דודי יוסף הליצן פוסק מדעתו לזרוק דברי תורה לפח

שאלה

האם לפי ההלכה נכון מה ששמענו רב אחד שאמר שאם נתחיל לגנוז את כל העלונים של התורה, כל בתי הקברות שבעולם לא יספיקו לגנוז אותם ולפי דעתו זה לא צריך גניזה, אפילו שיש שם דברי תורה כי זה צילום, ואם קראו בהם אז זה לא "כבוד המצווה" אבל אין חובה לגנוז ולכן לדעתו אפשר לזרוק אותם ולפי דעתו אין קדושה בספרים הנדפסים ואף בשמות הקודש הנדפסים? ולמען הסר ספק אנחנו מצטטים חלק מדבריו "היום אם אנחנו נתחיל לגנוז, אם תסתכלו פה את הכמויות של הדברי תורה שמביאים, אם נתחיל לגנוז את זה, אז כל בתי הקברות שבעולם לא יספיקו לגנוז אותם, שתדעו שיש פה שאלה אם זה צריך גניזה או לא, אני לפי דעתי זה לא צריך גניזה, בכלל לא צריך גניזה, אפשר לזרוק את זה, אפילו שכתוב שם דברי תורה, זה צילום, זה אפילו לא דפוס, צילום אוטומטי ללא מגע יד אדם, אף אחד לא עמד ואמר לשמה שום דבר, זה חשמלי אוטומטי, בצילום לכל הדעות זה פסול, לא יכול להיות לא להיות לא תפילין לא מזוזות אין בהם שום קדושה".

תשובה

הפוסקים עליהם השלום דנו בנושא הדפוס במאות השנים האחרונות והרי דבריהם לפניך.

כתב רבנו בנימין סלניק שהיה מגדולי הפוסקים לפני 400 שנה, בעל שו"ת משאת בנימין בסימן צ"ט, וזו לשונו:

אכן נראה דאדרבה איפכא מסתברא דמעלה יתירה וקדושה רבה איכא יותר בכותב בבת אחת מבכותב בזה אחר זה כל אות ואות בפני עצמו כדאשכחן במסכת יומא בפרק אמר להם הממונה גבי בן קמצר שהיה נוטל ארבע קולמוסין בין אצבעותיו וכותב שם בן ד' בבת אחת ומסיק שם שלא היה רוצה ללמוד (כלומר ללמד) על מעשה הכתב ולכך אמרו עליו שם רשעים ירקב בשביל שלא היה רוצה ללמוד, שמע מינה דמעלייתא היא לכתוב את השם בבת אחת" וכו', ובסוף התשובה כתב להלכה וזו לשונו: "ודי בזה לשאלתך קמייתא שיצא הדין שהספרים הנדפסים יש להם כל קדושה שבספרים הנכתבים בכתיבה. אחר שכתבתי זה מצאתי להדיא לרבינו ירוחם בספר אדם נתיב ב' חלק ב' שמביא לתשובת הרמב"ם שהשיג דאין חילוק בין כתיבה לחריתה ולרקימה והוכיח שם בראיות ברורות וע"ש. נאום בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל" עד כאן לשון הרב משאת בנימין.

וזו לשון החיד"א עליו בשם הגדולים מערכת ב אות ט "מהר"ר בנימין אשכנזי. תלמיד מהרש"ל (רבי שלמה לוריא) ומור"ם (רבנו הרמ"א), חיבר שו"ת משאת בנימין והיה בזמן הרב סמ"ע ומהר"ם מלובלין. ובנו של הרב הוא הרב נחלת יעקב על רש"י עה"ת".

גם הגאון המחבר ספר פנים חדשות פוסק כדברי הרב משאת בנימין ז"ל.

ומרן החבי"ב (רבנו חיים בנבנשתי) בשיירי כנסת הגדולה יורה דעה סימן רפ"ב פסק להלכה את הפנים חדשות ומשאת בנימין הנזכרים.

ובדף קלד ע"א לסימן של"ד ס"ק קכ"ה כתב בשם שו"ת הרא"ם (רבנו אליהו מזרחי) ח"א סימן מ"ה שהמבזה את הספרים חייב נידוי עיי"ש, ונראה כי אין לך מבזה ספרים גדול מזה.

הן בביזוי דברי חז"ל המצריכים גניזה והן בביזוי כתבי הקודש עצמם.

וכבר הקדימם הגאון מהרשד"ם (הוא רבנו שמואל די מדינה זיע"א) בשו"ת בחלק יורה דעה סימן קפ"ד שפסק שצריכים גניזה וכתב על עניין הזלזול בספרים המודפסים "והאמת כי דבר זה נפלא בעיני ההמון, גם בעיני אני הדיוט יפלא, ולא היה לי פה לדבר כי היו נתלים באילן גדול, עד שהוקשה בעיני כל כך כי לא יכולתי להתאפק ויפג ליבי כי לא האמנתי להם ונתתי אל ליבי לחפש כפי השגת ידי לראות אם אמצא לזה דבר שיש בו ממש שיהיה ראוי לסמוך עליו וכפי מה שאני רואה טעות גמור הוא ואיני מאמין חס ושלום יצא מפי שום אדם גדול היתר כ"כ כמו שהם נוהגים" וכו' עיי"ש בדברי קודשו. והיינו ממש מה שכתב הרב סמ"ע (ספר מאירת עינים) בחו"מ סימן ג' ס"ק י"ג "בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ז כתב למהר"ש ז"ל ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין, דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים" וכו' עיי"ש דבריו. ומי שהופך דברי חז"ל אינו תלמיד חכם... כל שכן מי שפוסק לפי "דעתו" ולא לפי חז"ל, וכמו שכתב הרב פלא יועץ בערך ספר "כי קניית הספרים הוא כלל גדול בתורה, אי לתלמיד חכם, כבר אמרו כשם שאין אומן בלא כלים כך אין חכם בלא ספרים, והספרים הם לנו לעינים ובלעדם לא ירים איש את ידו להיות מורה הוראות ודן דינים"!!! ואולי על כגון הא, רמזו חז"ל במשנה (אבות, פ"ד, מ"ח) "הוא היה אומר: אל תהי דן יחידי, שאין דן יחיד אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה" ודו"ק.

וכן כתב בפתחי תשובה ליו"ד סימן רפ"ב סק"ח שכתב לאסור והביא גם בשם שו"ת תשובה מאהבה זיע"א ח"א סימן ט לאסור לנהוג מנהג ביזיון בספרי קודש הנדפסים. והביא מהרב מגן אברהם באו"ח קנ"ד ס"ק י"ד שאסר וגם הוסיף לתמוה על גדולי דור שלא מוכיחים על ביזיון ספרים הנדפסים. 

וכן פסק הרב באר היטב את דברי הט"ז בסימן רע"א סק"ח. וגם הפתחי תשובה בסימן רע"א סק"כ.

ובלקט הקמח לרבנו משה חאגיז בן רבנו יעקב ישראל חאגיז כתב בהלכות ס"ת ומזוזה "יבאר דין קדושת ספרים שהם בדפוס ובלשון חול ובאותיות של חול ודעתו הזך והירא דבר ה' ומכבד תורתו נטה לומר לנהוג בהם קדושה אף כי הורה פנים להקל ולהחמיר ע"ש ובהלק"ט (הלכות קטנות) ח"א ט"ו ומשאת בנימין צ"ט ובמגיני ארץ רפ"ד" עכ"ל.

ובאמת כן מבואר אצל אביו בשו"ת הלכות קטנות ח"א סימן ט"ו. והמגיה בדפוס הישן ציין שכן הוא בשבות יעקב ח"א סימן ט"ו וכן הוא שם באמת.

ובספר זכור לאברהם אלקלעי (ח"ג חלק יו"ד מערכת ס' אות קצ"ב) כתב "ספר תורה דצריך גניזה, סימן רפ"ב ס"י ועיין בס' זרע אברהם חיו"ד סימן קל"ג דהעלה דדווקא ס"ת צריך קבורה בכלי חרס, אמנם דפים בלויים מספרי הדפוס אין צריך כלי חרס, מכל מקום גניזה בעו ואסור לשרפם וגם לא לקברם מפוזרים אלא יקברום בתוך שקים או תיבות ודלא כהרב באר שבע סימן מ"ג דהצריך כלי חרס יע"ש. ושם הקשה על דברי הרב"ד (הרב בית דוד, הוא רבנו מוהרי"ד [רבנו יוסף דוד] משאלוניקי זיע"א) חיו"ד סימן קמ"ה שהתיר לנהוג מנהג בזיון בספרים הנדפסים בכתב רש"י וסתר דבריו יעויין שם בזה. ועיין בספרי דף רמ"ט ע"א דברי הראב"ד וע"ע בספרי לענין גניזה שם רמ"ט ע"ב וקס"ה ע"ב" עכ"ל (וכוונתו לדבריו בזכור לאברהם חלק א מהדורת שאלוניקי).

וגם הרב בית דוד ז"ל פסק שם ביו"ד סימן קמ"ה בזו הלשון "אבל צריך לראות שלא יהיו בהם שמות שאינם נמחקים דאפילו בכתיבת גוים אסור למוחקן כמ"ש בבדק הבית דף כ"ג ע"א" וכו' עיי"ש.

גם רבנו חיים פלאג'י גילה דעתו שיש קדושה בספרים הנדפסים ואלו קצת מקומות שפסק כן, בספר רוח חיים חלק א או"ח סימן קי"ג דף כג אות א כתב "ודע דיש בני אדם דלאו אדעתייהו וכששוחין בברכות העמידה והסידור בידם משפילים הספר למטה דהיד נגררת אחר כפיפת הראש וצריך שיזהרו על כבוד הספר של התפילה" וכו' ובעיקר החשש הוא להפוך שם השם מודפס, ואם אין בו קדושה מדוע הזהיר בכבוד הספר???

גם כל הפוסקים פסקו ביו"ד סימן רעז שאסור להפוך ספר מודפס על פניו ומדוע לא סברו שבספר מודפס מותר? אלא ודאי דיש בו קדושה.

ושם ברוח חיים פלאג'י ח"א דף קסח טור ב אות ח כתב על קבירת כתבי הקודש, לא חילק ולא בילק בין ס"ת למודפס... וכתב על מנהגם באיזמיר "כי בכל שנה ושנה כשהוא סמוך לחג הפסח מסבב אדם אחד בכל העיר לקבץ כתבי הקודש ודפים מספרים ומצניעים אותם במקום מיוחד בבית אחד שבתוך חצר הת"ת יב"ץ וכשימלא הבית מוליכין אותן לקוברם בבית הקברות" וכו' וגם כותב שהיו עושים לויה בתוף וכינור לכבוד התורה.

אחר כך הביא מספר חסידים סימן צ"ז על אחד שנענש שמכין אותו כי ראה ספרים נמחקים עם דפים ספרים לא היה קושרן יחד ומצניען וכו'. גם מביא מהרב ראשית חכמה וכו' עיי"ש.

וכן נראה מדברי בנו רבנו רחמים יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב ח"ג דף צב טור ב בריש סימן רפ"ב ביו"ד.

וכן פסק במשנה ברורה סימן מ' סק"ד. ובספר גנזי הקודש עמוד כ"ג הביא מהגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ שלכולי עלמא הדפוס קדוש וחייב גניזה.

אתה הראת לדעת שאין שום ספק כלל בעניין קדושת הדפוס, וחובה על כל אחד לגנוז כתבי הקודש המודפסים. כל שכן שמות הקודש הנדפסים בדפוס.