מאמר ב: אליעזר עבד אברהם

חומש בראשית, פרשת חיי שרה, מאמר ב: אליעזר עבד אברהם (עמוד רטו עד רכב')

השאלות:

א. יש לתמוה: מדוע אליעזר מתפלל ומתחנן לקב"ה: 'שישלח זיווג ליצחק' - והלא ודאי שזכותו של אברהם אבינו תעמוד לו ליצחק? ויתר על כן קשה: שהרי כבר ראה אליעזר כיצד הקב"ה מסייעו! שהרי זכה לקפיצת הדרך?

ב. עוד יש להקשות: למה לא הלך אברהם בעצמו להביא את רבקה והרי אם היה הולך בעצמו היה זוכה לקפיצת הדרך, להגיע תוך יום אחד (1) ולמה נצרך לשלוח את אליעזר ולהשביעו בשבועה חמורה עבור מסע של יום אחד בלבד?

ג. ובפרט צריך להבין: למה מיהר אליעזר בבהילות למצוא אשה ובשני (2) מקומות מצינו זאת: האחד (1) שנתן תכשיטים לרבקה כאשר "כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת" (בראשית כד, כב) עוד קודם שידע מי היא בכלל. ועוד (2) כשהגיע לבית בתואל הכריז: "לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי" (בראשית כד, לג) - לשם מה הבהילות?

ד. ועוד תמוה: למה הסתיר אליעזר מבתואל ומשפחתו את שם החתן? ואף שהאריך הרבה בסיפור הדברים לא הזכיר כלל מה שמו של החתן?

ה. ושאלת השאלות: לאליעזר היתה בת שרצה להשיאה ליצחק, אמר לו אברהם: 'אתה ארור ואני ברוך ואין ארור מדבק בברוך!'.

וכן לעיל, בפרשת העקידה, אמר אברהם: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" (בראשית כב, ה) חמור?! ארור?! והלא אין זה סתם אדם מן השוק, הרי מדובר באליעזר דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים! אחד מגדולי וחכמי הדור, אחד מעשרה (10) אנשים שנכנסו לגן עדן בעודם בחיים!!

ו. וכיון שכך, שומה עלינו לברר: מי היה אותו אליעזר, מה משפחתו והיכן בכלל נתקלל להיות ארור? ואיך קללה זו מסתדרת עם כמה וכמה מדרשי חז"ל המפליגים בשבחו של עבד אברהם?

 - - - 

אליעזר היה צדיק ותלמיד חכם, בדומה לאברהם רבו

הנה, כדי להבין את האריכות המרובה בתורה על שליחות אליעזר יש לבאר תחילה על פי מדרשי חז"ל: מי היה אליעזר! ועד כמה גדלותו רבה ועצומה:

א. במסכת דרך ארץ זוטא (סוף פ"א): 'עשרה נכנסו בחייהם לגן עדן: חנוך, אליהו, משיח, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, ור' יהושע בן לוי – ואליעזר'.

 ב. כאשר אברהם אבינו נלחם כנגד ארבעת (4) המלכים, נאמר בתורה: שלקח עמו שלוש מאות ושמונה עשר (318) "יְלִידֵי בֵיתוֹ". ופירש רש"י על פי המדרש: 'שלקח עמו את אליעזר' [אליעזר בגימטריא 318]. ומדוע לא לקח את כל מכריו? 

מבואר בתנחומא (לך לך): 'שכיון שלפני שיוצאים למלחמה - הכהן הגדול קורא לכל מי שיש עבירות בידו ש: "יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ" (דברים כ, ח) - וכן עשה אברהם... וכולם חזרו, חוץ מאליעזר. באותה שעה נתן בו הקב"ה כוחות של 318 איש וביחד עם אברהם ניצחו.

ג. "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו, ב) - פירש רש"י על פי המדרש: 'נוטריקון - דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים'. ואם כן מוכח ומבואר: שאליעזר היה גם צדיק וגם תלמיד חכם.

ד. ובמדרש רבה (נט, ח') אמרו על הפסוק: "עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ" (בראשית כד, ב) - "זְקַן" נוטריקון: זיו אקונין – ללמדנו: שהיה דומה לאברהם. (כמו שיוסף היה "בֶן זְקֻנִים" (בראשית לז, ג) ליעקב, דהיינו; שהיה דומה לו]. ועד כדי כך היו דומים, עד שבמדרש רבה (ס', ז') מבואר: שכשבא אליעזר לחרן, ראה אותו לבן: "וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה'" (בראשית כד, לא) - טעה לבן וסבר שהוא הוא אברהם אבינו.

ה. ועל כולנה, הוסיפו במדרש רבה (נט, ח') "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" (בראשית כד, ב) - אליעזר משל ביצרו כמו אברהם אבינו!!!

מאידך אליעזר ארור ודומה לחמור

ואם כן תמוה מאוד, במדרש רבה (נו, ב') אמרו: 'בשעה שהלך אברהם אבינו להר המוריה ולקח שני (2) נעריו, 

שאל את יצחק: 'האם גם אתה רואה את מה שאני רואה?'

ענה לו יצחק: 'הן!'

ואילו ישמעאל ואליעזר אמרו: 'לא, איננו רואים!' 

אמר להם: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" - החמור אינו רואה ואתם אינכם רואים ומכאן שאתם דומים לחמור!

ויש לתמוה: וכי זו ה: "מחמאה" הראויה לצדיק ותלמיד חכם גמור כאליעזר?!

ועוד קשה: שפירש רש"י על הפסוק: "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" (בראשית כד, לט) – 'בת היתה לו לאליעזר והיה מחפש עילה להשיאה ליצחק. 

אמר לו אברהם: 'בני ברוך ואתה ארור, אין ארור מדבק בברוך!' 

האמנם, לצדיק גמור, תלמיד חכם באליעזר - קוראים ארור?

אליעזר הוא בנו של כנען ומשם נתקלל בארור

ולשם הבנת הדברים, יש להקדים תחילה: מה מוצאו של אליעזר? ומה משפחתו? וכיצד הגיעה אליו הקללה "ארור"? ועוד יש לברר: כיצד הגיע לביתו של אברהם אבינו להיות עַבְדּוֹ ומושל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ!

ואם נדע כל זאת, נבין ונשכיל: ששליחותו של אליעזר - היתה חשובה לאליעזר עצמו, לא פחות ממה שהיתה חשובה לאברהם אבינו, שכן על ידי שליחות זו הפך מארור – לברוך.

והנה, שמעתי מהרב הגאון ברוך רוזנבלום ביאור נפלא!

במדרש רבה (נט, ט, ס, ז) דרשו את הפסוק: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב" (הושע יב, ח) - כְּנַעַן הוא אליעזר - שרצה לַעֲשֹׁק אהובו של עולם, הלא הוא אברהם ולהשיא את בתו, לבנו של אברהם – ליצחק'.

ומהמדרש מתגלה לנו סוד גדול: שאליעזר היה ארור כיון שהוא הוא כְּנַעַן - שנתקלל על ידי נח: "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט, כה) ואמנם מפרשי המדרש (וכן בפרקי דר' אליעזר) דלהלן פירשו: שאליעזר לא היה כְּנָעַן עצמו אלא בנו.

ובפרקי דרבי אליעזר (טז) מבואר בהרחבה יותר מה ענינו של אליעזר: לנח היו שלשה (3) בנים; "שֵׁם חָם וָיָפֶת" (בראשית י, א). ולחם היו ארבעה (4) בנים - הגדול כוש, והקטן הוא כְּנָעַן, וכשקילל נח את נכדו כְּנָעַן: "עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" - לאיזה אח התכוון? לאחיו הגדול – לכוש!

"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד" (בראשית, ח) שנהיה מלך וכנען הוליד את אליעזר - ואם כן נמצא שאליעזר נעשה עבד לנמרוד.

ובמדרש מבואר: שכשאברהם ניצל באור כשדים והיה מהלך בתוך האש חשבו כולם את אברהם לאלוה, עד שהכריז בכל העולם ש: "ה' הוא האלוקים!" והקב"ה הצילו מכבשן האש. ואז, כולם הודו לו ונתנו לו מתנות וגם נמרוד נתן לאברהם מתנה - את אליעזר! וכך הגיע אליעזר לבית אברהם! 

כיצד הפך אליעזר לברוך?

אלא, שאם כך הם פני הדברים ואליעזר הוא בנו של כנען - והוא אָרוּר - כיצד זה יתיישבו הדברים עם מדרשי חז"ל שהובאו לעיל, שהיה צדיק, תלמיד חכם ונכנס לגן עדן?

והביאור - מפורש גם הוא במדרש רבה (ס', ז): 'אמר רבי יוסי, כְּנָעַן הוא אליעזר (והכוונה לכאורה כנ"ל, שהיה בנו של כְּנָעַן) - ועל ידי ששירת את אותו צדיק - את אברהם - יצא מכלל אָרוּר ובא לכלל ברוך.

ואם כן מפורש, ששליחות זו - שליחות אליעזר למצוא אשה ליצחק, שליחות זו שהתורה האריכה בה כחצי פרשה - היתה חשובה לאליעזר לא פחות ממה שהיתה חשובה לאברהם וליצחק - שכן על ידי שליחות זו נכנס לכלל ברוך.

וכאן יש להבין: מדוע באמת רק על ידי שליחות זו, הנסיעה לחרן והחזרה באותו היום - נזדכך מה: "אָרוּר" שדבק בו - ולא עוד אלא שנעשה ברוך? והלא שנים רבות היה 'דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים' ומפיץ תורה ברבים וכן עזר מתוך מסירות נפש לאברהם אבינו, במלחמתו עם ארבעת המלכים ומה מיוחד בשליחות זו יותר ממסירותו הרבה בכל השנים?

מדוע העדיף אברהם אשה מחרן ולא את בתו של אליעזר

ולהבנת הדברים, יש להקדים ולבאר: מדוע באמת אברהם אבינו העדיף לקחת אשה מבית בתואל - מקום עבודה זרה - בו בזמן שהיתה בקרבתו בת מיוחסת וכשרה, בתו של אליעזר?

מבאר הר"ן (דרוש חמישי) שיש שני (2) סוגים של עברות:

יש עברות של מידות, כגון; שנאה, קנאה, נקמה, אכזריות חימה - שהם משפיעים הן על הנפש והן על הנשמה ועברות אלו עוברות בתורשה מאב לבניו. ומאידך, יש עברות של חסרון באמונה – כגון; אדם שלא יודע שיש בורא לעולם והולך ועובד עבודה זרה. דבר זה אינו עובר בתורשה, שכן אם הבן ולמד וידע שיש אדון לעולם, הרי שיתגייר ויהפוך לגר צדק!

ולכך, הכריע אברהם אבינו: עדיף ללכת לחרן. הן אמת שעובדי עבודה זרה הם. אולם לחטא זה יש תקנה, אם נדבר עימם ונשכנעם - יחזרו בתשובה ואם כן אפשר למצוא שם "אֵשֶׁת חַיִל" ליצחק. 

אבל מגזע אָרוּר - מאליעזר שיצא מכנען שחטא במידותיו - הרי שהעבירה עוברת לבניו אחריו, שכן המידות הרעות עוברות מאב לבניו ועל כן אי אפשר שארור ידבק בברוך.

תיקון "אָרוּר" על ידי מידות טובות

ואם כן נתבאר: שכנען נתקלל על עברה של מידות רעות ואותם הוריש לבנו אליעזר.

וכשנבין במה חטא כנען ולמה נעשה אָרוּר, נדע ונשכיל בעומק הענין: כיצד אליעזר תיקן עברה זו והפך לברוך? ואז יתברר מה עומק הענין בשליחותו של אליעזר.

ומבאר השם משמואל (עמוד רמח'):

נח השתכר. בא חם בנו וסירס את אביו. ומדוע? מבואר בחז"ל: 'אמר חם: 'לאדם הראשון היו שני (2) בנים; קין והבל וראה מה קרה - רבו שניהם על ירושת העולם - ורצח קין את הבל אחיו! ולאבי נח יש שלושה (3) ועדיין רוצה הוא שיהיו לו עוד בנים?! עמד וסירסו!'

ואם כן, חם במעשיו חשב על עצמו ורק על עצמו. לא היה נח לו שהירושה תתחלק לארבעה (4) חלקים. 

אמר נח: 'אם אתה כה להוט אחר חלקך, שאתה חושש: שמא יהיה לך פחות משליש (1/3) עולם - עֶבֶד עֲבָדִים תהיה! כלום לא יהיה לך, שכן: 'מה שקנה עבד קנה רבו!'

ואליעזר ירש קללה זו, שכן עברה של מידות רעות עוברת בירושה. ולפי זה אליעזר אָרוּר! ובזה למדנו מה הוא הדמיון לחמור - שכן שורשן הוא חומריות - תאוה, הכל שלו.

עשרות שנים עמד אליעזר בצדקו, אלא שמעולם לא עמד במבחן - האם יוותר על שאיפותיו בשביל אחר? האם יתן שאחר ירויח - על חשבונו? כדי שיוודע: האם ירש ונשאר עם המידות הרעות מאביו או שהספיק לתקנן.

וכאן הגיע המבחן - - - 

בת היתה לו לאליעזר- - -

והוא וודאי כה רצה: שיצחק ישאנה -

הנה, ידע אליעזר: שהובטח לאברהם אבינו ולזרעו מאת הקב"ה: שיתן להם את ארץ ישראל וכן את עם ישראל, גן עדן, תורה. וידע מכח תורתו שלמד מאברהם, עד היכן הדברים מגיעים ומה גודל מעלתם! וכאן יש לו הזדמנות לקפוץ על העגלה! שכן בת צדקת היתה לו ואם תנשא ליצחק יזכה אף הוא בכל זה.

הציע לאברהם, אבל נענה בשלילה: 'לא! אתה ארור!'

ואז, בזמן שהיה יכול אליעזר להפגע ביותר, 

אמר לו אברהם: 'לך, תביא אשה אחרת!'

וכאן, עמד אליעזר למבחן: היוותר על רצונו למען הזולת?

התפילה והבהילות הם לתיקון המידות הרעות

עמד אליעזר והתפלל: 'אנא ה', היה נָּא מַצְלִיחַ דרכו של אברהם (בראשית כד, מב) - עזור לו, על חשבוני!'

וזו הסיבה וזהו הטעם לבהילות הרבה, שמיד כשתפילתו נענית ורבקה השקתה אותו ואת גמליו, עוד טרם שידע מי היא וקודם ששאל מה שמה - מיד הביא לה את התכשיטים (בראשית כד, כב) וזהו התיקון גמור, כך שירת את אברהם אבינו נאמנה, אף כאשר הדבר היה לרעתו.

ולכן, כשהגיע אליעזר לבית בתואל, לא אכל דבר - עד שיסגר השידוך בכי טוב!

כיון שרצו: 'להורגו!' אלא שראו זאת המלאכים והחליפו את הצלחות. 

ומוסיף האלשיך הקדוש, שידוע המדרש: ששמו רעל בצלחתו של אליעזר לבסוף בתואל אכל ומת!

 כשראה אליעזר את הנעשה, שהוחלפו הצלחות - הבין מיד: שאם קודם יאכלו - הכל יתעכב, שכן בתואל ימות, תהיה הלוויה, ישבו שבעה ואז ולמי יהיה פנאי לסגור שידוך?

ואליעזר רצה: לזרז את הכל, כדי שחלילה לא תצא תקלה, כי לא התחשב בענייניו שלו, אלא אדרבא! דאג לרצונו של אדונו - אברהם - ולכן אמר: 'קודם שידוך, אחר כך אוכל!'

מוסיף הרב שלמה לונשטיין שליט"א ביאור נפלא - מדוע לא סיפר להם אליעזר את שם החתן יצחק?

לפי שראה אליעזר שלבן רץ ומזמין אותו הביתה ומכריז: "וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת"... (בראשית כד, לא) בשביל כסף הסכים להשליך את אליליו! 

לכן דיבר איתו אליעזר בשפתו שלו: "עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי: וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים: וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי..." (שם פסוקים לד-לו) לא משנה בכלל איך קוראים לו - מה שחשוב זה רק הכסף - "וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (שם). 

והם השתכנעו מיד ואמרו: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר" (שם פסוק נ) - הם רוצים: כסף! אליעזר רצה: לתקן את המידות!!!

כשהמידות תוקנו הוזמן לגן עדן ונעשה ברוך

וכשגמר אליעזר את שליחותו והסכימו לתת לו את רבקה, או אז מבאר המדרש: 'על ידי ששירת את אותו צדיק "יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך"'' - שכן הוכיח שיש בו מידות טובות. כשדאג לאברהם נגד רצונו ומאוויו!

ועל זה נאמר: "בּוֹא בְּרוּךְ ה'" (בראשית כד, לא) - אתה אליעזר - ברוך אתה! מוזמן אתה להיכנס חי לגן עדן - לאחר שהוכחת שצדיק אתה ויותר מכך - מידותיך הם כשל אברהם רבך!

ומעתה יובן, מדוע אברהם שלח אותו למצוא אשה ולא הלך בעצמו? 

שהרי בפרקי דרבי אליעזר (פרק טו) מבואר: שמקרית ארבע עד חרן הוא מהלך של שבעה עשר (17) יום והלך אליעזר מרחק זה בשלש (3) שעות בלבד! 

וביאר הרד"ל: שאליעזר יצא בעיצומו של יום, בשעה השישית (6) והגיע לחרן "לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת" (בראשית כד, יא) וזהו שנאמר: "וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן" (בראשית כד, מב) "הַיּוֹם" יצאתי מקרית ארבע והיום באתי - לכאן, לחרן.

ושלח הקב"ה מלאך, להוציא את רבקה מביתה, שהרי בת מלכים היתה ושאיבת מים היא מלאכת העבדים.

ולמחרת, בשעה השישית יצא אליעזר עם רבקה מחרן חזרה לקרית ארבע ושוב הלכוהו במשך שלוש שעות והראיה: שהגיע בשעה התשיעית (9) שנאמר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג) כשיצא יצחק ותיקן תפילת מנחה ואז הגיעו אליעזר ורבקה לקרית ארבע, לביתו של אברהם.

מתבאר אם כן: שהכל נעשה בתוך יום אחד (1) - וזכה לקפיצת הדרך בלכתו ובשובו ובתוך מספר שעות הכלה מגיעה מחרן לארץ ישראל. 

ואם כן יש להבין: למה לא הלך אברהם בעצמו ולמה נצרך לאליעזר ועוד נצרך להשביעו בשבועה חמורה שמא ימעל בתפקידו?

ולפי האמור יאירו הדברים, שידע אברהם, שהן אמת שיכול היה לעשות כן בעצמו. אלא השליחות מלכתחילה נועדה בשביל אליעזר בעצמו! למען יספר לו אברהם שרוצה הוא למצוא אשה ליצחק ואליעזר מיד יציע את בתו ואז יאמר לו אברהם: "אתה ארור"!

ובכוונה תחילה השיב לו אברהם בדחיה פוגענית שכזו, משום שהגיע הזמן שאליעזר יעמוד במבחן: האם יעלב ולא ירצה לגשת כלל לשליחות זו, או שמא ימעל בתפקידו, אולי בכל אופן יקח אברהם את בתו? אולם אליעזר עמד בנסיון הגדול וכך זכה והפך לברוך!

 - - - 

[קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת חיי שרה מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת חיי שרה: מאמר א: "עֲשָׂרָה גְמַלִּים" - לחץ כאן].