יום השנה, הרב יהודה פתיה זצ"ל כ"ז מנחם אב

לשמיעת הדברים מפי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל לחץ כאן או באודיו המצורף

הלילה יוארצייט של הגאון המקובל הצדיק רבי יהודה פתיה, הרב היה מתלמידי הבן איש חי. תחילת ימיו היה בבבל. סוף ימיו היה פה בירושלים עיר הקודש. נפטר לפני ששים ושבע (67) שנים תש"ב. מנוחתו כבוד בהר הזיתים. 

הרב היה ידען גדול לא רק בפשט אלא גם ובעיקר בתורת הסוד. היו הרבה מקובלים בכל הדורות, אבל בדרך כלל המקובלים נזהרו א' שלא להתפרסם, ב' לא להשתמש באותם שמות הקודש, לא עשו שום דבר, שום שימוש מעשי בקבלה שהם למדו. 

הוא היחיד שהיה לו אומץ והשתמש בתורת הסוד הן על ידי כתיבת קמיעות - דבר שגם הוא קצת מסוכן! דבר נוסף הוא היה מצליח להוציא גם את הדיבוק!! 

מה זה הדיבוק? - רוח שנדבקה באדם. 

אתה הולך היום בכפר שאול אתה רואה שמה משוגעים! חלק מהמשוגעים זה לא מחלת נפש... אלא פשוט נכנס בו רוח. ואם המקובל שיודע איך יודע לבצע את הדברים, יכול לרפא אותו!! לא בזריקות, לא בכדורים, אלא יעשה את הייחודים שצריך ויוצא ממנו את הרוח והוא יהיה בריא. 

יש הרבה מאלה המשוגעים שהבעיה שלהם זה הדיבוק. והרב עשה כמה וכמה פעמים את הדברים האלה והצליח! יש הרבה שניסו אבל המכנה המשותף בכולם - שלא הצליחו!! הוא היחיד שכן הצליח!!! 

ואלה שהיו באותו מעמד לפני 67 שנים כשהוא הוציא את הרוח סיפרו לנו אותם האנשים, אחד מהם היה הרב משה חי שהרבני היה הגבאי בבית כנסת 'שושנים לדוד' ושם בבית הכנסת 'שושנים לדוד' ליד 'מוסיוף' שם היה העניין. 

והרב אמר מראש לעשרה (10) מקובלים שיכינו את עצמם קיבלו במנחה צום תענית למחרת כולם היו בצום הלכו כמובן למקווה התפללו, מיד אחרי התפילה הביאו את אותו האדם שהיה בו את הרוח והרב רבי יהודה פתיה היה ראש המקובלים והתחילו בסדר עשו שבעה (7) הקפות, הוציאו ספרי תורה מההיכל. יש שמה בשושנים לדוד ספרי תורה מהודרים מאוד! בחזקת כשרים כולם. ואחרי שגמרו את ההקפות, הרב התחיל על ידי שמות הקודש להשביע את אותו הרוח שיזדהה, שיאמר קודם כל מי הוא. ואז הוא ענה איזה שם. 

ברגע שהוא התחיל אותו אדם לדבר עם הרוח, כבר אנשים נבהלו! חלק מהם ברחו. מעיקרא אמרו שלא יבואו לשמה לא ילדים ולא נשים, שחלילה וחס לא יקחו אותם מכאן לכפר שאול... אבל גם הגברים שהיו שמה, רק שמעו את הרוח, מתחיל לדבר, ברחו חלק, אבל הרוב נשארו. 

הוא אמר איזה שם והרב התחיל לדבר איתו, הרב הבין שהוא משקר! ברגע שהוא הבין שהוא משקר, הרב הפסיק. 

אמר להם "שילכו עוד הפעם למקווה. אולי נדבק בהם רוח מסאבא. לא רק שהוא לא הועיל, עד עכשיו, אולי גם קלקל". ולכן הלכו עוד הפעם למקווה, עוד הפעם סיבוב חדש. הוציאו את ספרי התורה, עוד הפעם שבעה הקפות ובפעם השנייה הרב התחיל את הכוונות ביתר שאת והזהיר את אותו הרוח: "שיזהר שלא לשקר!" וכולי. 

בפעם השנייה אותה הרוח כבר הזדהה, אמר את השם האמיתי. 

ואז הרב שאל אותו "למה אתה מצער את המסכן הזה? נכנסת ואתה משגע אותו?". 

אז הוא אמר "הוא עשה עוון זה וזה, עוון נורא! ולכן נתנו לו רשות להיכנס בו". והוא מספר על עצמו שהוא נכשל בעוונות ולכן היה לו הרבה הרבה ייסורים. מה שנאמר 'משפט רשעים בגיהינם שנים עשר (12) חודש!' - זה אם האדם זוכה להגיע לגיהינם!! אבל עד שמגיעים לגיהינם - יש ייסורים של כף הקלע!!! או דברים אחרים ומלאכי חבלה היו מכים אותו - השם ירחם! ושותה אש עד שהיה לו את ההזדמנות נכנס באדם הזה ומאז יש לו מנוחה. 

התחיל לבכות! אותו הרוח התחיל לבכות "שהרב ישאיר אותו לא יעשה לו כלום יש לו כאן מנוחה" 

אז הרב אמר לו "לך יש מנוחה אבל האדם הזה מסכן הוא משוגע! אתה משגע אותו" ולכן הרב הבטיח לו אמר לו "אם תעזוב אותו אני אתקן את הרוח שלך!" את כל העוונות שהוא עשה הרב הבטיח לו שהוא יתקן אותו 

אמר לו "תבוא אליי בחלום אני אתקן אותך" 

טוב אחרי דין ודברים 'משא ומתן' אלה שהיו שמה אמרו "זה לא לקח דקה אחת (1) או שניים (2)..." כמו שאני מספר זה משא ומתן קשה! כמעט כמו המשא ומתן עם האיגודים המקצועיים... איך שמה לוקח כמה חודשים משא ומתן...!! זה רוצה כך וזה רוצה כך. להבדיל גם שמה בסוף הוא השתכנע והסכים וככה היה. 

הוא יצא וכשיצא החלון נשבר. ביציאה שבר את החלון ויצא. ואז אחרי שהוא יצא אותו אדם חזר לעצמו. מסתכל רואה הוא נמצא באמצע בית הכנסת ספרי תורה לא הבין מה זה. מיד הוא קם וברח. התבייש מכל המעמד הזה וברח. 

יש לו לרב ספר 'הרוחות מספרות' שמה הרב מספר כמה וכמה דוגמאות כאלה שהרב הצליח לעשות לחלץ, לרפא את אותם האנשים. 

היום בדורות שלנו לא זכינו שיהיה לנו מקובלים שיהיה להם את היכולת ואת האומץ. צריך גם אומץ בדבר הזה. הבעיה העיקרית היא מה שאומר ספר חסידים. היום אין לנו 'אפר פרה אדומה' אנחנו כולנו טמאי מתים. ולעסוק בשמות הקודש - זה דבר שהוא מסוכן! מסוכן לא רק לאדם אלא גם ליוצאי חלציו. 

ראינו הכרנו אנשים שהתעסקו בדברים כאלה ואותם האנשים היו מבוהלים! "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל" (שיר השירים ג, ז) למה? "מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת" (שם פסוק ח) שלמה המלך עסק בדברים האלה ותראה... קל וחומר אנשים אחרים!! אם בהם לא פגעה מידת הדין, בצאצאים שלהם ראינו שהרבה מהם, הנכדים והנינים סבלו נורא-נורא! 

ולכן האדם הזה מרחם, חס על האדם הזה שיש לו סרטן או מחלה אחרת או שיש לו מחלת רוח ואתה רוצה לרפא, אבל מצד שני (2) אתה עושה נזק לצאצאים, צריך לרחם על הצאצאים שלו! 

ולכן ההמלצה היא לא לעסוק בדברים האלה, אבל היו אנשים ענקים בתורה, ביראת שמים, לפעמים זכות התורה יכלה להגן עליהם. עליהם אולי לא היה מה לדאוג, אבל בדורות שלנו כמעט וכל זה לא שייך, זכותו של הרב יגן עלינו אמן ואמן. 

בכבוד יעקב יעלה ויבוא וימכור, רבי יהודה פתיה הוא האבא של הסבא של הרב דוד בצרי, בכבוד 

נר לכבוד רבי יהודה פתיא 101 אומר תזכו למצוות 120 כל המוסיף מוסיפים לו כמה שתורמים יותר יש פה יותר אפשרות לתת 120 רבותיי תזכו למצוות נר לכבוד רבי יהודה פתיה 120 עכשיו מרדכי יעבור יתנו לו סיועים גם 120 נר לכבוד רבי יהודה פתיה 120 אה 126 126 126 .