שולחן ה' נבזה?! סכנת הזלזול ושיחת החולין בבית הכנסת

בס"ד, פרקי הכוונה והדרכה בבית הכנסת, דרך בית ה׳, הגאון רבי מתתיהו סלומון זצ"ל

נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ד סעיף ז': "לא ישיח שיחת חולין בשעה שהשליח ציבור חוזר התפילה, ואם שח? - הוא חוטא! וגדול עוונו מנשוא!! וגוערים בו". צריך להבין מה הרעש הזה. אומנם שיחת חולין איסור חמור היא, אבל מה הכעס הגדול הזה שכתב המחבר "הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא", מה שלא מצאנו כן בחילול שבת, או על איסור עריות או אכילה ביום הכיפורים, ומה ראה כאן המחבר להעתיק ביטוי זה, שמקורו בדברי רבינו יונה?

וכשנתבונן בדבר הרי שתגדל הפליאה יותר. מקור הביטוי "גדול עוונו מנשוא" הוא מפרשת בראשית. לאחר שקין הרג את הבל אחיו, והקדוש ברוך הוא העיר לו על כך והעניש אותו, אמר קין "גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג) ופירש שם רש"י בתמיהה: אתה טוען עליונים ותחתונים, ועווני אי אפשר לך לטעון?!

וכפי שנראה אכן הקדוש ברוך הוא קיבל את טענתו והתפשר איתו, אף שהעבירה של קין הייתה חמורה מאוד, שמלבד עצם עבירת הרציחה, הרי היה בזה הריסת בניינו של עולם. שליש (1/3) מאבות תושבי העולם נהרגו ברציחה זו, ובכל זאת התפשר עימו הקדוש ברוך הוא. מעתה כיצד פסק המחבר כדברי רבינו יונה שהמדבר דברי חול 'גדול עוונו מנשוא' – ללא כל פשרה בדינו?

ואכן ידוע מה שנתגלה לבעל התוספות יום טוב כי גזירות ת"ח ות"ט (לתפ"ץ), אשר כלל ישראל סבלו סבל רב ברדיפות והריגות נוראות, כל זה בא להם מחמת שדיברו בתפילה בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וכיצד ניתן להבין עונשים נוראים כאלו, שנהרגו עשרות אלפים מישראל, מהם אנשים גדולים קדושים וטהורים, אנשים, נשים וילדים, במיתות משונות (הי"ד), וכל זאת בחטא זה?

[סרטון: גזרות ת"ח-ת"ט בעוון חילול קדושת בית הכנסת]

אמת כי עומק הדין מי יכול להבינו, וכאשר הקדוש ברוך הוא כועס על כלל ישראל "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" תהילים לו, ז, ואף אחד מאיתנו אינו יודע, וכל עוד לא נתגלה טעמו של דבר על ידי נביא – אין מי שיורה באצבע ויגלה לנו על מה עשה ה' ככה לעמו. אי אפשר לומר על דבר מסויים כי הוא הדבר שבגללו באה כל הצרה הזאת.

אך מה שיש לתמוה הוא שלאחר שכבר יצאה הגֵזרה מעם השי"ת, נאספו אז כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ובתי הכנסיות מלאו במתפללים שצמו וצעקו אל השי"ת מעומק ליבם, ובכו והתחננו אל ה' שיסיר מהם הגֵזרה הרעה, ומדוע לא נתקבלו תפילותיהם ובכיותיהם?!

דבר זה יוסבר בהקדמת דברי הנביא מלאכי א, ו-ז, שבהם הקדוש ברוך הוא מוכיח את הכוהנים שבזה שאמרו "שֻׁלְחַן יְהֹוָה נִבְזֶה הוּא" עיין שם ברש"י, אין עבודתם מקובלת לרצון לפני ה', שהרי "וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי?!" למדנו מזה שכאשר מבזים ומזלזלים בעבודת השי"ת, אין היא מתקבלת לרצון. 

אשר על כן כאשר ח"ו מזלזלים בתפילה ומדברים שיחה בטלה, אין התפילה יכולה לתת כֹחה, כי "וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי?!" הרי אתם עצמכם אמרתם "שֻׁלְחַן יְהֹוָה נִבְזֶה הוּא" ואיך תיוושעו על ידו, על תפילות כאלו לא נאמרה הבטחה לקבלן. 

ולכן גם כאשר נזעקו כל בית ישראל בתפילות ותחנונים מעומק ליבם, וצעקו ובכו אל השי"ת להצילם מרוע הגֵזֵרות, לא נתקבלו התפילות, היות שבתחילה לא נהגו כראוי בבתי כנסיות ודיברו שיחות בטלות בתפילה.

זהו שכתב המחבר ש"גדול עוונו מנשוא" כאשר מדברים שיחת חולין בחזרת שליח הציבור: ייתכן שאין העבירה עצמה חמורה יותר מהעבירות החמורות, אבל עבירה זו סכנתה גדולה ואי אפשר לשאת אותה כלל, כי בזה גוזלים מעצמם במו ידיהם את כֹח התפילה שבעת צרה, עד כאן תוכן דבריו.

(מתוך הספר: יקראני ואענהו).

---

הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל | מקדש מעט | לא לזלזל בבית הכנסת ובתפילה

בגמרא יומא נג: נאמר: "המתפלל צריך שיפסיע שלוש (3) פסיעות לאחוריו ואחר כך ייתן שלום, ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל", מכאן שבחיסרון מועט של דרך ארץ, שנראה כאילו נפרד מהאדון בלא רשות, מתקלקלת כל התפילה ועדיף שלא התפלל, כי יותר טוב מי שלא נכנס למלך ממי שנכנס ולא התנהג בדרך ארץ ובכבוד הראוי.

ומזה נבין שאם מזלזל בתפילה בכוונה וַבהשתדלות להתפלל בכוונה, ובתפילה בציבור, ובכמה דיני תפילה, הרי מקטין את כל ערך התפילה לאין שיעור, ומה מאוד מתאים על זה המשפט "מוטב שלא התפלל". ואמרו חז"ל בברכות ו: "כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם" (תהלים יב, ט) אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, זה תפילה. וכתב בנפש החיים שער ב' פרק י': "שעומדים ברומו של עולם ממש, שהתפילות עולות למעלה, וכמה קשה הפגם בזלזול בתפילה, וכתוב "בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" משלי יג, יג. כלומר מי שמבזה דבר, יהיה הדבר ההוא לנזק בשבילו.

ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה בברכות סב: במעשה דוד המלך ע"ה שקרע את קצה המעיל של שאול המלך ע"ה, שמואל א' כד, ה. ולפיכך נענש ב: "וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" מלכים א' א, א. על אחת כמה וכמה בתורה שאמרו על זה, סנהדרין צט. "כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה" (במדבר טו, לא) חס ושלום כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק וכו', וכן אם אינו זהיר חס ושלום מדיבורים מיותרים במקום תורה ותפילה, וכן אם אינו שומר על נקיות וזהירות בכבוד המקום של תורה ותפילה ונחשב חס ושלום כאילו הוא מזלזל בדבר. וכן הוא בעניין מצַות "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְהֹוָה" (ויקרא יט, ל) שאמרו על כך חכמינו זיכרונם לברכה: כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת, לסוף נחרבת, שבת יא. וצריך להתחזק בכל זה, עד כאן דבריו.

למדנו מדבריו כי מי שאינו מכבד כראוי את התפילה, נחשב

כמזלזל בדבר. לכן מי שמזלזל חלילה בכבוד התפילה הרי זה מונע קבלת התפילה. דיבורים מיותרים יש בהם משום זלזול בתפילה, ומאבדים הם את כֹחה של התפילה. ולא זו בלבד, אלא שגם מי שאינו שומר על ניקיון המקום, גם הוא נחשב כמזלזל בדבר.

(מתוך הספר: כבוד לה' יתברך).

---

סיפורי הוד מגדולי ישראל, חובה להוכיח את המדבר בבית הכנסת

באחד מבתי הכנסת בשכונות ירושלים התפלל בקביעות יהודי חשוב, גדול ונכבד בכל המובנים. חיסרון אחד ניכר בו: הוא לא הפסיק לדבר בבית הכנסת. דיברו איתו על כך, הוכיחו אותו מאוד, רמזו לו רמזים, משלו לו משלים, והוא בשלו. שום דבר לא נכנס לליבו, והוא לא הקשיב לדברי המוכיחים.

הציק הדבר למתפללים, והם באו אל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל, ראש ישיבת 'קול תורה' ואחד מפוסקי הדור הגדולים. 

חשוב לדעת כי הרב אוירבך ידוע היה בעדינות ובנעימות שלו. הוא היה מלא חסד ורחמים, וכל ימיו נהג בדרכי נועם ודַגל בשיטת 'ימין מקרבת'.

שאלתם הייתה בפיהם: מה יעשו עם אותו 'יהודי' שפיו אינו מפסיק לדבר? ככל שהם מעירים לו, הוא אינו מקבל את דבריהם ואינו מפסיק את מעשיו הרעים! האם עליהם לפעול נגדו בצעדים חמורים קצת יותר, כך שירגיש בהערה שלהם, או שתהיה זו פגיעה בכבודו?

הרב הרים אליהם את עיני קודשו ואמר: "אילו היה מחבל נכנס לבית הכנסת, האם לא הייתם קופצים עליו, ובכֹח מונעים ממנו להוציא לפועל את התוכנית הרעה שלו?! האם לא הייתם עושים כל שביכולתכם כדי לעצור אותו?!"

הם נאלמו דום. "מחבל?!"

והרב המשיך: "דעו לכם שיהודי שמדבר בבית הכנסת גרוע ממחבל!..."

והמסר ברור לכולם. אם יש בך אהבת ישראל ואכפת לך מגורלו, אנא עשה כל שביכולתך על מנת למנוע מעשים רעים כאלו, שמזיקים לכלל ישראל וגורמים לרעה גדולה!

- - - 

לכתבה הקודמת: קדושה ופאר בבית הכנסת: שלטי זכוכית יוקרתיים לזכות התורמים - לחץ כאן

לתרומה ישירות דרך אתר שופר;

1. לתרומת שלט דיבור ישירות דרך אתר שופר - לחץ כאן.

2. לתרומת שלט אשר יצר ישירות דרך אתר שופר - לחץ כאן.

3. לתרומת שלט בריך שמיה ישירות דרך אתר שופר - לחץ כאן.

 - - - 

לפרטים נוספים – נא ליצור קשר בטל' 03-6777779 בימים א-ה בין השעות 8:30 עד השעה 18:00 או במייל main@shofar.tv נציגינו ישמחו לעזור גם ב: WHATSAPP במספר 055-932-6868 (להודעות בלבד).