכל מיני. וזה מצה חן בעיניך? לא, על הצבא אני לא חושב שאני אהיה מוכן לוותר. לא אמרתי שתוותר, שאלתי שישי שבת. שישי שבת אין לי בעיה. אין לך בעיה. אני אשלח אותך בעזרת השם לברך לישיבה טובה, כדי שתוכל להתחזק, שם ידריכו אותך בדיוק מה צריך לעשות, גם אם אתה לא יושב שם. ובעזרת השם, בכוח הזה, עם ברכה של כל הציבור, אני חושב שאתה תצליח הפעם. אתה מוכן גם לעשות צעד קדימה? אני מוכן. אז תתקדם אליי, בבקשה. מה השם שלך בשם האומה? מינס עידן, ואיך אתה? אני עידן מינס, אמא שלי חניה מינס. עוד פעם. חניה מינס. אני מהשפחה. מה השם? אני עידן. עידן. מה, קשה לכם להיפטר מהמוזיקה? עידן בן חנא, השם יזכה אותו להתחזק בתורה אווירת שמיים, להיות צדיק, ירא שמיים, וזיווג הגון הראוי לו, לבנות בית נאמן בישראל. אמן. אמן. תהיה בריא. בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב. שבוע שעבר היינו בהרצאה בכפר סבא, ועמד איזה נער וקיבל על עצמו כל מיני דברים, שאימא שלו חולה במחלה. ועכשיו המצב שלו לא הכי טוב, שמרחם, קצת מתדרדר. אז אני רוצה לשאול את הקהל הקדוש אם מישהו מוכן לקבל משהו לרפואתה. קוראים לה יהודית בת מרים. קודם כל, אני שמעתי שיום לאחר מכן היא השתחררה מהבית חולים. לא, היא הייתה, בגלל שהרופא אמר לה, הוא ממליץ שתישאר בבית, כי הם לא קובעים, כן? אבל כאילו... שלא נשאר לה, אני יודעת, זה מה שהם אומרים. אז הוא אמר שיש לה רק 24 שעות לפי הרופאים. 72, סליחה. עבר כבר 72. ברוך השם. נו, ברוך השם, כבר הרוויחו משהו. אבל היא חזרה יום שישי לבית חולים כי היא לא הרגישה טוב. טוב, מה לעשות, זה מחלה קשה, ואמרו שהיא כבר במצב קשה ביותר, ואמרו שזה סופני. אנחנו מנסים לבטל את הגזירה, וצריכים שאנשים יקבלו עליהם. אם יש אנשים שמוכנים לרפואתה, בעזרת השם. את כבר קיבלת, שכח? מה את מקבלת עכשיו? חייבים, בפניכת ראש, שילכת לבית הכנסת, אבל מתכוון. אשראי יש. יפה נור. מי עוד מוכן? כבוד הרב, אני בדיוק מתחזקת, והדבר שהכי קשה לי זה צניעות, ואני מוכנה לקבל עליי צניעות לתמיד, ולשרוף את כל הבגדים. אשראייך לחיה עולם הבא. אשראייך. אשראייך. אשראייך. כן, מי עוד? מי עוד? אני רוצה לקבע את עצמי, בעזרת השם. הלו, תשימו לב ליד. כן? אני רוצה לקבל על עצמי, בעזרת השם, בלי נדר, ללכת עם גרביים אטומות. חמישים דינר קבוע. אשראייך לחיה עולם הבא. כן, הופ, הופ, הופ. מי עוד? הנה, יש פה יהודי. מה אתה מקבל? בעזרת השם, בלי נדר, שבת אני מקווה לקרוא תהילים בשבילה. כמה תהילים? כמה? נראה כמה שאני אוכל. לא. תגיד לי. ספר ראשון. ספר ראשון. אשריך על חיה עולם הבא. נראה. יפה. הנה פה. אני אקבל על עצמי פה כל ירי יום שישי לקרוא את כל הספר תהילים לרפואתה. אשריך על חיה עולם הבא. תן לו שמה מאחוריו. אני רוצה לקבל על עצמי לחזור בתשובה ואני רוצה ברכה ממך שתחזק אותי. בוא לפה מותיק. בוא בוא בוא. אתה כמו... מיכאל אנג'לו. חמור. בוא. מה קרה שתקת בזמן? ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! הוק! הוק! הוק! רגע, רגע, יש פה הפתעה. יש פה הפתעה. משהו. חלום. תן לו. ששששששש די תגיד את הבקשה מה ביקשת ממני? אני ביקשתי מכבוד הרב שיעזור לי שאני אוכל ללמוד בישיבה השטריכה בן כמה אתה? חמישים ואחת נשוי או לא? גרוש עוד שאלה, אתה מוכן לעשות משהו שלא היית חולם שתעשה? הכל להוריד את הסחרון? שאלה, אתה מוכן. הוא מוכן! מוכן! מוכן! מוכן! מוכן! מוכן! מוכן! מוכן! רבותיי, אני רוצה להגיד לכם, זה קורבן כל כך גדול שהוא מקריא. בגיל כזה להוריד את הסערות זה יותר קשה מאישה לחסות את הסערות. ואם הוא מוכן, זו הפתיחה הכי גדולה של צינור השפע מהשמיים שיחול על ראשו לכל ישועה שירצה בעזרת השם. עדיין מוכן? כן, מוכן. סערות זה לאומי. בלילה, קובעי עצמם סווי, ניסחה היסטורי. על עצמי את האוזן בטור וניגונגים, ולפית אופן קווי ואשתו יוגי יעבור. עצמם סווי, קובעי עצמם סווי, יוגד כוסים ברומים, וכל מילה, ואם לא נמצאה, נגיד יחד כוסים סמי צודי, מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה. בכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב רפאל בן אור האשכנזי, השם יזכה אותו לכל טובה וברכה. אמן. יזכה לזיווג הגון מהרה. אמן. יזכה לשם בועלה של תורה. אמן. ויזכה לישועה קרובה ונחת מכל יוצאי חלציו. אמן. אמן. השם מברך אותך בהצלחה מרובה. איפה קריאות כפיים? רבותיי, אחרי דבר גדול כזה אין לכם מושג איזה שמחה יש בשמיים וזה זמן לישועות והצלחות. מי עוד רוצה לקבל עליו עול מצוות? מי רוצה לשים ציצית בעזרת השם יתברך? שיבוא לכאן. בכבוד. בכבוד. מי רוצה לשים ציצית בעזרת השם יתברך? ... מאיר. מאיר, מאיפה מאיר? מאיר, כן, בוא, נותן. בוא. מאיר. מאיר, החברים מחכים לך בכבוד! אוי! מוזיקה! בכבוד. מה קרה? איפה מחיאות כפיים לנוער? כן, בכבוד. מי עוד? ברכה. רבותיי, כל הציציות שהם שמים לרפואת יהודית בת מרים, רפואה שלמה מהרה. בכבוד. תצליחו במעשה ידיכם. בהצלחה. מי מהנשים רוצה כיסוי ראש בעזרת השם יתברך? מי רוצה לזכות? יהודים יקרים, יש פה יהודי? יש פה יהודי? נו, אני מתפטר. יש פה יהודים מניגריה, נכון? מניגריה, בבקשה. אני ישראלי שעליתי בשנות השישים אוקיי, כמו גלידה. עליתי ארצה בשנות השישים, שירתי בכל השירותים שהייתי צריך לעשות בצה״ל במלחמה, ולכן ירדתי. זה כבר שלושים שנה שלא הייתי פה. אבל הגעתי לפה, זה לא בגלל ה... הגעתי לפה, זה לא בגלל ששמעתי ניסים ונפלאות, אלא במשך כל השנים חשבתי על הדת שלנו וחשבתי על כל מה שהפסדתי. אבל מה יכול להיות שלושים שנה עברו? התחתנתי פעמיים עם שני נשים שהן גוי. יש לי שני ילדים ובת שנולדה החודש, שאני לא מכיר אותה, בטיפול לטיפול, כי אחרי שלושים שנה של אכפתקאות משהו נתפס. אני כבר שלושה חודשים סובל. אבל בתוך הסבל הזה לא בגדתי באלוהים. ואני שלושה חודשים בסבל, ועוד לא קיבלתי שום טיפול, כי אף אחד לא יודע מה שיש לי. מה שיהיה, יהיה, ו... יש לך איזה חולי כרגע? יש לי... עברתי כל מיני ניסיונות, עשיתי אפילו ביופסי של הכבד, הטחול גדול, הכבד גדול, וזה כבר מתקיף לי את כל השחירים. ופשוט מאוד עד עכשיו, עם כל הדברים האלה, לא יודע מה שיש לי. ומחר אני צריך לקבל את התשובות מהבי... ביופסיה. מה השם שלך ושם האמא? שמשון בן מרים, השם ירפא אותו רפואה שלמה בתוך שאר חולי הומו ישראל מהרה, ויבשר אותו בשורות טובות. אמן! אמן! השם יעזור לך. בהצלחה. כן, מי מהנשים רצתה לשים כיסוי ראש והתעכבה עד עכשיו? מי רוצה להתחיל שישי-שבת? אמנם רוב המשתתפות כאן צעירות, רווקות. יש אבל מישהי שעוד לא זכתה? רוצה לזכות? רוצה לקבל על עצמך? צניעות בשישי-שבת. בעזרת השם, ותמשיכי ללמוד השבוע. אשרייך, ואת? מה? צניעות בשישי-שבת, ובעזרת השם שימשיך להמשך השבוע. כן, והנה כיסוי ראש, איפה השירים? ברוך בן מזל, השם ישחררעו ברוך בן מזל, השם ישחררעו מבית האסורים, בריא ושלם, הרע. כן? כן? מורידות את? וואי וואי וואי. הן מורידות את כל הפרסינג שיש להן בלשונות, בוואי וואי וואי. קדימה, להוריד, להוריד. וואי וואי וואי. וואי וואי וואי. אשריכם ישראל, אשריכם, אשריכם. כן, רגע, יש שם עוד, כן, מה, מה? נו, נו, מה? השם יזכה אותך לכל מילה דמיטב, בהצלחה מרובה ובן זכר. מי שרוצה מהצעירים והצעירות להירשם לסמינר, אפשר בסוף הערב כאן להירשם. כן, את רצית לשאול? היא לוקחת על עצמה תהילים לקרוא. כל יום ספר של אותו יום, בהצלחה וכל טובה וברכה. חזק וברוך. כן. גם צמיר וגם צאנס בקלפי. מקבל על עצמו שמירת שבת ו... ולשים פתק בקלפי לשא״ס. חזק וברוך. כן. כן? כן? רגע. תן לחבר'ה הצעירים פה. רגע. רגע. צ'רמינבם מה עם כל החבר'ה הצעירים פה? שמו כולם ציצית? יש עוד מישהו שלא זכה? איפה? בואו, תזכו, הזדמנות אורלי בטרות, בן זכר מהרה אני רוצה להראות לכם סרט קצר שנקרא קוקו מביא קוקו זה עוד לא ראיתם אף פעם. היום ראיתם דבר מרגש עם היהודי היקר? עכשיו תראו מה קרה בחוץ לארץ בהרצאה, אותה הרצאה שהיינו בברוקלין קולג' עם הנס המצולם. בבקשה. כן, שם בבקשה. כבוד הרב, בחור כמוני, ואני מדבר בשמי ובשם אחרים שאני מכיר, שאני מאוד אוהב את הקדוש ברוך הוא ומשתדל ללמוד, ויש לי ציצית וכיפה ושומר שבת והכול. אגב, אני חדש בזכות הבחור הזה שהוא הביא לי את הקלטות שלך. ברוך השם. עכשיו, השאלה שלי זה בקשר לנשים. אני יודע שצריך להיות שומר נגיעה, אבל קשה למצוא שידוך של דתייה, כי אני לא מספיק בידע, או עם השיער והכול. רציתי לדעת ממך, איך אתה יכול לחזק אותי כשאני אהיה שומר נגיעה באמת מכל הלב, למען אבינו שבשמיים? בוא, אני אסביר לך נשמה. להשיג אישה במצב שלך קצת קשה, כי אישה רואה עוד אישה. אהבתי. עכשיו, אתה נראה בחור נאה, לא חסר לך כלום. הסערות לפי דעתי מיותרות אצלך, אתה תהיה יותר גברי, יותר איש. אם אתה תוריד את הקוקו, אם תלך עם כיפה כמו שצריך. אם תקבע עיתים לתורה, אם תקבע עיתים זמן קצוב ללמוד תורה, תואר הפנים שלך ישתנה, רקות, ענווה תופיע על פניך. המראה שלך עקרון, להשיג אחר כך שידוך תוך תקופה מסוימת, יהיה לך הרבה יותר קל. לא חסר לך שום דבר בשביל שתוכל להשיג במהירות, רק אתה צריך את הצורה של יהודי כמו שצריך, ואחרי זה הכל ילך קל. תקבל ברכה תומכת, בעזרת השם נשמע בקרוב קול ששון וקול שמחה. בעזרת השם. תודה רבה, כבוד השר. רגע, רגע, רגע. רגע, אני גם רוצה לשאול משהו קטן. כן, כן, כן, כן. אז מה קורה? אבל אני הבאתי מספריים מישראל. אני לא גוזר, לא גוזר. מה השם שלך? מה השם שלך? נאור. נאור. נאור, תשמע עצה מיהודי עם ניסיון. אל תתעקש. למה? בסוף אתה תוריד הרי יום אחד. נכון, אז עוד לא טיפה. רגע, רגע, רגע. יפה שעה אחת קודם, ובמעמד כזה, שאתה זוכר לדבר מיוחד שקוראים לו, תקשיב, קוראים לדבר הזה קידוש השם. לזכות במצווה שנקראת קידוש השם, לא כל לא כל אדם זוכה. לא כל אדם זוכה. אני אומר לך שהערב הזה הוא ערב שמסוגל לדברים גדולים בגלל המקרה של הילד הזה שפתח פה לבבות של רבים מתוך הקהל. ראית מה היהודים עשו בן רגע. אצלך כמובן זה מתבשל שאתה בזמן שלך, תחליט מתי להוריד, זה ברור, אני מכיר אותך. אבל אני מכיר יותר נכון את היצר הרע שלך, הוא היה גם אצלי. גם לי היה פעם קוקו ארוך. לא, לא. אבל תשמע עצה, אתה לא חייב, אני אתאכזב, אתה אחר כך תתאכזב, אחרי כמה ימים אתה תתאכזב כשפספסת את המומנטום, אבל אני מציע לך עוד פעם, אפילו כשאתה סרבן גיוס, מציע לך, תוריד, רגע, רגע, רגע, הוא לא כל כך פתי, חכה. תוריד, צא קדימה, שיעורים קבועים, בעזרת השם יתברך, תוך שנה אתה נשוי. נאור, נאור, תראה כמה קצת שערות של יהודי עושות שמחה. כן. חד-חד. מה אתה אומר? רק שנייה. כבוד הרב, אני אגיד לך. הקוקו, באמת, מכל הלב אני אומר לך, זה לא לדאווין או משהו, תקריב את המיקרופון. הקוקו, זה לא משהו שאני סומך עליו והכול, אבל אני מאמין שקודם מבפנים, תן לי להתבשל עוד, ואני מבטיח לך שאני אומר לך, אין לי בעיה, אבל תן לי עוד יותר להתבשל שאני ממש... קודם כל, אני מסכים איתך שמבפנים זה עדיף, אבל אני מסכים גם עם בעל ספר החינוך שאמר שעל פי המעשים החיצוניים נפעלת הפנימיות. כשאדם עושה גם מעשה חיצוני, הוא יכול לגרום שהפנימי יבוא מאליו. לפעמים החיצוני הוא מחסום לפנימי, בגלל שהזהות שלך כרגע מאפשרת לך את המשחק של בין לבין. מרגע שאתה מוריד את החלק החיצוני, אכן נשארת הנקודה הפנימית להתבטא החוצה. כבוד הרב, אתה צודק, אבל... באמת, אני אוהב אותך בשביל לפגוע בך, אבל אני חייב עוד טיפה, עוד קצת. אין בעיה. תבין אותי, אבל אני מוריד אותו, אין לי בעיה. אם אתה רוצה עוד חמש דקות, אין לי בעיה. נאור, קוקו בברוקלין קולג' ירד בקלטת וידאו לנצח נצחים. אתה יכול לבוא עם הקלטת לקדוש ברוך הוא, להגיד לו, אבא שבשמיים, גזרתי את הקוקו לכבוד שמיים. אנחנו אמרנו, רק רגע, רק רגע. כבוד הרב, אני מוריד את הקוקו, אבל מה, אני רוצה שתיתן לי ברכה, לי ולבחור הזה, לשתי בחורים, לפרנסה וחתונה בקרוב. פרנסה טובה. בשפע. בשפע. בכבוד. בכבוד. בכבוד. ואיפה הלאה הרבינו, אופי לו שבשמיים? נמי נמי נמי נמי ואילו איפה הוא שואל. איפה הלאה הרבינו, אופי לו שבשמיים? מאזינו, ישראלו ובתך בהשם ויעזרו ומוגינות, וישראלו וישראלו ובתך בהשם ויעזרו ומוגינות, הוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אחד, שתיים. יש להם סיפור. הנה עוד יהודי מוריד קוקו, בכבוד! על זה נאמר קוקו מביא קוקו. יש לו סיפור עם הבחורצ'יק הזה שהם נסעו בדרך. תשמעו, יהודים יקרים, את הסיפור. אני רוצה לספר לכם סיפור קטן. אני והבחור הזה, בנימין, בוא, נסענו למיאמי באוטו, דיברנו, דיברנו, דיברנו על הכול, נשים וטף, כבר שימם לנו. הגענו לקסטה של כבוד הרב. נכנסנו לקסטה, שמענו את הקסטה שאין לנו להסתמך על ארצות-הברית ועל העולם, רק על הקדוש-ברוך-הוא, שאנחנו היחידים שיכולים להביא את הישועה דרך אבינו שבשמים. נכנסנו קסטה והגענו, אני חושב, לקטע של הבחור שראינו מקודם בטלוויזיה בכיסא גלגלים. כשכבוד הרב התחיל השיר, הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו אוהבים אותך, אני ובני עצרנו את האוטו, היינו כל כך נרגשים... שרתם. שרנו את הקדוש-ברוך-הוא אתך ביחד. הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו אוהבים אותך. הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו שייכים לך. קדוש-ברוך-הוא, אנחנו הילדים שלך. הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו חיילים שלך. תודה רבה. הוא שואל, הוא שואל, הוא, אין לו אלה הרבים. רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד שלמה, הוא יברך את השם הטוב נאור בן בנימין, השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה השנה ושפע של פרנסה מהרה ועוד יברך את השם הטוב בנימין אוהד בן יעקב הכהן יזכה לזיווג הגון הראוי לו מהרה השנה בשפע של פרנסה מהרה אופיר, אופיר שבשמה היא אנחנו מאמין והאינו מאמין ואין לנו מאמין והוא שואל ואין לו אום אבל אופיר, אופיר שבשמה היא אחת שתיים, אחת בלונדיני ואחת שחור. קח מתוק, כיפה, שהחיינו, אה, יוגא דה כיפה, אוקיי. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה. אמן! מקום המלאבים ילמנים, אין לנו אביבי שורר, ואף לא ילנו הדווים, אפילו שבשמיים אנחנו נאמין אל אחי, כן אין לנו אביבי שורר, ואף לא ילנו הדווים, אפילו שבשמיים אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו א ביעזר אמו גדעון הו, צרויה מסרויה ובטח באשר, ביעזר אמו גדעון הו, צרויה ובטח באשר, ביעזר אמו גדעון הו. התחמר מאמין ודאי להבין ודאי לנו אבי למי שואף, ואלו אלוהים אופי איתו, הופיעו שבשמיים אנחנו מאמינים ומאמינים ולגוע בבית שואף. ישראל ישראל ביטח בשם. אני מזמין לפה את נאור ואת אלעד, בכבוד. אנחנו מאמינים ובני מאמינים אנחנו מאמינים ומאמינים ואיתנו מאמינים שואף, איפה אין לו עד עד עכשיו, איפה אין לו עד עכשיו, עובדים שבשמיים, עד שתיים, עד שתיים. ברוך הבא, ברוך הבא, אלעד, אושריך, אושריך. יהודים יקרים, אחרי שאני מקרין את הסרט הזה בארץ, שואלים אותי, הוא עוד רווק? ובכן, היום נאור לומד בישיבה במונסי אצל הרב בכרך. ואלעד, ברוך השם, מתחזק והולך לסמינר עכשיו, נכון? בעזרת השם, הולך לסמינר. דרך אגב, מי שירצה כאן הערב להירשם לסמינר, יש את הפרטים, אפשר יהיה להירשם. אנחנו מאחלים להם, בעזרת השם, עוד השנה, גם פרנסה בשפע וגם זיווג הגון. אני רמזתי, והשם יעזור. בהצלחה. קול טוב. אנחנו מאמין בני מאמינים אני מזמין את נאור שהוריד את הקוקו ושם היום מגבעת חליפה, ולומד בוהלה של תורה תדיר בכבוד. שלום לכולם. ברשות כבוד הרב, בראש ישיבת אור ישראל, הרב יעקב בכר, ברשות הרבנים החשובים בקהל הגדול והקדוש הזה, שבאו להשתתף במעמד הגדול והמרגש הזה. לפני פחות משנה, מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה, זו היתה עבודה מאוד מאוד קשה, אבל מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה, יחד עם חברי היקרים, במעמד הגדול שבו חודש שם שמים מזכות הילד, אליה יואב, שיזכה לחיים ארוכים מתוך בריאות. באותו הערב, בו ראינו את גודל הכוח של זכות הרבים המקבלים עליהם עול מצוות, וזכינו בעזרת השם לרפואת הילד שיחיה בדרך פלא. קהל קדוש, באתי בדברים קצרים לתאר לכם מה שעבר עליי ועל חברי לאחר המעמד שבו קיבלנו לחזור בתשובה. אני חייב לציין שזה היה בזכות דבריו המעוררים של הרב אמנון יצחק שליטה. שיזכה לימים טובים וארוכים להחזיר את שאר בני ישראל, התועים לאביהם שבשמיים. אמן. ברצוני לספר לכם מה שעזר לי מאוד בתחילת דרכי היה הקשר עם יהודים טובים ותומכים שהמשיכו לעקוב אחריי בעזרת ועל ידי הזמנה לשבתות שבה חוויתי בפעם הראשונה בחיי מהו גודל ערך קדושת השבת. אני חייב לציין שזה משהו שאין שני לו. או לימוד תורה שבו טעמתי וראיתי מקצת מחוכמת התורה. עברו שעות רבות של שיחות. כל הטיפול והמעקב הזה עליי ועל חבריי ללא הפסקה הולידו תוצאות ונשאו פרי עד שזכינו והתקדמנו ואנו לומדים היום בישיבת אור ישראל במונסי תחת הנהגתו של הרב בכר שליטה. עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו קצר, שתבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים, שאנחנו צריכים באמת את עזרתכם הרבה. הרי זה שתי עולמות שונים במקצת. אז אנחנו צריכים לתת מעצמנו להיפתח אליכם, ואתם צריכים לתת לנו להיפתח אלינו. אז יהודים יקרים, בתור חילוני לשעבר שלא ידע כלום מתורה ויהדות, דעו לכם, כוחכם רבו. אנו מחכים לעזרתכם, ואין לכם מושג כמה אנו מחכים לכם שתקרבו אותנו. אנו יודעים שאנחנו חסרים מושגים יסודיים ופשוטים ביהדות, שכל אחד מכם יכול לעזור לנו להשלים אותם. אנא עזרו לנו לעבודת הקודש הזאת. אסיים בברכת תודה לכל העוזרים המסייעים לקרב אותנו לאבינו שבשמיים, ונזכה לגאולה הקרובה. אמן. תודה רבה. מי רוצה גם כן לשים את הקוקו על השולחן נוסף? יש עוד מישהו עם קוקו? הנה, בכבוד, היהודי מניגריה. אסטריכה. אדוני היושב-ראש, היה לנו יהודי בן 51 וזה 61. יש לנו בן 16? שישים ושתיים עד מאה ועשרים יש עוד מישהו שיש לו משהו מיותר מאחורי הראש? הם רוצים להגיע כנראה לגיל שישים ושתיים כן עוד אחד לסיום? יש עוד מי שרוצה? כן בבקשה תן לו מיקרופון כבוד הרב, ערב טוב ערב טוב, מורך אני הייתי לפני שבועיים בהרצאה בכפר סבא ואחי הגיע קצת מאוחר אני מבקש אם אפשר לברך אותו לרפואה שלמה הוא נמצא גם פה הערב אני מבקש אם אפשר לברך אותו לרפואה ואני אקח עליי עשרה פסוקים תהילים כל יום עשר פסוקים זה לא מספיק עשר פרקים עשר פרקים בעזרת השם, ומה הוא מקבל על עצמו? תשאל אותו. איפה הוא? מקבל על עצמי לשמור את השבת אשריך לחיי העולם הבא רגע, רגע, רגע ומגיע לך גם ציצית בעזרת השם לשים עניך, שיהיה לך שקול כנגד תרי״ג מצוות מוכן? מוכן מוכן רב עוד עיוני, בוא עמדות ברוך אתה, אדוני ראינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. מה שמך ושם האימה? דניאל בן מזל. דניאל בן מזל, השם יפתח מזלו לטובה בישועה קרובה ורפואה שלמה ואיתנה, מ-ה-ה-ר-ה. זכות השבת תגן בעדך. כן, יהודים, אשריכם? מה אתה רוצה לקבל? כל תהילים, כל תהילים, לכל רפואה יהודית משהו. יהודית בת מרים. בת מרים, לכל תהילים, גם כל תהילים. רפואה שלמה, הוא קורא בשבילה ובעבורה את כל ספר תהילים. בשבת. בשבת. אשריך על חיי העולם הבא. וגם הוא, מה הוא מקבל על עצמו? גם פרק עם האחים שלי. פרק עם, אתה עושה צחוק? מה זה? מה, אתה מעליב? אתה מעליב את דוד המלך. ספר ראשון. אה, ספר ראשון. ספר ראשון לרפואה. אשריך על חיי העולם הבא. יפה מאוד. אני מבחינתי מודה לכלל הציבור שהשתתף והיה נוכח. השם יזכה את כולם בעזרת השם לכל טובה וברכה. ומי שירצה למלא גם הוראות קבע בשביל שנוכל לחלק עוד תקליטורים וכו', אשמח מאוד. ברוכים תהיו לשם. תודה וערב טוב. תודה רבה. אשמח מאוד. אשמח מאוד. אשמח מאוד.

